-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
808 אורחים

גזירת שמא יוליכנו וכו' אם היתה אפילו במקדש

    
מספר צפיות: 8737

מתוך שו"ת עולת יצחק למרן שליט"א חלק א' סימן עט

גזירת שמא יוליכנו וכו' אם היתה אפילו במקדש

 

בס"ד אסרו חג דסוכות התשמ"ח.

מה שנסתפקתם בדברי הרמב"ם פ"ז מהלכות לולב הלכה י"ג, חל יום השבת להיות בתוך ימי החג אין הלולב ניטל, גזירה שמא יוליכנו בידו ארבע אמות ברשות הרבים וכו' אם זה דווקא בגבולין אבל במקדש ליתה לגזירה זו ויתקיים שם מ"ש בתורה ושמחתם לפני ה"א שבעת ימים. או אפילו במקדש גזרו, וכפי שהבנתם מתוך דברי ה' שתילי זיתים סימן תרס"ד סק"ח בשם הלבוש בחילוק שבין לולב לערבה ביום שביעי:

תשובה:

הדבר ברור דאפילו במקדש גזרו חכמים מהאיי טעמא, כמו שיש ללמוד מתוך המשנה רפ"ד דסוכה (דף מב:) לולב וערבה ששה ושבעה. כיצד. יום טוב הראשון של חג שחל בשבת, לולב שבעה. ושאר כל הימים ששה וכו' ע"ש. והמשניות שם מדברות בבית המקדש כמבואר למעיין. ובהדיא פירש"י התם וז"ל, ושאר כל הימים שחל בהן יו"ט ראשון ונמצאת שבת בחולו של מועד, לא דחי. ואע"ג דכל שבעה הוא מן התורה במקדש, לא דחי וכו' ע"כ. וכן בגמ' שם דף מג. הנך דליתינהו מן התורה בגבולין, גזרו בהו רבנן ע"ש. ופירש"י גזור ביה רבנן משום חומרא דשבת אף במקדש. ואם תאמר נמצאו ב"ד עוקרין דבר מן התורה, הא אותיבנה ביבמות (דף צ:) ושנינן שב ואל תעשה שאני ע"כ. וכ"כ הרמב"ם בפירוש המשנה שם וז"ל, מה שחייב לאסור נטילת הלולב בשבת שבתוך החג אפילו במקדש, גזירה שמא יטלנו וכו'. וכן כתב רבי' עובדיה מברטנורה. וז"ל תפארת ישראל, בשאר ימים דליתא מדאורייתא בגבולין, גזרינן אף במקדש שמא ישכח ויעבירנו וכו'. וכן מבואר במאירי וכדלקמן:

וזהו גם כן דעת הרמב"ם בחיבור כמובן למי שיתבונן בסידור הלכותיו. שהרי לא הזכיר תקנת הנטילה בכל מקום בכל שבעת הימים אלא אחר זה בהלכה ט"ו שזה היה אחר החרבן, א"כ בהלכה י"ג בהכרח מיירי במקדש בזמן שבשאר מקומות לא נטלו כלל באמצע ימי החג. וכ"כ המגיד משנה שם וגם רבינו מנוח בהדיא שהגזירה אפי' במקדש:

ובירושלמי במסכת ר"ה פ"ד הלכה ג' ובסוכה פ"ג הלי"א, איתא שהקשו לר' יונה מדכתיב ושמחתם לפני ה"א שבעת ימים, ואין שבעה בלא שבת (וא"כ אמאי תנן חל יום ראשון להיות בשבת, דמשמע דשאר כל הימים אינן דוחין את השבת. קרבן העדה). והשיב להם, שניא היא דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון, חלק הראשון מהם, וע"ש במפרשים. ולכאורה לפ"ז אין צורך לתירוץ שבבבלי במס' סוכה, ראשון דאיתיה מן התורה בגבולין וכו' הנך

דליתינהו וכו'. ועיין לה' המאירי שם במס' ר"ה שכתב וז"ל, כשהיה ביהמ"ק קיים היה לולב ניטל במקדש שבעה וכו' יום ראשון בלבד. אבל לא שאר הימים. ואע"פ שמצות לולב במקדש שבעה כמ"ש ושמחתם לפני ה"א שבעת ימים, מ"מ דרשא היא ולא נכתב לולב בהדיא אלא ביום ראשון, כדכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ע"כ. ובהערות הר"א סופר שם כתב דהמאירי נקט דלא כתירוץ הבבלי אלא כהירושלמי דלעיל, ומפרש כן מה שאמרו חלק הראשון מהם, דלא כהפני משה וקרבן העדה ע"כ. אמנם המאירי עצמו במס' סוכה על משנה זו (בדף קנ"ד, וכן שם בדף קמ"ד), כתב כדבריו שם בר"ה, ואפ"ה בדף קנ"ו הביא עניין סוגיית הגמ' בבבלי והאריך בביאורה. נראה א"כ שאין כאן סתירה כלל, אלא בא להוסיף ביאור בטעם גזירת חז"ל שמא יעבירנו וכו' והעמידו חכמים דבריהם במקום תורה בשב ואל תעשה אף במקום כרת, כמש"ש בדף קנ"ו, וכ"כ רש"י כדלעיל ומקור דבריהם מגמ' יבמות. אלא דהוקשה לו דלא מצינו אלא בדבר שאינו ממש נגד התורה אלא באופנים מסויימים שנעקר דבר תורה ממילא באותו מקרה, אבל לא שמתבטל לגמרי אצל כולם. לפיכך הוצרך להרחיב הביאור דזה אינו במפורש נגד התורה מאחר שלא נאמר אלא ושמחתם וגו' אבל לולב לא נזכר מפורש רק לעניין יום ראשון. זהו הנלע"ד אגב רהטא:

כלל דברינו, שהגזירה אף במקדש. ואין להאריך בדבר פשוט כזה, אלא שהוספנו ביאור בטעם הדבר:

ואחתום בשים שלו' טובה וברכה, המוקירו,

הצ' יצחק רצאבי יצ"ו

הדפסהוסף תגובה

עוד..

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
  4.  [6-10]
תפילה להפרת עצה
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
פעולת צדיק
מצות טעמו וראו

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד