-
תענית
-
חיפוש מתקדם

 

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1392 אורחים

בעניין תענית אסתר, והמיוחד שבתענית זו

    
מספר צפיות: 2949
י"ג אדר ה'תשפ''א

בעניין תענית אסתר, והמיוחד שבתענית זו.

 

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תצוה – זכור, התש"פ בשל"א.

 

 

לקראת פורים שיבוא עלינו לטובה, ישנה הכנה של תענית אסתר. נאמרו בכך טעמים רבים, מהי סיבת התענית. ובטח נלווית אליהם סיבה נוספת, שהיא בכדי להקדים רפואה למכה. דהיינו, כיון שלצערנו ישנם אנשים שיוצאים מגדרם בשמחת פורים, לכן צריכים להקדים תרופה למכה. כפרה עוד מלפני כן. ואמנם, זהו אינו הטעם העיקרי של תענית, אבל בכל אופן, הוא נחמד כטעם נלווה. לכל דבר יש כמה סיבות ונימוקים נוספים, כי הקב"ה עושה את חשבון הכל. כך נלע"ד בס"ד.

 

ישנו הבדל בין תענית אסתר, ליתר התעניות. עשירי בטבת, י"ז בתמוז, צום גדליה ותשעה באב, כולם קשורים אל החרבן, אך תענית אסתר איננה קשורה אל החרבן.

 

שאלה מהקהל: האם חובה להתענות?

 

תשובת מרן שליט"א: אדם שבריא, חייב לצום. אם הוא קצת חולה, לא יצום. אמנם רואים עוד קולות, למשל, שחתן וכלה בשבעת ימי המשתה שלהם פטורים. מוכח שדרגת חוב תענית זו פחותה מן הצומות האחרים. ברמב"ם [פ"ה מתעניות] ובראשונים מגדירים את התענית הזו, בלשון מנהג. בכל זאת ההלכה אומרת שאין לפרוש מן הציבור, אלא אם כן הוא לא יכול.

 

גם צריך לדעת, שלפעמים מי שאינו יכול להתענות בתענית אסתר, כגון שיש לו חולשה או סיבה אחרת, כגון כאב עיניים וכיו"ב, לא יצום, אבל עליו להשלים את התענית ביום אחר.

 

אפילו שטעם הצום אינו קשור במישרין אל החרבן, בכל זאת קוראים בו פרשת ויחל, כשאר הצומות. אנחנו מבקשים מהקב"ה, כמו במעשה העגל [שמות כ"ב י"ב], לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר, בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים, וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ: זְכֹר, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ וגו'. פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים. אחרי כן מזכירים י"ג מדות של רחמים. ואעפ"י שביתר התעניות, הטעם פשוט יותר מדוע מזכירים י"ג מדות, כי כשם שאז משה רבינו התפלל על עם ישראל שיכפר להם על מעשה העגל, כך גם אנחנו מבקשים שהוא ימחל לנו על כל חטאותינו. אנחנו מבקשים מהקב"ה סליחה בתחנונים, בכח י"ג מדות, בתענית אסתר לכאורה לא מובן, מדוע קוראים בה קריאת ויחל?

 

ואעפ"י שתענית אסתר איננה על החרבן, מכל מקום מזכירים בה י"ג מדות. כי המעיין בדברי מהרי"ץ [דף ר"ה ע"ב] יראה, כי גם תענית אסתר מתקשרת בעקיפין עם החרבן.

 

וזה לשון מהרי"ץ, תיקון תענית אסתר. נהגו כל ישראל להתענות יום י״ג באדר, שהוא היה יום קהילה לכל, בין לבני שושן, בין לבני שאר עיירות, (שמא) [שהוא] היה אשר נהפך מיגון לשמחה. ובמקום שהיו מחכים אויבי נפשנו לשלוט בנו כרצונם, נהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים בשונאיהם. ממש שמחה גדולה. בעוונותינו הרבים, לפי גזירת המן שכמעט יצאה לפועל, ביום אחד החל וגמור. הקב"ה ריחם עלינו, וכיום בקושי נשאר שריד לכל מלכות אחשוורוש, שמלך על מאה עשרים ושבע מדינות.

 

ממשיך מהרי"ץ, ובהיות שהיום יום קהילה לכל, והיו מצפים רחמי שמים, והקב״ה היה בעזרם והצילם מצרתם, נהגו בכל שנה ושנה להתענות ביום זה, לתת שבח והודאה על העבר, ולהתחנן על העתיד. וכמו שהצילנו מיד המן הרשע, כן יצילנו מיד מבקשי רעתנו, ויקל עול הגלות מעלינו, ויגאלנו גאולה קרובה. סדר היום.

 

אפילו שמהרי"ץ מציין כמקור לספר סדר היום, מי שיעיין שם יראה כי לא כל הדברים הללו כתובים שם. מהרי"ץ הוסיף בסיום לחדש, כי כמו שניצלנו אז, כך אנחנו מבקשים שהוא יעשה עמנו נסים ונפלאות, ויקל מעלינו את עול הגלות, עד שנזכה בקרוב לגאולה שלימה, אכי"ר.

הדפסהוסף תגובה

עוד..

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מנויים לחיים
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד