-
שמחת תורה
-
חיפוש מתקדם
מדורים אקטואליים:
 

 

 
וידיאו! מסיבת חנוכה - עמנואל  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

מנויים לחיים
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
375 אורחים

בעניין מנהג עליית הקטנים לפסוקי "ולאשר אמר" בשמחת תורה.

    
מספר צפיות: 771
י"ח ניסן ה'תשע''ח

בעניין מנהג עליית הקטנים לפסוקי "ולאשר אמר" בשמחת תורה.

 

מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

שנמסר במוצש"ק ראה ה'תשע"ג

 

דרך אגב, הרב רמתי כותב שם [תאג כתר תימן ־ תורת אמת, הוצאת חנות נוסח תימן] דבר מסויים, שחושבני כי העניין צריך תיקון, למרות שבלעה"ר הוא חזן בקי. הדפיסו ספר "תיקון קוראים" עם הפטריות וקריאת המועדים כמנהג תימן, והרב רמתי כתב שם בהקדמה, דבר שאינו נכון. מנהג קדמון בידינו להעלות לששי פרשת ויחי, בנימין זאב יטרף. ביתרו, וירד משה. פרשת קרח, ולבני לוי. פרשת האזינו, כי אשא אל שמים ידי. וסימנם, בוכ"ו. ישנם ארבעה מברכים, שמעלים בהם את כל הילדים שבביהכ"נ. ונתנו בזה רמז, לשם הקדוש הנזכר. ומה שנוהגים בשמחת תורה להעלות הקטנים לקריאת 'ולאשר אמר', אין כזה מנהג בבלדי, ואף לא בשאמי. והוא בבחינת חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם. לפי דבריו, מנהג קריאת 'ולאשר אמר', לא היה ולא נברא. לא אצל השאמי, ולא אצל הבלדי. והוא כביכול דבר חדש, שנתחדש בארץ ישראל.

 

דבר זה, הוא בודאי בלתי נכון. מנהג זה נהגו בתימן כבר מזה מאות שנים. הרב רמתי, גדל בין אנשי צנעא, כאן קרוב בשכ' רמת עמידר שבעיר רמת־גן, והם אמנם אינם מכירים זאת. אבל ברוב המקומות בתימן, מנהג זה שריר וקיים, והזכירו אותו כבר בזמן הגאונים בבבל, וכדלקמן.

 

אולם הרב שמעון צאלח זצ"ל, שהיה מאנשי צנעא, אך הסתובב בתימן בכמה מקומות, ידע שמנהג זה קיים. ובספר חזון שמעון בפרשת וזאת הברכה [דף צ'] הוא כתב כך, דע, שהמנהג שקוראים בשמחת תורה בספר ראשון חמשה מברכים, לא יותר. ובהתגלות ספר שו"ע עם רמ"א, נהגו אנשי הכפרים להעלות לס"ת ילדים, יש מתחילים מפסוק 'וללוי אמר', ויש מפסוק 'ולאשר אמר', ויש מפסוק 'מעונה'. הוא ראה זאת במו עיניו. אך מצד שני הוא מתנגד לכך, וכשראיתי זאת בבתי כנסיות אלו, ונוכחתי לדעת שמנהגם גורם לשחוק וקלות ראש בבית הכנסת, מסיבת טבע הילדים, אמרתי מה־טוב במנהג הקדמון בצנעא, שלא עשו הדבר הזה. ודי לחנך הילדים בקריאת הששי בנימין זאב יטרף, וירד משה, ולבני לוי, כי אשא אל שמים ידי, ולא יותר.

 

ראשית, חושבני שמנהג זה אינו רק בכפרים. לפי מיטב ידיעתי, גם בערי תימן, כגון דמאר, וכן רדאע, מנהג זה היה קיים. כך ביררנו מפי תלמידי חכמים משם. רק בצנעא, מנהג זה משום מה לא התקבל. מהרי"ץ כותב [בפתיחת התכלאל], וזה סדר הברכות והתפילות כמנהגינו ק"ק צנעא "וכל ערי תימן". הוא לא אמר, הכל כמנהג צנעא. ישנם עוד ערים, חוץ מהעיר צנעא...

 

שנית, מה שכתב שהדבר גורם לשחוק וקלות ראש. אנחנו לא ראינו כלל שהדבר גורם לכך.

 

לא מובנת טענתו כי 'די' בקריאת בנימין זאב יטרף, וירד משה וגו', לפי שהרי במקומות שנהגו בשמח"ת ולאשר אמר, הם לא נהגו שיקראו בנימין זאב וגו' וכל השאר שסימנם בוכ"ו. רק פה בארץ, בגלל שנתערבבו בני כל המקומות יחד, הילדים קוראים בוכ"ו, וגם ולאשר אמר. [דרך אגב, זה טוב, כדי שיתחנכו ויתרגלו, מה שנחוץ מאד בזמנינו].

 

בנוסף, לפי הבנת הרש"צ חזון שמעון, מנהג זה התחיל רק 'בהתגלות ספר שו"ע עם רמ"א, נהגו להעלות לס"ת ילדים'. אך מי שיעיין שם בשו"ע את דברי הרמ"א [סימן תרס"ט], יראה שהדברים אינם קשורים לזה בכלל. שם כתוב, ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה, וקורין פרשה אחת הרבה פעמים, ואין איסור בדבר. עוד נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה, וקורים להם פרשת המלאך הגואל וגו'. אין מדובר על ילדים, אלא על נערים, והדבר אינו קשור כלל למנהגינו, לקרוא ולאשר אמר.

 

מקור המנהג, מוזכר כבר ברבינו האיי גאון. הדפסתי זאת בבארות יצחק על פסקי מהרי"ץ חלק סוכה ולולב [הלכות שמחת תורה הערה כ"ט]. בהרבה מקהילותינו נוהגין, שכל הקטנים וקטני קטנים שבבית הכנסת עולין אחד אחד לקרות בספר תורה, ורובן קורין שלשה פסוקים מן ולאשר אמר וכו'. ומצאתי דהמנהג שאצלנו קדום הוא, שכן הזכירו רבינו האיי גאון בתשובתו, שהובאה בספר העתים סימן קפ"ה וז"ל, כמה זמני חזינן דקרו ולקחתם לכם ביום הראשון עשרה גוברין. 'ולאשר אמר' 'ברוך מבנים אשר', שלשה וארבעה וחמשה ינוקי. רבינו האיי גאון אומר במפורש, שהרבה פעמים נוהגים לקרוא 'ולאשר אמר', שלשה וארבעה וחמשה תינוקות. ולית בהא מילתא למיחש כדחשישתו לברכה שאינה צריכה. דכל מאי דאורחיה הוא, ברכה צריכה היא.

 

רבינו האיי מביא כאן שני דברים. האחד, אינו מוכר ואינו ידוע, 'ולקחתם לכם ביום הראשון' קוראים עשרה אנשים. והשני, 'ולאשר אמר' קוראים ארבעה וחמשה תינוקות. אינני יודע מדוע הגביל 'חמשה תינוקות', כי אצלנו מקובל, שכל הילדים הנמצאים בבית הכנסת עולים. חשבתי שאולי כוונתו, שלפעמים בבתי כנסיות גדולים ישנם בלעה"ר הרבה ילדים בבית הכנסת, ואם מעלים אחד אחד זהו טורח ציבור, והדבר יכול להביא לפטפוטים של־ציבור בבית הכנסת. לכן במצב כזה, אפשר להעלות ארבעה או חמשה ילדים ביחד. עניין זה מובא בפוסקים, והארכתי בזה בעיני יצחק [סימן קי"ט אות כ"ב]. אולם שלא יברכו ביחד, אלא אחד מהם יברך ברכה ראשונה, ואחד יברך ברכה אחרונה, ואת הקריאה יקראו כולם ביחד. אבל לפי המשך דבריו שם, הוא דן בדין ברכה שאינה צריכה, שהתינוקות חוזרים על הברכות, א"כ נראה שאין כוונתו לכך. אולי הם נהגו, שכל הילדים בירכו בבת אחת.

 

ומה שנתן טעם, 'כל מאי דאורחיה הוא, ברכה צריכה היא'. יש לבאר סברתו, כי דבר שהוא מקובל ונהוג, מצאו בו צורך בכדי לחזק קריאת הילדים, או בשביל לברך אותם, נחשב הדבר ל'ברכה צריכה'. למרות שהם חוזרים על אותה הקריאה, ובברכות האלה אין צורך. אך כיון שכך נהוג, נחשב הדבר לברכה צריכה. 'ברכה שאינה צריכה', היינו בלא סיבה, אבל אם ישנה סיבה, זה נקרא ברכה צריכה. 

בכל אופן הדבר ברור, שהמנהג קדמון הוא, מזמן רבינו האיי גאון. ומי יודע, אם אינו מלפני כן, מחכמי התלמוד, אפילו שאינו נזכר במפורש. כי כידוע, לגאונים היתה מסורת, מדורי דורות.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

  1. לעמוד הבא
שו"ת בוידאו  - חודש אלול
 
  

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 
 

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ארז יחיאל
מצות טעמו וראו
ת"ת עטרת חיים
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
שר שלום קשת
מצות מסורת
פעולת צדיק
מועדי השם
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד