-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
פעולת צדיק
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
378 אורחים

טעם אמירת מזמור 'ברכי נפשי' וגו' בליל ראש חודש, קושיית מהרי"ץ על הרמ"ע מפאנו, ותירוץ מרן שליט"א על הקושיא.

    
מספר צפיות: 666

טעם אמירת מזמור 'ברכי נפשי' וגו' בליל ראש חודש, קושיית מהרי"ץ על הרמ"ע מפאנו, ותירוץ מרן שליט"א על הקושיא.

מתוך שיעורי השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק חוקת ובלק שנת ה'תשע"ז

המנהג לומר בכל ליל ראש חודש את המזמור 'ברכי נפשי' וגו'. צריך להבין מה עניין המזמור הזה אצל ראשי חדשים?

בפשוטו היה נראה שהוא מפני שכתוב בתוכו את הפסוק, עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. דהיינו שתיקנו לקראו בראשי חדשים מפני שנזכר בו מועדי הירח.

ואף שיש פסוקים נוספים בתהלים המזכירים עניין צבא השמיים, כגון במזמור 'הודו לה' כי טוב', לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ [תהלים קלו]. וכן יש פסוק נוסף במזמור אחר, כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה [תהלים ח ד], וכיו"ב מזמורים נוספים שהזכירו את הירח.

אפילו הכי מזמור 'ברכי נפשי' עדיף. כי בפסוק דלעיל - 'עשה ירח למועדים', מוזכר הירח כלפי ראש חודש. על ידי שיודעים ומתבוננים במהלך הירח מתקנים וקובעים את המועדים הבאים. וכן כתוב בבראשית [א יד], וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים, ללמד שעפ"י הירח קובעים את סדר החגים – פסח סוכות ושבועות. ומאחר שכל המועדים תלויים במהלך הירח ובקביעות החודש, הרי זה חשוב במיוחד לראשי חדשים. זהו תירוץ עפ"י הפשט.

אבל אפשר לתת בזה עוד שני טעמים. מהרי"ץ בעץ חיים [ח"א קנג.] הביא בזה דברים נפלאים מאד, וז"ל, דע כי אמירת מזמור ברכי נפשי אינו בסידורים ישנים שלנו, זולת בדפוסים. מהרי"ץ מקדים ואומר שמזמור זה לא היה נהוג אצלנו מימי קדם, ואינו נמצא בסדורי אבותינו הקדמונים, והם לא אמרוהו כלל ועיקר, אבל הוא נמצא בדפוסים. אפילו שבעבר לא אמרו את המזמור הזה, הנהיגו חכמי תימן לאמרו. אין לכך מקור מהש"ס, ולא מהרמב"ם, ואפילו לא מהש"ע.

עפ"י הקדמה זו, שתוספת המזמור נקבעה בדורות מאוחרים, ולא נזכרה בתכאליל, מביא מהרי"ץ את דברי רבינו מנחם עזריה מפאנו [מחכמי איטליה] בזה"ל, והרמ"ע בתשובה סימן כ"ה כתב וז"ל, בראש חודש למוסף ומנחה סידרנו לומר 'ברכי נפשי' עפ"י מדרש הנעלם. הרי שמנהג אמירת 'ברכי נפשי' לא היה קיים בעבר גם אצל שאר העדות, הן הספרדים והן האשכנזים, והוא נכנס מאוחר יותר על ידי הרמ"ע מפאנו, ומקורו ממדרש הנעלם.

והסביר הרמ"ע את דבריו ואמר, כי לא מצאנו לו בגמרא סדר השיר - בגמרא לא כתוב איזה מזמור ואיזה שיר של יום אומרים בראש חודש. מוזכר חז"ל [תמיד ז ד] את המזמור לימי ראשון, שני ושלישי וכו', אבל על ראש חודש וחגים לא אמרו חז"ל מידי.

בא הרמ"ע ואומר שהוא קבע לומר מזמור זה, ונכון הוא. ואעפ"י שבמסכת סופרים זכרו בו, 'וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם' [תהלים צד כג]. הרי שלשיטתם המזמור הוא אחר? מכל מקום, 'ברכי נפשי' עדיף לן, ע"כ. העדיף הרמ"ע את מזמור 'ברכי נפשי' כי יש לו מקור במדרש הנעלם.

מהרי"ץ העתיק עד כאן את תשובת הרמ"ע, אבל הוא הקשה על דבריו בזה"ל, מכל מקום קשיא לי, אם חששו בסדר אמירתו לצאת ידי חובת המצריכים לאמרו, למה אין אומרים אותו ביום ראש חודש עצמו, רק בלילה? ואין אומרים ביום רק המזמור המסור להם בסדוריהם, והוא 'מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ' וכו' [תהלים צח], כאשר נביא לקמן סמוכותיו. מהרי"ץ לא הקשה על הרמ"ע, אלא על חכמי תימן. מדוע קבעוהו לאמרו בלילה, והרי שיר של יום צריך לאמרו ביום?

הרי אנו רוצים לחשוש לשיטת הרמ"ע, אף שאבותינו לא נהגו זאת, בבחינת 'מהיות טוב אל תיקרא רע'. [אנו אומרים תמיד כי אף שאבותינו לא היו אוכלים שוקולדים, אפשר לקבל דברים טובים...], אבל עכ"פ קשה, אם אנו רוצים לחשוש לשיטתם לומר 'ברכי נפשי', היינו צריכים לומר מזמור זה ביום?

אנו הבלדי אומרים מזמור זה בלילה ולא ביום. השאמי, וכן הספרדים, אומרים מזמור זה ביום. וזוהי קושית מהרי"ץ, מדוע אצלנו אומרים מזמור זה רק בלילה? ביום אנו אומרים במקום שיר של יום 'מזמור שירו לה' שיר חדש' וגו', וכן המזמור שלאחריו. יש טעם מסתבר שאומר, כי הטעם שאומרים את שניהם הוא מפני שהמזמור שלאחריו – 'ה' מלך גאות לבש' לא מתחיל בפתיחה הרגילה של המזמורים, וחשבו אבותינו את שניהם למזמור אחד.

בדף קנ"ה ע"ב כתב מהרי"ץ בזה"ל, מה שנהגו לומר ולייחד מזמור זה לראש חודש, כבר כתבנו לעיל בתפילת הלילה משם הרמ"ע, שאין בגמרא מזמור מיוחד לראש חודש וכו'. ומנהגינו בזה שמעתי מפי מהר"ר שלום צעדי ז"ל שיש לו סמוכות בספר הזוה"ק וכו'. מהרי"ץ מביא שם מאמרים מהזוהר שנראה מהם כי יש למזמור זה קשר מיוחד לראש חודש, יעו"ש.

אולם עדיין קושית מהרי"ץ בדף קנ"ג ע"א במקומה עומדת, מדוע קבעו מתקני התפילות לומר את מזמור 'ברכי נפשי' דוקא בלילה. ועוד הקשה מהרי"ץ שם בזה"ל, ועוד דעיקר אמירת השיר הוא בשחר, אבל בלילה אינו מעכב, כדכתב הבית יוסף סימן קל"ב בשם ארחות חיים, ובמגן אברהם ובעטרת זקנים שם?

ובאמת שקיבלתי מזקנים תלמידי חכמים, שאמירת מזמור 'ברכי נפשי' לא מטעם דחוששים לסברת האומר לאמרו בראש חודש, אך טעם אחר בדבר, והוא שידוע כי נגעי בני אדם מתעוררים בחדתות סיהרא, כנזכר בזוהר הקדוש בכמה מקומות. ולכן אומרים אותו להגין לבד. כי סגולת מזמור זה להרוג המזיקין, כנזכר בספר שמוש תהלים להרשב"ץ ז"ל.

טוען מהרי"ץ, אם הסיבה לאמירת מזמור 'ברכי נפשי' היתה לחשוש לדעת הרמ"ע שסובר שיום ראש החודש מחייב לומר מזמור זה, מפני מה שמצא בספר מדרש הנעלם, היינו צריכים לומר את המזמור ביום ולא בלילה. מאחר שקבעו הקדמונים לומר את המזמור בלילה, על כרחנו שסיבה אחרת היתה להם, והיא בכדי להגין מפני המזיקים, כי במזמור זה נמצאת סגולה להגנה מפני מזיקים. ממילא מובן שאין אמירתו קשורה בדוקא לראש חודש, אלא לכל זמן ועת שיש צורך להרוג המזיקים.

בספר 'שימוש תהלים' מובאים הפעולות שאפשר לעשות עם מזמור זה בפרוטרוט. ספר זה הוא כולל את הסגולות שאפשר לעשות עם מזמורי התהלים, כי כל אחד הוא עבור עניין מסויים. מזמור פלוני נגד אויבים, ומזמור אחר כנגד מחלות, ומזמור אחר לשלום בית. [יש ספרים שהביאו את כל הסגולות בקיצור נמרץ, בשתיים או בשלוש מלים, אבל בספר שימוש תהלים מורחבות הסגולות ומפורטות יותר, עם כל הכוונות והעניינים שבהן].

מהרי"ץ מסביר בשם זקנים תלמידי חכמים את הטעם לאמירת מזמור 'ברכי נפשי' בראש חודש, מפני 'נגעי בני אדם, המתעוררים בחדתות סיהרא'. והיינו שבהתחדשות החודש מתעוררים נגעי בני האדם. ואף שכאן מהרי"ץ לא הסביר את עניין נגעי בני האדם, דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, כי גבי 'ובא לציון' בפיסקת 'ולא ניגע לירק ולא נלד לבהלה' [עץ חיים ח"א ע:], האריך מהרי"ץ לבאר את כוונת תפילה זו, ולפי דבריו שם יתבאר העניין בנדוננו.

בתוך דבריו שם כתב לכוון במזמור זה כנגד עוון הקרי, וז"ל, עוד נרא לכוון שיצילהו השי"ת מעוון הקרי, שלא יבוא לידי כך ח"ו. שעל ידי זה מוליד ח"ו שדין ורוחין, הנקראים נגעי בני אדם. עיין בזוהר בראשית דף נ"ד ע"ב, ואין לך יגיעה לריק ולידה לבהלה כמו זה רח"ל. והיא כוונה עצומה ונוראה, ראוי לאדם לכוון אליה. לפני כן הוא הסביר לכוון גם שלא יצא ממנו זרע פגום ח"ו, מפני שיימשכו לדברים רעים, יעו"ש באורך.

נמצאנו למדים מדברי מהרי"ץ, שהוא דחה את סברת הרמ"ע, שנאמרה ראשונה, מפני שטעמו לא מתקבל לדידן. אנו צריכים לתת טעם אמירת מזמור זה, עפ"י הטעם האחר שהוא מטעם נגעי בני האדם.

והנה יש לדון בזה. הרמ"ע מפאנו אשר קבע לומר מזמור 'ברכי נפשי' בראשי חדשים, ועל פיו נתפשט דבר זה בעולם, לא קבע מזמור זה בלבד, אלא הרבה מזמורים נוספים הוא תיקן להגיד בעת אמירת שיר של יום.

תקנותיו נדפסו בשו"ת הרמ"ע מפאנו [סימן כה. בנדמ"ח דף מ.] באמצע התשובה. וז"ל שם, בשירי הלוים שאנו נוהגים לאמרם בבית הכנסת, אני מנעתי במקומי שלא יפתח ש"צ בלשון המשנה דסוף תמיד המתחלת 'השיר שהיו הלוים אומרים' וכו', אלא יתחיל מראש המזמור. שאם הוא מכוון עם מה שהיו הלוים אומרים בעת ההיא, מוטב. ואי לאו, לא גרע ממזמור בעלמא, ואינו מוציא מפיו שקר.  

אנו נוהגים כמותו בדבר זה, שלא להקדים ולומר על המזמור של היום – "השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן", אלא פותחים במזמור בלא הקדמות. מהרי"ץ מביא זאת בעץ חיים [ח"א דף עא.]. הטעם לזה הוא מפני שיתכן שמזמור זה אינו מכוון כנגד מה שאמרו הלויים, לכן עדיף שלא לומר שזהו השיר שהיו אומרים הלויים. נמצא לדידן שלכל הפחות הרווחנו אמירת מזמור תהלים בעלמא.

הוסיף הרמ"ע מפאנו את המזמורים שאומרים בשבת וראשי חדשים, במוצאי פסח ובראשון של סכות, בראש השנה ובשמיני עצרת, והביא ראיות לכל מזמור, יעוש"ב. אני רוצה לבאר שמזמור זה נעשה דוקא בגלל ראש החודש, ונתרץ בס"ד מדוע נקבע לאמרו בלילה ולא ביום.

הרמ"ע מפאנו מייסד את טעמו לומר מזמור 'ברכי נפשי' עפ"י מדרש הנעלם, ומרוב עוצם בקיאותם, לא ראה הרמ"ע צורך לציין היכן המקור במדרש זה. השבוע הגענו בחסד ה' בדיוק למדרש זה, ומתוך התבוננות במובא שם, אפשר לתרץ את קושית מהרי"ץ בס"ד.  

ספר מדרש הנעלם כשמו כן הוא, סתום וחתום. יש מדרשים אשר הם לפי הפשט, אבל מדרש זה הוא נעלם ונסתר. בספר 'מתוק מדבש' על פרשת וירא [דף תלח] כתב בשם ספר זוהר חי של האדמו"ר מקאמרנא בזה"ל, מדרש הנעלם הוא חיבור מן האמוראים שקבצו כל דברי הראשונים בענייני סודות פשטיות, והוסיפו דברים המתוקים מדבש, דרשות ורמזים עפ"י נעלמות וסתרי תורה. מדרש הנעלם אינו חלק מהזוהר, ולא נתחבר על ידי רשב"י בעצמו, אלא הוא חיבור אמוראים שאחריו.

לבד מחיבור מדרש הנעלם שלא יצא מתחת ידי רשב"י, יש עוד הוספות בזוהר שנכתבו בדורות אחרים. יש בכמה מקומות 'תוספתא', ויש 'רעיא מהימנא', וכמה דברים כיו"ב, עד שספר הזוהר מורכב למעשה מכמה חלקים.

ממשיך הרב מתוק מדבש שם, וקראוהו מדרש הנעלם לפי שכבר היה מדרש רבה בימיהם, מדרש רבה הוא עפ"י הפשט, והוא נקרא כביכול "מדרש הגלוי". אבל מדרש זה הוא מדרש הנעלם, מפני שהוא כולל סתרי תורה, ורוב הציבור לא ידעו מהם, כי דבריו עמוקים מאד.

אנו נביא בעז"ה קטע ממדרש זה, ותראו עד היכן הדברים מגיעים. אני לא אפרשו כלל, כי הדברים גבוהים מאד, וגם אני עצמי לא זכיתי לעמוד על כוונתו. אולם עכ"פ על דרך 'מציץ מן החרכים' נביא את המאמר רק בכדי להבין את הקשר.

סיים שם הרב מתוק מדבש, המדפיסים לקחו איזה דברים והדפיסו ממנו אצל הזוהר, והשאר הוא בזוהר חדש.

כך כתוב במדרש הנעלם שם, אמר רבי יעקב אמר רבי חיא, יעקב אבינו הוא כסא הכבוד. וכן תנא דבי אליהו, יעקב אבינו הוא כסא בפני עצמו. דכתיב וְזָֽכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַֽעֲקוֹב [ויקרא כו מב]. יעקב אבינו במדרגה גבוהה מכולם, מפני שבשאר האבות נאמר בהם 'אף', אבל יעקב אבינו בחיר האבות הוא בבחינת כסא הכבוד בעצמו.

ממשיך המדרש לספר על רבי אליעזר שהיה יושב ועוסק בתורה, ונכנס אצלו רבי עקיבא ושאלו למעשיו, והשיב לו שהוא עוסק בנושא כסא הכבוד בזה"ל, רבי אליעזר הוה יתיב והוה לעי באורייתא. אתא לגביה ר' עקיבא, אמר ליה, במאי קא עסיק מר? אמר ליה בהאיי קרא דכתיב [שמואל א, ב ח] 'וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם'. מהו 'כסא כבוד ינחילם', זה יעקב אבינו דעביד ליה כורסי יקר בלחודוי, לקבלא אולפן נשמתא דצדיקיא - לאחר  שמסתלקים הצדיקים מן העולם, הם הולכים ליעקב אבינו ללמוד תורה ממנו. וקב"ה אזיל עמיה בכל ריש ירחא וירחא – הקב"ה הולך כביכול עם יעקב אבינו בכל ראש חודש. וכד חמי נשמתא יקר אספקלריא שכינתא דמאריה, מברכת וסגדת קמי קודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ וגו'.

אמר רבי עקיבא לרבי אליעזר, קודשא בריך הוא קאים עלוהי, ונשמתא פתח ואמר 'יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ' וגו', כל הפרשה עד סיומא דקאמר 'יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ'. ועוד אמר רבי עקיבא, ולא דא בלחודוי, אלא משבחת ליה על גופא דאשתאר בעלמא דין, ואמר 'לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוׄ', וקב"ה אזיל. המדרש שם מאריך בנושא זה, היאך עומד הקב"ה ומאיר על נשמות הצדיקים בכל ראש חודש בכדי לחדשם, וזהו דקאמר יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, שזה מורה על תוספת אור והשגחה בכל העולם המתחדש בכל ראש חודש.

לפי האמור כאן, שזהו מקורו של הרמ"ע מפאנו אשר סידר וקבע לומר מזמור זה בכל ראש חודש, ניתן להבין את מנהגינו לומר מזמור 'ברכי נפשי' בלילה, ממש הפלא ופלא. הנה יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כידוע. ומשום כן אפשר להבין שבכוונה תחילה ייסדו אבותינו לומר את המזמור הזה דוקא בלילה, קודם תפילת ערבית, מפני שזהו עניינו.

בשיר של יום, כיון שבלאו הכי יש מזמור נוסף, לא רצו לבטלו ולומר מזמור זה במקומו. וגם אי אפשר לומר את שני המזמורים יחד, כיון שהוא טורח ציבור. לכן קבעו לאמרו בלילה, מפני שיעקב אבינו סידר תפילת ערבית. <צריך להוסיף הסבר בפיסקא זו>

לפי האמור אנו יכולים להבין מדוע אנו מקדימים לאמירת מזמור 'ברכי נפשי' בערבית את הפיוט 'שער הרחמים' וכו', ולא כמובא בסדורי הספרדים, אשר אצלם פיוט 'שער הרחמים' נמצא בתוך תפילת שחרית. הטעם הוא מפני שידוע על דרך הסוד, שיעקב אבינו הוא מדת הרחמים. [אברהם  כנגד מדת החסד. יצחק כנגד מדת הגבורה. ויעקב הוא קו התפארת, כנגד מדת הרחמים]. ומפני כן ייסדו להקדים למזמור 'ברכי נפשי' את הפיוט הזה ולא בתפילת שחרית, כי הדבר מתקשר ומתאים לבחינת יעקב אבינו, שהיא בתפילת ערבית.

בליל שבת נוהגים שלא לומר את המזמור 'ברכי נפשי'. צריך להבין את הטעם, הרי גם שבת זו היא ראש חודש, ומדוע לדלג את המזמור הזה? הן אמת שאפשר ליישב בדוחק ולומר שלא אומרים מזמור זה מפני טורח ציבור. אולם יש לומר לאידך גיסא שראש חודש שחל בשבת, הנה הוא קורה רק פעם בכמה חודשים. חושבני שאדרבה, היו שמחים לומר אז מזמור זה.

שאלה מהקהל:  בשבת אומרים 'שירו לאל נבוני' במקום זה?

תשובת מרן שליט"א:  פיוט 'שירו לאל נבוני' הוא במקום 'שער הרחמים', ולא במקום 'ברכי נפשי'.

אמנם, לפי מה שהסברנו נבין את העניין על נכון. מפני שראשי הבתים של פיוט 'שירו לאל נבוני' הם יעקב, כבר אנו מזכירים את זכותו, ואין לנו צורך כבר לומר את המזמור.

לגופו של עניין איננו יודעים מיהו מחבר הפיוט, ויתכן ששמו הוא בעצם יעקב, כי אנו אין לנו ידיעה מי היה המחבר ומתי הוא נפטר [ניסיתי לחפש זאת בספרים ולא מצאתי מאומה]. והנה אם אכן שמו הוא יעקב, אזי אין מה לדון. אבל אם שמו לא היה יעקב, כנראה שהוא התכווין לקרוא את הפיוט על שמו יעקב אבינו, וממילא פיוטו מתאים הפלא ופלא לפי סודות העניינים, ליום ראש החודש.

כתוב בשיר השירים [א ב], יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן, וידוע עפ"י הקבלה שיעקב אבינו קשור לשלמה המלך, וזה רמוז בשיר השירים. <לא מובן הקשר>

גם לפי דעת מהרי"ץ שפירש את אמירת מזמור 'ברכי נפשי' מפני שהוא בכדי להרוג את המזיקים, אפשר לתרץ את הקושיא מדוע לא אומרים את המזמור הזה בשבת, מפני שבשבת יש שמירה ואין מזיקים, שהרי מהרי"ץ בברכת השכיבנו דשבת [ח"א דף קה:] מסביר מדוע חותמים 'ופרוש עלינו סוכת שלומך', ואין חותמים כביום חול 'ברוך שומר עמו ישראל לעד', מפני שהשבת שומרת עלינו. וז"ל שם, אין חותמין שומר, מפני שבשבת אין צריך שמירה, שהשבת שומר.

הרי שהקושיא מסתדרת לפי כל הפירושים. לדעת מהרי"ץ שאמירת המזמור בכדי להגין מפני המזיקים, פשוט מדוע לא אומרים מזמור זה בשבת, כי אין צורך אז להגין. וגם לפי מה שאנו פירשנו בס"ד הדבר מובן, מאחר שבפיוט שאומרים בשבת שהוא 'שירו לאל נבוני' מרומז יעקב, אין צריך יותר מזה.

הדפסשלח לחבר

עוד..

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מצות מסורת
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מצות טעמו וראו
מועדי השם
אור ההלכה
מיני תבלין וקליות
ת"ת עטרת חיים
שר שלום קשת
ארז יחיאל
עבור לתוכן העמוד