י"ב אלפא ביתא שבאשמורות[1] אם ניתן להמירם בא"ב אחרות
א
כתב מהרי"ץ בסידור ע"ח (דף ל"ב ע"ב) - "והנה באו בסליחות י"ב אותיות אלפא ביתא, לכן צריך שלא יגרע מהם חס ושלום, כי הם במספר י"ב אורות עליונים, ועל ידי אמירתם פה למטה, יעורר למעלה אותן האורות והם יהיו בעוזריו". וכתב עוד שם שאם יהיה מוכרח לקצר בהם מפאת קוצר הזמן לא יאמר את שאר הסליחות כלל, אלא רק את אלו המנויין.
ואמרתי לעמוד על בירור הענין, האם י"ב אלו שמָנָּה הם בדווקא או שניתן להמירם בסליחות אחרות שנכתבו גם הם באלפא ביתא כגון "אשמנו באומר ובפועל" שחיברה רבינו בחיי או "אראלי מרומים" שחיברה ר' שמריה כהן מחכמי תימן וכו'. ותועלת רבה תצמח מכך לאדם שאין עתותיו בידו, וביכולתו בדוחק השעה והזמן לומר רק את סדר הסליחות של האלפא ביתא, ונמצא על ידי כך שאומר במשך ארבעים יום את אותם הסליחות חזור ושנה, ונגרם על ידי כך חסרון התעוררות באמירת הסליחות, והשעה צריכה לכך. אולם אם יוכל לשלב סליחות אחרות שאף הם נכתבו בסדר אלפא ביתא תמורת אלו הקבועים, נמצא תועלת מרובה בשל כך. והנה נוספו על הי"ב המנויות עוד חמישה סליחות, חלקם רק בקהילותינו וחלקם אף בשאר קהילות ספרד: א'. ה' אלד'י הצבאות. ב'. אליך ה' אקרא. ג'. אשמנו באומר ובפועל. ד'. כת יש למעלה. ה'. אראלי מרומים.
ב
והנה מקור דברי מהרי"ץ הינו מספר חמדת ימים (הנד"מ עמ' מ"ז), ומשמע שם שכלפי סדר הסליחות שהיה לפניו כתב כן, שנמנו בו רק י"ב א"ב. וז"ל - "ובאו במספר י"ב אלפא ביתו"ת לא פחות ולא יותר, ומסודר בסדר הדברים העומדים ברומו של עולם העליון אשר באו במספר י"ב אותיות עליונות, ועל ידי סדר אמירתם פה למטה ראשם מגיע השמימה לעורר אותם האורות אשר בא רמיזתן לכל א"ב וא"ב". ומשמע שבסדר סליחות שלפניו היו רק את אלו המנויין וכמו שכתב "ובאו במספר י"ב אלפא ביתו"ת לא פחות ולא יותר וכו'", אלמא רק משום כך אלו בלבד נמנו לבדם, ועוד יש לדקדק בדבריו ממה שהקפיד דווקא על מניינם שלא יהיה פחות או יותר, אולם להחליפם לא תהא בכך מניעה, שהרי לא חיסר במניינן.
אלא שמדקדוק דברי מהרי"ץ נראה שדווקא אלו המנויים הן הנאמרים באמ"ת ומהן אין לגרוע. וזאת ממה שכתב בתחילה - "והנה באו בסליחות מספר י"ב אותיות אלפא ביתא, לכן צריך שלא יגרע מהן ח"ו וכו'", וזאת למרות שלפניו בסדר הסליחות מנויין י"ז סליחות בסדר אלפא ביתא. וכן יש ללמוד כן ממה שכתב שאם אין פנאי לומר סליחות נוספים לא יאמרן כדי שלא יהיה נמצא מקצר באלו המנויין. והנה שלוש סליחות הנכתבים בא"ב שלא נמנו בכלל הי"ב, מקומם בתחילת סדר הסליחות, ואם נאמר שאין קפידא בהחלפת הסליחות מה בכך שיקצר במנויין עקב כך, סוף סוף אמר י"ב סליחות א"ב. והעולה על כולנה מה שראה לנכון למנותן אחת לאחת בהדגיש שם - "המחוייבים כפי סדרן של ראשונים ע"פ רבינו האר"י זלה"ה".
וביותר נראה מהמבואר בספר משנת חסידים (חיברו ר' בנימין הלוי[2]) אליו ציין מהרי"ץ בסוף דבריו. ונמצא ענין זה שם ב"מסכת סליחות" (דף קצ"ה:), ואף שגם שם נראה שבסדר הסליחות שלפניו יש רק י"ב א"ב, מכל מקום ממה שהאריך מאד שם לבאר למה כל תיבה ותיבה מאלו המנויין רומזת מבואר שדווקא אלו יהיו נאמרים ולא זולתן, ואפשר שאל זה כיוון בעל חמ"י הנ"ל באומרו "ומסודר בסדר הדברים העומדים ברומו של עולם", ויעויין שו"ת תורה לשמה (סי' תקכ"ג).
והעולה מכל האמור שי"ב א"ב המנויין הן בלבד המוכרחים, ולא יוכל להמירן בפיוטים וסליחות אחרים אף שבאים גם הם בסדר אלפא ביתא, והרוצה להרגיש בנועם החידוש שזה דבר הנצרך לכשלעצמו, יראה לפַנוֹת מספר רגעים מזמנו, כדי שיוכל על ידי כך לכלול עוד סליחות ופיוטים, בהם ימצא מרגוע לנפשו.
[1] עיין בחלק א' מחיבור זה תשובה ה' הערה א'.
[2] ואפשר שהוא מחבר ספר חמדת ימים עצמו, יעויין ס' חמ"י הנד"מ בהקדמה - "שערי חמדה".