-
-
חיפוש מתקדם
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
847 אורחים

חדש! "ברכת הרעש" - נוסח הברכה על רעדת הארץ (רעידת אדמה) עפ"י נוסח ק"ק תימן יע"א

         
מספר צפיות: 1131
להורדה! נוסח הברכה על רעידת אדמה בצירוף הפסוקים וכו', ערוך עפ"י דברי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן ב"שיעור השבועי" מוצש"ק התשפ"ב בשל"ג, ושלחן ערוך המקוצר ח"א סימן מ"ו סעיף ב', ושו"ת עולת יצחק חלק ג' סעיף ע"ח. הפלקט יצא לאור ע"י ארגון "אור ההלכה" להפצת מסורת יהדות תימן, בראשות הרב מאיר ליאור לוי שליט"א
ט' אדר א' ה'תשפ''ב


 

בעניין (רעידות האדמה) [רַעֲדַת הארץ] שהיו לאחרונה בארץ ישראל, נוסח הברכה, ג' עצות מספר הברית להינצל מכך, והרחבה לגבי הסגולה שיש לומר בעת כזאת.

מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק תרומה התשפ"ב.

לפני שבוע, במוצש"ק וביום ראשון, בעוה"ר היתה רעידת אדמה בכמה מקומות בארץ ישראל, כגון בעיר עפולה. חלילה לפתוח פה לשטן, אבל זאת תורה, כי האדם צריך להיות מודע ומוכן לכך, לדעת מה צריך לעשות אם ח"ו זה קורה.

 

ישנם הרבה אנשים, שכאשר ח"ו קוראת הרעדה, הם מתבלבלים ושוכחים. לא זוכרים אפילו שישנה על כך ברכה. עפ"י השלחן ערוך [סי' רכ"ז] ומהרי"ץ בע"ח [ח"א דף קע"ו ע"ב], הברכה היא, בא"י אמ"ה עושֵה בראשית, ואם ירצה יאמר 'שכחו מלא עולם'. דהיינו, בזמן שמרגישים ברעש הארץ. הרי ישנו רעש, וישנה רעדה. המדובר על שני הדברים. מי שנמצא קרוב להיכן שזה קורה, אז הוא שומע רעש עצום. אבל לא חייב שיהיה רעש כ"כ גדול, יכול להיות גם רעש קטן, הדבר תלוי בכל מיני דברים. ואת הרעדה, אפשר להרגיש אפילו במקומות רחוקים. כמ"ש בס"ד בשו"ת עולת יצחק ח"ג סי' ע"ח יעוש"ב. אם כן, יברך 'עושה בראשית', ואם ירצה יברך 'שכחו מלא עולם' [כמו לגבי רעמים, עיין שיעור מוצש"ק לך־לך וירא חיי שרה ה'תש"ע].

 

'עושה בראשית' היינו, שרק בורא עולם יכול לעשות את הרעש הזה בכדור הארץ. או 'שכחו מלא עולם', הכוונה שהדבר מורגש למרחקים גדולים. הכוח של רעדת הארץ, זהו כוח עצום ונורא. לפעמים יותר מפצצה גרעינית. התנופה וההרמה הזאת, של כל המקומות שבהם זה קורה.

 

בספר הברית [חלק ראשון, עמ' נ"ט] כתב כך, והנה חכמי הטבע חתרו בְּשׂוֹם שֶׂכֶל, למצוא ברעש, סיבותיו ואֹתותיו כמדובר. כיצד הדבר קורה? ממה זה נהיה? אמנם בחקירת רפואתו והצלתו, נלאו למצוא הפתח.

בעל ספר הברית, היה לפני 250 שנה בערך. מאז ועד היום חוקרים ויודעים רק איך זה בא וכו', אבל לא את תרופתו. במלים אחרות, זה רק כדי לדעת איך הקב"ה עושה זאת, כפי שחוקרים את הרעם ואת הברק, כיצד הדבר בא, איך זה נעשה. אבל לגבי השאלה, איך ניצלים מכך, על זאת אין להם תשובה. והדבר כך גם בזמנינו.

לכן הוא כותב כך, ולמען אחי ורעי אמרתי להודיע לזה שלש רפואות ועצות טובות. אחד טבעיית, ואחד סגוליית [בעלת סגולה], ואחד אלהיית.

 

הטבעיית, היא לברוח. דהיינו, לברוח ממקומות אשר ח"ו עלולים ליפול, כגון אם מישהו נמצא בתוך בית, מבנה, שילך למקום פתוח, כדי שלא יתמוטט ויפול עליו משהו. וגם במקום פתוח, שיהיה ריק מדברים מסוכנים, כי יכול להיות ח"ו נזק, חשמל וחוטים וכדומה. ללכת למקום הכי פתוח.

כמו־כן, להתרחק ממקום מרכז הרעש, ללכת לכיוון השני מהרעש. כי במרכז הרעש, האדמה נפתחת ובולעת את הכל. עלול להיות ח"ו. כפי שנאמר [ירמיהו י', י'] הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ. אומר הרד"ק, שע"י הרעש, לפעמים העיר נבלעת ושוקעת עם יושביה רח"ל. ע"כ צריכים להתרחק מהמקום שבו מרכז הרעש. זהו 'הטבעי'.

 

והסגוליית היא, שיאמר שלש פעמים פסוק [ישעיה ו', ד'] וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא, וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן, פנים ואחור [בקריאה קדימה ואחורה]. לומר את הפסוק הזה, ישר והפוך. זאת סגולה, להינצל מן הרעש.

 

והאלָהיית, היא הבדוקה שבכולם והנאמנה [הברורה והמוחלטת] - הדרך הכי טובה – והוא לדרוש את אלד'ים ולשחר פניו בתשובה תפילה וצדקה, ושב ורפא לו. כי אלד'ים לנו מחסה ועוז, עזרה בצרות נמצא מאד. על כן לא נירא בהמיר [בהתחלף] ארץ ובמוט הרים, כי ה' צבאות עמנו משגב לנו.

ואם שְׁלָשׁ־אלה יעשה - טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך. רצוי שתעשה את שלשתם. אבל להתעורר בתשובה, הוא העיקר, גם לגבי הדבר הזה. כי בעוה"ר הרעש בא מכל מיני סיבות, עוונות, אשר חז"ל כבר מפרשים ומבארים אותם, על מה זה בא. לא ניכנס לכך כעת.

 

ברצוני להדגיש את העניין הזה, הסגולה שהוא אמר. ניסיתי לברר ולחפש בספרים, מהו המקור לכך. הוא לא כותב, מהיכן הוא לקח את הסגולה הזאת? מצאתי בס"ד דברים הדומים כמעט.

 

חושבני שכדאי לפרסם זאת. ח"ו שלא נצטרך, אבל שזה יהיה מוכן. להדפיס את נוסח הברכה, וכן את הפסוקים, כי זאת סגולה להשקיט את הרעש, אכי"ר.

בספר סדר הדורות [אלף הרביעי, ד"ה עוזיה, דף נ"ט ע"א] כתב בשם ספר יוחסין, בזה"ל, עיין שם ביוחסין סוד גדול, בזמן שיבוא רעש בעולם, יקראו ג"פ פסוק וינועו אמות הספים. זהו פסוק אחד. והשני, וקרא זה אל זה ואמר. וְיִשְׁקוֹט הרעש. לומר את שני הפסוקים.

היעב"ץ בספרו מור וקציעה [סימן רכ"ז] מביא זאת קצת בסגנון אחר, וז"ל, מצאתי בסוף ספר יוחסין בהוספות של רש"ש בלשון הזה. הרש"ש – זהו רבי שמואל שולם, הוא הוסיף הוספות מדיליה בספר יוחסין, במהדורות האחרונות. ועל זה נִבָּא ישעיה [ו', ד'] וינועו וגו', וקרא פסוק וקרא זה אל זה ואמר. ואמרו, כי זה סוד גדול, בזמן שיבוא רעש בעולם, ויקראו זה הפסוק וקרא זה אל זה וגו' ג"פ, וישקוט הרעש.

הם לא כתבו, שהדבר בדוק ומנוסה. ולא ידוע לי. אבל, אהימנותייהו קא סמיכנא.

 

רק ישנה כאן קצת שאלה, לכאורה הוא הפך את סדר הפסוק. בעל ספר הברית, מביא רק את הפסוק וינועו אמות הסיפים וגו', שלוש פעמים ישר והפוך. והם לא כתבו 'ישר והפוך'. אינני יודע, מהיכן ספר הברית לקח זאת. אמנם כמובן אפשר להוסיף זאת, הדבר אם לא יועיל, עכ"פ לא יזיק. אבל בספר הברית כתב רק את הפסוק הזה, וינועו וגו'. אולם הם כותבים, גם את הפסוק וקרא זה אל זה. והם כותבים את הפסוק הזה, בתורת פסוק שני. קודם לומר את הפסוק, וינועו אמות הסיפים וגו', ואח"כ וקרא זה אל זה. והרי בפסוק במקורו, בספר ישעיהו, הדבר הפוך, קודם כתוב וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש וגו', ואח"כ וינועו אמות הסיפים מקול הקורא.

ומה שהם אומרים להגיד את הפסוק וינועו אמות הסיפים וגו', קודם לפסוק וקרא זה אל זה וגו', אני מניח, שהדבר הוא בדוקא. כיון שהפסוק וינועו וגו', בעצם על כך המדובר. הרי כידוע, בזמן עוזיהו המלך, כאשר הוא בא להקטיר בבית המקדש ומיחו בו, עזריהו הכהן הגדול גער בו. כתוב ג"כ [זכריה י"ד, ה'] וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, וּבָא יְ"יָ אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ. היה רעש גדול בא"י, כיון שעוזיהו בא להקטיר, אדם שבא לזייף את התורה. אמר, נאה למלך להקטיר לפני המלך. מובן שהוא בא להגיד סברא, כביכול עפ"י התורה, שההיפך, הדבר עדיף. אבל אתה אינך כהן. אסור היה לו. ואז הצרעת זרחה במצחו, וסילקו אותו. לא ניכנס לכל הנושא הזה, הדברים מבוארים במדרשים ובמפרשים. הרחבתי בס"ד בשיעור ליל ששי האחרון לבחורי־הישיבות השבוע, ועוד יותר בנפלאות מתורתך הפטרת יתרו.

כתוב שם, 'וינועו אמות הסיפים מקול הקורא', והתרגום הוא, 'וזעו אלות סיפי היכלא'. הכל התנועע ורעד. 'מקול הקורא', כנראה המובן הוא, שמקול מלאך הקורא ואומר, שעוזיהו עומד לעשות ח"ו נגד התורה ביד רמה בפרהסיא בבית המקדש. ואז, 'והבית ימלא עשן', פירושו שזהו משל לחרון אף הקב"ה שישנו על כך בעולם, כמו שנאמר [דברים כ"ט, י"ט] כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יְ"יָ וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא.

התרופה לכך, 'וקרא זה אל זה ואמר'. לפי מה שנראה מדברי היעב"ץ במור וקציעה, אף שהוא לא כותב דברים מפורשים, אבל לפי איך שהוא מעתיק את דברי הוספַת הרש"ש על ספר יוחסין, משמע שישעיה עשה זאת באותו הזמן. וז"ל, 'ניבא ישעיה וינועו, וקרא פסוק וקרא זה אל זה ואמר'. דהיינו, זאת הסגולה, כי הפסוק הזה, הוא שעוצר את הרעש. זהו סוד גדול.

אנחנו איננו מבינים, איך ומה, ואולי הכוונה היא שעי"ז מתקדש שמו של הקב"ה בעולמו, קדוש קדוש וגו'. ע"י שרואים כי הקב"ה שליט בעולמו לעשות בו כרצונו, לזעזע כל כך בכח אדיר ועצום. אבל מסתמא, שישנם בכך עוד כמובן הרבה דברים נסתרים.

הוא כותב, שזהו 'סוד גדול'. א"כ לא כ"כ מובן, מה נפשך, למה אתה מגלה זאת, אם זהו 'סוד'? אבל משמע עכ"פ, שאפשר לפרסם את זה, שהרי הם כתבו זאת במפורש. זאת עצה טובה, שהפסוק מגלה לנו פה, וברוך שגָלה סודו ליראיו.

שאלה מהקהל: הוא רק אמר שיש בזה סוד, אבל לא גילה מהו הסוד.

תשובת מרן שליט"א: לכאורה הסוד הזה עצמו, זוהי הסגולה לומר פסוק זה להשקיט הרעש. שהרי לולא דבריו, לא ידענו זאת. אבל אולי הסוד הוא איך זה פועֵל, מה טמון פה, איזה כח פנימי ורמזים נסתרים. אפשר כנראה להבין כך. אבל אם כן צריך לכוון זאת אז, ואם לא כן הדבר לא יעזור להשקיט את הרעש. כמו שמצינו בעניינים דומים, שהכוונה בהם היא העיקר. נמצא שהעיקר חסר לנו מן הספר. הדבר צריך עיון.

 

הערה מהקהל: ההפטרה הזאת היתה באותה שבת, שבמוצ"ש הורגשה הרעדה.

תשובת מרן שליט"א: הפטרה זו, בשנת מות המלך עוזיהו וגו' היא בשבת שלפני כן. במוצאי אותה שבת. אם זה שבת שעברה, זה משפטים, עכשיו אנו במוצש"ק תרומה, והפטרת בשנת מות המלך עוזיהו, היא הפטרת פרשת יתרו. זה היה במוצאי שבת יתרו? לא לפני שבוע?

תגובת השואל: אחרי ההפטרה זה קרה. פעמיים. הן במוצאי שבת יתרו, והן במוצ"ש משפטים. בעפולה הרגישו זאת.

בספר ישיב משה [דיין, דף י"א, עניין עוזיהו בנו] הביא את העניין דלעיל, הוא מעתיק את הדברים הללו, וכותב כך בזה"ל, ויש סוד גדול בזמן שיהיה רעש בָּר מינן, יקראו ג"פ וינועו אמות הספים, וקרא זה אל זה. כן כתב סדר הדורות דף ל"א ע"ב. ובספר הברית כתב, שיקראו פסוק וינועו, פנים ואחור ג"פ, וישקוט הרעש. בזכות זה הוא ייפסק. והוא מוסיף, וטוב לכתבו בקירות הבית להיות לזיכרון.

הוא אומר, לכתוב זאת על קירות הבית. שאם ח"ו יהיה, תקרא את זה. לכן אני אומר, כי בזמנינו, אפשר וראוי להדפיס זאת על דפים. רצוי לשמור בכיס בזמנים שיש חשש ואיתותים ח"ו. מי שיזכה במצוה הזאת, להדפיס את נוסח הברכה, 'עושה בראשית' או 'שכחו מלא עולם', ואח"כ את הפסוקים האלה. וחושבני עוד כי אח"כ, בעז"ה אחרי שזה עובר, לומר את נוסח ההלל שנזכיר לקמן.

גם הר"י אלפייה בספר יאיר נתיב [הקדמה ב'] כתב זאת, העתיק את דברי ס' ישיב משה, בתורת 'תיקון לרעש', יש סוד גדול וכו'.

 

שאלה מהקהל: לומר קודם את הפסוקים, ואח"כ את הברכה?

תשובת מרן שליט"א: לא. הברכה זהו הדבר הראשון.

המשך השאלה מהקהל: מצד הסכנה?

תשובת מרן שליט"א: יכול להיות. אבל הוא עלול להפסיד את הברכה. חושבני, כי אם הוא רואה שהוא ממש בסכנה, אין הכי נמי. אבל בדרך כלל, הרעדה היא לא סכנה. לפעמים ישנו מצב של רעדה, אשר יכול להימשך ימים. ח"ו. בכל אופן, בדר"כ זה לא מסוכן. לכן אני חושב, כי דבר ראשון צריכים לברך, הרי זאת ברכה קצרה, ואח"כ שיאמר את הפסוקים.

 

ולאחר מכן, כאשר זה עובר, נלע"ד בס"ד כי טוב לומר וְהַלְלוּיָהּ, פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמוֹ. מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וְלֹא יָכִילוּ גוֹיִם זַעְמוֹ. יְ"יָ עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, כְּוַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַיְ"יָ עִמּוֹ, וְהַלְלוּיָהּ. זה הלל שמצוי בדיואן, ואומרים אותו בכל עת מצוא. אבל כעת הוא יפה לעניין, דבר בעתו מה טוב.

כדאי להדפיס כל זאת בדף, גם את שני הפסוקים האלה, וינועו וגו', וקרא זה אל זה וגו', מלבד נוסח הברכה וכו' כדלעיל, שיהיה לנו בשעת הצורך, שלא יהיה ושלא נצטרך.

שאלה מהקהל: אבל איך אפשר לומר קדוש קדוש וגו', הרי דבר שבקדושה אינו נאמר אלא בעשרה?

תשובת מרן שליט"א: לכן צריך לאמרו בניגון הטעמים, שזו כקריאת פסוק. וכך צריך להדפיס.

[הדף יצ"ל השבוע ע"י ארגון "אור ההלכה", בראשות ידידנו הרב מאיר ליאור לוי הי"ו, ומצורף לחוברת בעמ' 22].

 

לצפייה בדברי מרן שליט"א בעניין זה בשיעור השבועי - לחץ כאן

הדפסהוסף תגובה

עוד...

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
לחמא עניא
מועדי השם
אור ההלכה
ארז יחיאל
מצות מסורת
ת"ת עטרת חיים
פעולת צדיק
שר שלום קשת
טריתא
מצות טעמו וראו
עבור לתוכן העמוד