טעם לחג השבועות

שנינו במסכת אבות (פרק ה' משנה ז') גלות באה לעולם על עבודה זרה, ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל שמיטת הארץ. על ארבעתם נאמר בתורה ולא תקיא הארץ אתכם, ולבני הדור ההוא היתה קושיא למה אבדה הארץ. אם בגלל שלש עברות החמורות ושמיטה, הרי גם בדורות הקודמים להם עשו כן ולמה לא גלו הם, ודווקא בדורו של ירמיה נתחייבו בגלות. עד שבא הקב"ה ואמר על עזבם את תורתי. הרי כתוב גם ושמרתם את כל חוקותי וגו' ולא תקיא הארץ. וצריך לבאר, האם על כל חוקי התורה יש גלות או דווקא על הדברים דלעיל. אלא העונש על שלש עבירות החמורות הוא גלות, וגם אם לא שומרים שמיטה הארץ מקיאה את יושביה ומרצה את שבתותיה. אך אם יש עדיין עמילי תורה יש תריס בפני הפורענות ולא יגלו אפילו אם רשעי ישראל עוברים על כל העבירות הללו. וכך מתיישבים כל הפסוקים, אם תשמרו את כל חוקותי לא תקיא הארץ אתכם פירושו התורה תגן עליכם מעונש גלות, ואת זה לא ידעו לומר החכמים והנביאים שבאותו הזמן עד שבא הקב"ה ואמר על עזבם את תורתי, כלומר באותו הדור התחיל זלזול קל בלימוד התורה, וממילא הוסר המגן ונפקדו עליהם שאר עוונות הגורמים לגלות. יהי רצון שגם בדורינו זה תגן עלינו זכות העמילים בתורה, עד לביאת גואל ובניין בית המקדש בב"א.