-
תענית
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
פעולת צדיק
מנויים לחיים
ת"ת עטרת חיים
אור ההלכה
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ישיבת פרי עץ חיים
ארגון ובנה
מועדי השם
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
432 אורחים

בעניין חיבור פרשיות חקת ובלק והפרדת פרשיות מטות ומסעי

    
מספר צפיות: 1841
תשובה זו הינה מחבור אורן שלחכמים מאת הרה"ג אורן צדוק שליט"א מו"צ בקרית ספר ובבית ההוראה פעולת צדיק, חלק ב' העומד לראות אור בקרוב. כל המעוניין ליטול חלק בהוצאת הספר חשוב זה, יפנה למספר 0504140741.
ט' תמוז ה'תשע''ג

תשובה זו הינה מחבור אורן שלחכמים חלק ב' העומד לראות אור בקרוב הרוצה ליטול חלק בהוצאת הספר חשוב זה יפנה למספר 0504140741

 

לק"י ב' אייר התשע"ג, ב' שכ"ג

 

לקראת יקרת האי גברא רבא ויקירא, דגריס באורייתא תדירא,

מופלג בפלפול וסברא, הרב הגאון רבי אורן צדוק שליט"א.

 

אחר דרך מבוא עתירת החיים והשלום על ראשו, אמר לבי בקשו פני, להודיעו כי התענגתי על העיון בספרו החשוב והנעלה אשר פיו יקבנו בשם שו"ת אורן שלחכמים, בו דן ומבסס את מסורת אבותינו הקדושים, בהלכה ובמנהגים, מבאר ומברר מנהגי קהילותינו בתוקף הבנתו ובעומק יגיעתו, מה טוב דבר בעתו, ערוך ומוגש בשפה ברורה ובנעימה, דקה מן הדקה סולת נקיה ומזוקקה, תוכו רצוף שורש ומקור כל דין ודין משארי פוסקים קדמאי ובתראי, ומוסיף נופך מדיליה, ואינו זקוק כלל ועיקר לדידי ולדכוותי לאסהיד עליה, אלא שרחשי ליבי כמו נכתבו מאליהם בהתפעלותי מסִפרֵיה, ועל כן לפעלא טבא יישר חיליה ואפריון נמטיה ליה. ובהיותי בזה, אכתוב כדרכה של תורה כמה הערות ודקדוקים, הוספות וציונים אשר נתעוררתי לרשום בעת עוברי בין בתריו, ומראש אבקש מחילה על אשר מטריחו אנכי בדברי.

 

א'. במה שהאריך לדון בענין חיבור והפרדת פרשיות חקת בלק הנהוג לדידן, ושם בעמ' ל"ב הערה ב': הנה עיקר כוונתו של הגאון רבי עזריה בסיס שליט"א, שבדעתו היה לשנות המנהג כידוע, אינה משום שכשמתאחרים אצל אחרים וכיוצא בזה אזי המנין חסר, וכפי שכתבת שם. אלא שמעתי ממנו (בעל פה ובכתב) דעיקר טעמו משום שהקריאה בתורה נעשית "דלא כמאן". דהיינו לשם דוגמא, היה אדם שהתפלל עם בני קהילות אחרות, וקרא עמהם פרשת חקת, וכאשר חזר לבית כנסת התימני (בלדי) בשבת הבאה, שם קורין פנחס, עלה הוא ראשון וקרא בלא תרגום את כל פרשת בלק על מנת להשלימה, ורק אחר כך את עליית ראשון שבפרשת פנחס. וכל כהאיי גוונא שמחברים לפרשיות פנחס ומטות וכדומה. והעיד הרב הנזכר דכך הוו עובדות בכמה בתי כנסיות, ונמצאת הקריאה דלא כמאן, היינו שלבד מביטול התרגום ששייך בזה, הרי יש בזה גם שינוי מן המנהג הבלדי והשאמי גם יחד, שמחברין פרשיות באופן שלא הוזכר כלל בדברי חכמי תימן, ודלא כשום מאן דאמר. ועל טענה זו לא מצאתי שהשיב בספרו. [אם כי לענ"ד ברור שאף אם צודקת הטענה על פי ארבעת חלקי השולחן ערוך, מכל מקום על פי החלק החמישי אינה ניתנת להיאמר, שהרי מכך נגיע לכמה וכמה שינויים במנהגינו הקדומים].

 

ב'. ואף שבסימן י"ב העלה שאין צורך לחזור ולהשלים הפרשה שהפסיד על פי דינא, מכל מקום כשיש כאלו שמחמירים בזה הלא אי אפשר לכוף עליהם, [ואין כאן המקום לדון טובא בעיקר המחלוקת האם קריאת התורה חובת ציבור או יחיד היא].

 

ג'. בעמוד ל"ו הערה י' כתבת בזה"ל - "מנהג הבלדי בכל ענייניו מונהג ועומד כבשעה ראשונה", עכ"ל. דבר זה אינו כל כך מדוייק, דאם כי נהיר שנוסח תפילתינו זה קדמון ועיקרי יותר מכל, הרי גם בו חלו מעט שינויים והוספות כנודע, ודי בזה.               

ד'. בעמ' ל"ז או' א' ד"ה ומעניין, יש להוסיף שכך היא דעת מוהר"ר חיים כסאר זצוק"ל בשו"ת חיים והשלום סי' קמ"ד, שגם הוא אסר לשנות את המנהג.

 

ואכפול בבקשת סליחה ומחילה על הטירחה אם גרמתיה למעלת כבוד תורתו שליט"א בקוראו את דברי, ומכל מקום תורה היא וללמוד אני צריך, וענוותנותו היא זו שתרביני לבוא בדברים אלו. ואסיים בברכת הדיוט שבהדיוטות, שיזכה להמשיך ולהוסיף עוד כהנה וכהנה ללמוד וללמד ולהרבות פעלים לתורה ולמצוות כל הימים. ביקרא דאורייתא, המצפה לתשובתו הרמתה. אלישע חן ישיבת סלבודקה. 

 

תשובה :

לק"י

יום ה' לסדר "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה וגו'", תשע"ב.

אל מול תחכמון, פעמון ורימון, מעלת הבחור השנון והנבון, כשה"ט ר' אלישע חן הי"ו ומצויי"ץ אבן יקרה בקרתא דשופריא.

 

את מכתבך קיבלתי היום, ועל אף הקושי מפאת דוחק העניינים שהנני עוסק בהם כעת, מכל מקום נתפניתי בעל כרחי להשיבו, כיוון שעיקרו של המכתב סובב סביב הנכתב בחיבורי עצם מעצמי בשר מבשרי. ונוסף על כך חביבותיה דמר גבן על אף שאיני מכירו, מכל מקום מגלילי אצבעותיו ניכר שבקשת האמת ודרישתה נר לרגליו.

 

הנה תחילה וראש יש לך לידע שתשובתי זו לא נכתבה בהתייחס להוראת הגר"ע בסיס שליט"א, ואדרבא עיקרה ושורשה של התשובה נכתב עוד קודם שפשטה דעתו בצבור. ולגופה של הטענה הנזכרת במחילה מעולם לא שמעתי טענה חלושה זו, "ואוזן מילין תבחן". שהרי ברור לכל מבין שלא יתכן הדבר, וממש מוקצה מן הדעת הישרה. שאדם "שהפסיד" קריאת פרשה פלונית יכוף ציבור שלם להתעכב לשמוע את קריאתו, היכן טורח ציבור וכבודם, ומדובר על פרשה שלימה. מה גם הנני מטיל ספק אם ישנו ציבור כזה שיסכים לכך, וברור שמעיקרא אם ידעו על כוונה זו ימאנו להעלותו. כך שאם אכן נקרה מקרה כזה הרי הוא בכלל מיעוטא דמיעוטא דבטיל במיעוטייהו, ואין מביאין ראיה מן וכו', והקורא והציבור גם יחד הרי הם בכלל זה, ועל כגון זה ודאי שלא שייך לתקן תקנה לכלל הציבור בכל אתר ואתר. והטענות שמניתי, הינם יותר קרובות אל הדעת ואל המציאות כידוע.

 

ומה שנאמר שהוא "דלא כמאן", טענה זו אינני מכיר, באשר היסוד והשורש לקריאה בתורה בשבתות מחובת הציבור היא כמו שהארכתי בסי' י"ב, (וזהו שבכלל ארבע חלקי שו"ע, דלא כטענה הנזכרת שבאף חלק לא תמצא מקומה). והמונע "היחידי" מלחבר ולהפריד פרשות שונות זו אל זו וזו מזו בכל מיני אופנים שאינם נהוגים - הוא מנהג אבות, ואשר על כן כל אשר תעשה קהילה בהפרדה וחיבור פרשיות הרי הוא נכלל בכלל תקנת חכמים והוא "כמאן", אלא שהמונע לכך כאמור הוא מנהג אבות. ואשר על כן תישאר ההנהגה בקריאה על מתכונתה הראשונה, ולא נהין להמיר ולהחליף מנהג זה למנהגי שאר קהילות. מה גם שפירצה קוראת וכו' ומעתה ואילך לא נִסכּוֹן לעמוד איתן על שמירת המנהגים. ונוסיף ונגרע נחליף וּנשנה בכל מקום בו תהא סיבה ואפילו מועטת לכך, באשר רבה העזובה בקרב בני עדתינו להיות אוחזים בעוז מנהגי אבות. ומעתה סמא בידייהו לעשות ככל אשר תורה הנוחות והבושה מפני המלעיגים ולצערינו אינם מועטים, ולבושתינו אף מקהילותינו. ולך נא ראה קהילות אשכנז שאינם משנים אפילו כקוצו של יוד ממנהגיהם, כפי הידוע לך היטב היות שהינך שוכן בתוכם. ואפילו בדברים זרים ומוזרים שונים ומשונים, ואפילו יהיו מנגדים את ההלכה, יתרצו המנהג בק"נ טעמים, ואף אם לא תעלה בידם אפילו על צד הדחק והלחץ, לא יאותו לשנות אפילו כקוצו של יו"ד. ולא תהא כהנת כפונדקית עדתינו יקרת תפארת, משוש היא, ומושא של קינאה והערצה נסתרת לכל העדות, אנו נשנה בעבור אותם חלושי הדעת ורפי התבונה שלא יודעים כיצד לנהוג כאשר "הפסידו" קריאה באחת מן השבתות, אתמהה. מה גם שאותם הנוהגים כן אין הטענה כלפיהם שעשו "דלא כמאן" אלא שעשו היפך ההגיון והדעת, והטריחו ציבור על חינם.

 

הערה ב': מי כופה להקל על הרוצים להחמיר, והחפץ בכך הרשות בידו להחמיר אולם על עצמו בלבד, וילך וישמע קריאת הפרשה הנפסדת במנייני שאר קהילות לאחר שמיעת קריאת קהילתו (שגם כך מנייניהם מאוחרים לשלנו), ולמה יכוף את הרוב המוחלט שלא הפסיד או שאינו רוצה להחמיר. ועצה טובה למחמירים שמכיוון שמדובר סך הכל במספר שבתות מועט, יראה לסדר לעצמו מעיקרא את יציאתו מביתו להתארח באופן כזה, שישהה במקום שמתקיימים שם גם מניינים אחרים, ואשרי השם אורחותיו בעולם הזה. ואם הימצא ימצא מי שאינו יכול להיערך בהתאם, לא מפני מיעוט מחמירים זה, נתקן תקנה כללית לכלל הציבור.

 

[ואגב לשבחו של הגר"ע בסיס שליט"א יאמר, שכאשר תכריך ספרי זה הוגש לפניו להסכמה לא היו ערוכות עדיין תשובות אלו השייכות לחיבור חקת בלק בלבד, וזה התכריך שהוגש לרוב ככל הרבנים המסכימים שליט"א, היות שעדיין לא סיימתי את עריכת תשובות אלו כיאות, מה גם שתשובה י"א שהיא בכלל עניינים אלו, אבד זכרה ונפקד מקומה זמן רב עד שבחמלת ה' מצאתיה בהסח הדעת, (ועוד הרפתקאות גדולות וגילגולים שונים ומשונים עברתי עם ספר זה עד שראיתי אותו מושלם, ובלי גוזמא, לא היה שלב מכל שלבי הספר הרבים שעבר בקלות מבלי מעכב, ונדרש ממני אורך רוח ואמונה חזקה שהכל בידו יתברך, גם העיכובים והמניעות), וכשיִדעתי את הגרע"ב שליט"א על כך, ואף גיליתי את אוזנו שאינם כפי דעתו, הפטיר לעומתי "ומה בכך שהינך חולק עלי, זו דרכה של תורה".].

 

הערה ג: ברור שאין הכוונה בדווקא אלא על דרך כלל, ובהתייחס למנהג הקדמון בחיבור חוקת וחצי בלק נאמרו הדברים, ובקריאת ההערה בכללותה מבואר דבר זה.

הערה ד: המגמה באיזכור אלו החכמים לא היתה כדי להראות שכך היא דעת חכמי תימן "דלאו רבותא למיחשב גברי", אלא להראות ולגלות שאף מחכמי "השאמי" תומכים ביסוד הדברים שאין לשנות את מנהג הקריאה מהמסור והמקובל בעדתינו.

 

עד כאן שביתת קולמוסי, ויישר כח על הערותיך, ויה"ר שתעלה מעלה מעלה במעלות התורה והיראה, וינחה אותך הקב"ה בדרך אמת, ויפתח לבך בתלמוד תורתו.

 

בברכת התורה  הצ' אורן בכא"מ שמעון צדוק יצ"ו

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
שר שלום קשת
ארז יחיאל
עבור לתוכן העמוד