-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
ישיבת פרי עץ חיים
אור ההלכה
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ארגון ובנה
מועדי השם
ת"ת עטרת חיים
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
394 אורחים

סימן נ"ו - הלכות בישול והטמנה מערב שבת ובשבת

מספר צפיות: 2512

[א] כשם שמותר להתחיל כל מלאכה מערב שבת סמוך לכניסת השבת, אף־על־פי שהיא נמשכת ונגמרת מאליה בשבת, כמו־כן הוא דין הבישול על גבי אש מערב שבת הנמשך בשבת. אלא שחז"ל אסרו לבשל זולת באופנים מסויימים, כשיש חשש שמא יבואו לְחַתּוֹת (פי' לנענע) בגחלים בשבת כדי להבעירם לצורך השלמת הבישול או הרתחת המים{א}: 

[ב] והוא הדין בזמנינו מטעם הנזכר בסעיף הקודם, אסור להשהות תבשיל או מים על להבת ה"גאז", דהיינו שמא יבואו לסובב את הכפתור כדי להגדיל את האש. לכן צריך לכסות סמוך לכניסת שבת (לפני הדלקת הנרות{ב}) את הלהבה במכסה של־פח או נחושת וכיוצא, שבזה יש היכר וסימן שלא לסובבו, וגם הוא גילוי דעת שאינם רוצים להגדיל את האש. וטוב לכסות גם את הכפתור, או להוציאו. והוא הדין לארגז סגור העשוי מפח או נירוסטה וכיו"ב, שהאש מתחתיו, בעל דלת אחת או שתיים, שמכניסים בתוכו את הקדירות. ועל גבי פלאטה חשמלית המיוחדת לשבת, מותר להשהות את הקדירות בלי שום תוספת היכר, כיון שאי אפשר להגדיל את חֻמָּהּ. ובתנור אפייה חשמלי, מותר גם כן להשהות, אלא שצריך לכסות את הכפתור, או להוציאו (או לבטל את פעולת ה"טרמוסטאט"). וכן בפלאטה חשמלית שיש לה כפתור{ג}:

[ג] בכל חמשת האופנים שהזכרנו בסעיף הקודם (דהיינו, א' מכסה על הגאז. ב' ארגז. ג' פלאטה חשמלית ללא כפתור. ד' תנור חשמלי. ה' פלאטה חשמלית עם כפתור), מותר להשהות אפילו דברים שעדיין לא נתבשלו כלל, או נתבשלו מעט{ד}. אבל אינו נכון להשהותם אלא כשהם מבושלים כבר כל צרכם. בפרט המשתמשים בארגז או בתנור חשמלי, כי אם יפתחו בשבת את הדלת בעוד שלא נתבשלו כל צרכם, יהיה אסור לסגרה, כיון שעל ידי זה נגרם בישול{ה}: 

[ד] קדירה שניטלה בשבת מעל־גבי הפלאטה או מכסה הפח שעל האש, או בשאר האופנים הנז' לעיל סעיף ב', אסור להחזירה עליהם, משום דמִחֲזִי (פי' שנראה) כמבשל, אלא אם כן לא הונחה בנתיים על גבי הקרקע, או על דבר המחובר לקרקע (כגון אבן השיש שבמטבחים בזמנינו). אבל אם הונחה על גבי דבר המיטלטל כגון שולחן או כסא או ספסל או מטה וכיו"ב (וכל שכן אם החזיקה בידו), מותר להחזירה, גם אם מתחילה בשעת נטילתה היתה דעתו שלא להחזירה{ו}. וזה דוקא כשנתבשל כבר התבשיל כל צרכו{ז}. ויש אומרים שצריך גם־כן תנאי נוסף, והוא שהתבשיל יהיה עדיין חם בשיעור שהיד סולדת בו, בין אם הוא לח (דהיינו שיש בו רוטב) בין אם הוא יבש{ח}: 

[ה] כמו־כן מותר בתנאים שנזכרו בסעיף הקודם, להעביר בשבת את הקדירות מפלאטה לפלאטה אחרת וממכסה למכסה וכיו"ב, גם אם חומה רב מן הראשונה{ט}. וקל וחומר להעבירה באותה פלאטה עצמה ממקום למקום{י}. אבל אסור להפוך בשבת את הכובאנה כדי שיתבשל גם חלקה העליון, אלא אם כן נתבשל כבר גם שם כל הצורך{יא}: 

[ו] תבשיל יבש, כגון אורז, תפוחי־אדמה, בשר ודגים, שנתבשל כל צרכו בשבת על האש (באופן המותר כמבואר בפוסקים{יב}) ונצטנן, וְאסור להחזירו עליה (ואפילו על־גבי המכסה או הפלאטה וכיו"ב, כמבואר בסעיף ד') וקל וחומר אם מה שנתבשל כל צרכו היה מערב שבת והוסר אז מן האש ונצטנן, מכל מקום מותר להניחו בשבת על גבי קדירת־חמין או דוד־מים וכיו"ב המונחים על האש וכיו"ב אף אם יתחמם בשיעור שהיד סולדת, מפני שאין בישול אחר בישול. וגם אין בכך משום מיחזי כמבשל, שהרי אין דרך בישול באמצעות דבר המפסיק בין הקדירה לאש. אבל תבשיל לח, כגון מרק או רוטב, אסור{יג}. ויש מתירים באופן זה אפילו תבשיל לח, לפי שסוברים שגם בלח אין בישול אחר בישול, ואפילו אם נצטנן לגמרי{יד}, וכן יש נוהגים בקהילותינו{טו}. ותבשיל שרובו יבש, המקילים שלא לחוש למיעוט לח שבו, יש להם על מה שיסמוכו{טז}: 

[ז] על פי האמור בסעיף הקודם, יש מקום ללמוד לעניין זמנינו, שאפשר להניח על גבי מכסה שעל הגאז, או ע"ג פלאטה מיוחדת לשבת, כי יתכן שֶׁדִּינָם כהנחה ע"ג קדירת־חמין, שגם הם אינם דרך בישול. הן לעניין תבשיל יבש, והן להמתירים אפילו לח{יז}. אבל נכון לצאת מן הספק, ולא להניח אלא על־גבי קדירת חמין ממש המונחת ע"ג המכסה או הפלאטה {יח}: 

[ח] יש דברים שאם טומנים בהם את התבשיל שבקדירה (והוא הדין דוּד־המים וכיו"ב), הוא מתחמם, והם מוסיפים בבישולו כעין האש, כגון תבן וצמר־גפן, חול, ועשבים לחים. ודברים אלו נקראים דבר המוסיף הֲבָל{יט}. ויש דברים שאם טומנים בהם את התבשיל, ישאר בחמימותו בלבד, ואינם מוסיפים לו בישול אלא מונעים אותו מלהצטנן, כגון בגדים ומגבות, שמיכות ונוצות. ודברים אלו נקראים דבר שאינו מוסיף הֲבָל. ובערב־שבת, אסור להטמין בדבר המוסיף הבל. ובשבת עצמה, אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל. ואיסורים אלו הם גם בתבשיל שנתבשל כל צרכו, ואעפ"י שהוא מצטמק ורע לו (דהיינו שמצטער שהתבשיל הולך ונחסר ע"י המשך הבישול) {כ}: 

[ט] קדירה הטמונה מערב שבת בדבר שאינו מוסיף הבל, ונתגלתה בשבת, מותר לחזור ולכסותה. ומותר גם לגלותה בשבת לכתחילה ולחזור ולכסותה. ויכולים גם כן להוסיף עוד כְּסוּיים בשבת, וכן אם רוצים להחליף הכְּסוּי אפילו אם השני שומר יותר על חמימות התבשיל, כגון שהיה טמון תחילה בסדין ורוצה ליתן במקומו שׂמיכה עבה של־צמר. ודוקא כשנתבשלה הקדירה כבר כל צרכה. אבל בעוד שלא נתבשלה כל צרכה, אסור בשבת אפילו להוסיף על הכסוי, כי תוספת זו גורמת לה להתבשל{כא}. וכל שכן שאסור להחזיר אז את הכסוי אחר גילויו{כב}. ולכן צריך לשים לב שלא להסיר בשבת את הכסוי, אם הבצק שבכובאנה או שבגחנון (או השעועית שבהריס או שבטשאלנט, או החומוס שבחמין) עדיין לא נתבשלו כל צרכם {כג}: 

[י] אין לכסות בשמיכות וכיו"ב בערב שבת את הקדירות המונחות על הפלאטה או על מכסה הגאז וכיו"ב, וקל וחומר בשבת עצמה. כי אעפ"י שהן מהדברים שאינם מוסיפים הבל (כדלעיל סעיף ח'), מכל מקום היינו דוקא אם מכסים בהן בלבד. אבל כאן, הרי מחמת מְקור־החום שתחתיהן, הן מוסיפות הבל{כד}. אמנם כשהדבר נחוץ (דהיינו שאין התבשילים מתבשלים היטב בלא כסוי) אפשר להקל בזה בערב שבת, ובתנאי שתישאר חלק מהקדירה ולכל הפחות מקצתה גלויה. אבל לא לכסות לראשונה בשבת{כה}. וכשכיסו מערב שבת באופן הנז' לעיל (דהיינו שלא כיסו לגמרי) וגילו בשבת, מותר לחזור ולכסותן באופן זה גם בשבת{כו}: 

[יא] אם השמיכות אינן נוגעות בקדירות כלל, כגון שהניחו אותן על גבי כלי או לוח רחב, מותר{כז}, הן בערב שבת והן בשבת. כי אעפ"י שהן מקיפות את הקדירות סביב סביב, אין זה נחשב הטמנה{כח}. ולפיכך מותר להכניס את הקדירות בערב שבת לתוך תנור חשמלי או לתוך ארגז (עיין לעיל סעיף ג'), ואף לסגור בשבת את דלתותיהן אחר פתיחתן{כט}, כיון שיש הפסק אויר בין הקדירות לבין דפנות התנור והארגז{ל}: 

[יב] מים חמים מורתחים אעפ"י שהם מונחים על גבי הפלאטה וכיו"ב והיד סולדת בהם, יש אוסרים לערות מהם לתוך קדירות התבשילין הנמצאות גם כן על אותה הפלאטה, כגון לתוך מרק או כובאנה או הריס (וכן אורז או טשאלנט וכיו"ב){לא}, ויש מתירים, וכן יש נוהגים{לב}. [וקצת נוהגים לעשות כן אפילו  

כשנצטננו המים לגמרי{לג}, וזהו כדעת המתירים בישול אחר בישול בלח אפילו נצטנן{לד}. ולשיטתם קל וחומר שמותר לערות גם מתוך כלי שני, וכן מתוך "טרמוס"{לה}] : 

[יג] חמאה{לה*} קרושה שהיא מבושלת כבר (הנקראת "סַמְנהּ"), מותר להניחה על־גבי "כֻּבַּאנהּ" או "הֲרִיס" חמים, או בתוכם, כדי שתימס, אף בכלי ראשון שהיה על האש ואעפ"י שהיד סולדת בהם. וכן בתוך כלי המונח על גבי קדירת חמין וכיו"ב המונחת על האש. לפי שחמאה נחשבת דבר יבש כמו שהיא עתה, אעפ"י שאחר־כך תפשיר על ידי החום ותהיה דבר לח. ובדבר יבש, הרי לכולי עלמא אין בו בישול אחר בישול כדלעיל סעיף ו'{לו}. וכן המנהג{לז}. והמחמיר, תבוא עליו ברכת טוב. והוא הדין להמיס מרגרינה עליהם או בתוכם{לח}: 

[יד] כלי שני, אינו מבשל אעפ"י שהיד סולדת בו, ואפילו אם היא נכוית בו, מפני שדפנותיו אינם חמים והוא מתקרר והולך. ולכן מותר ליתן לתוך מרק חם שבקערות ושבצלחות תְּבָלִין (כגון כַּרְכּוֹם, חֲוַאיִגּ, זְחוּק, וכן חִלְבּהּ) או מלח, וכן בצל ושאר דברים חריפים. והוא הדין ליתן תבלין לתוך כוס קפה חם, ולימון לתוך כוס תה חם, או ליתן לתוכו מים צוננים או חלב צונן. וכן אפשר להתיר נתינת עלי־תה או שקית־תה [אם שכחו להכין תמצית־תה מערב שבת]  או קפה טחון או קפה נמס או אבקת קקאו לתוך מים חמים שבכוסות, שהן כלי שני{טל}. אבל עירוי מכלי ראשון, נחשב ככלי ראשון. לפיכך אין ליתן התבלין וכיו"ב תחילה ולשפוך עליהם את המרק החם וכיו"ב, אלא בהיפך, המרק תחילה ואחריו התבלין{מ}. ודבר גוש, כגון בשר ודגים, ביצים קשות ותפוחי־אדמה, יש מחמירים וסוברים שהם מבשלים אפילו כשהם בכלי שני, כל זמן שהיד סולדת בהם, מפני שחומו נשאר כָּנוּס בתוכו הואיל ואינו נוגע בדפנות רק בשולי הקדירה{מא}: 

[טו] מרק חם שבצלחת אף כשהיד סולדת בו, מותר לטבל בו לחם, או להשרותו בתוכו כמו שרגילים לעשות "פְתּוּתּ", דהיינו לחם מפורר לפרוסות{מב}. וכן המנהג{מג}. אבל בתוך הקדירה שהיא כלי ראשון שהיה על האש, או לערות על הלחם מכלי ראשון, יש להחמיר{מד}, אלא אם כן אין היד סולדת בו{מה}: 

[טז] לעַרוֹת מים רותחים מכלי ראשון, על גבי תמצית־תה צוננת שבכוס, אפשר להתיר, ובפרט להנוהגים כדעת הפוסקים שאין בישול אחר בישול בלח (כדלעיל סעיף ו'). ומכל מקום ראוי להחמיר לתת המים תחילה, ועליהם להוסיף את התמצית {מו}. ומותר לערות מים רותחים מכלי ראשון לתוך כוס או קערה וכיו"ב המלוחלחים ברסיסי המים שהודחו בהן, וכן להכניס כף או מצקת לתוך כלי ראשון אף שהם מלוחלחים{מז}. וכן המנהג{מח}. והמחמיר לנערם תחילה (ב' ג' פעמים) או לנגבם, תעב"ט{מט}: 

[יז] קדירות שעדיין לא נתבשלו כל צרכם, אסור להָגִיס (דהיינו לבחוש) בהם, גם בעודם רותחים, ואפילו אם הורידום מעל האש או מעל הפלאטה, כיון שהַהֲגסה מסייעת לבישול. ואפילו רק להוציא מתוכם בכף או במצקת, אסור, אלא ישפוך מן הסיר לתוך הצלחת. אבל אם כבר נתבשלו כל צרכם, מותר (ויש מתירים אפילו כשהם עומדים על גבי האש), שאין בישול אחר בישול{נ}: 

[יח] מצוה מדברי רבותינו ז"ל לענג במאכלים חמין את השבת. ולכן מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין. וכל המאמין, צריך לבשל ולהטמין, לענג את השבת ולהשמין, ויזכה לקץ הימין{נא}:

הדפסשלח לחבר

עוד ב'אורח חיים - שבת'

  1. לעמוד הבא

 

 
 


 

 

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

שר שלום קשת
ארז יחיאל

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד