-
-
חיפוש מתקדם
מדורים:
  

 

 

 
כנס היסוד לקרית מהרי"ץ - עמנואל 

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

מועדי השם
פעולת צדיק
אור ההלכה
ישיבת פרי עץ חיים
ת"ת עטרת חיים
מנויים לחיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
397 אורחים

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם

    
מספר צפיות: 8042
חידוש בשם מהרי"ץ זיע"א בדברי רש"י על הפסוק אתם נצבים היום וגו'. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נצבים ה'תשע"ב.
כ"ג אלול ה'תשע''ה

חידוש בשם מהרי"ץ זיע"א בדברי רש"י על הפסוק אתם נצבים היום וגו'.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי י"י אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ [דברים כ"ט, ט'-י']. בחידושי מהרי"ץ על התורה, כתוב שני דברים על פסוק הזה.

דבר ראשון, בקשר לרש"י על הפרשה, רש"י מביא בשם מדרש אגדה, למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם, ואמרו מי יוכל לעמוד באלו. התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה, והרי אתם קיימים לפניו. הרי בפרשת בחקותי יש ארבעים ותשע קללות, ובפרשת כי תבוא מאה קללות חסר שתים, א"כ עם ישראל נבהל, מי יכול לעמוד באלה? אומר להם משרע"ה, אל תדאגו, אתם נצבים היום כלכם, אדרבה היסורים הם לטובתכם, אלו כפרת עוונות, וזה מה שמקיים אתכם.

על זה אומר מהרי"ץ כך, מה שכתב רש"י בשם מדרש אגדה למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל צ"ח קללות, אלא שהם ראו שהקללות הם צ"ח ועוד שתים שהם ברמז, והם גם חלי וכל מכה, הרי שהם מאה. לכן הזכיר להם ברמז, אם הם מאה, אמר מאה, ואם הם צ"ח, הרי אומר חסר שתים, ודו"ק. ועוד, אתם נצבים היום כולכם, למה אומר תיבת היום. אלא שרומז שכולם צדיקים לפני ה' ואינו מרוחקים ח"ו. ורמז להם בתיבת היום. וידוע שהם דור דעה, שקיבלו התורה, ואחריהם בימי יהושע כתיב ויעבדו העם את י"י כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים, והוא מה שאמר להם כי ידעתי אחרי מותי, כל אחרי מופלג. עד כאן לשון מהרי"ץ, כפי שמובא בספר אור תורה שנדפס. עוד לא זכינו עד היום לספרו של מהרי"ץ עה"ת בשלמותו, יה"ר מלפני המקב"ה שנזכה בקרוב, בינתיים יש פיסקאות פה ושם, שמביאים בשמו בכמה פרשיות. בכל אופן, אלו שני הדברים שהוא כותב, אמנם הלשון נראה קצת מגומגם, כנראה החסירו בהעתקה, אבל מובן שהוא מתכוון להגיד שני דברים.

ראשית, יש פה דיוק בלשון רש"י, למה כשהוא מדבר על הקללות שבתורת כהנים הוא אומר שהם 'מאה קללות חסר שתים', מדוע הוא לא אומר צ"ח קללות? ואם ישנה סיבה לכך, א"כ גם בתורת כהנים תגיד חמשים חסר אחד, למה כתוב ארבעים ותשע? לכן הוא מתרץ, שיש הבדל. בתוכחות של כי תבוא, לא ברור שזה תשעים ושמונה, יכול להיות שזה מאה, כי יש פסוק גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם י"י עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ [דברים כ"ח, ס"א], יכול להיות שזה נחשב ויכול להיות שלא, לכן נוקט רש"י מאה חסר שתים. תחליט מה שתרצה, או תשעים ושמונה, או מאה. אבל בתורת כהנים, ברור שזה ארבעים ותשע.

אולם במה שנוגע לפשט הפסוק אתם נצבים היום, מדייק מהרי"ץ, מה זה 'היום'? וכי רק היום הם נצבים לפני ה', ובימים אחרים לא? הרי דור המדבר היו דור דעה, צדיקים גדולים וענקים שאיננו מגיעים לקרסולי רגליהם. אלא שמשרע"ה ידע שזה רק כעת, כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם, וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי י"י לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם [דברים ל"א, כ"ט]. וכתוב, וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ, וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ [דברים ל"א, ט"ז]. לא כעת, אלא אחרי מותי. מדייק מהרי"ץ, הרי יש כלל בחז"ל, כל 'אַחַר', סמוך. כל 'אַחֲרֵי', מופלג. א"כ 'אחרי מותי', זה לאחר הרבה זמן. ואכן, הקלקול והירידה בעם ישראל לא התחילו בזמן יהושע, וגם לא בזמן הזקנים שהיו אחרי יהושע, כמו שאחז"ל משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים, אז עדיין וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת י"י כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ [יהושע כ"ד, ל"א]. לכן אמר משרע"ה, כעת אני יודע שאתם נצבים, היום אתם מחזיקים מעמד. גם יהושע נחשב בזמן משרע"ה, כי חז"ל אומרים כל המעמיד תלמיד הגון אינו מת, לכן הוא מחשיב את יהושע כחלק מחייו. א"כ, גם בזמן יהושע, עדיין נחשב שמשרע"ה אינו מת. וזמן הזקנים, כנראה זמן זה טפל ליהושע.

ממילא זה הדיוק, אתם נצבים היום. אבל אח"כ, מי יודע מה יהיה רח"ל. לכן משרע"ה מכין אותם, אומר להם את התוכחה ואת כל הדברים שיבואו, ולצערינו הדבר התקיים בעוה"ר.

ולענייננו היום, שאנו בערב ראש השנה, ערב יום הדין, כנראה יש פה רמז לעם ישראל, כהכנה לקראת יום הדין. כתוב בזוה"ק, כל מקום שנאמר 'ויהי היום', זהו ר"ה. כתוב אצל השונמית, וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם [מלכים ב' ד', ח'], או אצל איוב, וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל י"י וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם [איוב א', ו'], וכן אומ' במוסף דראש השנה היום הרת עולם, זה היום תחילת מעשיך, וכמו"כ אתם נצבים היום כלכם. דהיינו, מכינים אותנו לקראת יום הדין, שכולם נצבים למשפט לפני הקב"ה, ללא יוצא מן הכלל.

עניין זה, של נצבים לעמוד למשפט לפני ה', כתוב בפסוק בתהלים [קי"ט, צ"א] לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ. יש עוד פסוק, לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם [שם, פ"ט], שגם אותו דורשים חז"ל בפסיקתא על ר"ה.

 

א"כ, אתם נצבים היום, ביום הדין כולם יעמדו למשפט, אין פרץ ואין יוצאת. אבל, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם, הם הראשונים. אח"כ כל איש ישראל, אין אחד יוצא מן הכלל. וכן טפכם, נשיכם וכו'. ולמעשה, לא רק 'איש ישראל', אלא גם אומות העולם, אבל הם נידונים בלילה [כדאיתא בירושלמי], ואנחנו מדברים על היום, 'נצבים היום'. את אוה"ע דנים בלילה, בחושך ובאפילה, א"כ לא מדברים עליהם.

בהמשך הפסוק, לְעָבְרְךָ בִּבְרִית י"י אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר י"י אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. לעברך, כמו שאמרו חז"ל [גמרא ר"ה דף ט"ז ע"א], בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון א"כ זהו לעברך, מלשון העברה, שעוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם [תהלים ל"ג, ט"ו]. בברית ראשי תיבות, בעת בֹּא ריום תרועה. אשר אנכי כורת עמך היום, אולי 'היום' האחרון, הוא כבר חוזר על יוה"כ, שזה בסוף. וביום זה יש חיוב כָּרֵת רח"ל.

בכל אופן, העניין של ההכנה ליום הדין, וביום הדין עצמו, אנו כעת ביום האחרון, וכמובן שצריך לנצל כמה שיותר, ע"מ להיכנס ליום הדין כמו שצריך. כל רגע וכל מצוה שרק אפשר לקיימה, לא להפסידה בדברים אחרים.

הדפסשלח לחברהוסף תגובהשלח ידיעה חדשה

עוד על הפרק...

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[216-217]
מאי חנוכה

 
 
 
 


 

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

שר שלום קשת
ארז יחיאל
ארגון ובנה
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד