-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
525 אורחים

הגאון מהרי''ץ זצוק''ל

מספר צפיות: 2889

ליום ההילולא של הגאון המפורסם ר' יחיא צאלח (מהרי''ץ) גאון רבני תימן

(נלב''ע ביום שבת קדש, כ''ח ניסן, שנת ה'תקס''ה לב''ע) 

 

גולת תימן: 

לגולת תימן עמדו בכל דור ודור, חכמים וגאונים, אשר פרנסוה בתורתם משך כל שנות גלותה 1 . מזמן גלותם לארץ התימן כמ' שנה קודם חורבן בית ראשון, ועד העלייה לארצנו הקד' לפני כל' שנה, לא פסקו הישיבות ומרכזי התורה. 

בכל דור ודור חיברו גאוניהם וחכמיהם ספרים וקונטרסים בכל מקצועות התורה, למן פירושי התנ''ך והמשנה, התלמוד וההלכה, ועד הפילוסופיה והקבלה, התכונה והדקדוק, הרפואה והשירה 2. 

חכמי וגאוני תימן הקדמונים עסקו הרבה בפרשנות התלמוד, וכמו שהעיד הגאון מהרי''ץ ז''ל בקונטרס חיי היהודים בתימן וז''ל: ''...אח''ז כשחוברה הגמ' גם היא נתפשטה בכל הגלויות וגלות צנעא כמו הן קבלוה בסבר פנים יפות, והיו מעתיקים אותה ללמד בני ישראל קושיות ותירוצים, והיו מפרשים בה פירושים עצומים''... 

אמנם דא עקא שברבות הימים והגלויות, ואת עלית על כולנה חסרון בית דפוס בארץ התימן, גרמו שרוב רובם של יצירות חכמי תימן אבדו מאתנו רובם אבדו בגלות מוז''ע הידועה שהיתה בשנים התל''ז – התל''ח ליצירה, וכמו שהעיד הגאון מהרי''ץ ז''ל שם וז''ל:  ''בשנת אתתקפ''ח ואתתקפ''ט (לשטרי) הגלו אל מדבר מוזע והיה מקום רע ומר... ובאותה שנה בצאתם מצנא ללכת למוז''ע היה גוי אחד והפקידו אצלו כמה ס''ת וכמה ספרי תלמוד, ומקרא ומפרשיה, וכמה קונטרסים אשר חברו הראשונים כתיבת ידיהם כי לא יכלו לשאת מפני טורח הדרך כי גורשו משם הם ובניהם וטפם, וספרים אלו כמעט מלאים בחדר אחד גדול, סבורים היו שיפייסו למלך ויחזרו לקחת ספריהם, ויהי בצאתם ויקם האיש ההוא ויצת אש בהם וישרפם... שנשרפו ספרי חידושיהם ופירושם לא נשאר רק מעט מן המעט גמרות ושאר ספרים אשר לקחו ראשי עם לצורך עיונם בדרך''... ע''כ. אף הספרים שנשארו בידם ועסקו בהם עד לתקופה האחרונה, רובם ככולם אבדו, דוגמא אחת מני רבות הוא ספר חידושיו של הגאון הקדמון ר' נתנאל בן ישע ז''ל (מח''ס אור האפילה) על הרמב''ם, שלמדו בו בצנעא בישיבת הגר''ח קרח ז''ל ראה במבוא לספר אור האפילה אכן מיעוט שבמיעוט מספרים אלו נשאר לנו לפליטה, אך רובם ככולם עדיין שמורים בכת''י וגנוז במרתפי הספריות בארבע רוחות העולם, ובידי אנשים יחידים, ומצפים בכליון עיניים לגאולתם. 

 

הגאון ר' יחיא צאלח: 

אחד המיוחד מבין גאונים אלו, אשר יצאו לו מוניטין בעולם בתקופתו ועד זמנינו, וריחו לא נמר, שרוב ספריו נשארו אתנו ורובם עלו על מזבח הדפוס, ה''ה הגאון המפורסם רב רבנן מהר''ר יחיא צאלח ז''ל, הנקרא בשם מהרי''ץ.  

משפחת צאלח היא אחת המשפחות המיוחסות ביותר בתימן, לפי המסורת והקבלה מיוחסת היא לפרץ בן יהודה. משפחה זו הוציאה מתוכה, גאונים ומורי הוראות, דיינים וראשי ישיבות, ראש וראשון למשפחה זו הוא הגאון המקובל החסיד ר' צאלח ז''ל, המכונה מהר''ץ, חי בצנעא בשנים התכ''ד התק''ט. היה תלמידו של הגאון ר' שלום צבטאני דיין ומו''ץ בק''ק צנעא. מבין חיבוריו נשארו לנו לפליטה ארבעה, א' ''פרי צדיק'', כולל דברי מוסר והנהגות קדושות לימות החול והשבת, ימים טובים וימים נוראים. ב' ''ליקוטים וחידושים'', כולל חידושים על כמה פסוקים בתנ''ך, לפי הנראה הוא שריד מפי' שלם על התורה, כי ידוע שמהר''ץ עשה פי' גדול על התורה, ועתה אינו בנמצא. ג' '' ספר הבדיקות'' כולל דיני שחיטה ובדיקות בקיצור עפ''י מנהגי צנעא. ד' הגהות והערות בגליון ספר שו''ע עם פי' גור אריה. (עתה יצאו לאור כולם ע''י צאצאיו, וראה שם במבוא, תולדותיו בהרחבה). נכדו הגאון ר' יחיא צאלח ז''ל (מהרי''ץ העתיק הרבה בחיבוריו מחידושי זקנו מהר''ץ ממה שכ' בספריו וממה ששמע מפיו. ומניחו ברשימה אחת עם גדולי הפוסקים כמר''ן ורמ''א, כאשר יראה הרואה בחיבורי מהרי''ץ. מהר''ץ שימש תקופה של כעשרים שנה כחבר בית דין צנעא בראשות הראב''ד הגאון ר' דוד חוטר ז''ל ראש ישיבת ''בית אלשרעבי''. ובחברת הדיין הגאון ר' יוסף בשארי ז''ל.  

בשנת התנ''ה לערך נולד לו בנו הגאון ר' יוסף צאלח ז''ל שהיה מגדולי חכמי צנעא ושימש תקופת מה כדיין. בנו מהרי''ץ ז''ל מזכירו כמה פעמים בחיבוריו ומביא בשמו איזה טעמים וחידושים. 

בשנת התע''ה לערך נולד לר' יוסף בנו הגדול הגאון ר' יחיא צאלח ז''ל (מהרי''ץ), על לידתו כ' הרב אברהם ערוסי ז''ל בספר קורא הדורות בזה''ל ''...וכשנתעברה (אם מהרי''ץ) היתה מתפללת לפני השי''ת שיהיה העובר שבמעיה בן של קיימא בן זכר, אחר מ' יום היתה מפלת תחנתה שיהיה ת''ח ובעל שם טוב, כיון שילדה אותו והנה הוא בן זכר, לקחתו והניחתו באמצע החצר תחת רקיע השמים והניחה אצלו פך שמן ועמדה להתפלל, רבש''ע, עשה למען שמך הגדול והקדוש ויהיה הבן הזה ת''ח ביותר ויצא שמו וטבעו בעולם... באותה שעה הקיפה על הילד ועל השמן ז''פ ומיד ירד ניצוץ של אש ונכנס בשמן והבינה שנתקבלה תפלתה, ועמדה והשקתה השמן לילד, וכיון שגדל היה ת''ח ביותר ולא הניח מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות שלא למד''... ע''כ. 

אח''כ נולדו לר' יוסף עוד ששה בנים, אברהם, סעיד, סלימאן, יודא, צאלח, ודוד, המפורסם שבהם הוא הגאון ר' סלימאן(= שלמה) צאלח ז''ל מח''ס ''זבח פסח'', כמו כן כתב ''אגרת למוסר'' להוכיח בני דורו על עבודת השם. אחיו מהרי''ץ ז''ל מרבה להביא מחידושי אחיו ו' סלימאן ממה ששמע מפיו, באחד המקומות כ' ''ושמעתי מאחי המלך שלמה''. 

מהרי''ץ קנה תלמודו אצל אביו וזקנו הנז''ל, וכן שימש אצל גדול הדור ה''ה הגאון ר' יחיא אלעראקי הכהן, בנו של נשיא הקהלה הרשב''א (אלאוסטא) ז''ל והגאון המפורסם ר' דוד משרקי ז''ל מח''ס שתילי זיתים, ראשי בשמים, ושו''ת רביד הזהב. בהרבה מתשובותיו מזכירם לשבח, כגון בשו''ת פעולת צדיק ח''א סי' קע''א'' האמן כי דבר זה נשמע לפני מעלת מורינו ורבינו ראש גולת הזהב הכהן הגדול מרנא ורבנא כמוה''ר יחיא ז''ל בן אדונינו כה''ר שלום עראקי כ''ץ יצ''ו ונשאנו ותננו עמו כתלמיד הדן לפני רבו בקרקע, וקלסה להאי סברא, גם עמיתו מורנו כמה''ר דוד משרקי חקר חקירה זאת מעצמו ואסברה לן'' ע''כ. ובח''ג סי' רי''ו כתב וז''ל ''להיות כי זה ט''ו שנה ויותר בהיות נר אלהים על ראשנו הרב המופלא מופת הדור כמה''ר יחיא הכהן עראקי זצוק''ל... אז הגיע הדבר אל מעלת שני בני היצהר כמה''ר יחיא הכהן ומשנהו כל אב אחיו כמה''ר יוסף נ''ע ואז נתקבצנו לבית מדרשם ונשאנו ונתנו ע''ז...'' עכ''ל. ובח''א סי' קי''ו כתב וז''ל ''...ולולי ה' צבאות הותיר לנו שריד הוא העירני לכ''ז מורי ורבי נזר השלמים כמה''ר כהן צדק רבינו יחיא עראקי אב הוא לכולנו ומפיו תצא תורה, ומצוה ל''אור באור החיים'' (יחיא) הבכור אח''י'' (אחי יוסף)...עכ''ל. ובח''ג סי' רנ''ב כתב וז''ל ''נתייסד המנהג בבית האדון הנשיא רבי שלום כ''ץ עראקי במעמד בנו כה''ר יחיא מארי דאתרין ואחיו כה''ר יוסף ומורנו כה''ר דוד משרקי ז''ל''.... עכ''ל, ובסי' ק''ח כתב ''והרצינו השבר לפני כה''ר יותף הכהן עראקי יצ''ו והסכים להתיר'' ע''כ. ובספרו מעיל קטן על השל''ה שחיברו בילדותו כתב (מובא בת' פסקי מהרי''ץ בהל' תפילין) ''כך שמעתי ממורי בעל שתילי זיתים נ''רו'' ע''כ. וכן בספרי שערי קדושה, אמנם בספר ''תכלאל עץ חיים'' לא הזכירם כלל, מפני המחלוקת בעניני המנהגים ונוסחאות התפילה שהיתה בדורו. וזו פרשה בפני עצמה שאין כאן מקומה. 

 

ראב''ד: 

משנת התקי''ח והלאה נתגדל שמו ונתפרסמה חכמתו עד שנתמנה ונבחר לראב''ד ומו''ץ בצנעא וכל נפות תימן. חברי בית דינו הראשונים היו הגאונים ר' פנחס בן שלמה, ור' שלום בשארי ז''ל, מהרי''ץ ז''ל הזכיר את פטירת הגר''ש בשארי ז''ל בספר הזכרונות (רשימת עניינים שנסדרו לפני הבית דין, ונקרא ''אלמסוודה'') וז''ל ''...אהובי ועמיתי אור עיני וחמוד לבי כמה''ר סאלם בן כמה''ר יוסף בשארי... אוי ואבוי על ארון הקדש שנגנז..'' ע''כ. בשנת התקל''א נתמנו לחברי ב''ד הגאונים ר' שלמה אלגמל ור' שלום הכהן ז''ל. בשנת התקמ''ה נתמנו לחברי ב''ד הגאונים ר' יחיא אלצעדי ור' יחיא משרקי ז''ל מח''ס שו''ת רביד הזהב בן הגאון בעל שתילי זיתים. 

 

ישיבת מהרי''ץ: 

בצנעא התקיימו בכל דור ודור, כמה וכמה ישיבות, יש מהן הקבועות לדורות, ויש מהן רק לשעתן שהתקיימו רק במשך חיי ראש הישיבה. מהישיבות הקבועות לדורות, ידועות בעיקר בית צאלח, בית אלאסטא בית אלשיך, בית אלשרעבי, בית אלכסאר, ועוד, אמנם הגדולה והמפורסמת שבהם היא ישיבת בית צאלח, ולגודל חשיבותה נקראה ''הישיבה הכללית'' או ''הישיבה'' סתם.עיקרה של ישיבה זו היא עוד מזמן גלותם לתימן לפני חורבן בית ראשון. עד זמן גלות מוז''ע היתה נקראת ''כניסת אלעלמא'' על ששם היתה ישיבה של חכמים (ראה סע''ת עמ' י'). לאחר גלות מוז''ע עשאוה המוסלמים ימ''ש לבית תיפלתם, ומאז התקיימה בבכנ''ס מהר''י הלוי ( בית אלשיך) לאחר זמן עברה לביכנ''ס בית צאלח של משפחת מהרי''ץ ז''ל, וכבר בצעירותו עמד מהרי''ץ ז''ל בראשות הישיבה. 

ישיבה זו היתה מעין סנהדרין, מכל קצוי תימן הופנו אל חכמיה אלפי שאלות בכל המקצועות התורניים. רוב גדולי חכמי בנעא נהגו להתאסף בכל בוקר כארבע שעות, ללמוד בצותא חדא, ללבן שאלות העומדות על הפרק לכל דורש, ומתוכה יצאה הוראה למעשה והופצה תורה ודעת לכל צמא לדבר ה'. על ברכי חכמיה ינקו גדלו ת''ח וגאונים. ראשי ישיבות ודיינים, מבין באי שעריה שקנו שם עולם , נמנה בשעתו הגאון המקובל ר' שלום שבזי ז''ל מח''ס חמדת ימים על התורה. ר' שלום שבזי הרבה לספר בשבח ישיבה זו וחכמיה חכמי צנעא וכה כותב בשיר המתחיל אהבת דוד עזי ''שמעתי חכמת בני אוזל,(צנעא), ואני בין אויבי נגזל, יקר כספי חשק ונתפרזל'', ובשיר המתחיל אהבת דוד חפצי כתב (מתורגם מערבית), הוי המשתוקק למדע ולחכמה, בקר בצנעא כי שם שפע האושר, יש בה חכמים היכולים להורותך בכל ענין'' ובשיר המתחיל יא טאיר אלבאן כתב ''זאת הישיבה המה באוזל מטיבה, שוהם ספיר ואחלמה''. גם הנוסע ר' יעקב ספיר שביקר בצנעא הרבה לספר בשבח ישיבה זו וחכמיה. בראשות ישיבה זו זכה מהרי''ץ ז''ל לעמוד, לזכותו יש לומר שהוא הראשון ומן היחידים שהעלו בכתב מה שהתחדש להם בישיבה, והעלם בחיבוריו הרבים, ומאז כונתה הישיבה גם בשם ''ישיבת מהרי''ץ''. 

 

פסקיו והוראותיו: 

מהרי''ץ ז''ל קיבל את פסקי ומנהגי חכמי תימן ז''ל שקדמוהו, כי העריכם והוקירם כפי גודל שיעור קומתם, ואף במה שנוגד לדברי שאר הפוסקים. וכמו שכ' ג''כ הגאון המקובל ר' יחיא הכהן ז''ל בשו''ת חיי שלום ח''א סימן ב' וז''ל ''...לא הביאו לרב ע''ה לכתוב מה שכתב אלא לרוב אהבתו לקיים ולאשר המנהגים כפי דרכו...'' ע''כ יעוש''ב. דוגמא אחת מני רבות הוא בענין ספרי תורה הקדמונים שיודי האלפי''ן דבוקין בגוף האלפין וכיוצ''ב היפך דברי האחרונים ז''ל, אשר רבו הגאון המפורסם מהר''ד משרקי ז''ל בשו''ת רביד הזהב ס' א' וסי' י''ב יצא בתוקף נגד זה ופסל ס''ת כאלו, לעומתו תלמידו מהרי''ץ ז''ל הכשיר ס''ת אלו מכח המנהג וז''ל בשו''ת פעולת צדיק ח''א סי' ק'...'' ועינינו הרואות שבספרים הקדמונים המובהקים ומוחזקים מכל שגיאה ראינו האלפים שלהן כך ואפי' בספרים שכתבו הרב הגדול ספרא רבא דאורייתא מהר''י בשירי והסופר הגדול מהר''י ונה זלה''ה כך נמצאין האלפין בספריהם, ומאן ספין כותייהו בהאי דרא דילן לחלוק ולפסול מעשיהם חלילה, מה גם כי כמה חכמים ורבנים גדולים וחשובים בדורות שלפנינו ששמשו בחזנות ולא אמרו דבר ולא עלתה טינא על לבם להסס בדבר...'' עכ''ל. אח''כ האריך למעניתו לבסס דבר זה על אדני התלמוד והדין יעוש''ב. וכהנה רבות בספריו, כאשר יראה הרואה, על בקיאותו בכל חדרי תורה. וכוחו בפלפול מעומק העיון, יעיד כל הוגה ומתעמק בספריו גם בחכמת הקבלה ידיו רב לו, אלא שגלה טפח והסתיר טפחיים. 

מצודת הנהגתו היתה פרוסה לכל קהילות תימן. בספרו שו''ת פעולת צדיק ח''ב ס' רנ''ו הובא מכתב מחאה חריף נגד חכם אחד שרצה להתיר לכתחילה שיחתום סופר הגט את שמות העדים בציוויים, ושם מסיים ''ואחר ששלחנו איגרת התראה וגזירה שלא יוסיפו לעשות עוד ככה, ואפי' הכי נתן כתף סוררת והשיב בדברים בטלים דברי נרגן וכו'. ולכן חזרנו וחידשנו תוקף גזירה חרם ב''מ, וחרם ל''ו יחייב, מי שיוסיף לעשות כן, ואם גם מעתה לא ישוב מטעותו, הנה אנחנו שולחים אל כל הקהילות להבדילו מקהל הגולה, עד ישוב ויקבל עליו דברי חברות''. שם ליבו לעורר על דברים שנעשו שלא כהוגן, כגון בפעולת צדיק ח''ו סי' ד': שערוריה ראיתי ברבת בני עמינו כשיש אבל בעיר, הולכין שם להתפלל בחול ואין משגיחין על קריאת ס''ת בשני וחמישי לילך לביהכנ''ס לשמוע הקריאה, וכו' ואין זה כי אם רוע לב למהר למלאכתם וכו'. ובחלק ב' סי' קמ''ב ב', אתה באתי על מה שראיתי קושרי כתבי הקודש שעושים טבלאות לספרים משיירי כתבי הקדש שבלו וכו' מה חרי האף הגדול הזה לאבד כתה''ק שבלו, ואין חומל על כבוד הכתבים וכ' ומנעורי ועד עתה גדל כאבי על זה לראות זלזול ספרי תורתינו וכו' עש''ב. מובן הנה כי כן מה שחכמי תימן בזמנו והבאים אחריו רובם ככולם קבלו דברי מהרי''ץ ז''ל כהלכה למשה מסיני, וכה כותב הנוסע ר' יעקב ספיר ז''ל שביקר בתימן כמ' שנה אחר פטירת מהרי''ץ ז''ל ''...אב ואב''ד לגאון ולתפארת וחיבר כמה ספרים...ונתקבלו הוראותיו בכל המדינה (כמר''ן ורמ''א), והיה גדול בחכמת הקבלה ובעל מופת לרבים [ראה כמה מסיפורי נפלאותיו בספר קורא הדורות] גם סופר מהיר ואומן...והיה גם מדקדק גדול ובעל מקרא ומסורה ותרגום בקי מאד בכל תנועה וקוץ... ושמו גדול בכל ארץ התימן והולכים לאור פסקיו והכרעותיו כהלכה למשה מסיני. ע''כ. ואכן רוב חכמי תימן קיבלו את דבריו בלא ערעור, נביא כאן מספר דוגמאות מתשובות חכמי תימן זיע''א (לקוח מהקדמת ספר פסקי מהרי''ץ ח''א): 

בתשובת ב''ד צנעא וחכמי הישיבה (בסו''ס שו''ת דברי חכמים כתבו ''...ועפ''י תשובת מהרי''ץ ראוי להורות להלכה ולמעשה כי רב חילו ורבן של כל בני הגולה כידוע, ומינה לא תזוז...'' ע''כ. ובשובה אחרת (בסו''ס פתח האהל) סמכו ע''ד מהרי''ץ ודחו עפ''י דבריו את דברי הראל''צ דאז בעל יש''א ברכה וז''ל ''...וכמ''ש מאור הגולה מהרי''ץ בתשובותיו...'' ע''כ. ובנו הגאון ר' אברהם ז''ל כתב בתשובה (בסו''ס פעו''צ) וז''ל ''...ראיתי אדוני אבי עטרת ראשי שהיה מורה ובא כך אפי' לכתחילה וידוע שכל סתום לא עממוהו מכל ספרי הפוסקים'' ע''כ. והגאון ר' יחיא בדיחי ז''ל ראש ישיבת מהרי''ץ כ' בשו''ת חן טוב וז''ל ''מצינו למהר''ץ הדיין המפורסם של כל ערי תימן'' ע''כ ובתשובה אחרת כ' ''...מי לנו גדול ממהרי''ץ שבקי במנהגי ארץ התימן'' ע''כ . וכמוהו מצינו רבות להרבה מחכמי תימן בחיבוריהם ובתשובותיהם בדפוס ובכת''י שמסתמכים ע''ד מהרי''ץ הלכה למעשה. 

ואכן לגודל התשוקה שהיתה ללמוד בספריו ולידע פסקיו נתעוררו שניים מגדולי חכמי תימן, הראשון הגאון ר' יחיא בן יעקב צאלח ז''ל (הנק' מהרי''ץ בן יעקב)מח''ס מקור חיים קיצר את שו''ת פעולת צדיק בדרך פסקי דינים וקראו ''תורת חכם'' וז'''ל בהקדמה ''וראיתי להרב הדיין המצויין מהרי''ץ שחיבר ספר פעו''צ... והכל צמאים לשתות מימיו...'' ע''כ. שני לו הגאון ר' שלום חבשוש ז''ל ראש ישיבת מהרי''ץ ומח''ס קרבן תודה קיצר את שו''ת פעו''צ כחבירו וקראו ''שושנת המלך''. והוסיף עליו קצת חידודים והערות. 

בספר המחשבה להג''ר סעדיא מנצורה ז''ל כתב ''לקונן ולהספיד על הרב המפלג בדורו סיני ועוקר הרים הוא הרב המופלא אב''ד ור''מ בק''ק צנעא יע''א...לא הניח כמותו בדור  הזה...כל מילי אתי ביה מקרא משנה תלמוד אגדה משלים ומעשיות וחידות חכמת הדקדוק מעשה בראשית מעשה מרכבה הויות דאביי ורבא''...ע''כ יעוש''ב. גם בספר סערת תימן להג''ר עמרם קרח ז''ל הרבה לספר בשבחי מהרי''ץ ז''ל, וסיים: כמוהו לא היה בנפת תימן, ואחריו לא קם שזכה ברוחב דעת ובינה, וזיכה את הרבים בעמלו ויגיעו. ספריו אשר השאיר אחריו מאירות לכל רב ודיין ומורה הוראה, וכו'. הגאון ר' אברהם הלוי אלשיך ז''ל ראש בית המדרש וביהנ''ס בית אלשיך היה רגיל לומר מהרי''ץ האב ואני הבן כי היה גדול ממנו בחכמה ובשנים. כן העיד הג''ר יחיא הלוי אלשיך שליט''א (הובא בהקדמת ס' דברי שלום) ואכן בכל ספרי חכמי תימן מרבים לספר בשבח מהרי''ץ ז''ל וחכמתו, והאריכות בזה אך למותר. 

 

ספרי מהרי''ץ: 

מהרי''ץ ז''ל כתב וחיבר הרבה ספרים, הידועים לנו והנמצאים אתנו כיום הם תשעה במספר. 

א.אורח לחיים'', חדושים וטעמים על חמש מגילות, מזכירו הג''ר שלמה מנזלי ז''ל בהקדמתו לפירושו על ג' מגילות וז''ל ''וארא והנה בא לפני ספר א' מלא כל טוב ה' בחכמה ודעת ובינה והשכל דרושים וחידושים ובאורים... שמו נודע בכל השערים הנשר הגדול מהרי''ץ ז''ל ושם חיבור שלו... אורח לחיים אשר האיר עיני החכמים בתורתו וחכמתו'' ע''כ. לאחרונה נדפס ספר בשם אורח לחיים, אך יצאו ע''ז עוררין שאינו למהרי''ץ. ולפי הנראה יש שני חיבורים בשם אורח לחיים, א' למהרי''ץ, ושמעתי שעתה נתגלה, ב' למחבר אחר והוא אורח לחיים הנדפס ע''ש מהרי''ץ. 

ב.זבח תודה'', חידושים ופסקי דינים בפלפול ובסברא סביב שו''ע יו''ד הלכות שחיטה וע' טרפיות, מהרי''ץ ז''ל הכינו לדפוס ע''פ הבטחת המדפיסים בהודו ואף שלח להם את כתב היד, אך מחשבתו לא יצא לפועל, והספר הודפס רק לאחר פטירתו בשנת התרי''א, ושוב בירושלים ה'תרע''א. [מהרי''ץ בן יעקב, קיצרו ועשאו בצורת הלכות פסוקות בשם ''מקור חיים'', ונפשט בכל גלילות תימן להלכה למעשה]. 

ג. ''חלק הדקדוק'' או ''תוצאות חיים'', כולל דקדוק על כל התנ''ך עפ''י ספרי תימן הקדמונים, קצר הכמות ורב האיכות, הגאון ר' שלום יצחם הלוי ז''ל עשה פי' על החלק עה''ת וקראו דברי שלום. 

ד.מעיל קטון'', על ספר ''שני לוחות הברית'' (של''ה) כתבו בימי חרפו.  

ה. עץ חיים'', פירושים וביאורים פסקי דינים והנהגות, על סדר תפילות כל השנה, חיברו כדי לבסס את מנהגי תימן וגירסותיהם בנוסח התפילה. (בפי' תפלת ערבית לחול הביא מה שהתכתב עם הגאון חיד''א יעו''ש). לגודל חשיבות הספר העתיקוהו לעצמם רבים מחכמי תימן, והוסיפו עליו הרבה הערות והשלמות, ומהם הגדיל לעשות נכדו תלמידו הגאון ר' דוד בן הגאון ר' אברהם צאלח ז''ל. כמה תפילות שמהרי''ץ ז''ל לא פירשם. כגון תיקון פורים, פירשם ר' דוד בעצמו, בטוב טעם ודעת. שני לו הגאון ר' אברהם חאזי ז''ל (כינה עצמו אחי''ה ר''ת אברהם חאזי ישמרהו ה') העתיק ס' ע''ח והוסיף בו הרבה הערות והשלמות. שלישי לו הר' לוי נגאר ז''ל מחו''ר ישיבת מהרי''ץ כתב הרבה הערות ע''ס ע''ח, בכמה מקומות מביא מה ששמע מפי ראשי הישיבה. רביעי לו הגאון ר' אברהם אלנדאף ז''ל תלמיד ישיבת מהרי''ץ. וראש ישיבת תורת משה בירושת''ו, הו''ל לראשונה ס' ע''ח וסיפח לו את חידושיו והערותיו בדברי מהרי''ץ ז''ל וכן השלמות לס' ע''ח, וקראו ענף חיים, ועוד רבים מחכמי תימן עיטרו את ספרי ע''ח בהערותיהם והגהותיהם.  

ו. פעולת צדיק'', שו''ת חידושים בסברא ישרה בפילפול ובבקיאות, אשר השיב לשואליו מכל קצוות תימן. הגאונים ר' אברהם אלנדאף ז''ל ור' שלום יצחק הלוי ז''ל הוסיפו ועיטרו את הספר בהערותיהם החשובות. 

ז. ''שערי טהרה'', קיצור הלכות נדה. נדפס כמה פעמים. 

ח.''שערי קדושה'', קיצור ספרו זבח תודה בדרך פסקי דינים, ספר זה זכה לכעשרה פירושים פרי עטם של חכמי תימן, ראש לכולם הוא ספר לחם תודה שחיברו הגאון ר' יחיא בדיחי ז''ל ראש ישיבת מהרי''ץ ומח''ס חן טוב. 

ט. '' קורות היהודים בתימן'' קונטרס הכולל קצת מדברי ימי היהודים בתימן  

כן ידוע שמהרי''ץ חיבר פי' עה''ת  

בספרו מעיל קטן שחיברו בילדותו כ' (ומובא בס' פסקי מהרי''ץ הל' תפלה ) בזה''ל ''ואני הצעיר הראיתי בפנים בספרי ל''ה מקור דין זה מהגמר' עיי''ש''. ואין אנו יודעים מהו ספר זה, אך ודאי חיברו בילדותו כי הרי מזכירו בספר מעיל קטן. גם כתב הרבה הערות והגהות בגליונות הספרים, וחכמי תימן מזכירים מהם. 

זקנו מהר''ץ ז''ל ראה שספרי הדפוס החלו להתפשט בתימן, וגירסת תימן במשניות החלה להשכח, וראה ברוח קדשו שעתידים ח''ו גי' תימן להשכח לגמרי, ע''כ צוה לנכדו מהרי''ץ ז''ל שיקח משניות דפוס וינקדו ויגיהו מכל טעות ושגיאה עפ''י גי' תימן, מהרי''ץ הוסיף בגליונות משניות אלו הרבה הערות. 

במקומות רבי בספריו מבאר את מנהגי תימן ומבססם עפ''י הפשט והפוסקים ז''ל. אך אם אין ביכלתו לבארם ע''ד הפשט, אזי מישבם ומבארם ע''ד הקבלה. מאד כאב לבו על המשנים ממנהגי תימן. הוא עצמו בילדותו עזב את מנהגי תימן הקדומים ונהג עפ''י השו''ע והאחרונים, כאשר יעידון יגידון ספריו שחיבר בילדותו. פירושו על הגש''פ וחלק מפי' התפלה, וספר מעיל קטן. אמנם כשהגדיל חזר בו מכל מה שכתב בילדותו, ובמהדו''ב תיקן הכל עפ''י מנהגי תימן העיקריים שמבוססים בעיקר על פסקי הגאונים והרמב''ם, המעיין ומדקדק בשינויים שבין שתי המהדורות, יתברר לו שבזמנו לא נשתנו ממנהגי תימן הקדומים (עכ''פ אצל כל הקהל) שהרי בדברים ששינה שם מהמנהג לא כתב במהדו' קמא שכך המנהג. רק שכך צריך לנהוג, ולפעמים מסתייע לזה ממנהג זקנו מהר''ץ (כגון לגבי מנהגינו לברך על כל כוס מד' כוסות, שבמהדו''ק כתב לברך רק על כוס א' וג' כפסק השלחן ערוך לצאת מספק ברכות). הרי זה מורה בבירור שיחידים לבד נהגו כך. וטעמו מבואר בהקדמתו שם שכתב המוסכם מהפוסקים כדי לצאת מספק ומבוכה. ואח''כ במהדו' בתרא חזר ללבן הדברים והוכיח בהיפך שצריך להיות דווקא כפי המנהג הקדום, גליה לדרעיה ונפל נהורא בבי מדרשא. וכל זה דווקא במקום שיש מנהג, אבל בדבר שאין בו מנהג, גם הוא הורה ובא עפ''י השלחן ערוך למרן ר' יוסף קארו. ובמקום אחד כתב מאחר שהש''ע פסק כן, מי יערב אל ליבו לסתור דבריו 

בפי' להגש''פ מהדו''ב בברכת גואל ישראל הביא מש''כ בלדותו לבטל גי' תימן ואח''כ כ' בזה''ל ''...וע''ז א''א חטאתי ואשמתי לשבש גי' הנכונה והישרה כי היה ראוי להתיישב בדבר להיות מתון ולא לקרב בפתע פתאום לסתור את אשר בנו ויסדו הם ברוח בינתם המלאה לה דעת'' ע''כ. וראה מש''כ שם בהקדמה. ואע''פ שבהרבה מקומות דוחה מהרי''ץ ז''ל את דברי הפוסקים ומשיג על דבריהם, הנה עושה זאת בזהירות ובמורא גדול, ובענוה יתירה, כאשר יראה הרואה בחיבוריו הרבים. לאחרונה נתעורר א' מיוחד מחכמי תימן הצעירים לערוך ולהו''ל את פסקי מהרי''ץ ע''ס טוש''ע והוסיף לזה ביאור רחב ועמוק בשם בארות יצחק, ספרו זכה להסכמות נלהבות מגדולי הדור שליט''א.  

 

תולדותיו וצאצאיו: 

תלמידים רבים למדו לפניו, וכמעט כל חכמי הדור שאחריו הם תלמידיו, המפורסמים ביותר הם בנו הגאון ר' אברהם צאלח ז''ל חיבר כמה תשובות והודפסו בסוף ספר פעו''צ. מהרי''ץ ז''ל מביא בשמו כמה וכמה חידושים וטעמים, מילא מקום אביו בראשות הב''ד. שני לו הגאון ר' יוסף אלקארה ז''ל מח''ס זבחי אלהים. ומילא מקום בנו ר' אברהם בראשות הב''ד. (עליו כ' בסערת תימן עמ' כ''ז – הראב''ד יוסף קארה הלך בכל דרך רבו מהרי''ץ ז''ל, הנהיג את הקהילה ביושר בענוה והשכל וכו', היתה לו בקיאות שלימה בסוגיות התלמוד וכו' עש''ב.) ועוד עשרות תלמידים. 

רוב צאצאיו עד דורנו רובם ת''ח, מהמפורסמים שבהם בנו הג''ר אברהם, נכדו הג''ר דוד נינו הגאון החסיד ר' אברהם ועוד, האחרון נתפרסם ביותר בחסידותו ופרישותו, בני הדור קראוהו ירמיה הנביא ע''ש שהיה מוכיח את בני דורו כירמיה בשעתו. מספרים שבכל שנה בת''ב היה לומד במדרש איכה רבתי, בבכיות נוראות עד שהספר שלפניו נרטב כולו, וכשהיה צריך להפוך הדף הוצרכו תלמידיו להביא לו ספר אחר. בעצירת גשמים היה מדבר עם הקב''ה כדבר איש על רעהו, פעמים היה אומר לחמה ''התביישי לך כסי פניך'' מיד היו באים ענני גשמים ומכסים את פני החמה, ויורדים גשמי ברכה לרוב. שאר צאצאיו רובם חכמים ודיינים מורי הוראות וראשי ישיבות. זכותו וזכות אבותיו תעמוד לנו אמן. 

_______________________ 

1. 

ראה הקדמת הגרש''י הלוי ז''ל לס' פעולת צדיק. 

 

2 

.הספרים הקדומים ביותר הם מתקופת גאוני בבל, ונביא כאן כמה משמות הספרים בכל מקצועות התורה. 

א.תנ''ך, החשובים שבהם: מדרש הגדול, אור האפילה, מדרש הביאור, מדרש החפץ,(מהראשונים). צדה לדרך, חמדת ימים, אור תורה, מנחת יהודה, )מהאחרונים) ועוד מאות ספרים. 

ב.משנה, החשובים שבהם: [פי ר''נ הנדפס במשנת אל המקורות] , נימוקי הר''ז הרופא (מהראשונים). מלאכת שלמה, (מהאחרונים) ועוד.  

ג. תלמוד, מהם ספר המזרחי (מהרי''ץ מזכירו בספריו, יורה שלפני כמאתים שנה היה בנמצא) לאחרונה נתגלו שרידים מחידושי ופירושי קדמוני חכמי תימן על הש''ס, חלקם פורסמו בספר ''חשיפת גנזים מתימן. בספר ''אוצר ישראל'' ערך תימן מובא שר' אברהם בן שלמה כתב חידושים על כמה מסכתות יעו''ש,כן נמצא פירוש כפול על אגדות הש''ס מהגאון הקדמון ר' יחיא בשירי ז''ל (מהרי''ב) מח''ס חבצלת השרון ועוד. מהאחרונים ידועים בעיקר ,בנין שלמה, ליקוטי אורות, סוכת שלום, וחי' הגרש''ך ז''ל ועוד אחרים כללו חדושיהם בתשובותיהם וחיבוריהם. 

ד.הלכה, בעיקר ידועים: פירושי ר' סעדיה עדני הרז''ה הרופא, המרגלית, שם טוב, ועוד עשרות חיבורים על משנה תורה להרמב''ם. שת''ז הראשון, ראשי בשמים זבח תודה, שת''ז האחרון, ועוד על השו''ע, שו''ת רביד הזהב, פעולת צדיק, חן טוב, חיי שלום, גנזי מלכים, ענף חיים, דברי חכמים, ועוד. 

ה.פלוסופיא, החשובים שבהם: פירושי הרז''ה, ר' משה אלבדילה, ר' שלמה המלמד, ועוד על מורה נבוכים, שו''ת בענייני פלוספיא לר' שלמה המלמד, ועוד. 

ו. קבלה, בעיקר ידועים: לחם שלמה, רכב אלהים, חבצלת השרון, נהר שלום, רחובות הנהר, למהר''ש שרעבי זיע''א, חיי שלום, שלום ירושלים, ועוד עשרות חיבורים. 

ז. תכונה, החשובים שבהם: נר ישראל, פי' הר''ס עדני, ועוד.  

ח. דקדוק, מהם מחברת התיגאן, דברי אמת, חלק הדקדוק, לוית חן, דברי שלום ועוד. 

ט. רפואה, ידועים בעיקר ג' ספרי הרז''ה בענייני רפואה, ועוד. 

י. שירה, ידועים בעיקר מהר''י צאהרי בספר המוסר, שירי מהר''ש שבזי זיע''א, אבותיו וצאצאיו ועוד. 

הדפסשלח לחבר

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ארז יחיאל
פעולת צדיק
מצות מסורת
ת"ת עטרת חיים
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מצות טעמו וראו
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
שר שלום קשת
מועדי השם
עבור לתוכן העמוד