-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

פעולת צדיק
מועדי השם
ארגון ובנה
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מנויים לחיים
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ת"ת עטרת חיים
אור ההלכה
ישיבת פרי עץ חיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
262 אורחים

דיני ומנהגי בין המצרים עם קצת חידושים דינים והערות

    
מספר צפיות: 3443

דיני ומנהגי ימי בין המצרים, ושבוע שחל בו תשעה-באב, עם קצת חידושי דינים והערות, מתוך שו"ת עולת יצחק למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, חלק א' סימן ס"ו.

 

לק"י תמוז ה'תשמ"ח.

 

ראיתי לסדר כאן בקיצור הדינים והמנהגים דלהלן, אשר ביררתים אחר יגיעה מרובה, לפי שראיתי שאין הרבים בקיאים בהם, וגם קשה אמנם לדעת איך היה מנהג אבותינו בהם מפני שינוי המציאות מהתם להכא, ובמקום אחר נבאר בס"ד שרשיהם ומקורותיהם יותר באורך.

 

ולהבין דברינו היטב, יש לעיין תחילה בשלחן ערוך ומפרשיו:

 

א. נוהגין שאין נושאין נשים, מי"ז בתמוז, ואפי' אירוסין או שידוכין אין עושים. ורבים נמנעים מאז אפילו משירה בפה. א], ורק סעודה של מצוה שהגיע זמנה עושין, כגון מילה ופדיון הבן, ואז שרים כרגיל ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב .ב]:

 

ב. כמו-כן נמנעים מהתספורת מי"ז בתמוז, ואמנם לכבוד שבת ביום ששי או חמישי, יש להתיר עפמ"ש מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק ח"ב סוף סימן ע"ו. ג]:

 

ג. וכן נמנעים מאז לקנות בגדים חדשים, וה"ה כלים חדשים. ואין משנים הבגדים אפילו בשבת שחל בו תשעה באב ונדחה. ד]. אבל ברכת שהחיינו על פרי חדש, אין נמנעים:

 

ד. שבוע שחל בו תשעה באב אסור בכיבוס, עד יום ת"ב. וגם המכובס מקודם, אסור. ובכלל זה הבגדים התחתונים העשויים לזיעה, וכן האנפילאות (גרביים). ולכן צריך ללבוש מקודם כל הבגדים שיצטרכו, ערך שעה אחת. ה]:

אין חילוק באיסור כיבוס בין ביד בין במכונת כביסה. כמו שביארנו בס"ד לעיל בתשובתינו סוף סימן נ':

ומנעלים שהוסרה שחרותם, מותר להשחירם. אבל ראוי שלא להבריקם. ו]:

ואשה הפוסקת בטהרה, מותרת לכבס וללבוש לבנים בשבוע שחל בו ת"ב. ואפילו בתשעה באב עצמו יכולה ללבשם אם חל ת"ב ביום ראשון. ז]. וכן יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר ימות השנה אפילו בחמין. ובתשעה באב תרחץ מעט באותו מקום בין ירכותיה בלבד .ח]:

 

ה. וקציצת צפרניים, מותר לכולם בכל גוונא:

 

ו. ונוהגין שלא ליכנס למרחץ בשבוע שחל בו תשעה באב, והוא הדין לרחיצת כל הגוף בחמין שבבתים הנהוג כאן בזמנינו, אבל בצונן או בפושרין מותר, דלא כהרמ"א שאוסר אף בצונן. ט], ואפילו בסבון שרי. י]:

 

ז. ורחיצה בים, ובבריכות-המים, שרי לפום דינא אפילו בערב תשעה-באב, אעפ"י שיש בזה תענוג, אלא שנמנעים בזמנינו מפני שהם ימי סכנה וכאשר נשמעו כמה אסונות רח"ל .יא]:

 

ח. מאכילת בשר אין נמנעים אצלינו ברוב קהילות תימן. והוא הדין לשתיית יין, ואפילו בשבוע שחל בו ת"ב, זולת בסעודה המפסקת כדינא דתלמודא, ואז אפילו בשר-עוף אין אוכלים. יב]:

ובמוצאי ת"ב, המנהג שאוכלים בשר ואפילו בשר-בהמה, וכן מותרים לספר ולכבס:

 

ט. מתפירת בגדים חדשים, יש נשים הנמנעות בשבוע שחל בו ת"ב. ולכאורה היה ראוי להן להחמיר משנכנס אב, כמבואר בירושלמי], אבל לא מתיקון בגד שנפרם או נקרע וכיוצא. אבל התופרות שלא לבני ביתן אלא לאחרים בשכר, לא נהגו להחמיר. וכן היו מקומות בתימן שרבים בהם האורגים שתי וערב, וכן תופרים בגדים, ולא נהגו לימנע מזה כלל עד יום תשעה באב בעצמו ולא עד בכלל, הן אנשים והן נשים:

 

י. תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, אין איסור כיבוס בשבוע שלפניו. ובפרט יש להקל במכובס מקודם, וכן א"צ לימנע מלרחוץ בחמין, מאחר שלא חל בו ת"ב. יג].

אבל אין להסתפר, לפי מה שנוהגין שאין זה רק בשבוע שחל בו ת"ב כמו שהוא מדינא, אלא כבר מי"ז בתמוז. אבל לכבוד שבת מותר כדלעיל סעיף ב':

 

 

הערות:

א, ועיין שדי חמד בפאת השדה מערכת בין המצרים סי' א' אות י', ומועד לכל חי סי' ר' אות י"ט, כפי אהרן אפשטיין סי' נ"ב, ושו"ת אגרות משה או"ח ח"ו סי' כ"א אות ד':

 

ב, ולנערות הלומדות נגינה, נלע"ד להתיר ואפילו שלא בתחילת לימודן, מפני שאין זה הנאה להן כל-כך, ובפרט כשיש צורך למורה דחוקה בפרנסת ביתה, ובתנאי שיהיה בחדר סגור. חדא כדי שלא יפרצו גדר, ועוד שלאחרים השומעים יש הנאה מזה, ועיין שערים המצויינים בהלכה סימן קכ"ב אות ב'. וע"ע שו"ת זקן אהרן סי' רי"ג לגבי אבל תוך שנתו שמותר לנגן בסעודה של מצוה וכו' ועוד שזאת היא פרנסתו ומלאכתו וכו' הביאו מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק ח"ב סימן ע"ח:

 

ג, וכ"ה מנהג פשוט בעי"ת צנעא וכמ"ש עליהם הרע"ק בסערת תימן דף ק', שהמון העם אינם יודעים מאיסור תספורת בשבוע שחל בו ת"ב, לפי שאין מסתפרים אלא בערב שבת ולעולם יום ששי יהיה אחר תשעה באב ע"כ. ועין לקמן סעיף י':

 

ד, דמה שכתוב בהגהת הרמ"א סי' תקנ"א סעיף א' דאין לובשין בגדי שבת אפי' בשבת של חזון וכו' ואין פורסין פרוכת של שבת כשחל ת"ב בשבת ונדחה וכו' כל זה לא נהגנו, ולכן השמיט השת"ז כל הגהת הרמ"א הנז', וכתב בביאורו בזה"ל (סק"ג) במקומות אלו לא נהגו לשנות בגדיהם אפי' בשבת שחל בו ת"ב ונדחה. וכ"כ רבינו בב"י סס"י תקנ"ב. אבל נמנעים מן החדשים מי"ז בתמוז. ופריסת הפרוכת בביהכ"נ אין ראוי למנוע אפי' אם היא

מיוחדת לשבת ואפי' אם אירע ט"ב בשבת, עי' סימן תקנ"ב סעיף י' עכ"ל. גם מתבאר כן בפשיטות אגב דברי מהרי"ץ בעץ חיים דף י' ע"ב שכתב וז"ל, כשחל ט"ב במוצאי שבת, אין פושטין בגדי שבת מבעוד יום ע"ש. ובמעשה רב סימן קצ"ז איתא שהגר"א לא שינה בגדיו בשבת אפילו כשחל בו ט"ב. וז"ל המשנה ברורה סק"ו, בק"ק וילנ"א נוהגין ע"פ הגר"א ללבוש בגדי שבת, ויש משנים בגד אחד. וכ"כ ר"י עמדין בשם אביו הגאון (חכם צבי) שצריך ללבוש בגדי שבת אפי' בשבת שחל בו ט"ב ע"כ. והוא בסידור בית יעקב להיעב"ץ דיני בין המצרים אשנב א' ע"ש:

וראיתי בערוך השלחן סעיף י"א שכתב שגדולי הדור קודם ב' ג' דורות (אצלם) הנהיגו ללבוש בגדי שבת מטעם שאין להראות אבילות בפרהסיא, ותמה אטו קדמונינו לא ידעו דבר זה. ותירץ דבזמן הקדמונים לא היה ההפרש ניכר כ"כ בין בגדי חול לשבת עש"ב.

ואשתמיטתיה מאי דאי' בספר מהרי"ל. שממנו הרבה יסודות מנהגי האשכנזים והגהות הרמ"א, ששאלו למהרי"ל איך נוהגין אבילות בשבת שלא לשנות בגדי חול. והשיב דלא ניכר בזה אבילות, דהרואה אומר שאין לו בגדי שבת ע"כ. ומ"מ אין זה אלא מנהג אשכנז ולדידן אין משנים כלום משאר שבתות, וכדכתיבנא. וכן מפורש בתשו' הרדב"ז ח"ב סימן תרצ"ג שהמנהג ללבוש בגדי שבת בשבת איכה-חזון:

 

ה, ואם לא הכינו מקודם, מקובל בין מורי-הוראה אשכנזים, דיש תיקון ע"י שילכלך הבגד בקרקע או בתריסי החלונות שיש בהן אבק קודם הלבישה שעי"ז סר חידושו. ולפ"ז נלע"ד דהוא הדין שיועיל שילבשנו כשיעור שעה אחת ע"ג בגד אחר מלוכלך, ושוב יפשוט המלוכלך וילבש את זה, דזיל בתר טעמא. אך יש להעיר א"כ מה כל החרדה של הרב בן-איש-חי פרשת דברים והביאו כף החיים ס"ק צ"א, ובשו"ת רב פעלים ח"ד סוף סימן כ"ט, שיפשוט מה שלבש בליל שבת וילבש המכובס וכו' ע"ש. אא"כ נאמר דעצה זו אינה ברורה כל כך, ולא מהניא אלא כשאין דרך אחרת:

ואיך שיהיה, מסתברא לענ"ד דשפיר דאמי לסמוך ע"ז, מאחר דבעיקר דין לבישת המכובסים יש מחלוקת, דלרש"י וכן להרמב"ם (אליבא דהלח"מ) שרי מכובס (ועיין שו"ת יחו"ד חלק א' סימן ט"ל) רק שמרן פסק בשלחן ערוך כהאוסרים, א"כ עכ"פ בזה יש להקל:

 

ו, ועיין יביע אומר חלק ב' סימן ל"א, ואגרות משה חלק ג' סוף סימן פ':

 

ז, עיין שתילי זיתים סי' תקנ"א ס"ק ט"ז, דלא כהרמ"א שם:

 

ח, ולדעת מהריק"ש נשים יכולות לרחוץ בשבוע שחל בו ת"ב, שלא יתגנו על בעליהן, ומוכח מדבריו דאפילו בחמין. אך לא ראיתי למי מהפוסקים שהביאו. ולעניין מניעת תספורת אם גם נשים בכלל, מצינו מחלוקת בין האחרונים, כמו שהובא בכף החיים שם ס"ק מ"ז:

 

ט, ועיין שתילי זיתים סימן תקנ"א ס"ק מ"ד, וכף החיים שם ס"ק קפ"ו: ועיקר מה שכתבתי דנוהגין שלא ליכנס למרחץ, למדתי זאת ממנהג עי"ת צנעא שהיה בה מרחץ, וגם בתחילת השבוע, בכל ימות השנה, ובשבוע שחל בו תשעה באב נמנעו. נמצא דלשאר מקומות שלא היה בהם, או שבשאר ימות השנה בלא"ה אין נכנסים בו בתחילת השבוע, אי אפשר לקבוע מזה מכח המנהג אא"כ נאמר דמסתמא נגררים אחר מקומות שמצוי להם, והרי בכל תפוצות ישראל כבר נתקבל המנהג לאסור. אמנם יש להעיר דמדברי השתילי זיתים משמע דלא נתקבל בזה איסור אפילו בעירו שהיא צנעא בעצמה, מדהוצרך לכתוב בסימן תקנ"א בס"ק מ"ה שדבר ברור הוא דבדין גמור אפילו ערב ת"ב מותרים לרחוץ ע"ש, ואעפ"י שלא כתב מפורש לעניין מעשה, הרי גם לגבי מנהג אכילת בשר לא כתב בפירוש שמנהגינו להתיר אעפ"י שהדבר מפורסם אצלינו, רק כתב סתם בס"ק ל"ז שאין איסור כלל מדין התלמוד אפילו בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה ע"ש, וע"ע שם בסימן תקנ"ב סק"א. ברם אין מזה הכרח, דאפשר דזה רק בזמנו ושוב נתקבל להחמיר. וכעין זה עיין מ"ש בס"ד בתשובתי סימן כ"ג, מ"מ יש להוסיף עוד, שאין זה מנהג ידוע זולת לקצת מפונקים שם שהיו נכנסים למרחץ גם שלא לכבוד שבת דהיינו בתחילת השבוע, ובשבוע זה לא נפתחו שערי המרחץ. וממילא אין להוכיח לזמנינו זה שהרחיצה רגילה אף לשאינם מפונקים. ואכמ"ל. לפיכך הכל לפי שיקול דעת המורה:

 

י, והשתא הכא בארץ ישראל גם האשכנזים נוהגים היתר לרחוץ בצונן, לפי שהארץ חמה ומזיעים טובא, והרמ"א דיבר אז בארצותיהם שהיו קרות. ועוד שיש הרבה מהם שיש להם כמו פצעים בגוף מחמת ריבוי החום והוי כרחיצה לרפואה, כך שמעתי מתלמידי חכמים שלהם. ועיין שערים מצויינים בהלכה סימן קכ"ב אות י"ב שמותר לפועלים שחוזרים ממלאכתם מלאים זיעה לרחוץ, כדי להעביר הזוהמא מעליהם:

 

יא, הנה בעניין מה שאומרים העולם בזמנים אלו, שאין לרחוץ בים (ובריכה) בבין המצרים מי שלא הלך מקודם לי"ז בתמוז, יש בזה שני צדדים, או משום סכנת טביעה ח"ו, או משום תענוג מאחר שעיקר הליכתם היא לתענוג ושמחה ולא לצורך בריאות הגוף כנודע. ולצד האחרון נייחא מה שאומ' שאם הלך מקודם שרי, שהתענוג הרבה בפעם הראשונה, אך אי משום סכנה מאי שנא כשהלך מקודם, ושמעתי אומרים בשם ספר שו"ת אחד, לא ידעתי איזהו, שאם הלך מקודם, כבר ידע והכיר ליזהר מסכנות שבאותו מקום, וקשה לי קצת שבאופן שהלך לשם בשנים קודמות ג"כ חוששין. וממה שהביא בכף החיים ס"ק קפ"ו שבסאלוניק"י נוהגים לשוט בנהר אפי' עט"ב ע"ש, אין הכרח, אפשר דמיירי שכבר הלכו קודם י"ז בתמוז, וגם אולי לא היה סכנה כל כך כמו בים, ונדונו רק מצד תענוג ושרי לדידן כדעת מרן דלא נהגו להמנע אלא ממים חמים. והגם שאין לאסור אלא מה שכתוב בספרי הפוסקים, אבל מאחר שבני אדם חוששים לזה אין להקל, דלכאורה הוא בכלל מ"ש בירושלמי פ"ח דתרומות דבעי למיחש למאי דברייתא חששין, וכיוצא בזה כתב בס' חסידים לגבי לימוד במס' מועד קטן. ויש לברר אם זה רק בדבר סכנה סגוליי או גם טבעיי, ועיין למהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק חלק ב' סימן רמ"ח. וע"ע שו"ת רבבות אפרים ח"ב סי' קנ"ה אות ג':

 

יב, גם הרב המגיד בפ"ה מהל' תעניות הלכה ו' כתב שהמנהג שלא לאכול בשר לא פשט בארצות אלו, ובספר המאורות על מסכת תענית דף ל' (דף ש"ה) כתב שבמקומות אלה אין מנהג זה אלא ליחידים המחמירים על עצמם, וע"ע מאירי בתענית שם. ולעיל הערה ט'. [ובדין מניקה אם יכולה לאכול בשר, למנהג המקומות שנמנעים מלאכול, עיין לעיל בתשובתינו סימן ס"ה אות ג' ד"ה ועיין]:

 

יג, וכדאיתא בירושלמי ששתי השבתות מותרין, וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך סעיף ד' בסתם:

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא

 

 
 


 

 

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ארז יחיאל
שר שלום קשת

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד