-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
טריתא
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
696 אורחים

'היא שעמדה' – מי זאת היא? פשט ורמז. 'שבכל דור עומדים עלינו לכלותינו', גם היום.

    
מספר צפיות: 11833

'היא שעמדה' – מי זאת היא? פשט ורמז. 'שבכל דור עומדים עלינו לכלותינו', גם היום.

 

מתוך שערי יצחק השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק ויקהל פקודי התש"ע

 

נפתח במילי דאגדתא, אגדתא תרתי משמע. ר"ל דרש, ואגדתא דפסחא.

היא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילינו מידם. על מי מדברים היא שעמדה לאבותינו, לכאורה זו פיסקא סתומה. לפי הפשט, זה חוזר על הפיסקא הקודמת. יש פיסקא לפני היא שעמדה, ברוך שומר הבטחתו לישראל עמו שהקב"ה מחשב את הקץ, כמו שאמר לאברהם אבינו וכו'. אם כן משמע בפשטות, היא שעמדה דהיינו ההבטחה שהקב"ה הבטיח לנו, היא עמדה לנו ועל ידה זכינו. ולא רק אז, אלא בכל הדורות. אם כי מה שדיבר הקב"ה עם אברהם אבינו היה על גלות מצרים, בכל זאת זה הולך על כל הדורות.

כך מהרי"ץ מסביר. היא שעמדה, כלומר הבטחת הגאולה שהבטיח לאברהם אבינו בין הבתרים. לכאורה מה הקשר, הרי אצל אברהם אבינו מדברים על גלות מצרים? לכן הוא ממשיך, שכך דרשו רבותינו זכרונם לברכה אימה זו בבל, חז"ל מביאים ראיות שאימה זו בבל מפסוקים בדניאל. חשכה זה מדי, החשיכה פניהם של ישראל. גדולה, זה יון. היא העומדת לנו באדום, ועל כולן הוא אומר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול שהראה לו גאולתם. ואם כן על פי זה תבין ותשכיל תיבת ולנו שזכר בעל ההגדה.  אם כן, ההבטחה הזאת של הקב"ה, מאז שהבטיח לאברהם אבינו, עומדת לנו במשך כל הדורות. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

מה ההבנה בזה, שנצא ברכוש גדול אחרי כל הגליות, כשיהיה מתוכּן העולם במלכות שדי לעתיד לבוא. לכאורה זה מובן לפי מה שכתוב בשיר השירים, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. בפשטות מבינים, בוז יבוזו לו מלשון בזיון. ילעגו עליו, יזלזלו בו. אבל התרגום שם מפרש, אם אדם יתן את כל העושר שלו בחכמת התורה וכל בזתא דיבזון מן משריתיה דגוג יהא דיליה. דהיינו, בוז יבוזו לו אינו לשון בזיון, אלא לשון ביזה, שלל. הנה יום בא לד' וחולק שללך בקרבך, כתוב בספר זכריה וקוראים זאת בהפטרה של סוכות. לעתיד לבוא כל הגויים יעלו על ירושלם והם יפלו, והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני עמים רבים. גוג ומגוג הכוונה שבעים אומות מכל העולם. גוג ומגוג בגימטריא שבעים. כל אומות העולם יתאחדו ביחד, גם בני אדום וגם בני ישמעאל, לעלות על עם ישראל להילחם. ובסופו של דבר הם יפלו, ותהיה להם מכשלה גדולה. אבל כל הביזה וכל השלל, הון עצום, שאדם לא יפחד שהוא מוציא הוצאות ומבזבז הרבה כסף עבור מצוות, כי בוז יבוזו לו, וחולק שללך בקרבך. השלל יהיה למי שמראש לא התקמצן ונתן לצורך מצוות, לצורך לימוד תורה. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ממילא יוצא שההבטחה מתקיימת גם כלפינו. גם אז במצרים יצאנו ברכוש גדול, לפי משמעותו שזה ביזת הים, וגם לעתיד לבוא בעז"ה במהרה בימינו.

על דרך הרמז, היא שעמדה, מדובר על השכינה. היא היינו השכינה. לכן מהרי"ץ כותב, כתבו המקובלים שצריך להגביה הכוס באמרו היא, וכן היה מנהג מורי זקני זלה"ה. היא רומז לשכינה. משום שכוס כולל את הכל. לכן מברכים על הכוס בעשרה. ואכמ"ל. זה משהו שמקבל את כל השפע לתוכו. רומז לשכינה. ואם מישהוא ישאל איפה מדברים על השכינה? התשובה כנראה, כמו הסיפור שמספרים על אותו צדיק, שכל הזמן היה ממתין לביאת המשיח, ופעם חיכו לאיזה אורח גדול וחשוב, מחכים ורוצים לראות אותו. פתאום אמרו, הנה הוא בא. מיד אמר, המשיח הגיע? הוא הבין שאם אומרים שמישהוא הגיע, הכוונה שהמשיח הגיע, מפני שהוא כל הזמן חושב על זה. אם אדם חושב על הקב"ה ואומרים לו הוא, הוא מבין שמדובר על הקב"ה, כי זה מה שיש לו בראש. מי שהשכינה בראש שלו, כשאומרים לו היא, הוא מבין לבד. לא צריך הקדמות כדי שיבין שמדובר על השכינה. היא שעמדה לאבותינו ולנו וכו'.

 

דיברנו, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. גם בדור שלנו. כפי שאמרנו, יש הרבה הָמָנִים, בכל דור יש את ההמן שלו. וזה רמוז בפסוק מדור דור.

דרך אגב, בתימן יש מחוז שנקרא אִיבּ. הם אומרים בעצמם שהם מזרע עמלק. עמלקיים. אפילו כתוב כן על שער העיר, אינני יודע אם זה קיים עד היום, אבל העידו על כך אנשים בעבר. כך תבינו איזה סיפור. יש מקום שנוהגים במגילת אסתר לקרוא בשונה מאיתנו. אנחנו קוראים מגילת אסתר עם מנגינה יפה, מנגינה שמחה. יש כאלו שקוראים במנגינה עצובה, ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה, מסיימים במנגינה של איכה. מה קרה? שמעתי מזקן אחד, שהתקינו הנהגה כזאת בגלל מעשה שהיה. המושל של אותו העיר אמר שהוא מזרע המן, מזרע עמלק, והוא לא מסכים שיקראו את מגילת אסתר בפורים. לא נתן שיקראו. היהודים כרגיל התחכמו. כמה מהם עשו עצמם מתים, הביאו ושמו אותם עם תכריכים בביהכ"נ, והשאר אמרו עכשיו אנחנו מספידים ועושים קינות, מקוננים עליהם. וכך קראו את המגילה, ולא היו יכולים להתלונן עליהם. וכך נשאר אצלם המנהג זֵכר לכך, לקרוא את המגילה במנגינת איכה.

בדור שלנו קם המן, לא סתם המן כמו שבכל הדורות, המן דוקא בארץ פרס. כך שבטוח שהוא מזרע עמלק.

ראיתי שהגר"א וסרמן כותב דבר מעניין. הוא שואל, מדוע בזמן המן לא קמו עם ישראל למלחמה, למה התחילו לעשות בכיות ותחנונים, צום ובכי ומספד, תתכוננו למלחמה. החשמונאים נלחמו, אפילו שהיו מעטים נגד רבים. נכון שאתם מועטים, אבל גם החשמונאים היו מעטים, ד' יעזור, למה במקום להילחם מרדכי עושה תעניות? התשובה היא, שהם הבינו שזאת לא הנקודה. אם המן גוזר להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, הוא לא נלחם נגד הרוחניות. החשמונאים נלחמו, כי הנקודה היתה מלחמה נגד התורה של עם ישראל, נגד האמונה, לא נגד הגוף. אם נלחמים נגד הרוחניות, עם ישראל עושה הפוך, נלחמים בעד התורה ומוסרים את עצמינו. אבל פה זה הפוך. יש קונטריס שנקרא בשם אומר אני מעשי למלך, ראיתי את זה לפני שנים רבות, הייתי שמח לראות את זה שוב. מי שיש לו יעיין שם, שאין מה להילחם עם המן כי המטרה פה אינה משהו גופני אלא בגלל שטעו מבחינה רוחנית, לכן מרדכי גזר על תעניות וצום ובכי ומספד.

אני חושב שיש ראיה גדולה לדבריו, כי חז"ל אומרים שמרדכי והמן היו ראשי גייסות. על הפסוק במגילת אסתר כרצון איש ואיש, כתוב בילקוט שמעוני ורש"י מביא את זה, ובעוד מקומות, שמרדכי היה אדם חשוב עוד לפני כל הסיפור שאנו מכירים במגילה. המן ומרדכי, שניהם היו ראשי הצבא. אם כן  מרדכי היה יכול להיות איש צבא מצוין, הוא מבין לעשות מלחמות, מומחה בתחבולות מלחמה. אם הוא רצה לעשות מלחמה, היה עושה. זה לא שהוא ישב בבית המדרש, ולא ידע איך עושים מלחמות. אלא מה? הוא הבין שעכשיו זאת לא הנקודה לעשות מלחמה, עכשיו יש לנו בעיה רוחנית.

אם חס ושלום, גם בזמנינו שיש המן מזרע עמלק בארץ פרס, שכל הסימנים מעידים כך, כנראה שהבעיה אצלנו. אנחנו צריכים לתקן את עצמינו, וזה מה שעשה מרדכי. לתקן שעמוד התורה לא יהיה חלש, שלא יתרופף, ועוד הרבה דברים לצערינו שצריכים תיקון. בפרט שעוד מעט בין הזמנים, שלא יהיה רפידים שרפו ידיהם מן התורה. לחזק את העניין הזה, וזו תהיה התשובה שלנו. כי אנשים לצערינו מדברים על צבא, חושבים שהצבא יפתור להם את הבעיה. לצערי אני שומע לפעמים אנשים יראי ה', קשה להאמין, הם אומרים הא טוב, מה יעשו? יפציצו? יש אניות מוכנות באוקיינוס שיפציצו אותם. כבר מחפשים כל מיני תכניות מה יהיה אחרי הפצצה הזאת, רחמנא ליצלן. אני נדהם לשמוע זאת מאנשים בני תורה. לא הצבא ולא כלום. זאת לא הנקודה בכלל. אני חושב האטום הזה עשה את הלבבות אטומים. אטום הלב רחמנא ליצלן. הקב"ה רק מעורר אותנו לתקן את עצמינו, וממילא אם יפול השר שלו מלמעלה, יפול גם הוא מלמטה, ונראה בעז"ה ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[26]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מיני תבלין וקליות
עבור לתוכן העמוד