-
-
חיפוש מתקדם
מדורים:
  
 

 

 
כנס היסוד לקרית מהרי"ץ - עמנואל 

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

אור ההלכה
מנויים לחיים
ישיבת פרי עץ חיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מועדי השם
ת"ת עטרת חיים
פעולת צדיק
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
434 אורחים

מִכְנְסֵי־בָ֔ד (פרשת תצוה)

    
מספר צפיות: 6338
נאמר בפרשתנו (תצוה): וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ (שמות כ"ח, מ"ב). מצ"ב תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין האם המכנסיים הנהוג ללבשם בזמנינו אסורים? האם אבותינו נהגו כראוי? והאם צריכין אנו ללבוש כאן בארצה"ק המלבושים כמנהג תימן ולא לסור בזה ממנהג אבותינו, ואם יש בזה איסור משום הליכה בחוקות העמים?
ז' אדר א' ה'תשע''ו

בעניין איסור לבישת מכנסיים הדחוקים על הבשר

מתוך שו"ת עולת יצחק למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א

חלק א' סימן קמ"ח

 

מחסי בה'. בחדש שנים עשר הוא חדש אדר ה'תשמ"ה לב"ע:

 

נדרשתי לאשר שאלני ידידי ר' ציון מצ'מון נר"ו בסדר ועשה להם מכנסי בד וגו', על אודות-דבר-לא-טובה השמועה שהפיצו מיעוט-דמיעוט בני תורה שהמכנסיים הנהוג ללבשם בזמנינו אסורים, מכח הא דאיתא בהגהת הרמ"א באהע"ז סימן כ"ג סעיף ו' שמביא לידי הוצאת שז"ל. גם אייתו מתניתא בידייהו הא דאי' בפסקי הרשב"ץ לנדה יג: לאסור בזה, וכ"כ הריטב"א בחידושיו שם שאין לנו על מה שנסמוך (ונעתיק לשונו בתשו' דלהלן בס"ד). ומוציאים בזה דבה רעה על המנהג הפשוט היום גם אצל רוב התלמידי חכמים ובני תורה שאינם מקפידים בכך כלל. ומכח זה אמרו ללבוש המלבושים שנהגו אבותינו בתימן שאין הבגדים הפנימיים צמודים על הגוף, אלא עוטפים על הירכים כמין סדין וע"ז השמלה העליונה. אם יש בדבריהם ממש או לא. ושאלה ב' אם צריכין אנו ללבוש כאן בארצה"ק המלבושים כמנהג תימן ולא לסור בזה ממנהג אבותינו, ואם יש בזה איסור משום הליכה בחוקות העמים:

 

תשובה:

בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי, וראוי להשיב בזה לגדולי הדור ומנהיגיו. אך להפיק רצון ידידי השואל ארשום מה שעלה במצודת עיוני להודיע שלא טוב הדבר שעושין כן מדעת עצמם ולא שאלו מחכמי התורה, כי לא אלמן ישראל וב"ה יש גם בזמנינו מארייהו דתלמודא ופוסקי הלכות בסכינא חריפא, ששמועתם נודפת ויוצאת מסוף העולם ועד סופו, וחלילה לכל תלמיד שמצא מציאה דרך לימודו לפרסם הוראה ולבנות במה לעצמו:

 

א) עיקרא דהאיי דינא בגמ' נדה דף יג: ת"ר כהן שוטה מטבילין אותו וכו' ר' אליעזר בר' צדוק אומר עושין לו כיס של עור. אמרו לו, כל שכן שמביא לידי חימום וכו'. אמר רב פפא ש"מ מכנסיים אסורים. והכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה. ההוא כדתניא מכנסי כהנים למה הן דומין, כמין פמלניא של פרשים. למעלה עד מתנים, למטה עד ירכים, ויש להם שנצים. פי' שרוכים, ואין להם נקב ולא בית הערוה. ופירש"י פמלניא, סינר. חללו תלוי למטה ברוחב שלא יתעטף האבר ויתחמם. ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה, כלומר חללו רחב ותלוי למטה, ולא היה תיק בין הירכים להיות האבר מתעטף בו, כדי שלא יבא לידי הרהור וכו' עש"ב. וז"ל הרמ"א באהע"ז סימן כ"ג סעיף ו', בגמ' פ' כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע. ואע"פ שאפשר לדחות דבגמ' לא קאמר אלא בימיהם שהיה להם תרומה ואיכא למיחש לטומאת הגוף, מ"מ מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע שאף בזמה"ז אסור. ומה שנהגו היתר במרחץ, אפשר לומר דבשעה מועטת לא אסרו עכ"ל. ובפתחי תשובה שם כתב עלה דבספר עצי ארזים כתב שחילוק הרמ"א דדווקא בימיהם שהיה תרומה הוא דוחק, אבל כפי הנראה מהגמ' שלא נאמר זה על מכנסיים שלנו עי' רש"י שם, א"כ מוכח דמכנסיים שלנו שאין עושין כיס מיוחד למדת האבר לית בהו משום הרהור ע"כ. וכ"כ בערוך השלחן שם סעיף ז' אחר שהעתיק לשון הרמ"א הנז' סיים עלה בזה"ל, והדברים מבוארים שדבר זה לא נאמר אלא במכנסיים העשויים כיס מיוחד להאבר בפע"צ דבזה שייך חימום. אבל במכנסיים שלנו איזה חימום שייך. ופשיטא שכל הדורות לא הלכו בלא מכנסיים. וכ"כ בפתחי תשובה בשם עצי ארזים עכ"ל. נמצא לפנינו מחלוקת בדבר, להרמ"א אסור, ולעצי ארזים וערוה"ש שרי:

 

והנה הרא"ש פ"ק דשבת סימן י"ט כתב בשם רבי' שמחה תלמיד רש"י במחזור ויטרי בזה"ל, אנן אית לן אבנט ומכנסיים, ולהם (בזמן חז"ל) לא היה מכנסיים כי אם כיס אחד למדת האבר ע"כ יעו"ש. ועל פי דברי הרא"ש אלו, כתב בספר דברי חמודות פרק כל היד סימן א' אות י"א לסתור הבנת הרמ"א דלעיל בכוונת הרא"ש שם, ע"ש שמתחילה הביא דברי הרמ"א ומסיים עלה בזה"ל, אבל בפ"ק דשבת כתב רבינו בשם מחז"ו שלהם לא היה מכנסיים, כי אם כיס אחד למדת האבר. ומיירי כל היום. ר"ל לאו דווקא במרחץ שכתב הרמ"א דשרי, וזה נראה כדסלקא דעתיה דרמ"א דהכא דווקא לעניין אכילת תרומה. וא"כ קשיא למה כתבו רבינו בפסקיו. ומיהו י"ל דמ"מ למדת חסידות כתבו, דודאי שהוא זהירות וזריזות ונקיות יתירה ע"כ. מוכח מדבריו שהבין שגם הרמ"א לא אסר אלא במכנסיים שעשוי בהן כיס אחד למדת האבר, ומסקנתו היפך הרמ"א שגם זה שרי מדינא אלא ממדת חסידות יש ליזהר. אבל בלא כיס כגון הנהוגין בזמנינו לא אסר גם הרמ"א, ודלא כהבנת העא"ר והערוה"ש דלעיל בכוונת הרמ"א. ונראה דפלוגתייהו תלוי בפירוש דברי הרמ"א בתחילת דבריו שכתב אם לא עשויין כבתי שוקיים, דהעא"ר וערוה"ש מפרשי דהיינו רחבים כבתי שוקיים. וכ"ה באוצר הפוסקים ע"ש, והד"ח מפרש דהיינו בלא כיס. והנה מסגנון דברי הערוה"ש היה נראה שנתכוון ג"כ לפרש בכוונת הרמ"א כהד"ח, אך ממאי דמסיים שכ"כ בעא"ר מוכרח להסכימו עם דבריו, ולא קאי על דברי הרמ"א אלא על האיסור שבגמ' שהזכיר הרמ"א. ויש להוכיח דהעיקר כהבנת הד"ח, מדלא מצינו להטור שיביא לאיסור זה היפך דעת הרא"ש אביו. אבל אי אינו אלא מדת חסידות אין כאן תמיהה:

 

ומ"ש העצי ארזים מכח פירוש רש"י שדווקא כשעשוי כיס למדת האבר, לכאורה יש להעיר דהן אמנם כתב רש"י הכי בד"ה ואין להם, אך לעיל מינה בד"ה פמלניא כתב שלא יתעטף האבר ויתחמם ומשמע מלשונו דלאו דווקא בכיס שמכסהו מכל הצדדים, אלא גם כשמכסה מעט אסור. וע"ע רמב"ם פ"ח מכלי המקדש הלכה י"ח, ושם בכסף משנה העתיק לשון רש"י. אמנם נראין הדברים פשוטים דהברייתא דתניא כמין פמלניא של פרשים למעלה עד מתנים וכו' אין הכוונה להוסיף דמלבד פמלניא וכו' עוד הן למעלה עד מתנים וכו' ועוד שאין להם בית הנקב וכו' אלא תאני והדר מפרש כיצד היא פמלניא זו של פרשים והיאך תָּאֳרָהּ. ונמצא א"כ דדברי רש"י בד"ה ואין להם, הן הן הדברים דלעיל בד"ה פמלניא, אלא שאח"כ הוסיף והאריך לפרש בפרוטרוט ובדיוק. ולפיכך גם ללישנא אחרינא שהוסיף רש"י שם לפרש בית הנקב וכו' בעניין אחר, לאו למימרא דפליג ההוא לישנא ואסור אף בלא כיס, אלא אדרבה גם לההוא לישנא היינו הך, אלא שהכל כלול בכלל לשון פמלניא שהקדים, רק להאיי לישנא נוסף עוד עניין אחר שג"כ אין עושין בו נקב להשתין מים לחוץ, משא"כ לישנא קמא ע"ש ודו"ק. וכן הסברא נותנת דלא מיתסר אלא בעשוי כמין כיס, דהא רב פפא יליף לה מברייתא דאמרי' דבכיס של עור מביא לידי חימום, א"כ מניין לנו להוסיף שגם כשאינו בצורת כיס ייאסר:

 

ב) אכן בפסקי הרשב"ץ איתא דאסור ללבוש מכנסיים צרים שנוגעים באמתו ע"כ. מלשון נוגע מוכח דס"ל דלאו דווקא כשעשוי ככיס. וז"ל הריטב"א בחידושיו שם, ש"מ מכנסא אסיר, פי' כשהוא נוגע בעטרה והוא רך. ועכשיו. נוהגין, קולא בדבר הזה בכל הארץ הזאת, ואין לנו על מה שנסמוך ע"כ. ודבריו סתומים באיזה מכנסיים מיירי, מ"מ מדברי ה' המאירי מתפרש נמי דלא כשיטת רש"י וז"ל, כיס של עור כל שכן שהוא מחממו, וכל שכן של בגד. ומעתה מכנסיים אסורים מפני שהם מחממים. ומה שנצטוו בבגדי כהונה בעשיית מכנסיים, עשויות היו כמין פמלניא של פרושים, ר"ל כמין סינר שהפרושים עושים במקום מכנסיים, שלא להתחמם בכריכת בגד וכו'. ואין להם לא בית הנקב ובית הערוה, ר"ל שיהו הנקב והערוה נסמכים לבגדים, אלא שהיו מקיפין העגבות כאדם שכורך עצמו בסודר. ומתוך כך נהגו קצת רבנים לעשותן כעין שלנו, אלא שעושין אותן רחבות הרבה עד שאין בו סמיכות בשר כלל עכ"ל. מדכתב שעושין אותן רחבות הרבה, מוכח דבמעט צר אסור, וברור א"כ דמיירי בשאינו עשוי כמין כיס. ומ"מ מדבריו למדנו דאינו אסור מדינא מדכתב שרק קצת רבנים עושין אותן כן, ולעיל מינה כתב פרושים כגירסא שהובאה ג"כ בפירש"י, לא פרשים ע"ש, וכן גירסת הרא"ש. ופירש"י פרושים, צנועים. ולענ"ד אפשר לפרש דהיינו אוכלי תרומה שפורשים ונזהרים מכל טומאה. ועכ"פ מוכח מתוך דברי ה' המאירי דאין זה אלא קדושה יתירה בזמן הזה לעשותן כן רחבות הרבה:

ובהדיא איתא בפסיקתא זוטרתי דר' טוביה הנק' לקח טוב. שהביאו ממנו רבותינו הפוסקים בהרבה מקומות, והיה קודם הרמב"ם, וז"ל בפרשת תצווה, ועשה להם מכנסי בד. לא כדרך שלנו, כי אלו צרים בלבישתם וארוכים. ושל כהנים היו רחבות וקצרים, ולא היה להם אבנט למכנסיים אלא שנצים בלבד, שלא היה קושר ומתיר אלא מכשמכניסן עליו מיד עומדין עליו. וכן מפורש במס' נדה בפרק כל היד ע"כ. מפורש דמכנסיים שלנו אינם רחבות, וא"כ על כרחין דס"ל דמה שאמר רב פפא לאו לדידן איתמר. וז"ל הרמ"א בדרכי משה, לא החמירו בזה רק לכהנים אוכלי תרומה, וכן נראה סוגיית הגמ', אך מדברי הרא"ש לא נראה הכי ע"כ.

ומ"מ ברור שצרין דקאמר הלק"ט לאו צרים ממש שדחוקין לבשר מאד כמנהג הפרוצים, דאלו ודאי אסור, רק כלפי רחבים של כהנים נקט הכי.. וע"ע שם בלקח טוב שלהי פרשת לך לך, על פסוק וערל זכר וז"ל, ארז"ל אסור להניח ידיו כנגד פניו של מטה בכניסתו למרחץ וכו' אלא במקום שיש וכו' בניו או חתניו ורוצה להצניע עצמו מהם, לובש כעין מכנסיים וכו'. וז"ל ה' עזר מִקוֹדש על ש"ע אהע"ז שם, אודות איסור מכנסיים שבש"ע אהע"ז כי אם כעין פמלניא. כפי הנהוג עכשיו ג"כ אין שום פתחון פה, כי אין חשש חיכוך בכפי מנהג מדינותינו פולין יצ"ו שאינם דחוקים וקצרים ויש ריוח שלא לחכך. ומה צורך ביתרון הרוחב. וגבי כהנים היה זה ליתרון הכשר ושמירה מעולה ביותר באימת מקדש. משא"כ בגבולין וכו' שבלי חיכוך אין חשש ע"כ. וז"ל החכמת אדם הלכות אישות כלל קכ"ז סעיף ד', אסור ללבוש מכנסיים הדחוקים על בשרו ועל הגיד, כי גורם לידי חימום ע"כ:

ומזה איכא למילף למכנסיים שלנו, דאף שבדורות שעברו היו המכנסיים יותר מאורכים ורחבים, מ"מ החוש מעיד שגם בהנהוג היום אין חשש חימום והרהור חלילה. גם מצאתי עתה סמוך להדפסה בס' טהרת השבת כהלכתה דף קע"ח אות ח', שהביא הלכות בית-המרחץ מת"ח גדולים, ובהסכמת הגר"ש ואזנר שליט"א, וזה לשונם, אסור ללבוש תחתונים מהודקים ביותר לגוף (ומכנסיים צרים) משום שגורם להיכשל באיסור חמור, וכמבואר בש"ס ופוסקים. וכבר צווחו ע"ז גאוני זמנינו שליט"א עכ"ל. אבל נלע"ד להעיר דמכל מקום עדיף ממדת צניעות שיהיו קצת רחבים, כדי שלא יהיה ניכר לרואה בליטת הגיד, בפרט בדרך ההילוך:

וכגון דא צריך לאודועי הכא מעניין לעניין באותו עניין מה שמצאתי כתוב בספר דפוס ישן, נקרא שמו בת מלך (ומצורף הוא לספר זרע קודש) דף כ' ע"א, צריך לכל הפחות כותונת ומכנסת ילבש על בשרו. שלבוש של פשתן מועיל לאדם הרבה, וסודו ידוע ליודעי חן. וצריך ליזהר לכסות את האבר בכותונת שלו כדי שלא יגע בבשרו, שיהיה האבר חוץ מירכים. שאם תגע בבשרו, אז יש להקליפות רשות לשלוט עליו ע"ש. וצ"ע במה שכתב מהר"ש שבזי זיע"א בחמדת ימים ר"פ קדושים בעניין בגד פשתן, וע"ע להר"י גזפאן במנחת יהודה פרשת וישב דף קנ"ז בעניין כתונת יוסף. ובס' טהרת המים מערכת בי"ת אות ז' בשם הרמ"ק. הובא בהגהות מקור חסד על ספר חסידים סי' רמ"ז,. ובס' חסד לאברהם מעיין ד' נהר נ"ב וכן בס' מעם לועז על ספר יהושע דף ל"ו מענין סגולת בגד פשתן, ובגליון הזוהר דפוס ליוורנ"ו פרשת צו דף כ"ו ע"ב. ועיין טואו"ח סי' ע"ד בשם הראב"ד, ירכותיו שהערוה שוכבת עליהם, אסור לקרות ק"ש מפני שהוא מתחמם ומיטריד ע"כ, ובס' בית דוד שם סימן מ"ג:

ונחזור לדברי הריטב"א שכתב דאין לנו על מה שנסמוך, דלפי האמור נתברר לנו שיש הסמוכות שכתבו המפרשים שהבאנו, או דדווקא בעשוי כמין כיס איתמר, או דדווקא לאוכלי תרומה קאמר רב פפא. ומעתה אדרבה אהני לן סהדותא דהריטב"א שבארצו נהגו היתר, דמנהג ישראל תורה. ואע"ג דאיהו גופיה כתב עליו שאין לנו ע"מ שנסמוך, מצינו כיו"ב כתב במסכת תעניות דף ג: דאין להם על מה שיסמוכו מהתלמוד בחילוק נוסח ברכת השנים בין הקיץ לחורף ברכינו וברך עלינו ע"ש וחזינן לרבוותא דבתריה שהחזיקו בזה המנהג, וע"ע מהרי"ץ בעץ חיים חלק א' דף מ"ה ע"ב. לבד זה מצאתי בריטב"א המוגה מכת"י הנדמ"ח (ה'תשל"ח לב"ע) שהלשון שם ואין לי על מה שנסמוך ע"כ, והוראת לשון זה לא שדוחה זה המנהג וחושבו טעות, אלא שהוא אינו יודע הטעם והראייה להיתרם:

 

ג) לבד כל זה, אשכחן להרי"ף בפרק י"ד דמסכת שבת שהביא באריכות כל ענייני הזהירות מהוצאת ז"ל שבסוגיא דתלמודא אמתני' דלעיל, אבל עניין זה דמכנסיים אסורות דאיתמר בתר הכי אמתני' דהחרשת והשוטה, השמיט. גם הרמב"ם בפ"ו מהלכות תרומות הלכה ה' ו' הביא דינא דברייתא דחרש ושוטה משמרין אותן שלא יישנו, וכן הא דלהלן מינה בגמ' רוכבי גמלים אסורים לאכול בתרומה עד שיטבלו שהן בחזק"ט מפני החימום, אך עניין המכנסיים לא זכר כלל, לא שם, גם לא בהלכות איסורי ביאה פרק כ"א בכלל דיני הוצאת שז"ל שכתב שם מהלכה י"ח ואילך. והנה על הרי"ף אפשר לומר דס"ל כשיטת האומרים דדווקא לתרומה איתמר, ודרכו שלא להביא אלא דינים הנוהגים בזמה"ז. ואפי' תאמר שסובר שאסור גם בזמה"ז, מאחר שדרכו להשמיט הדינים שאינם מצויים כמ"ש הראשונים בכמה דוכתי והבאתים במקו"א, אפשר גם זה לא הוה שכיח בארצו. אף שבדברי שאר הראשונים בארצותם נזכר עניין המכנסיים נוהג בזמנם כמ"ש לעיל משמם. אמנם הרמב"ם אין דרכו להשמיט מאומה, וכלשון רבינו מנוח בהלכות סוכה, הרב השלם מביא הכל בשלימות. ובפרט שלא הביא גם בהלכות תרומות. הא קמן דס"ל שאינה הלכה, אפשר שדחה זאת מכח איזה סוגיא דמוכח בהיפך, או גירסא אחרת היתה לפניו בגמ' פרק כל היד. ושערי תירוצים לא ננעלו.ובתשובה אחרת (לעיל סימן מ"ח) הארכנו עוד בזה. ושוב מצאתי בחכמת בצלאל על מס' נדה דף קע"ו שהניח עניין זה בצ"ע מדוע השמיטו הרמב"ם, הלא דרכו להביא אף הלכתא למשיחא:

 

ואיך שיהיה, עכ"פ מהא דהשמיט דין מפורש וגלוי בתלמוד, מכלל דלא שמיעא ליה כלומר לא סבירא ליה. ומוכח א"כ דפשיטא ליה להיתרא, אפי' כשעשוי כמין כיס אם יסבור כד' רש"י בפירושא דתלמודא. ועכ"פ בגוונא דמכנסיים דידן שידוע שאינו מחמם, הא ודאי לא יעלה על הדעת לאסור לדידיה מאחר שאין מקור איסור, שאין לעשות דרך גזירת גזירות מדעתינו. ונראה שכשיטתו כ"ה נמי דעת הטור שהיה בספרד כמו הריטב"א שנהגו שם לילך במכנסיים, גם מרן הש"ע מיוצאי ארץ ספרד היה והכיר מנהגותיהם כנודע מחיבוריו, ואפ"ה השמיט דין זה ולא השמיענו שום איסור בדבר, הא וודאי משרא שרי. והעצי ארזים והערוך השלחן נזקקו לתרץ וליתן טעם להיתר גם אליבא דידהו דאזלי בתר הוראות הרא"ש ובפרט הרמ"א, אבל לדידן דאזלי' בתר הוראות רבי' הרמב"ם ומרן הש"ע מארייהו דאתרין, אין שורש איסור כלל. והמוציא לעז על הנהגת ישראל קדושים, יחוש לעצמו ואנחנו נקיים:

 

ושמעתי מי שאומר דעכ"פ אנן דהמנהג שלנו היה שלא ללבוש מכנסיים כלל, אין לסמוך על כל הסברות האחרות. ואין זה כלום, כי לא מפני שסוברים שכן הדין נהגו כך,שהרי מנהג תושבי כל ארצות המזרח בני ישמעאל וגרוריהם רגילים באלו המלבושים, וממילא מנהג היהודים על דרך וטבע מלבושיהם, אע"פ שהיו מיוחדים וניכרים הם:

 

ד) ומכאן נבוא לעניין השאלה השנייה בעזהי"ת, אם יש איסור משום חוקות העמים במלבושים הנהוגים היום בארצינו הקדושה, שהם על דרך מלבושי האומות באירופה ואמריקה וזולתם. והייתי רוצה להאריך אלא שאין עמדי הפנאי לזה, (ועיין מה שכתבנו לעיל סימן נ"ב אות ח') ולכן אקצר ואומר שהדבר פשוט דשרי עפמ"ש מהרי"ק והביאו מרן בב"י יו"ד סי' קע"ח, ובכסף משנה על הרמב"ם פי"א מהלכות עבודה זרה הל"א שדווקא מלבוש שנתייחד לגויים ופירשו הישראלים ממנו משום צניעות וכיוצא הוא דאסור, אבל אין חיוב כלל ועיקר מצד עצמו שהישראלי משתנה מהם עש"ב. ועמ"ש על דבריו בפרישה שם, ובביאור הגר"א, ושו"ת צמח צדק יו"ד סי' צ"א. מה גם שהתקבלות מלבושים אלו אצלינו כאן, לא מיבעיא שלא היתה כדי להתדמות לגויים חלילה דמאן דכר שמייהו, רק כדי להידמות למלבושי שאר היהודים כאן, על דרך עלת בקרתא זיל בנימוסה. וע"ע שו"ת בית שלמה ח"א מיורה דעה סי' קצ"ט. אעפ"י שהאמת אגיד דבודאי היה יותר טוב אם היינו כלל ישראל לובשים כמלבושי אבותינו מאז ומקדם כמפורש במקראות ובמדרשים, אבל לפי מצב זמנינו לא יתכן הדבר. וקל וחומר שאם קהילה אחת לבד תשנה נהיה לבוז כידוע. ובמקום אחר רשום אצלינו מקורות נאמנים, בעניין שינויי המלבושים במשך הדורות, לכן השתא שב ואל תעשה עדיף לן, ואדרבה המשנה ידו על התחתונה כידוע למבין:

 

למדנו מן האמור, שמכנסיים צרים מהודקים לגוף הגורמים לחימום, אסור ללבשם.

ושאינם מהודקים, מותר. ומדת צניעות שיהיו רחבים קצת:

 

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובהשלח ידיעה חדשה

עוד על הפרק...

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[211-215]
הברכה על הקשת

 

 
 
 


 

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

שר שלום קשת
ארגון ובנה
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ארז יחיאל

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד