| | | | | עשרות תכנים במדור חג סוכות, כאן באתר, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי חג סוכות כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. קראו ושמעו ותחי נפשכם! תזכו לשנים רבות ומועדים טובים! מספר צפיות:28982 י' תשרי ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין הפיוט שבסליחות, אליך י"י אקרא וכו' שבט יהודה בדוחק ובצער וכו', מיהו אותו שמעי"ה הרמוז בר"ת שבמלים שבט יהודה וכו', דחיית הגירסא שכתבו חלק מסידורי הספרדים בסוף הפיוט, 'אֶל מלך יושב על כסא רחמים' [האל"ף בסגול], אין ראיה מעניין כפילות המלים בנוסח על הנסים וכו' כשם שעשית עמהם וכו', ודוגמאות לכך שהפייטנים סיימו במלים דלעיל ולא תיקנו זאת שם. ביאור הטעם שכתב מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיוט רחמנא וכו', כי בעשי"ת מוסיפים חמש פיסקאות של כתבינן וכו' כנגד ה' אצבעות הכותבות, ושגם בפיוט אלהינו שבשמים וכו' צריכים להיות חמש פיסקאות של כתבנו בספר וכו'. המשך [לשיעור הקודם] בעניין הפיוט אראלי מרומים וכו', האם צריכים לומר לפני כן את המלים מרן דבשמיא לך מתחננין אנן וכו', ובסופו את המלים והב לן ליבא לתיובתא וכו', השלמה לגבי מי חיבר פיוט זה, וחשיבות אמירתו למרות שאיננו נכלל בי"ב הסליחות העיקריות. המלצת מרן שליט"א לומר באשמורות את הפיוט יום נעקד יצחק לקרבן עולת וכו', להר"ר יוסף בן ישראל משתא זצ"ל, לאחר הפיוט אם אפס רובע הקן וכו' או במקומו, וביאור פיוט זה בהרחבה. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי מנהגינו שלא תוקעים במוסף דר"ה יותר מעשר תקיעות, ובירור דברי המפרשים בעניין כמה יבבות יבבה שרה אמנו בעקידת יצחק וכו'. בעניין ה'בית האחרון' שבפיוט יום נעקד יצחק וכו', האם הוא הוספה שלא מן המקור. מספר צפיות:1547 כ"ד אלול ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בירור ההלכה למעשה כאשר מרן הביא בשלחן ערוך 'סתם' ו'יש אומרים', דוגמאות לכך מתקיעת שופר ומחזזית באתרוג, דברי הרמ"ע מפאנו בעניין זה, והערה חשובה לגבי המביאים ראיה מהספר יד מלאכי, שכביכול סובר כי ההלכה היא כ'סתם'. בירור מה שכתבו מהרי"ץ והשת"ז בעניין דלעיל, ומו"מ בדבריהם. בעניין אמירת הסליחות שבארמית, כאשר האדם יחידי או כשאין עדיין עשרה. התייחסות למ"ש בספר מרכבות ארגמן, כי אוי ואבוי למי שאינו אומר את התוספת 'ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך' בנוסח בריך שמיה וכו', ביאור מדוע איננו אומרים תוספת זו, והשלמה לגבי החידוש כי במלים 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך' [שבברכת מודים אנחנו לך וכו'] יש לכוין על הבנים שיהיו צדיקים וטובים. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיסקא ב'אשמורות' למתודה חטאותיו וכו' לכן שבתי וניחמתי כי קרוב יום דיני, ודחיית הגירסא 'כי קרוב יום אסוני' משום שלא לפתוח פה לשטן, דבריו בעניין נוסח הכתובה 'בחיי ובתר חיי' ולא 'ובתר מותי' מן הטעם דלעיל, דברי מחזור אהלי יעקב בעניין הגירסא 'כי לא אדע יום דיני', והערה על תמיהתו כלפי מ"ש מהר"ח פאלאגי בעניין גירסא זו. השלמה בעניין הברכה 'תלין בטוב' כי אין בה משום פתיחת לשטן, התייחסות למכתבים שכתבו למרן שליט"א בעניין זה, וכן לנקודה נוספת המובאת במכתב השני לגבי מ"ש רש"י על הפסוק 'ערים גדולות ובצורות בשמים' כי דיברו הכתובים בלשון הבאי. ראוי ורצוי לכלול בי"ב הסליחות העיקריות, גם את הפיסקא אראלי מרומים. מספר צפיות:1553 י"ז אלול ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בדין ס"ת שנמצאה בו טעות אשר נתגלתה לאחר שהמשיכו לקרוא, האם צריך לחזור שוב על הקריאה ממקום הטעות והלאה, מו"מ בדברי הפוסקים האחרונים ומסקנת מרן שליט"א בעניין זה. התייחסות למכתב בעניין מה שהביא מרן שליט"א [שנתבאר בשיעור מוצש"ק שלח לך] לגבי עובדיה בן שלום, וסיפור משובש המובא לגביו בספר בכת"י. המשך בעניין תשובת הגר"י איבשיץ לאותו גוי ששאל אותו לגבי נוסח ברכת רופא חולי עמו ישראל, כי המדובר על ברית מילה, ביאור כי אין חובה שהישמעאלים לקחו את עניין המילה מן התורה. השלמה לגבי דברי הרמב"ן הסובר כי אכן ניתנה רשות לרופא לרפא, אבל אסור לחולה ללכת אל הרופא וכו', פירוש בשם נכד הבעש"ט בעניין זה, והערה על דבריו. השלמה בעניין הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל. מספר צפיות:1424 י' אלול ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בדבר חשיבות המנהג לקום בימים אלו באשמורת הבוקר לומר סליחות ותחנונים, ובפרט י"ב הסליחות העיקריות, ביאור הטעם הפשוט מדוע אנו קוראים לסליחות בשם אשמורות, וארבעה פירושים חדשים לעניין זה. ביאור דברי מהרמ"ד ואלי זצ"ל הכותב כי 'טועים כל זרע אמת' ההולכים לרופאים מיד כשקופץ עליהם חולי, ודבריו בעניין רשעים שחלו והלכו לרופא ונתרפאו. תשובת בעל פלא יועץ לגבי השאלה בשביל מה צריכים רופאים, אם נגזר על האדם למות, וחיזוק למה שנהוג כי כאשר האדם חולה הוא הולך לרופא ונוטל רפואות. השלמה לגבי השאלה מדוע רואים חייבי כריתות אשר מאריכים ימים, ביאור דברי הירושלמי בדבר הקשר שבין שבועת אליהו הנביא שלא יהיה טל ומטר כי אם לפי דברו, לבין חיאל בית האלי ואחאב מלך ישראל, ביאור המלבי"ם מדוע שבועת אליהו נתקיימה ושבועת משה ויהושע לא נתקיימו, ושתי תשובות נוספות לכך המובאות בספר מעם לועז. מדוע למרות ש'ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם', רואים כי לפעמים בעת צרה אומרים י"ג מדות ובכ"ז לא נענים. דברי המלבי"ם בעניין איזו 'זכות תולה' יכולה להיות לרשע, עד שאינו מקבל את ענשו. תירוץ עפ"י דברי המלבי"ם לגבי השאלה כיצד אפשר להבין כי הנשמה היא 'חלק אלוה ממעל', וכי אם האדם חוטא מענישים גם את הקב"ה. בשבח אמירת דברי תורה בערב שבת בביהכ"נ, ובשבח העמותה החדשה נתיבות מהרי"ץ. מספר צפיות:1652 ג' אלול ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: חיזוק בעניין לימוד התורה, מן המעשה בנכד הרש"ש זיע"א שהיה מוריד נחלי דמעות כשהיה אומר ויחד לבבנו וכו' בברכת אהבת עולם. המשך בעניין בינה מלאכותית, הנגישה לכולם, וגרועה פי אלף מהאינטרנט. התייחסות למכתב בעניין הא דעבד רב יוסף סעודתא לרגל הגיעו לגיל ששים, ומה ששאל אותו אביי. תוספת דברים בעניין לעיל, בעניין עשיית סעודה בהגיע האדם לגיל ששים. דיון בהמשך דברי הכותב עמ"ש התפארת ישראל, שאדם המחוייב כרת אם נפל למשכב שלא יפנה אל הרופאים שירפאוהו. ומכתב נוסף לגבי שאלה מעניינת בעניין דלעיל. ששה תירוצים לשאלת התפארת ישראל, מדוע ישנם אנשים המחוייבים כרת ודאי ובכל זאת הם מאריכים ימים. ישנם רבים אשר חושבים עליהם שהם עשירים, ואינם אלא עניים מרודים. ביאור המעשה ביקים איש צרורות אשר נכנסו בו דברי דודו רבי יוסי בן יועזר כארס של עכנא, כיצד השפיעו עליו הדברים שחזר בתשובה בזמן כה קצר. שיבוש קריאת המלה 'אלוה', הוא כבר מאות שנים. השלמה בעניין המלה כר"ת שהיא ר"ת כ'צנה ר'צון ת'עטרנו, והאם יש לשמוח או להתעצב כאשר ראינו את החידוש שאמרנו כתוב בספרי הקדמונים. מספר צפיות:1554 כ"ו אב ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: ביאור בעל תפארת ישראל בדרוש אור החיים, לגבי הפסוק בתהלים 'שומר כל עצמותיו אחד מהנה לא נשברה', מדוע רק העצמות ולא גם הבשר. השלמה בעניין עונש כרת, לפי הדעה כי היינו שזרעו נכרת. דבריו בהמשך שם לגבי ביקור הקבר ביום היאר־צייט או בשעת המולד או באמצע החודש, וביאור הדברים ע"י מקורם בספרי האריז"ל והמקובלים. תוספת דברים לגבי דבריו בעניין חייבי כרת אשר אינם מקבלים את ענשם בגלל שהם מתרפאים ע"י רפואות וכדו', ביאור מדוע דבריו אלו לא הובאו בספרים חוץ מספר אחד בזמנינו. השלמה לגבי דברי ספר הגן, כי מי שאינו מתפלל במקום קבוע ובציבור חייב כרת, ושכף החיים לא הביא דבריו אלו. ההלכה למעשה היא כפי המבואר בשע"ה שאין להימנע מללכת לרופאים, ואפילו הטובים ביותר, ותגובה לשואל האם הדבר מדובר לגבי כל המחלות, הן הפנימיות והן החיצוניות. תשובת הגר"י איבשיץ לשאלת גוי אחד, בביאור המלים בברכת 'רופא חולי עמו ישראל', שהרי הקב"ה הוא 'רופא כל בשר', ותשובה נוספת לשאלה זו. תשובת הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה לגבי מי שחייב להתענות ביום הכיפורים, וישנה אפשרות שיקבל זריקה לפני יוהכ"פ ויוכל לצום, האם הדבר מותר לו או אפילו חובה, ושלוש הערות על דבריו מספר צפיות:1516 י"ט אב ה'תשפ''ג | | |
|
|