-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

טריתא
מצות טעמו וראו
מצות מסורת
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
538 אורחים

בעניין נוסח וידוי יום הכיפורים לשליח ציבור

    
מספר צפיות: 4350

מתוך שו"ת עולת יצחק למרן שליט"א חלק ב' סימן קלח

בעניין נוסח וידוי יום הכיפורים לש"צ

 

מחסי בה'.

לעניין וידוי יום הכפורים שמנהגינו שהש"צ אומר בסופו גם פסקת אלהי ער שלא נוצרתי איני כדאי, בברכה אמצעית, כמו שאומרה היחיד בסוף תפילתו, ויש מי שרוצה לבטל תוספת זו כשם שאינה בסידורי הספרדים והאשכנזים, בטענה דלא שייך זה אלא בלחש, שכך מוכיח נוסחה שהוא בלשון יחיד, משא"כ שאר הוידוי שכולו בלשון רבים, ודומיא שאין הש"צ חוזר לומר פסקת אלהי נצור:

 

תשובה:

הלא למשמע אוזן דאבה נפשינו לבא לשנות הלכה למעשה ממנהגינו הידוע והמפורסם בשביל דקדוק קושיא קלושה כזו, ויסוד מנהגינו גלוי בעליל בדברי רבי' הרמב"ם בסדר התפילות כאשר יתבאר. אלא שנקדים לברר הדברים משרשן:

עיקרא דמילתא במסכת יומא דף פז: מצות וידוי וכו' מאי אמר. רב אמר אתה יודע רזי עולם ושמואל אמר (ממעמקי הלב) [אתה יודע עומקו של לב], ולוי אמר וכו' ריו"ח אמר וכו' ר' יהודה אמר וכו'. רב המנונא אמר, אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי וכו' והיינו וידויא דרבא כולה שתא, ודרב המנונא זוטא ביומא דכיפורי. אמר מר זוטרא וכו' אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך וכו' עיקר וידוי האיי הוא ע"כ. וכן פסק הרמב"ם פ"ב מהלכות תשובה הל"ה, הוידוי שנהגו בו כל ישראל, אבל אנחנו חטאנו, והוא עיקר הוידוי וכו'. ור"ל שיש מנהגים שונים בנוסח הוידוי, ובכל המקומות אומרים עכ"פ את עיקרו שהוא אבל אנחנו חטאנו. והראייה שבסדר התפילות הביא הרמב"ם עצמו סדר הוידוי בארוכה. וז"ל המאירי במס' יומא שם, עיקר הוידוי אבל חטאנו וכו' עד ולא שוה לנו, אלא שנהגו להוסיף בו נוסחאות ישנות מימי התלמוד, כמו שהוזכרה כאן אתה יודע רזי עולם, שאנו נוהגים בה ביוהכ"פ. ורבון העולמים, שאנו נוהגים בכל יום. ואלהי עד שלא נוצרתי, שנוהגין מר"ה עד יוהכ"פ ע"כ. וע"ע בספרו חיבור התשובה מאמר ב' פרק ח' ופרק י"ב. ומלשון הרמב"ם משמע דבהדברים כפשוטן דשלוש תיבות הללו לחוד, אבל אנחנו חטאנו, ותו לא. וכ"ה בטור שנביא להלן. אך מהמאירי מוכח שנכלל בזה ההמשך שהוא אשמנו בגדנו וכו' תעתענו, שהרי ציין עד ולא שוה לנו. [ושו"ר לו בחיבור התשובה דף קצ"ח וקצ"ט שהאריך בזה]. וכ"מ בספר החינוך מצוה שס"ד, עיקר הוידוי שקיבלנו מרבותינו, ונהגו בה כל ישראל לאמרו בימי התשובה הוא אבל אנחנו חטאנו, אשמנו וכו' ע"כ. ועיין מנחת חינוך שם מ"ש על דברי הרמב"ם פרק א' מתשובה הל"א, כיצד מתוודין, אומר אנא השם, חטאתי עויתי וכו'. וע"ע בספר הרוקח סימן י"ח, ושו"ת רבבות אפרים חלק ה' סימן שצ"ה מה שציין לכמה ספרים. ובקובץ זכור לאברהם שנת ה'תנש"א דף ל' ול"א. וז"ל הטור סימן תר"ז, עיקר הוידוי אבל אנחנו חטאנו, אלא שנהגו לומר גם שאר דברים כגון מה נאמר לפניך, ואתה יורע רזי עולם, ועל חטא ועל חטאים, ואלהי עד שלא נוצרתי. ובאשכנז נוהגין לומר על חטא על סדר א"ב וכ"כ רב עמרם והרמב"ם ע"כ. וכבר כתב מהרי"ץ בעץ חיים סדר ליל כיפור דף פ"ו שלא הרמב"ם כתב זה, שכן בספרי הרמב"ם שבידינו כת"י ליתינהו, ומקובל בידינו שנעתקו מהספר שכתב בעצמו. רק נראה לו שהמדפיסים טעו להכניס זה בתוך דברי הרמב"ם עש"ב, ודבריו אמת וצדק שכן בספר שחתם עליו הרמב"ם עצמו שהוגה מספרו גם כן ליתינהו לעל חטא בסדר א"ב, ואין כאן מקום להאריך:

 

ונוסח הוידוי שאצלינו בתכאליל, הוא כפי נוסח הרמב"ם בדיוק, ועיין סידור רס"ג דף רנ"ט ור"ס שאצלו יותר קצר מתחיל מאתה יודע רזי עולם וכו' ומסיים עד ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח [וע"ע שם דף רס"ג]. ולא גריס כלל פיסקת אלהי עד שלא נוצרתי. ובסדר רב עמרם גאון גריס לה, וכמו שהובא באוה"ג למס' יומא דף ל"ו. ובשבלי הלקט סימן ש"י ל"ג לה ולא עוד אלא שהסיום אצלו עוד קודם לזה בתיבות את כל דברי התורה הזאת, ועע"ש סימן שי"ט] ולקמן ד"ה ומה, בשם מחזור ויטרי [ובספר הרוקח סימן רי"ד. וע"ע כף החיים סימן תר"ז מסעיף קטן כ"ז, עד סק"ל:

ומצינו בירושלמי סוף יומא נוסח וידוי אחר קצר ביותר, וכן בילקוט שמעוני ישעיה רמז תפ"א ובויקרא רבה פ"ג אות ג', ומייתי ליה הר"ר יהורה ב"ר יקר רבו של הרמב"ן בפירוש התפילות אשר לו ח"א דף ע"א, ובחלק ב' דף ק"ה קורא לו וידוי קטן [וע"ע בספר המנהיג אות נ"ג שמזכיר וידוי זוטא לש"צ, בשם רב עמרם גאון], וכתב על זה, אבל אנו מאריכים וכו' ע"ש. ובשערי קדושה למהרח"ו ח"ב שער ח' מביאו בקיצור, והוסיף בו דברים ע"ש:

והרואה יראה בדברי רבינו הרמב"ם בסדר התפילות אחר שהביא כל נוסח הוידוי, ובכללו אלהי עד שלא נוצרתי וכו' סיים עלה בזה"ל, כסדר הזה מתוודה בערבית ושחרית ומוסף ומנחה בין יחיד בין שליח ציבור וכו'. וש"צ אומרו באמצע ברכה אמצעית קודם שיאמר או"א מחול לעוונותינו וכו' מתודה כסדר הזה ואח"כ אומר מחול לעוונותינו ביום צום הכפורים וכו' עכ"ל. הרי מתפרש בהדיא בדבריו שתי פעמים שגם הש"צ אומר אלהי עד שלא נוצרתי וכו' כמנהגינו. ובלשון זה נמצא בכל נוסחאות הרמב"ם, הן שבדפוסים הן שבכת"י, באופן שאין צד ערעור בזה. וכן משמע בתכאליל כת"י ראשונים ואחרונים שלא חילקו בזה כלל, ויש שכ' בפירוש לומר שהש"צ אומר עד סוף הוידוי. והלכו בעקבות רבינו. וכן בתכלאל עץ חיים של מהרי"ץ לא חילק:

ואם תאמר הלא הוא לשון יחיד. הרי קושיא זו נופלת כבר על רב המנונא שנהג לומר נוסח זה, היפך משאר אמוראים שאמרו הנוסחאות שלהם בלשון רבים. והא לרב המנונא שזהו נוסח הוידוי, ברור דכשם שאומרו היחיד כך אומרו הש"צ, והלא שאר נוסח התפילה כולה בלשון רבים. וכן נוסח הוידוי שבירושלמי ומדרשים שהזכרנו לעיל ד"ה ומצינו, הוא בלשון יחיד ע"ש. א"כ איזה קפידא יש אם גם שאר נוסח הוידוי שאנו אומרים אליבא דשאר אמוראים הוא בלשון רבים כמו שנהגו הם, וזו התוספת בלשון יחיד כמו שאמרה רב המנונא. כי סוברים מייסדי מנהגינו שאין לשנות מכפי שנתקן מעיקרא, שבודאי טעם כמוס יש בדבר. [ויש לעיין מצד מה שכתבו המפרשים שטעם אמירת הוידוי בלשון רבים, מפני ערבות הנשמות וכו']. וגדולה מזו מבואר בפסקי מהרי"ץ הלכות ברכות השחר סעיף ב' לגבי נוסח תפילה מחודשת אחרי זמן רבותינו בעלי הש"ס, שאין לשנותה ללשון רבים, ואף שתמהנו על זה בביאורנו שם סק"ז, עכ"פ לגבי מה שנתקן ע"י אנשי כנה"ג ודאי שהוא כן כמש"ש בסוף דברינו, והוא הדין לנדון דידן שהחכמים שתיקנו נוסח זה רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם:

ונוסח אלהי נצור שגם אנו נוהגין שאין אומרו הש"צ בחזרה, שאני התם שהרמב"ם לא הזכירו כלל אפילו ליחיד, ולשון הר"ד אבודרהם יש יחידים שנוהגים לומר אלהי נצור אחר תפילתם [ועיין מ"ש בס"ד בבארות יצחק הל' תפילה ס"ק מ"ב בעניין תפילה זו. וע"ע מנחת אהרן פארדו כלל ט"ז אות מ"ח]. הילכך אין להשוות זה עם אלהי עד שלא נוצרתי:

ומה שנוהגין בשאר קהילות שאין הש"צ חוזר לומר פסקא זו, גם הם מקורם בראשונים. שכן מתבאר באבודרהם, שהרי שם בנוסח הוידוי גריס נמי לפסקא זו, משא"כ גבי חזרת הש"צ כתב בהדיא לומר עד מוחל וסולח, כיעויין שם בדף רפ"ה ורפ"ז. וכ"מ בארחות חיים הלכות ערב יוהכ"פ סעיף ו', והל' יוהכ"פ סעיף ל"א. ובמחזור ויטרי דף שצ"א שצ"ב ושצ"ג, ושם כתוב שהש"צ מסיים עוד לפני כן בתיבות כל דברי התורה הזאת ע"ש, ובמה שכתבנו לעיל ר"ה ונוסח, בשם שבלי הלקט. וע"ע בטור סימן תר"כ בשם רב עמרם, ובמה שכתב האבודרהם משמו:

וראיתי בפירוש התפילות להר"י ב"ר יקר חלק ב' דף ק"ח שכתב גבי סדר הוידוי וז"ל, אלהי עד שלא נוצרתי, תפילה היא שלמה בברכות (דף יז.) ליטול רשות, על כן לא פירשנוה ע"כ. וצריך ביאור איזה עניין נטילת רשות יש בה, אמנם נראה שכוונתו לפי שבגמ' ברכות שם איתא דרבא היה אומר נוסח זה כל יום בתר דסיים צלותיה, כמו תפילות אחרות שהוסיפו שאר חכמים כנזכר שם. ועכ"פ לרב המנונא זוטא שסובר שזהו נוסח הוידוי, אינה נטילת רשות. ולא עוד אלא שהר"י ב"ר יקר עצמו אינו גורס פסקא זו בסוף הוידוי כמו בנוסחתינו וגם בשאר הנוסחאות, אלא באמצע. שהרי אחרי זה הביא פסקת מה נאמר לפניך יושב מרום וכו':

 

איך שיהיה, ברור עכ"פ שאנו אין לנו לזוז ממנהגינו שהש"צ חוזר לומר גם פסקא זו בקול רם, שהוא מיוסד על אדני פז הוא ניהו רבינו הרמב"ם מאריה דאתרין, ובפרט שנוסחאות התפילות והברכות שלנו עיקרן ורובן על פיו. ונהרא נהרא ופשטיה:

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
דרך ארץ באכילת סופגניה

 

 

  

 

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מנויים לחיים
פעולת צדיק
ארז יחיאל
ת"ת עטרת חיים
שר שלום קשת
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מועדי השם

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד