-
ספר שולחן ערוך המקוצר
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
944 אורחים

סימן קנ"ג - הִלכּוֹת כלה, לפני הנישואין ולאחריהם

מספר צפיות: 6322

[א] הכלה אסורה על החתן עד שיקדשנה כדת וכדין, וגם שתקבל ממנו כתובה, ויאמרו לה שבע ברכות הנישואין, וכן שיכניסנה לחופה ויתייחדו{א}. וכל זה הוא גם־כן בתנאי שתספור תחילה שבעת ימי נקיים ותטבול קודם הנישואין, כדי להיטהר מטומאת נדתה (ועיין לקמן סעיף ח'). ודינֶיהָ כמו כל אשה. דהיינו שאחרי גמר וסתה, תעשה בדיקת הפסק־טהרה, ותתחיל למנות ממחרת שבעה ימים נקיים שבהם צריכה היא לבדוק את עצמה בכל יום בבוקר ולפני השקיעה, ולכל הפחות פעם אחת ביום הראשון ופעם אחת ביום השביעי{ב}. ותרחץ ותנקה את כל גופה היטב היטב מכל חציצה, ותסרוק שערותיה, ותטבול במקוה בברכה במוצאי יום השביעי, דהיינו בליל השמיני{ג}. ואינה מברכת שהחיינו, אף־על־פי שזוהי טבילתה הראשונה בחייה{ד}: 

 ב] בדיקות הַלַּלוּ של־הפסק־טהרה ושבעת ימי נקיים, אף־על־פי שכל אשה צריכה להכניס אז את העֵד בעומק רב כמבואר לעיל בסימן קנ"א סעיף ב', בתולה אין לה אפשרות לעשות כן כיון שפתחהּ נעול, אלא תכניס רק כפי יכלתה{ה}. אמנם צריך להזהירה שאין מועיל קינוח מועט בהעברת האצבעות בראשית הפרוזדור, אלא צריכה להכניס אצבע עם העד בפנים יותר מזה. אך לא תעשה זאת בחוזק, ואז אין לחשוש שתקרע את קרום־ הבתולים{ו}: 

[ג] אם הסכימו הצדדים להינשא, ואחרי־כן דחו את הנישואין ביניהם, כאשר יחזרו להתפשר להינשא, צריכה לשוב למנות שבעת ימי נקיים, ותטבול קודם הנישואין, לפי שהמניין הראשון כבר בטל{ז}, כיון שיש חשש שראתה אז דם מחמת חימוד{ח}: 

[ד] מי שגירש את אשתו ואחר־כך ביקש להחזירה, מאז שתסכים לחזור צריכה למנות שבעת ימי נקיים מחשש דם־חימוד, ותטבול{ט}: 

[ה] צריך להסמיך את טבילת הכלה לנישואין. לכן תטבול בלילה הקודם, אם אכן כבר נשלמו שבעת ימי נקיים{י}. ועיין לקמן סעיף ו'. ואם הם נשלמו כמה ימים קודם הנישואין וטבלה, לכתחילה צריכה היא להמשיך לבדוק בכל יום עד הנישואין, שמא ראתה דם מתוך שֶׁלִּבָּהּ הומה ומשתאה. ובדִיעֲבַד די בבדיקות שעשתה בשבעה נקיים{יא}: 

[ו] אם עברו ועשו את הנישואין לפני שנשלמו שבעת ימי נקיים, אסור לחתן להתייחד עם הכלה כלל, כי מפני שהיא אסורה עליו, יש חשש שיתקפנו יצרו חס ושלום{יב}. וכן מאותו טעם אם אירע שראתה הכלה דם או כתם קודם בעילת־מצוה (עיין לקמן סעיף י'), אסור לו להתייחד עמה, עד שתטהר, דהיינו שתפסוק בטהרה ותמנה שבעת ימי נקיים ותטבול. וכיצד יעשו. החתן יישן בין האנשים, והכלה בין הנשים. דהיינו שיהיו לכל הפחות שני שומרים עם החתן, ושתיים עם הכלה. כן יש להחמיר לכתחילה. ובשעת הדוחק יש מקום להקל אפילו בקטן (מגיל שש או שבע, עד תשע{יג}) אצל החתן, וקטנה (גם־כן מגיל שש עד תשע) אצל הכלה, ויש שנוהגים כך. כל זה בלילה, אבל ביום מותר להם להתייחד, אמנם ראוי להחמיר{יד}. והוא הדין לכלה שלא ידעה את ההלכה ולכן לא עשתה קודם הנישואין הפסק־טהרה (אף־על־פי שמנתה שבעת ימי נקיים וטבלה), או לא בדקה ביום הראשון או השביעי{טו}, אפילו לא נתגלה הדבר אלא אחרי חופתה, והיא אומרת שידוע לה בבירור שנקייה היתה כל זמן זה מדם ומכתם. אף־על־פי־כן אסורים הם להתייחד כעת, וחייבת להפסיק עתה בטהרה ולמנות שבעה נקיים כדת וכדין ולטבול{טז}: 

[ז] ולאו דוקא כשהחתן בחור, אלא גם אם הוא אלמן או גרוש שהיה נשוי קודם, אסורים הם ביֵחוד ללא שמירה. וכן אין חילוק בדינים אלו בין כשהכלה בתולה לבין כשהיא אלמנה או גרושה{יז}. ולעניין מחזיר גרושתו, דעת כמה אחרונים שמותר להם להתייחד{יח}, אבל מהרי"ץ{יט} פסק לאסור: 

[ח] לכתחילה צריך לקבוע את זמן הנישואין בימי טהרתה שלַּ־כַּלה, על־ידי חישוב זמני וסתותיה הקודמים, באופן שתספיק למנות שבעה נקיים ולטבול קודם הנישואין כמבואר לעיל. וכן הוא מנהגינו, מפני שלדעת רבינו הרמב"ם{כ} חופת־נדה אינה קונה, דהיינו שעדיין לא נגמרו הנישואין. אך אם אירע שבכל־זאת ראתה דם, ואֵי־אִפשר לדחות את הנישואין{כא}, אומרים לה שבע ברכות כדי שלא לביישה, אבל לא יתייחדו כלל, כנזכר למעלה סעיף ו'{כב}. אמנם היֵחוד שעושים אחרי השבע־ברכות, יכולים הם להתייחד עם ילד קטן{כג}. [ולעניין אם מותר אז לחתן למסור את היין והקידושין והכתובה מידו לידה כרגיל, יתבאר בס"ד להלן בחלק אבן־העזר הלכות קידושין ונישואין סימן ר"ו בהרחבה]: 

[ט] החתן אינו צריך לשאול את כלתו קודם שיגע בה אם מנתה שבעת ימי נקיים. כיון שאם היא טמאה, המנהג הוא שמודיעים לו מתחילה על כך{כד}: 

[י] כדי שלא לבוא לידי מכשול, צריך החתן לבעול מיד בלילה הראשונה שאחרי החופה{כה}, אלא אם־כן אֵי־אִפשר לו הדבר מִסיבה מוכרחת{כו}. וכשהכלה בתולה, נקראת הפעם הראשונה בשם בעילת־מצוה, לפי שאמרו חז"ל{כז} אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשה אותה כלי־קיבול לפעולת ההולדה, שנאמר{כח} כי בועלַיִך, עושַׂיִך. ועל־ידי־כך הוא מידבק בה ובאים לידי מצות פריה ורביה{כט}. ותוך כדי שהוא בא עליה, נקרע קרום־בתולֶיהָ, ודם שותת ויורד ממנה, אם רב ואם מעט, ואף־על־פי־כן מותר לו להמשיך ולגמור ביאתו. וכן אם אחרי שיצאה ממנו שכבת־זרע, האֵבֶר עדיין חי, דהיינו בקישוי, מותר לו [מצד הדין] לפרוש ממנה כך, ואינו צריך להמתין עד שימות האבר{ל}. אבל מיד כשפירש ממנה, אסור לו אפילו לנגוע בה יותר, כי היא נחשבת טמאה, ודיניה כמו נדה לגבי כל העניינים{לא}: 

[יא] הלכך בסוף היום הרביעי לשימושה (דהיינו ארבעה ימים מבעילת־מצוה), תפסוק בטהרה{לב}, וממחרתו תתחיל למנות שבעת ימי נקיים{לג}, ותטבול בברכה במוצאי יום השביעי{לד}. אבל אפשר [אפילו לכתחילה] לא להמתין ארבעת־הימים הללו, על־ידי שבאותו יום עצמו תקנח ותנקה מקום יציאת הדם מכל צדדיו בחתיכת בגד רך, ותרחץ בפנים אותו מקום במים חמים, כדי שיצא ויפלט ממנה כל הזרע{לה}. ואז תפסוק בטהרה לפני שקיעת־החמה, ותמנה שבעת ימי נקיים. כגון אם שימשה בליל שבת{לו}, תרחץ עצמה כפי מה שהזכרנו, ובסוף יום השבת קודם שקיעת־החמה תבדוק בעד, ואם לא תמצא עוד דם, תמנה מיום ראשון שבעה נקיים, עד שיגיע זמן טבילתה במוצאי שבת הבאה. וכבר ביארנו זאת בס"ד למעלה (גם לגבי שאר אשה) בהלכות הפסק־טהרה סימן קנ"א סעיפים י' י"ג ט"ו בהרחבה{לז}: 

[יב] בתולה אחרי בעילת־מצוה, טמאה אפילו אם בדקה עצמה ולא נמצא דם כלל, מחשש שֶׁמֶּא יצא ממנה דם מועט טיפה כחרדל, אלא שֶׁחִפָּהוּ שכבת־זרע. ואף אם לא יצאה ממנו שכבת־זרע, מכל־מקום חוששים שמא אָבַד הדם. אבל מפעם שנייה ואילך, אין לחוש אלא אם־כן נמצא דם{לח}: 

[יג] וצריך לדעת שגם אם פירש החתן ממנה קודם שיגמור את בעילתו, לא יחזור עוד לבוא עליה שוב אז כדי לגמור את בעילתו, וכן אסור לו אפילו לנגוע בה וכו' כדלעיל סעיף י', עד אחרי שתמנה שבעת ימי נקיים ותטבול{טל}. ודוקא אם עשה לכל־הפחות הַעְרָאָה{מ}, דהיינו שהכניס את האֵבֶר עד חלק העטרה שֶׁלְּצַד מעלה (לקולא, שהוא הרבה יותר מִשֶּׁלְּצַד מטה), שבבעילה כזו כבר יש חשש ראיית דם, גם אם לא נמצא, ואף אם לא יצאה ממנו שכבת־זרע (עיין לעיל סעיף י"ב). אבל כשהכניס פחות מכן, יש להתיר לחזור ולבעול אז שוב{מא}. ואם יש ספק בדבר, או בשעת הצורך, יש להקל אפילו אם היתה העראה, על־ידי שאלת מורה־הוראה מובהק. וכמובן שזה דוקא בתנאי שלא נמצא דם{מב}: 

[יד] כל עוד שתראה דם מחמת פצע הבעילה, הרי היא טמאה{מג}. ולכן גם אחרי טהרתה, בבעילה שנייה או שלישית ואפילו יותר, צריכה להזהר לבדוק את עצמה באותו מקום, וכן לראות על הסדין שתחתיה, אולי יש עדיין דם־בתולים{מד}. ויש פוסקים המצריכים בדיקות גם אחרי שנגמר דם־הבתולים, לפני ואחרי התשמיש, בשלושת הפעמים הראשונות, כדי לברר שאינה רואה דם מחמת תשמיש{מד*}. ומנהגינו לא־כן, והמחמיר תבוא עליו ברכה{מה}: 

[טו] בשעת קיום המצוה, אסור שיהיה באותו חדר ספרי קודש או תפילין וכדומה, אלא אם־כן יהיו מוסתרים בשני כסויים, כפי פרטי הדינים שביארנו בס"ד לעיל בחלק אורח־חיים הלכות עונה וצניעות סימן נ"ג סעיף ח'. והוא הדין שצריך להקפיד על יתר דיני הצניעות המבוארים שם, גם עתה{מו}. ובכללם שאין שום היתר לעשות בעילת־מצוה מול אור חשמל או נר וכיוצא בהם{מז}, זולתי באופנים המבוארים שם בסעיף ה': 

[טז] אחר שמצא החתן דם בתולים, טוב שיברך (כמובן אחרי שירחץ עצמו, ובידים נקיות) בלא הזכרת השם ברכה זו{מח}, ברוך אתה מלך העולם, אשר צָג (נ"א נטע) אגוז בגן־עדן שושנת־העמקים, בל ימשול זר במעיין חָתוּם. על כן אַיֶּלֶת־אֲהָבִים שמרה בטהרה, וחוק לא הֵפֵרה. ברוך הבוחר בזרעו של־אברהם{מט}: 

הדפס

עוד ב'אבן העזר- קדושה'

  1. לעמוד הבא

 

 

 

  


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מצות טעמו וראו
ת"ת עטרת חיים
פעולת צדיק
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
שר שלום קשת
מועדי השם
ארז יחיאל
טריתא
אור ההלכה
מצות מסורת
מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד