-
חודש אלול
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!


 

 

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

מצות טעמו וראו
מצות מסורת
אור ההלכה
טריתא
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
365 אורחים

שלש שאלות ותשובות בענייני אשמורות ואמירת סליחות לבחורי ישיבה שיחי'

    
מספר צפיות: 4821

שלש שאלות ותשובות בענייני אשמורות ואמירת סליחות לבחורי ישיבה שיחי'

 

מתוך שו"ת עולת יצחק למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א , חלק ב'

 

סימן קלג

איך ינהגו לומדי הישיבות באמירת הסליחות כל חדש אלול

 

שאלה:

אני לומד בישיבה אשכנזית ולא נהוג שם לומר בחודש אלול סליחות, וכן גם יקשה עלי ויפריע לי בסדר הלימודים ביום אם אקום כל בוקר מוקדם לסליחות. רציתי לדעת באיזה ימים בשבוע עדיף לומר סליחות:

תשובה:

ראיתי מי שסובר שלומדי הישיבות רבנן ותלמידיהון, יקומו לפרקים בשני וחמישי ובעשי"ת, עפמש"כ המאירי בחיבור התשובה דף ר"נ שיש מקומות שנהגו לקום בלילות בכל שני וחמישי של אלול, כדרך שעושין הכל בעשרת ימי תשובה ע"ש, כמ"ש בקול סיני דף קנ"ב. ובשו"ת יחו"ד ח"ג סימן מ"ד. אבל לא נראה כן לענ"ד, כיון שכבר הוקבע המנהג בקהילותינו זה כמה מאות שנים, לקום בכל יום ויום מימי חדש אלול, וכפי הנז' כבר בתשובת רב האיי גאון שהובאה בטור ובמנורת המאור פרק ר"צ, וברי"ץ גיאת דף מ"ג ע"א, ובשלחן ערוך ריש סימן תקפ"א, ומהרי"ץ בעץ חיים בהקדמה לאשמורות דאלול. ועיין בתשובתינו דלעיל סימן ו' שם ביארנו דכל כה"ג גם בעלי תורה לא ישמיטו מלאמרם. אמנם לרגל הקושי בזמנינו להקדים ובפרט בישיבות (שנתהפכו סדרי בראשית ע"י אור החשמל שמאחרין ללמוד ולישן בלילה וממילא מאחרים לקום בבקר, והצליחה עצת יצה"ר שאין נותנים לב לתקן המעוות), יש לתפוס את העיקר, דהיינו לומר לכל הפחות את י"ב אלפא ביתא של הסליחות (הרשומות בהקדמת מהרי"ץ שם) וזה אינו נמשך אלא כעשרים דקות בממוצע. ולכתחילה יהיה זה קודם שחרית. ואם לא הספיק, אזי כל היום זמנן, חוץ מהחצי הראשון של הלילה, ואכמ"ל:

ואגב יש להעיר שגם מלמדי תשב"ר צריכים לקום עם הציבור לאמירת הסליחות באשמורות, דאע"ג דקיימ"ל ביו"ד סימן רמ"ה סעיף י"ז שאסור להם להיות ניעורים בלילה באופן שיהיה עצל ועייף בלימודו ביום, וע"ע חשן משפט סימן של"ז סעיף י"ט, ובאורח חיים סימן תקע"א סוף סעיף ב'. מ"מ כיון דהמנהג לקום הוי כהתנו מעיקרא על דעת זה, וכמ"ש בשו"ת שלמת חיים סימן ר"ל, וזה פשוט:

 

 

סימן קלד

בעניין נוסח הסליחות

שאלה:

בימים שאומרים בהם כאן סליחות (עיין בשאלה דלעיל סימן קל"ג), באיזה נוסח עדיף לי לומר:

תשובה:

עדיף לומר נוסח הסליחות שלנו, חדא כי של האשכנזים על הרוב אינם יודעים מה הם שחים, כי הלשון עמוקה וקשה מאד להבין, משא"כ פיוטי הספרדים שהם בלשון צח ומובן לכל כמ"ש מהרשד"ם בתשובה ח"א סימן ל"ה [וכבר דנו האחרונים בדבריו ואכ"מ] ורוב הפיוטים שלנו לקוחים מסידורי ספרד. ותו, כדי שלא להשתבש במנהגים ובמבטא, כפי שהנסיון מראה שהמתרגלים בנוסח אשכנז ממשיכים כך אפילו כשהם שלא במסגרת הישיבה. [ובזמני, סידרנו בישיבת קול תורה אמירת הסליחות בפני עצמינו כמנהג תימן, ולא היה פוצה פה ומצפצף מצד הנהלת הישיבה. אבל אצלכם כפי המצב, נראה שלא יסכימו]:

 

 

סימן קלה

הנוסח שאומרים בנפילת פנים באשמורות דאלול ועשי"ת

בנפילת אפים מנהגינו לומר נוסח לפניך אני כורע וכו' כמש"כ רבינו הרמב"ם ז"ל, בסדר התפילות שבסוף ספר אהבה. יורינו מדוע באשמורות דאלול אין אומרים נוסח זה אלא את המזמור לדוד אליך ה' וכו' כמנהג השאמי, דלכאורה היה צריך להיות שמנהג בלדי גם בנפילת אפים של האשמורות יאמרו לפניך אני כורע. ותשובתך הרמתה מהרה תצמח.

צפניה שרעבי יצ"ו ישיבת בית חלקיה

תשובה:

מחסי בה'. יום חמישי לסדר נצבים ה'תש"נ

פליאה דעת ממני איך לא פנית לראות בספר עץ חיים של אביר הרועים ועמוד המנהגים מהרי"ץ זצוק"ל, אשר עמד כבר על שורש דבר זה ביה באתרא וז"ל, ונופלים על פניהם ואומרים לדוד אליך ה' נפשי אשא וכו' לפי שהוא אחר מאלפ"א בית"א הקבועים לומר באשמורות. ואינו אומר התחנה לפניך אני כורע וכו', כי אין חשש בכאן למה שאנו חוששים בנפילת פנים שאחר התפילה. כי אין הטעם בהם שוה, דוק לעיל בטעמים שכתבנו בסדר תפילת שחרית דחול. ומכאן תבין גודל מעלת רום מנהגי אבותינו וסדריהם, שכולם נכונים ומתוקנים עפ"י האמת והצדק, שכאן שינו את טעמם לומר המזמור שלא כנהוג בשאר נפילת פנים לומר התחנה, מכוון למ"ש האר"י כאן, ודוק ע"כ. ואם מפני שאין ספר זה נמצא בישיבתכם, קחהו והביאהו עמכם במחיצתכם, כי עץ חיים הוא למחזיקים בו מועט המחזיק את המרובה:

ומדי שלא יהא בית המדרש בלא חידוש, נוסיף נופך, והוא שיש לדקדק במה שכתב בזה"ל, דוק לעיל ב"טעמים" שכתבנו וכו' דמשמע שיש יותר מטעם אחד, אעפ"י שתחילה כתב בלשון יחיד באמרו כי אין "הטעם" בהם שווה. לפיכך נלע"ד שכוונתו לשני טעמים, האחד שהחשש שבאמירת המזמור לדוד אליך הוא דוקא כשנופלין סמוך אחרי תפילת שמונה עשרה (בשחרית ומנחה), ולא כמו באשמורות שזה בפני עצמו תוך הסליחות, דומיא דאנן נמי אמרינן ליה בכל יום אחרי השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש (ועיין בתשובותי ח"א סימן נ"ג), וזה מוכח בדבריו שם (פסקי מהרי"ץ הלכות נפילת אפים סעיף ז') בשם תולעת יעקב, כשאדם מסדר דברים העליונים (ר"ל בתפילה) אז הכלה נכללת בסוד הנשמות בחיבור של מעלה, וכשהאדם נופל על פניו מוסר נפשו בידה וכו' ע"ש. וכ"ה במקורו בזוה"ק במדבר דף ק"כ ע"ב כיון דבר נש עביד צלותא וקשיר קשרא ביחודא וכו' כדין בעי ליה לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאילו אתפטר מן עלמא וכו' עש"ב. [וע"ע זוהר ויקהל דף ר"ב ע"ב, ובתוספת בסוף זוהר דברים סימן י"ד]. והטעם השני הוא לפי שכתב שם דאעפ"י שנתבאר בזוהר לומר מזמור הנזכר, מ"מ הנוהגים לומר דברים אחרים לא ישנו ממנהגם דאיתא בירושלמי אעפ"י ששלחנו לכם סדר תפילות אל תשנו ממנהג אבותיכם עש"ב, וזה לא שייך כאן כי כל עיקר סדר הסליחות של האשמורות נתקבל אצלינו זה רק כארבע מאות שנה מסדורי הספרדים, ואם כן לא שינינו בזה לעקור ממנהג אבותינו. ולא עוד אלא אדרבה כאן יש עניין לומר דוקא זה שהוא ממניין הי"ב אלפ"א בית"א [ואעיקרא אין שום קפידא איזה נוסח לומר בנפילת פנים גם לדעת רבינו הרמב"ם, וכמו שביארנו בס"ד בבארות יצחק הלכות נפילת פנים ס"ק ט"ו. וע"ע מאירי במגילה דף כ"ב ד"ה המשתחוה]. משא"כ בסדר הרחמים (נצ'ד אלרחמים) שאנו אומרים ביוהכ"פ שהוא מקובל אצלינו מקדמוני קדמונינו, התם אמרינן הנוסח לפניך אני כורע וכו'. [ועל דרך זה כתב רס"ג בסידורו דף שנ"ז לומר לנפילת פנים בסדר הרחמים דכיפורים נוסח רחום וחנון, הרגיל אצלו לנפילת פנים בשאר ימי חול. ושם בדף רס"ד מבואר לומר סדר זה גם בעשרת ימי תשובה. וכיוצא בזה בסדר רב עמרם גאון דף קנ"ח]. והגם דהתם נמי אין קפידא מצד טעמא קמא דלעיל, שהרי ג"כ אינו סמוך לתפילה, אבל שייך טעמא בתרא דקאמרן ודוק:

ואם מהר"י בשירי זצ"ל כתב לומר באשמורות נוסח לפניך, אף שהוא היה מקובל בסתרי תורה [וכן נמצא בכמה תכאליל], היינו טעמא משום דסוד זה לא נתגלה לו שקבעו י"ב אלפ"א בית"א דוקא, ומזמור זה אחד מהם, שעדיין לא נתפשטו בזמנו ספרי חמדת ימים ומשנת חסידים אשר שם המקור לזה, והביאם מהרי"ץ בהקדמת האשמורות, וכ"ה בסידור מהר"ש שרעבי זיע"א כת"י היר"א, לפיכך סבר דהספרדים אזלי לשיטתייהו, אנן בדידן ואינהו בדידהו. וע"ע מה שכתבתי בבארות יצחק שם סס"ק ט"ז:

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
  4.  [6]
שאל - רדיד

 

 

  

 

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

שר שלום קשת
מיני תבלין וקליות
מועדי השם
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מנויים לחיים
פעולת צדיק
ארז יחיאל
ת"ת עטרת חיים

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד