-
ל"ג בעומר בקבר רשב"י זיע"א
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מועדי השם
מנויים לחיים
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ארגון ובנה
ישיבת פרי עץ חיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
ת"ת עטרת חיים
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
440 אורחים

מה המקור של"ג בעומר הוא יומא דהילולא דרשב"י

    
מספר צפיות: 1453

מקור מבעל חמדת ימים של"ג בעומר הוא יומא דהילולא דרשב"י

 

מתוך שערי יצחק השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק אמור אל הכהנים, ליל ל"ג בעומר התש"ע 

 

זכינו בעז"ה למעמד הזה, ליום הזה, ליל ל"ג בעומר, שהוא יומא דהילולא של רשב"י.

בספרים דנים, מהיכן המקור שעושים שמחה ביום הזה. מובא בפוסקים ע"פ הגמרא, שתלמידי רע"ק פסקו מלמות עד פרוס עצרת, דהיינו, בחצי שבין פסח לעצרת, זה יוצא בדיוק בל"ג. אם כן, בל"ג פסקו מלמות, ולכן נוהגים שמחה ביום הזה, לא נופלים על פניהם וכו'. אם כי הפרי חדש כותב שהוא לא מבין, מה השמחה בזה שפסקו מלמות? בסדר, לא מתו. אבל בשביל שלא מתו צריכים לשמוח. לכן הוא אומר, שעיקר השמחה היא, בגלל שביום הזה רע"ק העמיד את התלמידים החדשים, ואחד מהתלמידים זה רבי שמעון. לכן עשו שמחה מיוחדת ביום הזה.

יש ספרים אחרים האומרים, שביום הזה נפטר רשב"י. כך סוברים הרבה, אבל זה לא ברור. הכף החיים בסימן קפ"ו אסף חלק מהם.

בתשובה לשאלה מהקהל: אתה צודק. לא יודע מאיפה לקחו שבדיוק באותו יום, ביום הזה, רע"ק סמך את תלמידיו. כי הכי הרבה פסקו מלמות. אבל כנראה שהם הבינו שמעכשיו והלאה הוא דאג שיהיו תלמידים חדשים. אגב, יש פה דבר מעניין מאד. רע"ק לא נשבר. האם שמענו דבר כזה? עשרים וארבע אלף תלמידים מתו, ורע"ק לא התרגש ולא נשבר. המשיך והעמיד תלמידים אחרים. כמובן יש לזה סיבות.

בכל אופן, בכף החיים מביא את העניין הזה, מכמה ספרים האומרים שרשב"י נפטר ביום ל"ג. וכתב בפרי עץ חיים, והטעם שמת רשב"י ביום ל"ג יעו"ש. וכ"כ הברכי יוסף שם. וכ"כ הר"ז בסידורו, דיום ל"ג בעומר הוא יום פטירת רשב"י ע"ה. וכ"כ הרב בני יששכר וכו' וכ"כ חיי אדם כלל קל"א אות י"א דביום ל"ג הילולא דרשב"י, ולכבודו נוהגין קצת שמחה יעו"ש. וכו'. אבל ישנם המפקפקים על זה. לא ברור מאיפה זה נלקח. מביאים זאת בשם ספר פרי עץ חיים וטוענים שהוא סותר את עצמו ממקום אחר, כך טוען בשו"ת מבשרת ציון, שנראה שבפרי עץ חיים זו סתם הוספה, זה לא היה כתוב במקור. כי לפני כן הוא כותב שהסיבה בגלל תלמידי רבי עקיבא שפסקו מלמות, אח"כ הוא כותב וביום הזה נפטר רשב"י, זה נראה סתירה מיניה וביה. בקיצור, יש כאלה טוענים שזה לא נכון. ושזה סתם, המון העם ככה החליטו, עשו שמחה בגלל שרע"ק העמיד תלמידים חדשים, ר' מאיר, ור' יהודה, ור' יוסי, ור' שמעון בר יוחאי, ור' אלעזר בן שמוע. אבל למה קישרו את זה עם פטירת רשב"י זה לא כ"כ מובן.

אינני יודע, למה הם התעלמו, אם בכוונה או שלא בכוונה, מספר חמדת ימים. בחמדת ימים, זה הספר מרעיש הארץ מרגיז ממלכות, הספר הזה שהיו כמה שהרעישו עליו, כותב זאת במפורש. הוא מהראשונים שכתבו את זה. לא ראיתי אף אחד שמביא אותו, יכול להיות בגלל שזה בלוע פה, בתוך הרבה דברים שהוא מביא בכל יום ובל"ג בעומר מה לכוין בספירה, מה להגיד ומה להתפלל, וזה נבלע פה בכמה שורות. בכל אופן, ח"ו שהוא יכתוב דבר שקר. וזה לשונו, ונמצא כתוב בספרי הקדמונים שיום ל"ג לעומר הוא יומא דאתפטר רשב"י ע"ה מן עלמא. ונוהגים לקבוע בליל זה לימוד ברזין דחכמתא דיליה ובאדרא זוטא, וששים ושמחים בהילולא דיליה. אשרי אנוש יעשה זאת. כמדומני לפני כמה שנים, מישהו פירסם, נדמה לי בגליון של שופר פירסמו, מאיפה יצא העניין הזה שרשב"י מת בל"ג, ושהיה כאילו אי הבנה או משהו. מי שימצא אם יוכל להביא לי, כי אינני יודע איפה זה שמור אצלי, חשוב מאד לברר את הדבר. [הבירור במוצש"ק נשא ה'תש"ע]

בכל אופן אני חושב שזהו מקור חשוב מאד, מה שכותב בעל חמדת ימים. בפרט אחרי מה שהתברר כפי שדיברנו בעבר [מוצש"ק בא ה'תש"ע], שהספר חמדת ימים כשר למהדרין. ואני חושב, מה שנראה לי, שהספר הזה חמדת ימים, יצאו עליו הרבה עוררין, שהיום זה מפורסם לכל בר בי רב, הא, ספר חמדת ימים, זה חשוד, מכת שבתאי צבי, וכו', אותו דבר כמו שהיה לספר הזוהר הקדוש, שגם התחילו כל מיני אנשים לערער, מאיפה בא הזוהר, מי חיבר אותו, מתי זה בא, למה בדורות הראשונים לא היה, כל מיני דברים. אני חושב שלשני הדברים האלו, והרבה דברים דומים, יש אותה תשובה. הספר חמדת ימים זה ספר המוסר הכי חזק שיש. הספר שהכי מעורר ומלהיב. לא רק מלהיב, מצליף. ספר מוסר אדיר. כנראה כשהספר הזה יצא לעולם, בשמים התעורר קטרוג גדול ולא נתנו כל השטנים וכל המרעין בישין. אמרו, טוב, נביא את זה ככה שיכנס מהדלת האחורית, שלא יהיה לזה השפעה גדולה. אותו דבר ספר הזוהר הקדוש, אין בכל ספרי חז"ל ספר שמעורר יראת שמים וקדושה, יותר מהזוהר הקדוש, אפילו יותר מהמדרשים. מי שיודע, זה הספר שהכי מלהיב ומעורר. גם על זה עוררו קטרוגים בשמים, שהספר הזה ירד לעולם, אבל עם בעיות והפרעות. כדי שמי שירצה, יזכה. ומי שירחיק אותו, ירחיק אותו. עד שבמשך הזמן התבררה האמיתות של הספרים האלה.

 

 

למשל, בקשר לזוהר הקדוש, יש ספר מיוחד שנקרא קדמות ספר הזוהר. ספר קטן, אבל ממש שיבר את מלתעותם של כל אלה שפקפקו. היו כמה אפיקורוסים בעולם שאמרו, לא, מה פתאום. מאיפה זה בא, איפה הזוהר היה, איפה הוא מובא, היכן הזכירו אותו, למה הרמב"ם לא הביא אותו, למה אינו מובא בש"ס, מדוע לא מובא בתוספות, וכו'. ומחבר הספר, רבי דוד לוריא, מבית מדרשו של הגר"א, היה גאון עצום, הוא היה בקי בכל חדרי תורה, גם בנסתר וגם בנגלה, והוא עשה דבר מאד מעניין, הוא הראה תשובות של הגאונים, שמתבססות על הזוהר הקדוש. דהיינו, יש תשובות של רב האיי גאון, ובתשובות האלו מביאים מקורות, לא מזכירים במפורש את הזוהר, אבל מאמרים שאתה רואה מתוך הלשון שלהם שזה ספר הזוהר. דרך אגב, יש תוספות, אולי כולם מכירים את התוספות במסכת ראש השנה ט"ז ע"א, לגבי הערבוב של השטן. מביאים תוס', פירש בערוך כדאיתא בירושלמי, בלע המות לנצח, וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל. וכד שמע תניין, אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע, ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא. וכולם שואלים, איפה יש ירושלמי כזה. ובעצם נכון, זה לא ירושלמי, אין ירושלמי כזה, וזה גם לא הסגנון של הירושלמי, זה זוהר. הם, בדורות הראשונים, כיון שהזוהר התחבר בא"י, והסגנון שלו היה סגנון של ירושלם, קראו לזה ירושלמי. יש הרבה תשובות של הגאונים שמובאות גם בראשונים, למשל, הרי"ץ גיאת מביא תשובה של רב האיי גאון, בעניין ראש השנה, הבאתי את זה בשו"ת (עולת יצחק) חלק שני לגבי עניין החזרה בלחש, אי אפשר להבין את זה בלי הזוהר. דהיינו, הוא מביא ממש שורה אחת של רב האיי גאון, והכל מובן רק על פי הזוהר הקדוש. לכן מי שירצה לראות, זה בספר הזה, ויש עוד הרבה ספרים.

ואגב, גם ראיתי במדרש לקח טוב, יש פסיקתא זוטרתא שנקראת לקח טוב שחיבר אחד מהראשונים, קוראים לו רבינו טוביהו, לכן זה נקרא לקח טוב. בכל פרשה הוא מתחיל עם פסוק "טוב". וזה מדובר על מאתיים שנה לפני שהתגלה הזוהר בעולם. המו"ל כותב בהקדמה כך, שיש הרבה מאמרים מהזוהר ומזוהר חדש שהביא המחבר הזה, כמו שתראה בפרשת כי תצא לגבי יבום, אין לזה מקור מאחד הראשונים, רק בזוהר חדש, ובפרשת האזינו ועוד כמה מקומות  וזו ראייה גדולה לקדמות הזוהר, כי המחבר חי כשתי מאות שנים קודם שגילו את הזוהר. דהיינו, עד תקופה מסוימת, עד אחרי הרמב"ן, הרמב"ן למרות שהוא מגדולי הראשונים המקובלים, אבל הוא לא הביא את ספר הזוהר ולא ראה אותו, אף שהוא היה מקובל, כי הקבלה בדורות הראשונים נמסרה איש מפי איש, או בספרים מסויימים, אבל בעיקר נמסר בעל פה, אבל ספר הזוהר לא היה להם, ולא הביאו אותו, עד רבינו בחיי שהוא מהראשונים, ועוד כמה, שהתחילו להביא אותו. עד אז זה היה מושג. לכן הרבה לא ראו אותו, ולא יכלו להביא אותו. אבל בכל זאת מוצאים שהרבה מהגדולים כבר בתקופת הגאונים וגם מתקופת הראשונים שהביאו מאמרים מספר הזוהר שהיה נמצא, אבל הם היו מסתירים אותו. או שקראו לו שמות אחרים, כמו ירושלמי, או מדרש יהי אור. כולם נתנו לספר שמות אחרים, אבל לא משנה השם, יש בהרבה ספרים שהוא כתוב בשמות אחרים.

ואפילו חכמי תימן בדורות הראשונים, אני לא מדבר על רבינו זכריה הרופא שמביא את ספר הזוהר, הוא כותב בפרשת ויחי, זה לא מודפס במדרש החפץ בדפוס, אבל ראיתי את זה בכת"י של מדרש החפץ. צאחב אלזוהר קאל, הוא מביא בפרשת ויחי על עניין של קץ הגאולה. אבל לפעמים, הביאו דברים שכתובים בזוהר, ושהיה להם את זה במסורת. למשל נור אלצ'לאם, בפרשת נשא הוא כותב, יש מסורת אצל רבים, שבברכת כהנים היד הימנית יותר גבוהה מהשמאלית. זו מסורת. ואיפה זה כתוב? בזוהר. א"כ, היו הרבה שמועות, ולא ידעו מאיפה המקור, אבל במשך הדורות והזמנים, עד שזה התפענח והתגלה, והתברר הדבר.

והסיבה האמיתית היא, שבגלל הירידה של הדורות האחרונים, אנחנו צריכים תרופות חזקות. דהיינו, ספר שיעורר יראת שמים. כיון שהדורות כל כך ירדו, היה צריך ספר שיחזק ויעורר, וזה נתן הרבה חיזוק ביראת שמים בדורות האחרונים. בפרט במשך הגלות והצער, בו מצאו תנחומים. מי שרואה למשל את שירי רבי' שלום שבזי, כמעט כל השירים הם עפ"י הסוד. כמה זה הלהיב אותם, חיזק אותם, וכמה קידש אותם שיכלו לעמוד בכל הנסיונות של משך הגלות, מאות שנים, המשיכו וסבלו, והחזיקו מעמד.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ארז יחיאל
שר שלום קשת
עבור לתוכן העמוד