-
-
חיפוש מתקדם
 

 

 

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

ארגון ובנה
פעולת צדיק
אור ההלכה
מועדי השם
ת"ת עטרת חיים
מנויים לחיים
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ישיבת פרי עץ חיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
385 אורחים

"דגל מחנה יהודה" (במדבר)

    
מספר צפיות: 9639
ייחוס ק"ק תימן לשבט יהודה. "קהל יהודה" על שם ייחוס בני קהילותינו לשבט יהודה. וזאת על פי הפסוק "וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלויים וכל הקהל הבאים מישראל וגו'". (דברי-הימים ב' ל', כ"ה). מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א- מתוך עלון 'קהל יהודה'
ב' סיון ה'תשע''ה

מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פורסם בעלון 'קהל יהודה'

 

 

המעיין שם ימצא כי חזקיהו מלך יהודה מיד עם התמנותו למלך, כשמת אחז אביו, הכין את לבבו לדרוש את ה' והחזיר את העם בתשובה, אחרי שאחז אביו הרשע סגר את דלתות בית המקדש והכעיס את ה' בעבודה זרה. וגרם בכך שבאו האויבים עליהם, הצרו להם והכניעום. חזקיהו חידש את העבודה במקדש, ושלח לכל שבטי ישראל לעלות לרגל ולהקריב קרבן פסח, ולבל יקשו  עוד את ערפם. רבים משבטי ישראל שׂחקו ולעגו לרצים השלוחים על ידו, אבל מקצתם באו, ועל כולם שבט יהודה שהיו בלב אחד והסכמה אחת לקיים מצוותו. הכהנים והלויים התעכבו והתרשלו מלבוא, יען כי לא האמינו, היתכן פתאום כדבר הזה? אתמול עבד אחז עבודה זרה, והיום חזקיהו בנו עובד את ה'?  עד שחקרו והבינו שאכן הכל נעשה לשם שמים, ועלו כולם לרגל ועשו את חג המצות. "ותהי שמחה גדולה בירושלם, כי מִימי שלמה בן דוד מלך ישראל לא כָזאת בירושלם. ויקומו הכהנים והלויים ויברכו את העם וישמע בקולם, ותבוא תפילתם  למעון קדשו לשמים" (דבהי"ב ל', כ"ו כ"ז). בעיקבות זאת נתעוררו יותר לבער כל ענייני עבודה זרה שמילאו את הארץ, וחיזקו קיום מצוות ה', ואז כשעלה סנחריב מלך אשור למלחמה על ירושלם עשה להם הקב"ה תשועה גדולה. הבאנו על קצה המזלג מן האמור שם, ומהם דברים שאפשר למצוא בהם דמיון והקבלה למצבינו בזמנינו אנו, בעבר ובהווה, ובעתיד הבעל"ט.

לייחוס יהודי תימן יצ"ו על זרע יהודה בן יעקב אבינו ע"ה, כפי המקובל בידינו, וכן גלותם לתימן סמוך לחרבן בית ראשון, רבים הם המקורות. ולפי שבגליון זה צר המקום מלהביאם בשלמותם, לבארם ולבררם, נציין רק כעין ראשי פרקים מראי מקומות.

 א) בתחילת ספר גלות תימן קורא הדורות להרא"ע, שנת י"ג שנה למלכות יאשיהו בן אמון מלך יהודה, בא ירמיהו בן חלקיהו וינָבא לרעה על יהודה וירושלם. כיון ששמעו נבואתו, האמינו מבני יהודה. אמרו, ודאי חשב ה' להשחית חומת בת ציון וכו' עמדו ונאספו אנשים יחידי סגולה יראי אלוהים ונתייעצו מה לעשות והם ע"ב איש. ג' כהנים וד' לויים, וס"ד איש מיהודה מיוחסים. ובקשו לאיזה רוח לגְלוֹת וכו' עד שנפתח להם פתח להר נֻקוּם בארץ התימן וכו'. ויקחו את נשיהם ובניהם וטפם ע"ב משפחות וכו'. ב) אבן ספיר פרק כ"ט, קבלה בידם שאבותיהם באו לגור בארץ הזאת [תימן] מ"ב שנה קודם חרבן בית ראשון כשמעם נבואת ירמיהו (כ"א, ט'. ל"ח, ב'. יעו"ש) "היוצא מעיר הזאת, וְחָיָה". נאספו ע"ה אלף מבני החיל והגבורים מִשּׁוֹעֵי יהודה [שוֹע, פי' אדון, עיין רש"י ישעיה ל"ב, ה'] אשר נגעה יראת ה' בלבבם, וכהנים ולויים עם עבדיהם וכל קניינם ורכושם וכו' ויצאו מירושלם לתור ארץ מנוחה וכו' באו ארץ אדום ושעיר ולארץ הזאת [תימן] והמה ראו וכו' שמצאו בה כל הארבעה-מינים שבלולב, ונחו שמה ויאחזו בה ע"כ. וכדברים האלה מצאתי בקונטריס כת"י לאחד מחכמי תימן האחרונים, ובתוספת נופך. ג) במאמר ברית הלשון [נספח להקדמת הר"י קורח לספרו מרפא לשון] ד"ה ומאחר, מה שעלה בידי לודאי וברור אחר הדרישה וחקירה ככל האפשר, כי תחילת גלותינו לארץ התימן היתה מזמן בית ראשון וכו'. אלא שלא נתברר לי אם העניין כפי הקבלה שיצאו משבט יהודה כך וכך אלפים וכו' וכבשו להם ארץ התימן לאחוזה. או אם אנחנו מעשרת השבטים שגלו ללַחְלַח וחבור וערי מדי, כי יש קצת ראיות שערי מדי הם גלילות בתימן. או אם שני העניינים אמת וכו' ע"כ. [ותפוֹס לשון אחרון ששניהם אמת, וכדלקמן ד"ה ברור]. ד) בכלל תשובת אאמו"ר זצ"ל (מיום ד' מנחם אב ה'תשכ"ו) מקובל בידינו מאבותינו, איש מפי איש עד מעלה מעלה, כי יהודי תימן הם משבט שמעון ויהודה, ושני שבטים אלה תפילתם מסוגלת יותר להתקבל, כדאיתא בעץ חיים [למהרי"ץ] דך ק"ל ע"א, וראָיתו מפסוק שמע ה' קול יהודה, ושמעון נרמז במלת שמע יעו"ש. ע"כ. [המעיין שם יראה כי מוכח מדבריו שמעורבים בהם גם משאר שבטים].

לעומת זאת אנחנו מוצאים כי האשכנזים רובם משבט בנימין, עיין ילקוט הפלאות סוף אות א'. ויש סעד לזה בהוספה שבפירוש רש"י בספר שופטים (כ', מ"ז) בשם מגלה עמוקות. וזכורני שכ"כ במדרש תלפיות. וע"ע בכנסת יעקב להרה"ג יח"ס שליט"א דף צ'. וגם בעל תיקון יששכר (שמוצאו ממרוקו) בהקדמה לספרו כתב שמשפחתו משבט בנימין. ובמצת שימורים הלכות מזוזה כתב רמז בפסוק ושילח לכם את אחיכם אחֵר ואת בנימין (בראשית מ"ג, י"ד) את אחִיכם, אלו עשרת השבטים [נראה שדרש כאילו כתוב אחֵיכם בצירי. שיחזירם הקב"ה מן הגלות], אחֵר ואת בנימין, אלו הם יהודה ובנימין שהם בגלות ספרד וצרפת וכו' ע"כ. וע"ע מ"ש בס"ד בנפלאות מתורתך הפטרת וישלח על פסוק וגלות החיל הזה וגו' וגלות ירושלם אשר בספרד. ואכמ"ל.

ברור וידוע כי גם בין יהודי תימן נכללו ונתערבו במשך הדורות מעט משאר קהילות ישראל. וגם על עיקרם ויסודם יש מקום לדון, כי חוץ מהשערת השֵׂכֶל של בעל ברית הלשון דלעיל, כתב כן בדרך מסורת בעל מלאכת שלמה בהקדמתו לפירושו על המשנה וז"ל, מבית אבי-אבא שהיו מערי התימני מקובלני, כי מגלות ראשונה נגלינו. כי קרא דכתיב בסוף ספר מלכים (ב' י"ח, י"א) "וַיַנְחם בַחְלַח ובחבור נהר גוזן וערי מדי", נאמר גם עלינו ע"כ. ובפרט מפני שלכאורה יש לזה מקור קדום, והוא במדרש אור האפילה [שחיבר מה"ר נתנאל בן ישעיה מחכמי תימן לפני כשבע מאות שנה] פרשת ואתחנן [בנדפס דף תע"ה] על פסוק ונשארתם מתי מספר בגוים (דברים ד', כ"ז) וז"ל, כמו שאירע לנו היום בגלות, מֵחָרְבַּן לחלח וחבור ונהר גוזן, שהרגם משוגע [הוא כינוי "נביא" הישמעאלים כידוע] וחבריו, והחריבו עריהם. ואשר נשארו, יצאו אל ארץ התימן ובנו ערים ושָׁכְנו בהן. וגם עד שם רדפום אנשי דת משוגע והחריבום והשמידום, וכלו ואבדו הם ואוצרותיהם בעוונותם ובעוונות אבותם שבידם עכ"ל מועתק ללשה"ק. והואיל שהוא קרוב להם בזמן, היינו מקבלים וסומכים יותר על עדותו. לולא שבכת"י אור האפילה שבידי, אין המלים הללו, והלשון שם כך הוא, והחריבו עריהם. ואשר עוד נשארו, כלו והלכו ואבדו הם ושרידיהם (המקור בל"ע ודראירהם) עד עתה, בעוונותם וכו'. וע"ע בספר כבוד אלוהים לר' אברהם בן מיגאש הלוי, קוסטנטינא שמ"ה. ובתחילת ספר סערת תימן, ובאור ישראל גליון ד' דף מ"ה.

על כל פנים יש הוכחות ברורות שאנחנו מצאצאי יהודה, רובינו או לפחות חלקנו, כדלקמן. א) מעידים על כך כתבי יוחסין של משפחות מסויימות מלפני מאות שנים, פלוני בן פלוני בן פלוני וכו' כתשעים דורות, עד פרץ בן יהודה בן יעקב דאתקרי שמיה ישראל. צילומים מהם נדפסו במיצירות סמ"ת דף קצ"א ודף שי"ג. ב) כמו-כן נתפרסמו כמה גדולי תורה בתימן גם בייחוסם, כגון גאון עוזינו מהרי"ץ זצוק"ל, כרשום בספרים רבים שהוקדשו לבית הכנסת שלו שהוא "מבית פרץ בן עובד", וכמו שציינתי כבר במאמר משנת מהרי"ץ הערה כ"ט. [וע"ע במבוא לשולי המעיל דף ט' הערה ז']. והנני מעתיק כעת הסגנון שבתאג קדום שהיה שם, אות באות תיבה בתיבה, קֹדש לביהכ"נ מהר"ר יחיא צאלח מבית פרץ בן עובד יכונניה עליון אכי"ר ע"כ. כידוע פרץ הוא בן יהודה, ואם כן מיהו זה פרץ בן עובד. והנה מצינו במקראות כמה שנקראו עובד, ומדסתמו נראה שהכוונה לעובד הידוע, דהיינו הנזכר בסוף מגילת רות "ובועז הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד". פרץ בן עובד לא נזכר במקרא בפירוש, אבל היה ידוע להם במסורת. וע"ע בספר אבן ספיר דף ק' ע"ב שמשפחתו של מהרי"ץ הם היחידים שנשאר להם כתב היחס, כי השאר נשרפו על-ידי ר' אהרן עראקי. ג) וכך גם המשורר נעים זמירות ישראל מהר"ש שבזי זצוק"ל, מצאתי בכת"י כי ידוע שהוא היה מצאצאי זרח (השני לפרץ בן יהודה). וכ"כ בספר תולדות הרששב"ז דף כ"ח. [אגב, מה שכתבתי בהקדמה לדיואן נעים זמירות כי מהרש"ש הוא ניצוץ דוד המלך ע"ה, מצאתי זאת באחד מחיבוריו של מה"ר חיים סנואני זצ"ל בכת"י שעדיין לא נדפס]. ד) בשיר שהודפס בדיואן, ופתיחתו קום ידידי בשחרים וכו' המדבר בשבח שלושת רבני עי"ת הדורם, היא ד'מאר, כתוב על האחרון שבהם "מבני פרץ מיוחס, משְׁפַטיה בן אביטל". אביטל היא אשת דוד המלך ע"ה, ובְנָם הוא שפטיה, כנזכר בדבהי"א ג', ג'. ה) נמצא בקולופון של ספר הפטריות, שחתם המעתיק שמו כך, מעודד בן דוד בן רצון וכו' בן זכריה המכונה אלצאיירי, מבני בֵצָי משבט יהודה וכו', כנדפס במכמנים מחג"ת דף ב'. י"ז. ונחמיה ז', כ"ג. י', י"ט, יעו"ש. ו) ועוד הוכחה מסוג אחר, כי עד היום ידועים אנו יהודי תימן בצחות לשוננו ומבטאנו המדוייק בלשון הקודש יותר משאר קהילות ישראל, וזה מתאים עם האמור בגמ' עירובין דף נג. כי בני יהודה קפדי ודייקי לישנא יעוש"ב. אמור מעתה כי לא לחנם פתח מהר"י יצחק הלוי זצ"ל בזמנו, וכן שמעתי על עוד רבנים, בקיבוץ תפילה בציבור (מפני עצירת גשמים, או גזירת האויבים) בפיסקא מהסליחות, שבט יהודה בדוחק ובצער, הישאג אריה ביער. מלבד כל האמור, ישנם עוד כתבי יוחסין לכהנים וללויים בתימן, אלא שהם אינם מעניינינו כעת. וכל עניין היוחסין בישראל, הוא ארוך ורחב, אלא שאין הגליון הלז יכול להכיל, כדבר האמור.

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו' לשבטיך (דברים ט"ז, י"ח). מפסוק זה למדו חז"ל שצריך להעמיד שופטים לכל שבט ושבט בפני עצמו (עיין ספרי שם וסנהדרין דף טז, ולחם משנה על הרמב"ם ריש הלכות סנהדרין ושאר אחרונים). שופטים כאלה שהם בקיאים ורגילים בענייני שבטם, ומיטיבים להכיר תכונותיהם וצרכיהם, אין כמותם מי שיכול לשפטם משפט צדק. (עיין משכיל דרש ר"פ שופטים, ובספר עלה יונה להר"י מרצבך דף של"ה). ואם זה בהיות ישראל בארצם, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, כל שכן בזמנינו אשר שבו רבים מנדחי ישראל לארצם עמוסים בארחות חיים ומנהגים שונים, לא ראי זה כראי זה. שמחה גדולה היא לנו לראות בקיבוץ בני עדתינו יחד תחת דגל אחד, ולא תהיה עוד עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. וייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונו יתברך בליבב שלם. חובת השעה שיקומו כולם כארי מרבצו, ויתנערו כלביא מעפרו, להכין לבבינו אל ה' ולשמור כל מצוותיו כאשר עשו בשעתם חזקיהו ושבטו, גור אריה יהודה. והב"ה יסייענו על מעשה רצונו אכי"ר.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובהשלח ידיעה חדשה

עוד על הפרק...

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[211]
קדושת בני ישראל

 

 
 


 

 

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

שר שלום קשת
ארז יחיאל

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד