-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מנויים לחיים
אור ההלכה
ת"ת עטרת חיים
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ישיבת פרי עץ חיים
פעולת צדיק
מועדי השם
ארגון ובנה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
372 אורחים

פרשיות חוקת - בלק

  שעה  שעה     
מספר צפיות: 2337
חלוקת פרשיות התורה לבלדי והשאמי - הידעת מה הטעם שנהגו לחבר את פרשיות חוקת בלק ולהפריד מטות מסעי ? כולל שיעור וידיאו מקיף בעניין זה מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בשיעור השבועי מוצש"ק חוקת ה'תשס"ט. כמו"כ מצורפת תשובה מקיפה בעניין זה מתוך שו"ת אורן של חכמים להרה"ג אורן צדוק שליט"א מו"צ בקרית ספר ובבית הוראה פעו"צ

חלוקת פרשיות התורה לבלדי והשאמי

א. כתב הרמב"ם בפרק י"ג מהלכות תפילה (הל' א-ב): "המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת. מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשנייה אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה' אל אברם [לך-לך], וקוראין והולכין על הסדר הזה עד שגומרין את התורה בחג הסוכות. ויש מי שמשלים את התורה בשלוש שנים ואינו מנהג פשוט". [וכוונתו להא דאמרינן במגילה "דבני מערבא מסקי לאורייתא בתלת שנין".

(כסף –משנה שם)

ב. "עזרא תיקן להם לישראל שיהו קוראין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש-השנה. והמנהג הפשוט שיהו קוראין 'במדבר סיני' קודם עצרת; 'ואתחנן' אחר תשעה באב; 'אתם ניצבים' קודם ראש-השנה; 'צו את אהרן' קודם הפסח בשנה פשוטה. לפיכך יש שבתות שקוראין שחרית שני סדרין כגון 'אשה כי תזריע וזאת תהיה תורת המצורע'. 'אם בחוקותי' עם 'בהר סיני' וכיוצא בהן כדי שישלימו בשנה ויקראו אותן הסדרים בעונתן".

ג. בטור ושו"ע סימן תכ"ח (סעיף ד') כתוב: "לעולם קורין צו את אהרן קודם פסח בפשוטה ומצורע במעוברת ...ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת, ט' באב קודם ואתחנן, אתם נצבים קודם ר"ה ...וסימן לפשוטה פיקדו ופיסחו ולמעוברת סגרו ופיסחו מנו ועיצרו צומו וצלו קומו ותיקעו". פירוש – פיקדו לשון צוו כלומר צו קורין סמוך לפסח. סיגרו לשון מצורע מוסגר. מנו ועיצרו פי' במדבר שהוא מנין בנ"י קודם עצרת. צומו היינו ט"ב וצלו היינו ואתחנן. קומו ותיקעו היינו ניצבים קודם תקיעת ר"ה.

ד. בשנה שיש ברירה לחבר פרשיות חוקת ובלק או מטות ומסעי – מנהג הבלדי לחבר חוקת ובלק ולהפריד מטות ומסעי, ומנהג השאמי בהיפך. וכתב מהרי"ץ ב"עץ חיים": "דע כי הסדר בדפוסים להפריד חוקת ובלק ולחבר מטות ומסעי ובכל התכאליל הקדמוניות מחברים 'קורח' וחצי פרשת 'חוקת' עד פסוק 'ויסעו מקדש', ובשבת שנייה קורין חצי 'חוקת' מפסוק ויסעו ומחברים אליה 'בלק'. ומצאתי טעם לזה... כדי שלא יכבד על הקהל זכרון פטירת שני צדיקים בשבת אחת – אהרן ומרים, שלא יצטערו הציבור יותר, לכך מפסיק בזכרון פטירת צדיק אחד בשבת אחת וזכרון שני בשבת שנית. וכן מצאנו שסידרם הנגיד רבינו אברהם בנו של הרמב"ם ...ומקרוב נהגו לחבר חוקת ובלק ושמעתי שנהגו כן לפי שלכל פרשה ופרשה ממונה מלאך אחד ולא רצו לחלוק פרשת חוקת לשני סדרים בשתי שבתות כדי שלא להיות מלאך הפרשה תלוי ומופסק עד שבת שניה". וכתב ע"ז הגר"י רצאבי שליט"א "וכבר בטל מנהג זה מלפני כשלש מאות שנה ויפה עשו שבטלוהו".

(שו"ע המקוצר סימן ס' בסוף הערה טו).

ה. עוד כתב מהרי"ץ שם: "ועם היות שלכל אחד מהמנהגים יש סעד וסמך... להביא טעם למנהגנו שמחברים חוקת ובלק – להיותם שייכי אהדדי ונעוץ סוף פרשת חוקת בריש פרשת בלק שהרי סיום פרשת חוקת 'וישב ישראל בארץ האמורי' ובלק מתחלת 'וירא בלק וכו' את כל אשר עשה ישראל לאמורי...'" "וזהו עיקר שבטעמים שכתב שם".

(הרב אברהם אלנדאף זצ"ל בשו"ת "זכרוני אי"ש" מלפני כ 100 שנה).

ו. מנהגינו בחלוקת המברכים – כפי סידרן בתיג'אן שיסדו קדמונינו חכמי תימן נע"ג. ומקרוב יש מהשאמי שנהגו לקרות לפי החלוקה שבחומשים של שאר תפוצות ישראל. וכשהפרשיות מחוברות לפי החומשים הנ"ל העולה הרביעי מצרף סוף הפרשה הראשונה עם תחילת השניה. ולפי התיג'אן עולה אחר מתחיל לקרוא בפרשה שניה. "וכבר מארי עמרם קורח בספרו "סערת תימן" נתן טוב טעם ודעת לתיג'אן שחילקום בהשגחה ובדייקנות".

(ש"ע המקוצר בהערה).

לצפייה בשיעור וידיאו בעניין זה - לחץ כאן

לעיון בתשובה מתוך שו"ת אורן של חכמים - לחץ כאן

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
שר שלום קשת
ארז יחיאל
עבור לתוכן העמוד