-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מועדי השם
ארגון ובנה
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
אור ההלכה
ת"ת עטרת חיים
פעולת צדיק
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מנויים לחיים
ישיבת פרי עץ חיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
277 אורחים

חנוכה וזמר יווני, שירים ומנגינות של גויים, שירת יהדות תימן, איסור שירי עגבים

מספר צפיות: 2877

ערוך ומעובד מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן שנמסר במוצש"ק מקץ, חנוכה ה'תשע"א
 

 

כיון שאנחנו בימים האלה של-חנוכה בפרט, מדברים על מה שהיוונים רצו בזמן בית שני כידוע, התרבות של היוונים, ובעצם היוונים הרי המלחמה שלהם לא היתה כנגד עם ישראל כמו המן שרצה להשמיד להרוג ולאבד את היהודים, אלא רצו להשמיד ולהכניע את עם ישראל  מבחינה רוחנית. ואחד הדברים שהיה לצערנו, מה שהגמ' אומרת במסכת חגיגה דף ט"ו ע"ב על אלישע אחר, שיצא לתרבות רעה, ומצד אחד הוא עסק בתורה ולא רק עסק בתורה אלא היה ממש מגדולי התורה, כמעט משווים אותו עם רבי עקיבא, רבי מאיר היה תלמידו. והגמ' שואלת אם כן, אם ח"ו רואים שאדם כזה התקלקל, א"כ מה עם אחרים, איך אפשר, הרי יש סכנה שאפילו אנשים שהם במדרגה רוחנית גבוהה עלולים ח"ו להתדרדר, אז מה יהיה עלינו? כך מובא בגמרא ששאל אחד החכמים, אשכחיה שמואל לרב יהודה דתלי בעיברא דדשא וקא בכי, א"ל שיננא מאי קא בכית, א"ל מי זוטרא מאי דכתיב בהו ברבנן (ישעיהו לג, יח) איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים, איה סופר שהיו סופרים כל אותיות שבתורה, איה שוקל שהיו שוקלים קלין וחמורין שבתורה, איה סופר את המגדלים שהיו שונין ג' מאות הלכות במגדל הפורח באויר, ואמר רבי אמי תלת מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, ותנן ג' מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא, אז הוא שואל אם כן, אם אתה רואה שאחיתופל ודואג האדומי שהיה ראש הסנהדרין אין להם חלק לעולם הבא, אנן, מה תהוי עלן? אז מה איתנו? א"ל שיננא טינא היתה בלבם. ענה לו שמואל, הם היו רשעים. נכון שהם עסקו בתורה, אבל צדיקים הם לא היו, גם כשעסקו בתורה הם לא היו בסדר. אחר, מאי? מה תגיד על אחר, הרי לא ראו עליו שהוא היה עם דברים של רשעות, שמואל ענה, זמר יווני לא פסק מפומיה.  

ברצוני לדבר על הנושא של השירה בזמננו. בעוה"ר, בזמן האחרון יש כאלה שכבר עשו להם שיטה חדשה, כולם מותרים לכם כולם שרויים לכם, כבר התירו את הכל, התירו שירים של גויים, שירים של ערבים, שירים של גויות, שירי עגבים, הקילו בכל מכל כל. אנחנו מדברים פה על מלחמת יון, הרי מה קרה עם אחר, זמר יווני לא פסק מפומיה. אמרו עליו על אחר בשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו. רש"י מסביר מה פירוש זמר יווני לא פסק מפומיה, והיה לו להניח בשביל חרבן הבית דכתיב בשיר לא ישתו יין. זה פסוק בישעיה כ"ד. וזו הלכה למעשה, שבגלל חרבן הבית אסור לשיר. אבל לכאורה מה זה קשור לזמר יווני, היה צריך להיות כתוב רק זמר, למה הגמרא אומרת זמר יווני? לכן מפרש מהרש"א, נראה דנקט זמר יווני שהיה בו מינות בזמר גופיה. בזמר עצמו היה עניינים של מינות. ואחת מהשתים, או שהמלים בשיר היו של כפירה, או שבזמרה עצמה, כמו שידוע ואומרים זאת אנשים מומחים, שגם אם יש פוסקים שהתירו ועשו חילוק בשירה של גויים מה מותר ומה אסור, יש שירים שנעשים לע"ז ויש שירים סתם שירים של גויים, אבל יש הבדל עצום בין שירי הגויים של פעם לשירי הגויים היום. דהיינו, אנשים שמבינים בחכמת הנפש אומרים שזה משפיע על אנשים ומעורר להם רגשות פסולים ודברים אסורים באמצעות השירה. כך אומרים אנשים רבים שמבינים בשירה. וכנראה זה גם המושג של זמר יווני, כי לא כתוב שהעניין הוא במלים אלא בזמר, בניגון עצמו באים לידי ביטוי שאיפות האדם, מחשבותיו תאוותיו ורצונותיו. אפשר להכיר תכונות אומות שונות לפי הניגונים שלהם, הניגון של ארצות מסויימות הוא קשור לטבע ולמידות שלהם.  

למעשה, מה שנכון ואמת, הניגונים של האשכנזים בד"כ דומים לניגונים של הגויים. אי אפשר להכחיש את זה, והם גם אומרים כך במפורש, והם אפילו הלכו ללמוד את הניגונים מהגויים. אין בזה ספק. אותו הדבר אצל הספרדים, בארצות הישמעאלים וגם כיום לומדים מהם את ניגוני התפילות וקריאת התורה. אבל מה שלא נכון בכל הסיפור הזה, שהם אומרים שכך זה בכל העדות ללא יוצא מן הכלל, וזה לא נכון. דבר ראשון אני אומר, שהתימנים הם יוצאים מן הכלל בנושא זה, אבותינו לא לקחו אף פעם שירים של גויים, ומעולם לא לקחו ניגונים של גויים. לא ארחיב בזה עכשיו כי הזמן קצר, אולי בשיעור הבא ארחיב על זה בל"נ, וכבר כתבתי ואמרתי זאת הרבה פעמים, אני רק אומר את זה כדי לדעת.  

אנחנו נמצאים בימי חנוכה שקוראים בהם את ההלל, היה בירושלם מישהו שחיבר ספר בשם אוצר השירה והפיוט, כל ימיו ישב לברר ולחקור את כל נושא השירה בקהילות ישראל, ובירושלם בימים ההם, לפני מאה שנה אפילו פחות, זה היה המקום המתאים לזה, כי שם התקבצו כל קהילות ישראל, היו בירושלים אשכנזים, ספרדים מכל ארצות המזרח והמערב, והיו גם התימנים, כולם היו בירושלם. ולכל עדה היתה קהילה בפני עצמה, היו הבבלים בירושלם, הרב כף החיים היה הרב של הבבלים העיראקים, והרב זוננפלד היה הרב אצל האשכנזים, ואצל התימנים הרב יוסף אלשיך שהיה הרב של הקהילה התימנית. כל קהילה וקהילה ובתי הכנסת שלה. והאדם הזה שישב לחקור את השירים חיבר כמה ספרים, חוץ מספר אוצר השירה והפיוט יש לו עוד ספר בשם אוצר נגינות ישראל, ומה שמעניין שאת החלק על התימנים הוא כתב ראשון בספר בתור נגינות של יהודים, הוא מצא לנכון שהמנגינות של התימנים הן הכי חשובות במנגינות של עם ישראל. עוד מעט תבינו למה. הוא אומר, שעבר פעם ברחוב בירושלם ושמע את קריאת ההלל מבית כנסת של התימנים, שמע את ההלל בקירוי שזה ניגון נחמד ויפה, אבל הוא אומר שהמשיך ללכת והגיע לכנסיה הארמנית ושמע אותם אומרים את אותו הניגון, הם אמרו תהלים אותו דבר כמו ששמע אצל התימנים. דרך אגב, כמדומני כי גם ההללויה אומרים אצלם בתורת מענה. והוא השתומם, איך זה יכול להיות? הניגון של התימנים והניגון שלהם אותו דבר? וכי יכול להיות שהיתה לתימנים השפעה מהם, הרי הם ועדת תימן זה בכלל ארצות רחוקות ושונות אחת מהשניה. הוא החליט לשאול את הכומרים על זה, ובפרט שהוא ידע ואמר אני מכיר את המנגינות שלהם, והם אף פעם לא נגנו את הניגון הזה. אז היו לו שתי תמיהות, ראשית איך יצא שלתימנים ולכנסיה הארמנית יש את אותו ניגון בתהלים, ושנית, שהמנגינה הזאת היתה שונה בכל המנגינות הרגילות שלהם, כי לא היה מקובל אצלם המנגינה הזאת. הוא החליט לשאול את הכומרים שניגנו את הניגון הזה. אמרו לו, אתה יודע מה, אנחנו נגלה לך, יש לנו את הניגון הזה כתוב בתווים מלפני אלפיים שנה, ובדרך כלל אנחנו לא מנגנים את הניגון הזה, אבל היום החלטנו לעשות אותו. תווים עתיקים מלפני אלפיים שנה. הוא אמר, עכשיו הבנתי, המקור של שניהם משותף, דהיינו המקור הוא מבית המקדש. כידוע הנוצרים הראשונים לצערנו יצאו מעם ישראל, ישו הנוצרי היה יהודי, ועניין המנגינות אצלם הוא מפותח ולכן הם רשמו את התווים. לפי כל הסימנים המנגינה הזאת היתה מאז ומקדם בירושלם בבית המקדש, והם שמרו אותה בספרים והחליטו לנגן את זה בדיוק כשהוא עבר, בהשגחה פרטית מן השמים. ואבותינו ששמרו את הניגונים מימי קדם המשיכו ואמרו אותה. אז השירים שיש אצלנו, אוה"ע לא היו שרים את הניגונים של היהודים וגם היהודים תמיד הקפידו לא לנגן את הניגונים של אוה"ע.  

לצערנו, היום הזמרים התימנים החדשים, לוקחים ניגונים של ערבים מתימן ומלבישים אותם על שירי קודש שלנו, מה שאבותינו כשגרו בתימן התרחקו מכך ולא נתנו לזה מקום בכלל, לא הלכו לשמוע את השירה של הגויים וק"ו שלא חיקו אותם במנגינה, כך שבד"כ המנגינות שלנו נשארו בטהרתם. גם העניין של ניגוני התפילות, כמו שאמרתי לכם בזמנו, אצל הספרדים למשל הם אומרים בצורה מפורשת, שהם הולכים לשמוע את המנגינות בדיוק איך אומר המואזין כדי לדעת את כל המקאמים ואת כל הסלסולים בצורה מדויקת. אצלנו הדברים האלה בבחינת בל ייראה ובל יימצא. התרחקו מזה, הן בניגוני התפילות והן בשירה. הכל היה טהור ונקי מכל השפעה של זרים. יכול להיות שיש מנגינות מסוימות שנלקחו מהם אבל זה היה בשוליים, כמו שיש איזה ניגון שישנם בקצת מקומות האומרים אותו בימים טובים בפיוט יגדל אלד'ים חי, שלקחו אותו מהתורכים, אבל אלו דברים שנעשו לא על דעת החכמים ולא כשיטה. אצל הספרדים זה נעשה בשיטה, ואצלם ההיתר הוא רשמי.  

אבל יש פה נקודה חשובה מאד. צריך לדעת שיש ניגונים ויש ניגונים. בד"כ אלו שמתירים, מציינים את הספר כרך של רומי. מי שיעיין יראה שאלו שהתירו את זה הם מציינים כמקור שלהם את ספר כרך של רומי, שכתב להתיר ניגונים של גויים ואפילו ניגונים של ע"ז. ספר כרך של רומי חיברו רבי ישראל משה חזן שהיה רב ספרדי מלפני מאה שנה בערך, והוא כותב, שהיו הולכים בכנסיות הנוצרים ושומעים מאחורי הפרגוד בימי חגם להתלמד מהם אותו קול המוכנע המשבר הלב, והיו מסדרים מאותם הקולות קדישים וקדושות דבר פלא, וגם העיד שם על עצמו שעל פי רצון הראשל"צ וכו' נטפל ליסד פיוטים חדשים על משקל שיר ערבי, וכמעט לשון נופל על לשון, הגם ששירי ערב תרי רובי מהם הם עגבים. כולם מביאים את הכרך של רומי, כאילו פה נגמרה התורה. אבל צריכים לדעת שזה בכלל לא פשוט. דהיינו, הרבה משיגים עליו קשות, בכמה וכמה ספרים, הראשון שהשיג עליו הוא הראשל"צ רבי ישראל אלישר בעל ישא איש, שחלק עליו בכל תוקף ושאינו מסכים בכלל עם כל המהלך שלו. הגדיל לעשות בעל ציץ אליעזר חלק י"ג סימן י"ב שיצא מכליו נגד כרך של רומי, כתב עליו ממש דברים איומים ונוראים. כל אלו שמתירים מתעלמים מזה. מביאים את כרך של רומי, ולא הביאו שכמה וכמה חלקו על הכרך של רומי. בציץ אליעזר כותב בלשון חריפה מאד, אוי לעינים שכך קוראות, דברים צורמים כאלה יוצאים מפי רב כזה? ממש כולי רותח מזה, ואינני מוצא מנוח לנפשי. איך העיז לכתוב דברים כאלה. והוא אומר בהתחלה, וממש נשתוממתי על המראה ולבי לא האמין למה שעיני קוראות. אמנם המשתמע מדברי הספר שם הוא זה שדעתו להתיר לשיר פיוטים ותפילות בשירי עגבים וכו' ונזדעזעתי לשמוע דברים כאלה יוצאים מפי בעל התשובה שם, איך אפשר להטיף אמרים ולומר שהניגונים שמנגנים הנוצרים בפולחנם בבתי כנסיותיהם המה באמת 'ניגונים מוכנעים ומביאים אהבת ה' ויחודו', בזמן שהרמב"ם וכל גדולינו קבעו שאמונתם ופולחנם היא אמונה ופולחן של עבודה זרה וכו', ובתוך כדי דיבור הא בעל התשובה בעצמו מזכיר אמונת שילוש שלהם. ואיך מתהפך כחותם? ועוד לכתוב שגם חובה עלינו ללמוד מהם ניגונים כדי לפאר עי"כ בית אלד'ינו? לא יאומן כי יסופר. אח"כ הוא כותב שומו שמים למקרא 'מה יפית' כזה לאמונת הנצרים וחכמיהם, מפורש ויוצא וללא כל בושה מפי בעל התשובה וכו'. נגיד לכם את הסיכום שהוא כותב, אחרי שבעל התשובה העביר עלינו כ"כ את הדרך בזה, ואחרי שהראה לנו בדברי תשובתו דביקותו בחכמי הנצרים ובניגוניהם בפולחנם עד שזה פשוט סינוור אותו, יש כבר ספק גדול אם אפשר בכלל לסמוך על הנחותיו, הבאות כדי לחבב אותם עלינו וכו'. בושה תכסנו משמוע מעשים תעתועים כאלה, וישתקע מעשה רע כזה אשר כל נפש יהודי מאמין סולדת מזה, באופן שאין ללמוד ממנה כלל וכלל כי אם לגנותה בכל מיני גינויים. מי שירצה יראה שם באריכות איך דחה את כל הדברים שלו. גם בשו"ת וישב הים סימן ז' מאריך על כל הנושא הזה, ודוחה את הכרך של רומי מכל וכל, והמסקנה היא שאסור.  

א"כ יוצא שרובם אוסרים את זה. וגם אלה שמתירים, צריכים לדעת שזה בבחינת נבל ברשות התורה. את הנקודה הזאת צריכים להדגיש. בכלל אינני יודע למה צריך להגיע לשירים של גויים, ב"ה לא חסרים שירים יהודיים, מה צריכים לקחת שירים של גויים? מי שמחפש דוקא שירים של גויים, כנראה שמשהו התקלקל אצלו. דוקא שירי עגבים חסר לו? יש אחרים ב"ה. המעשה רוקח גם כן בפרק ה' מהלכות תפילה צועק חמס על זה שלוקחים ניגונים של גויים, והוא לא מסכים עם זה. גם אלה שהתירו, צריכים לדעת שזה בבחינת נבל ברשות התורה. מי שמחפש היתרים ומחפש תמיד דוקא את השיטה המקילה. דבר ראשון, פה לא אומרים כח דהתירא עדיף, כי הדברים האלה יש להם השפעה על הנפש, כבר דברנו על זה ואולי בלי נדר נרחיב בהמשך, אולי בשיעור הבא או באחד השיעורים הבאים נראה איך שיסתדר, אבל צריכים להבין שהדברים האלה מזיקים לנשמה של יהודי ולקדושה שלו. פה מי שהולך לחפש היתרים זה סימן שמשהו אצלו לא בסדר, בבחינת מה שכתוב בנביא 'עמי בעצה ישאל ומקלו יגיד לו', כל המיקל לו מגיד לו. אם הוא מחפש מי שיתיר לו, מחפש היתרים, זה דבר חמור מאד.  

אבל אני בכלל שואל שאלה אחרת, כמה שהם מתירים וכמה שהם מחפשים את הדעה הכי מקילה שהיא בכלל לא מוסמכת והרבה חלקו עליה, אבל מה עם האיסור בזמן הזה לשמוע שירים? את זה הם מחקו לגמרי. הרי זו הלכה מפורשת בשו"ע, שאסור לשמוע שירה אחרי החרבן. דהיינו אנשים יושבים ושומעים שירים, סתם במשך היום, אין פה לא חתונה ולא שום דבר של מצוה, מילא אם זה חנוכה או פורים, שמחה של מצוה מותר לשמוע ולשמוח, אבל אבותינו מעולם לא שרו סתם כך כמו שעושים היום, היום פותחים טייפ ושומעים שירים סתם, זה מותר? איך נשיר? צריכים לדעת, שירה אחרי החרבן שאלה גדולה בכלל כיצד זה מותר. אם אדם יושב בבית ושומע טייפ שומע שירה, ולשמחה מה זו עושה? מה קרה, למה אתה שמח, בית המקדש נבנה? זה אסור על פי הדין. אלא מה, אומרים לו, זה טייפ, זה לא כלי זמר. החילוק הזה מאד קשה, ובכלל לא פשוט. מחפשים את כל ההיתרים ואת כל הקולות כאילו מי יודע מה. צריכים להדגיש את הצדדים של החומרא, אא"כ הוא אדם שח"ו מדוכא או עצוב, וזה מזיק לו מבחינה נפשית, אז יש לו על מה לסמוך. אבל יש כל כך הרבה סיבות לאסור ולהחמיר בדברים האלה, ומי שמכניס את עצמו לנושא הזה ידע לו שזה על אחריותו, ושלא יתפלא אם הדרגא הרוחנית שלו ירודה, כי זה השפיע עליו והזיק לו בנפש. שלא יהיו לו טענות וקושיות למה אין לו חשק ללמוד, ולמה הוא לא נמשך לקדושה, או למה הוא לומד בלי חשק, ולמה הנשמה שלו קרירה, כי פשוט הוא הוריד את עצמו, והדבר הזה השפיע עליו המון מבחינה רוחנית. 

בתשובה לשאלה מהקהל: נכון שיש כאלה מהספרדים וזולתם הטוענים שכל המוואלים מקורם מהיהודים והגויים למדו את זה מהם, רק שזה נשכח. אבל מעניין למה זה נשכח דוקא מהם ומאלה לא. אתה צודק, וזה תירוץ שאי אפשר להתווכח איתו, אבל אשאל אותך שאלה, אתה יודע שגם הפילוסופים כך אומרים, הם לומדים את הפילוסופיה של היוונים, את תרבות יון, ואומרים שבעצם היוונים לקחו את החכמה של שלמה המלך. זה תירוץ. נכון שהם כך אומרים, אבל זה פשוט כמו שאומרים, לסתום את הפה, כי זה דבר שאינך יכול להוכיח. אבל אני שואל אתכם שאלה, ואם כן, מאיפה יש לתימנים מנגינות מיוחדות? אם לאבותינו יש מנגינות כמו שהיה בבית המקדש, ולגויים אין אותם, סימן שיש לעם ישראל מנגינות אחרות מהגויים. זה פלא שאומות העולם שמרו על המנגינות של היהודים ועכשיו הם צריכים ללמוד חזרה מהם, למה היהודים לא שמרו על המנגינות? ועוד, שאם לנו יש מנגינות אחרות, זה אומר דרשני. אין את המנגינות שלנו לשום עם ולשון, וזה סימן שהם המנגינות של עם ישראל. היום כבר בלבלו את הכל וכבר לא יודעים, קשה להבחין איזו מנגינה של יהודים ואיזו של גויים, אבל מי שמכיר ומבין, יודע להבדיל. מי שאזניו טהורות יכול להבחין ולהבדיל ביניהם. 

 

צריכים גם להדגיש פה עוד נקודה, השירה של הערבים בתימן איננה כמו המנגינה של הערבים האחרים בארצות המזרח. גם את זה צריך לדעת. יש ניגונים בתימן כמו ערבים רגילים, אבל יש להם מנגינות עתיקות שלא קיימות בשאר ארצות המזרח. דהיינו, המנגינה של תימן שונה מכל ארצות המזרח אצל הגויים, מנגינות שונות כי הם עתיקות יותר. אבל המנגינות יהודי תימן שונות אפילו משל הגויים בתימן. ודאי שיש דמיון מסויים, כי הרי זה לא יכול להיות כרחוק מזרח ממערב, אבל בכל זאת יש הבדלים. בפרט המנגינות של השירים הנקראים נשוַד. צריכים לדעת, יש שירים ויש שירות. המנגינות של השירים הם יותר מקוריות, והמנגינות של השירות יותר שונות. המנגינות של הנשים הם מנגינות של גויים, הג'נאווי זה מנגינות של גויים, הם לא מנגינות של יהודים, אני חושב שזה אפילו אותו דבר. אבל השירים של הגברים, הם שירים שונים מהגויים. איך להבחין, זה צריך רק אנשים שיודעים ומכירים. ומי שאולי יותר מבין, הוא גם יכול להבין מתוך השיר מה שטמון בעצם בשיר. 

האמת היא שבהרבה דברים איננו יכולים לדעת מה שהיה בעבר, יש הרבה דברים שמשותפים גם ליהודים וגם לגויים והמקור שלהם יכול להיות משותף, לדוגמא, לחם שנפל לקרקע מרימים ומנשקים אותו, גם הגויים עושים כך. מי למד ממי? או לדוגמא, אנחנו כשמתחילים ללמוד אומרים בשם רחמן, וגם הם אומרים באסם אלרחמן אלרחים, יש פה משהו משותף והשאלה מי המקור של מי. יש להם גם צניעות, מה נגיד, אנחנו למדנו מהם או הם למדו מאיתנו? הם גם מכניסי אורחים, מאיפה באה הכנסת אורחים? מישמעאל. איפה היה ישמעאל? בביתו של אברהם אבינו. יש דברים שבעבר היו משותפים, ממילא אתה לא יכול להגיד בצורה ברורה שהמנגינה הזאת נלקחה מהם, או הפוך שהם לקחו מאיתנו, כי יכול להיות שיש דברים משותפים. אבל מה שכן, מנגינות התפילות מיוחד אך ורק ליהודים. יש דברים שהם בודאי מיוחדים אך ורק ליהודים. בכל אופן ברור שמה שגויים שרו, היהודים הקפידו לא לשיר. על זה אנחנו יודעים בבירור, שהיתה זהירות להתרחק מכל הדברים שלהם. הנושא הזה הוא לא כ"כ פשוט ואנחנו בעז"ה עוד נברר ונדבר עליו.

הדפסשלח לחבר

עוד בעניין שירה כשרה

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
שר שלום קשת
ארז יחיאל
עבור לתוכן העמוד