-
פורים
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!
  

 

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד פסח ה'תשע"ט, רכסים ת"ו 

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

מצות טעמו וראו
מצות מסורת
טריתא
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
464 אורחים

שכחו לקרוא פרשת פרה, האם יש לה תשלומין לשבת אחרת. גרסתינו ברמב"ם ונפק"מ בזה

    
מספר צפיות: 5371

מתוך "שערי יצחק" טבת - אדר ה'תש"ע - השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק כי תשא ה'תש"ע

 

יש נידון באחרונים, ציבור ששכחו לקרוא פרשת פרה, חשבו שהשבת הזאת היא הפסקה ושפרשת פרה היא בשבת הבאה, האם יש תשלומין לפרשת פרה בשבת שאחריה או לא?

ידוע הרי, שאם לא קראו פרשת שקלים, מפורש ואין חולק בזה, עבר זמנו בטל קרבנו. אפילו שלפעמים יש הפסקה בין הפרשיות. הרי יש סימן, יש כללים מתי לפעמים יש שתי פרשיות של הפסקה. נגיד אם חל ר"ח אדר ביום שני, ההפסקה היא בששי, זטו ז' ט"ו. הכל מובא בראשונים ובשו"ע, זה מפורסם. יקח זמן להסביר את זה עכשיו, אבל כל אחד יכול ללמוד, לראות את זה בספר.

מובא באחרונים, כף החיים ומשנה ברורה, בעל שתילי זתים כמדומני לא מזכיר את זה כי הנושא עדיין לא נזכר בפוסקים שבזמנו, בכל אופן הם מביאים שקריאת שקלים רק בזמנה. בשבת הבאה, אין אפשרות להשלים פרשת שקלים. אותו הדבר בפרשת זכור, קריאתה רק לפני פורים, ואי אפשר להשלים את הפרשה אחרי זה. אותו דבר פרשת החודש.

לגבי פרשת פרה, כותב החיד"א בבית דוד, שאפשר להשלים. דהיינו, אם ציבור שכח ולא קרא פרשת פרה, יכול לקרוא אותה בשבת הבאה. אם היא פרשת החודש, הרי מוציאין שני ספרים, באחד פרשת השבוע ובשני פרשת החודש, עכשיו תוציא שלשה ספרים. תקרא פרשת השבוע בראשון, פרשת פרה בספר תורה שני, ופרשת החודש בשלישי. מאי שנא פרשת פרה שאפשר, וכל הפרשיות האחריות אי אפשר. אלא זה על פי הירושלמי, ורש"י ועוד הרבה ראשונים מביאים אותו, בדין היה שתקרא פרשת פרה אחרי פרשת החודש, שהרי הפרה נעשתה אחרי הקמת המשכן, וכתיב והזה אל נכח פני אוהל מועד, צריך להיות אוהל מועד קיים, ממילא אי אפשר לעשות פרה אדומה לפני שהמשכן קיים. המשכן הוקם באחד לחודש, א' בניסן, ולמחרתו בב' בניסן עשו את הפרה אדומה. לכן בעצם פרה אדומה היתה צריכה להיות אחרי פרשת החודש, ולמה הקדימוה? מפני שהיא טהרתן של ישראל. בא הבית דוד ומדייק מזה, אם כן לאמיתו של דבר היה צריך להיות קודם פרשת החודש ואח"כ פרה, אמנם אנחנו מקדימים את פרשת פרה אבל זה לא עד כדי כך שבדיעבד לא תהיה לנו אפשרות להשלים. כך הוא טוען.

פה דנים הפוסקים. ראשית, האם זה מוסכם. שער עזרה קצת פקפק בזה, אבל הוא לא ראה את דברי בית דוד בפנים. הוא מביא שאין לו את הספר בית דוד, וכותב שאינו יודע מה הטעם שלו. בשו"ת שבט הלוי להרב וואזנר, גם הוא לא ראה את הבית דוד בפנים, אבל הוא כותב טעם מעצמו מאי שנא פרה, בגלל שהמטרה של פרה כדי שיטהרו, א"כ יש עוד זמן. כמה זמן לוקח טהרת פרה אדומה, אם יש אפר פרה אדומה, שבעה ימים. והיזה ביום השלישי וביום השביעי. אם כן יש עדין זמן. לכן גם אם תקרא את פרשת פרה אחר כך, עדיין יש לה זמן. אבל פרשת שקלים זו תקנה קבועה, שלפני ר"ח אדר צריכים להשמיע. כך הוא מחלק.

אינני מבין קצת, כי לפי דבריו מה יהיה הדין אחרי פרשת החודש, דהיינו, אם לא השלימו פרשת פרה בפרשת החודש, שכחו או שלא ידעו וחשבו שאי אפשר להשלים פרה בהחודש, אם כן הרי יש לנו עוד שבת אחרת, כי יש עוד שתי שבתות עד פסח, אולי נשלים יותר מאוחר כי עדיין יש זמן, אם הטעם הוא מבחינת אפשרות הטהרה באפר פרה אדומה. ואין פוסק שאומר דבר כזה. כי כל הנידון הוא רק אם אפשר להשלים פרה בהחודש, אבל לא להשלים בשבת שאחרי החודש. זה מה שקשה לי ע"פ דבריו.

 

אבל יש בפירוש על ההפטרה של אחד מחכמי תימן, הוא כותב דבר מענין. זה מובא בספר הפטריות בתורה קדומה. אני חושב שלפי דבריו אפשר לתרץ את השאלה, ויש גם נפקא מינה לדינא. הטעם שקורין פרשת פרה אדומה קודם הפסח לפי שהיה הציווי בעשייתה ושריפתה כמו הזמן הזה ביום כ"ג באדר. שמעתם? אני חושב שלפי דבריו בכלל יש תירוץ נוסף לקושיא של הירושלמי. הרי מה הירושלמי שואל, למה אנחנו קורין פרה לפני החודש, הרי בעצם צריך להיות קודם החודש ואח"כ פרה. לפי דבריו התירוץ, שהציווי היה בכ"ג באדר. דהיינו, חז"ל תיקנו את הקריאה כמו הציווי שהיה מלכתחילה, מה שנאמר למשה רבינו בפעם הראשונה בכ"ג באדר. הוא לא מתכוין כ"ג באדר דוקא, הוא עושה חשבון כ"ג באדר כדי שיהיה שבעה ימים. א"כ זה היה בכ"ג באדר, היום קראנו פרה בכ' באדר ולפעמים זה יוצא כ"ב אדר, אבל העיקר הוא שעושין את זה בערך לפי הזמן שבו היה הציווי. והוא כותב, הענין בזה שלמדו מעשה אפר פרה אדומה קודם החודש, אח"כ למד כהן גדול העבודה שבעה ימים, הם שבעת ימי המילואים, אח"כ למדו הכהנים מעשה הקרבנות, בקרבנות הנשיאים שנים עשר יום, אח"כ קרב קרבן ר"ח וכו' אח"כ קרב הפסח, בקיצור הוא עושה פה את החשבון ומסדר את הכל.

שנית, יוצא לפי דבריו, שאכן יש פה בעיה האם שייך להשלים ולקרוא לא כפי התקנה. לכאורה יש פה צד גדול שאין תשלומין לפרשת פרה. וגם אם נניח שכן, וזה דבר לא ברור, בכל אופן תהיה לנו בעיה על הברכה. הרי הכלל הוא שברכות אינן מעכבות. למשל בשמחת תורה, יש הרי ספר תורה שקורא בו חתן תורה ויעל משה, ואח"כ קוראים בראשית. יש נוהגים שקוראים שני אנשים, ויש נוהגים שאחד קורא הכל. אלה שנוהגים שאחד קורא, למה לא מחלקים את הקריאה לשניים, א', כדי להסמיך את זה ממש. שנית, כי הרי קריאת בראשית ביום הזה הוא לא מדינא אלא ממנהג, זה לא מוזכר בתלמוד, לכן ברכה אחת תהיה לכאן ולכאן.

הרי הכלל הוא, לא יקרא אדם אחד עניין אחד בשני ספרי תורה. אני מדבר לפי שיטת מהרי"ץ, שכך הגרסא ברמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות ובהל' תפילה, רק שהכסף משנה מחק את הגרסא הזאת כי הוא הלך לפי הגרסאות האחרות של הרמב"ם. מהרי"ץ מיישב לפי הגרסא שלנו ברמב"ם. ידוע שאבותינו היה להם את הגרסא הכי מדוייקת ברמב"ם, כי הכתבי יד שלנו ברמב"ם, הועתקו מכתבי יד של רבינו בעצמו, כך המסורת אצל חכמי תימן וגם הרמב"ם בעצמו מעיד על זה, שבאו מתימן ועשו שלוש העתקות. העתיקו ישר מכתב יד קדשו. לכן הגרסא שלנו ברמב"ם הכי מדוייקת. היום מי שיראה בהוצאת פרנקל, הם כתבו את זה מפורש, שמכל הכתבי יד, מה שיש מאשכנז ומספרד ומכל הארצות, הכי מדוייקים הם כתבי היד של התימנים. ואיך מוכיחים את זה? כי יש עדיין חלקים מכתבי יד של הרמב"ם בעצמו שעדיין נשארו בעולם, וכשמשווים אותם רואים שרק הנוסח של התימנים הכי מתאים למלים של הרמב"ם התאמה מדוייקת. רק שהרמב"ם עשה מהדורא בתרא, כמה תיקונים שעשה יותר מאוחר, אבל זה כבר נושא אחר. העיקר, אומר מהרי"ץ שהגרסא הנכונה היא, לא יקרא אדם אחד ענין אחד בשני ספרי תורה. מאי נפקא מינה, למשל בימים שמוציאים שני ספרי תורה. הרי הדין הוא שאסור לאדם אחד שיקרא גם בספר תורה הראשון וגם לעלות מפטיר לס"ת שני, שלא יאמרו שהס"ת הראשון היה פסול. יחשבו שכנראה התברר שהספר היה לא בסדר, ולכן עכשיו הוא רוצה לקרוא בספר תורה אחר. אומר מהרי"ץ כל זה שייך דוקא אם העניין אחד, הקריאה באותו נושא, אבל אם זה בעניין אחר, מותר. ובד"כ זה שתי עניינים. לכן יוצא לפי"ז, אם אדם אחד קורא ויעל משה ואח"כ קורא בראשית, מאחר והם שני עניינים, אין פה ענין של פגמו של הראשון.

נחזור לעניינינו, א"כ מה עושים ציבור שלא קראו פרשת פרה, ורוצים להשלים פרה בשבת החודש. מצד אחד, אם נאמר שיקראו בס"ת שלישי פרשת פרה בברכות, הרי לא ברור שיש תשלומין לפרה. אולי עבר יומו בטל קרבנו ואין אפשרות עכשיו להשלים את פרשת פרה. מאידך אמרנו, שיש הרבה צדדים, שאם הוא לא יתקן עכשיו בשבת החדש, אח"כ כבר לא יוכלו לתקן.

לכן, העיצה היא, שאפשר לקרוא את שתיהם אבל בברכה אחת. דהיינו, מוציאים ספר תורה שני, הוא מברך ברכה ראשונה אשר בחר בנו ומתחיל ויקחו אליך פרה אדומה, גמר לקרוא לא יברך ברכה אחרונה, אלא יקח את הספר תורה השלישי, ויתחיל לקרוא את פרשת החודש בלי ברכה ראשונה, וכשיסיים החודש יברך בסוף. וכפי שאמרנו אדם אחד יכול לקרוא בשני ספרים אם הם שני עניינים, ואין איסור בזה, בוודאי לפי מהרי"ץ.

בתשובה לשאלה מהקהל: לגבי הוצאת ספר שלישי, נכון שבד"כ אנחנו נוהגים שכשיש שני ספרי תורה מוציאים אחד ואח"כ את השני, לא מוציאים את שני הספרי תורה ביחד כמו שעושים קהילות אחרות, והמנהג שלנו מבוסס על פי הירושלמי שאומר מהדר חדא ומייתי חדא, כדי שיהיה ניכר כבודו. לכן אם מוציאים ביחד זה לא כ"כ ניכר, אבל כשמוציאים ס"ת שני בנפרד כבודו מורגש יותר. אבל כל זה בשבת רגילה או ביו"ט, כשצריכים להוציא שני ספרי תורה. אבל פה, אילולי שטעו לא היו חייבים להוציא שלשה ספרים, רק מאחר והציבור בבעיה, היה להם אונס שכחה או טעות ולא קראו פרשת פרה, א"כ שיוציאו את שני הספרים ביחד, כדי שלא יהיה הפסק בין הקריאות. בדיוק כמו שאנחנו עושים בשמחת תורה, שמוציאים את שני הספרים מראש.

כעת, נלענ"ד, שלא רק לפי מהרי"ץ הדין כך, אלא גם לפי שיטתם. כך משמע בשו"ת ציץ אליעזר ומדבריו כך נראה. אולי נדייק יותר, יש ספרים שכותבים לברך גם על פרה וגם על החודש. כך כתוב ביחוה דעת, כך כתוב בשם נטע גבריאל ובספר מקראי קודש, לא הצלחתי להשיג את הספר בפנים, מי שיראה לי את זה בפנים תבוא עליו ברכה, כדי שנראה אם הוא הרחיב בנושא הזה. בכל אופן הם כותבים שיקראו את שתי הפרשיות בברכות. מבעל ציץ אליעזר נראה שיקראו בלי ברכות, וכך אני חושב שצריך להיות. ראשית, כדי לא להיכנס לספק ברכה לבטלה, כי הרי אמרנו שבכלל ספק אם אפשר להשלים, והברכות לא מעכבות, א"כ למה להיכנס לשאלה של ברכות לבטלה. שנית, לגבי שלא יאמרו שספר תורה ראשון פגום בגלל שהוא קורא בשני ספרים, אני חושב שגם לשיטת האומרים שאפילו בשני עניינים אסור, פה צריך להיות מותר, כיון שזו לא קריאה רגילה. דהיינו, כשהציבור שכח פרשת פרה ומשלים בהחודש, הדבר מתפרסם, יודעים שקרה משהו עם הציבור הזה, זו לא קריאה רגילה כמו שעושים תמיד, קרה מכשול שקורה פעם ביובל, ממילא אין את החשש שיגידו שהספר תורה פגום, כי כולם יודעים הם צריכים להשלים. זו לא תקנה כללית, אלא מפני מקרה מיוחד כזה. לכן נלענ"ד שלפי כל השיטות עדיף שיתקנו ויקראו בצורה כזאת.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-9]
הלכות חודש אלול

 

 

  

 

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

פעולת צדיק
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
ארז יחיאל
מועדי השם
אור ההלכה
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ת"ת עטרת חיים
שר שלום קשת
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד