-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1182 אורחים

משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

    
מספר צפיות: 1955
השו"ת בעניינים דלקמן: בעניין קבירת שליא בפרשת דרכים, וזריקת הטבור לבור מים. בעניין הבאת ס"ת במנחה של תענית אסתר למניין בבית פרטי. בעניין חיסון נגד קורונה גם לנשים בהריון. דין ספירת העומר בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו מפי מרן שליט"א דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים
ה' אדר ה'תשפ''א

בעניין קבירת שליא בפרשת דרכים, וזריקת הטבור לבור מים

 

לכבוד מו"ר מרן הגר"י רצאבי שליט"א

 

כתב מרן שליט"א בשע"ה (יו"ד סי' קנ"ט בעיני יצחק אות ט"ל) לענין טבור של תינוק, אחרי שמתייבש ונושר, יש מקפידים לזרקו לבאר מים (שאין שותים ממנה) או מעיין וכיו"ב ע"כ. האם אין כאן משום הא דאמרינן בחולין (עז, א) אין קוברין את השליא בפרשת דרכים ואין תולין אותה באילן מפני דרכי האמורי. ופירש"י ניחוש. וכתיב ולא תעשה כמעשיהם.

 

וכדאמרי אביי ורבא (שם ע"ב) כל דבר שאין בו משום רפואה יש בו משום דרכי האמורי. ופירש"י דדוקא אם יש בו משום רפואה כגון משקה או סם או לחש, שרי. וכמו שביאר דבריו הר"ן דכיון שזהו משום רפואה לא אסרה תורה. ודרכי האמורי אלו אותם מעשי תוהו שלהם שאין בהם תועלת ע"כ. ומה שאמרו בירושלמי (ספי"ח דשבת) עשירים טומנין השליה בשמן וכו' והובא שם בעיני יצחק בהֶמשך, זהו כדי לחמם הולד כמבואר שם בקרבן העדה. ומה שטומנין אותה בארץ כדי ליתן ערבון לארץ פירש שם בפני משה דזהו סימן לזכור סוף כל האדם, ואין בזה ניחוש. ולכאורה ע"פ האמור הטמנת הטבור שאינו רפואה אסור, דאין זה שונה מהטמנת שליא בפרשת דרכים.

 

כ"ד עני שוא"ל

צעיר תלמידיו, אביחי שרעבי

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

למעכ"ת ידידנו הנעלה ארי שנעשה שוא"ל, מרבה תורה בגולת אריאל, וירבו כמותו בישראל.

העניין שאין לקבור שליא בפרשת דרכים וכו' הרי העליתי אני הקטן בעצמי שם בהל' בית הקברות סי' קפ"א אות ג'. וכפי הנראה מאי דשאני הכא, מסתברא שנתאמת ונתברר להם הדבר בנסיון, וזאת על פי מה שכתב הר"ן בחידושיו לסנהדרין דף נ"ב ע"ב שדרכי האמורי נחשב כשאין להם מבוא בטבע (דהיינו שאין דרך כניסה כיצד להסבירם לפי דרכי הטבע שהנהיג הקב"ה בעולמו דרך-כלל. יב"ן), ולא נתאמת בנסיון יעו"ש, ש"מ שאם נתאמת לית לן בה אפילו שאינו מובן לפי הטבע, סוף סוף הוא מציאותי, על-דרך שכ' הרשב"א בתשו' ח"א סי' קס"ג תי"ג ותתכ"ה שהרי סגולות רבות לא נודע עיקרם לכל בעלי הטבע וכו', והדברים ארוכים בספרי רבוותא.

וכבר כתבנו שם בסי' קנ"ט בס"ק ט"ל כי שמעתי משני אנשים שבחנו הדבר שזריקת הטבור לבור מים וכו' היא סגולה שלא יהא התינוק הולך רכיל מגלה סוד, ומצאו כי כן הוא יעו"ש [וזכורני גם כיום שאחד הבחין זה בבנו, שהוא שונה בכך משאר ילדיו]. ועל פי שנים עדים יקום דבר. אמנם מסתברא כי לאמת בנ"ד צריך יותר, דהיינו דלא סגי בשניים, אך אני לא מדבר על עצמי, אלא שנתאמת הדבר לאבותינו ורבותינו נע"ג כגון בדורות שעברו, על פי עדיות רבות מאד והוכחות נוספות, ועל זה סמכו להתיר. ואפילו אני אילו דרשתי וחקרתי טפי, הייתי מוצא יותר משניים, אלא אחרי שנזדמנו לי שניים בקלות לא מצאתי צורך להמשיך יותר לברר.

גם יש לצרף לזה סב' הרא"ם בספר יראים סי' שי"ג כי רק מה שמנו חכמים נחשב דרכי האמורי ותו לא, לפי שאינם מסברא אלא מן הקבלה (ועי' הגהת הרמ"א ביו"ד סי' קע"ח ס"א) אם כן אין לדמות מלתא למלתא, זולת מה שכתוב בהדיא.

 

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

בעניין הבאת ס"ת במנחה של תענית אסתר למניין בבית פרטי

 

פה בע'ת לייקוד, מאז שהעיר גדלה וגדלה... היהודים התימנים התפזרו והתפרדו בין היהודים עד שהתבטל המנין מפאת המרחק.

כיום יש לנו מנין רק בפורים (בלילה) ות'ב - שאפשר לסוע באוטו.

ב'ה לפני שנה קם אחד המקדיש מזמנו להיות המארי של הילדים (להורים שעדיין מעוניינים בנושא התימני) והילדים קולטים ולומדים ב'ה...

דא עקא שהכל זה תאוריה. לא למעשה כיוון שאין בהכנ'ס. ואם לא יהיה להם מקום לקרא בתורה הילדים מרגישים שזה לחינם. ועוד שאם יקראו בציבור, הקהל יתן לילדים יישר כוח ויגבה לבם בדרכי... וקנאת סופרים... ויבואו עוד תלמידים...

לכן רציתי שנביא ס'ת במנחה של תענית אסתר למנין שלנו שיתקיים בבית פרטי ונעלה את הילדים  בקריאת ויחל משה (אחד אחרי השני באותה עליה - למשל עליית שלישי לקטנים, אחד אחרי השני, ועליית ראשון ושני  יקראו שני גדולים).

הבעיות הן:

1. מנהגינו שאין להביא ס'ת מבהכנ'ס לבית.

2. כו'כ יש שאומרים שאין לעלות קטנים בקריאה של יום חול.

3. אסור להוסיף על הקוראים לדעת מרן.

אבל אם אין גדיים אין תיישים, ועת לעשות..

לא שייך למצוא בהכנ"ס פנוי בערב פורים כיוון שכולם בשימוש בגלל קריאת המגילה והחגיגות...

הקהל מרוצה לענין והסכים. אבל זה יחזק את העניין אם הרב רצאבי יאמר...

בכבוד רב

א. שרעבי

ליקווד ארה"ב

 

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

א'  בשעת דוחק וצורך כי האיי גוונא, שפיר דאמי להוציא ספר תורה לבית בדרך כבוד, כמו שרבים נוהגים בבתי אבלים ל"א, וכדומה.

ב'  למנהג הבלדי עולה קטן אפילו ביום חול כמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סי' ס' סעיף ג'. ובנדון דידן נראה שאפילו למנהג השאמי אפשר מחוסר ברירה, והראיה שבעל שתילי זיתים שהוא שאמי העלה בסי' רפ"ב סק"ד דעת הרמב"ם והגמ"י שקטן יכול לעלות אפילו למנין שלושה יעו"ש שכתב זאת בלא שלילה וניגוד.

ג'  אם יעלו קטנים נוספים ללא ברכות, אפשר שאינו נחשב תוספת, גם לד' מרן. ולהמעיט בטורח ציבור וביטול מלאכה, עצתי שיקראו כל הקטנים ביחד כמ"ש בס"ד בכגון דא בעיני יצחק הל' שמחת תורה.

וחפץ י"י בידכם יצלח.

 

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

בעניין חיסון נגד קורונה גם לנשים בהריון

 

שלום כבוד הרב

רצינו לדעת בעניין חיסון נגד קורונה

א'  מה דעת הרב בעניין.

ב'  מה לגבי נשים בהריון.

ג'  שמענו שיש תופעות לוואי, ואם הרב אומר שצריך לעשות חיסון זה חובה מצד "ונשמרתם"?

ד'  מה בעניין החיסון השני? שמענו שלא חייב.

בכבוד רב

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

לק"י ט' אדר התשפ"א בשל"ב

 

א'  צריך לעשות, ולהזדרז. סכנת נפשות, שלא יידבק בעצמו, ושלא ידביק אחרים. רח"ל.

ב'  גם-כן, בייעוץ עם רופאה.

ג'  תופעות לוואי בדרך-כלל הן לא מסוכנות, וגם אם-כן זה לא שכיח. ומאידך סכנת הקורונה קרובה מאד רח"ל ולכן נכלל הדבר במצות ונשמרתם, השמר לך ושמור נפשך מאד, להיזהר יפה יפה בכל עניין סכנה כמבואר ברמב"ם פי"א מרוצח הלכה ד'.

ד'  בדרך-כלל גם הוא נחוץ, זולת במקרים מסויימים, וצריך לשאול מומחה.

 

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

 

דין ספירת העומר בזה"ז דאורייתא או מדרבנן.

שלום וישע רב.

ראיתי שיעור באתר יד מהרי"ץ והרב שם הביא ראיה לדעת הרמב"ם שספירת העומר אף בזה"ז דאוריתא מהמדרש הגדול מהפסוק שבעה שבועות תחל לספור.. מה תלמוד לומר בין בפני הבית בין שלא בפני הבית, אמנם המדרש הגדול הוא ליקוט של מדרשי חז"ל ומקורות קדמונים, אך יש שטענו שהמחבר הרב דוד בעדני הערים וכתב בלשון "תנן" או "תנו רבנן" ובלשונות חז"ל כאילו נאמרו מפי תנאים בעלי מתניתין ותוספתא, כיצד הרב מתייחס לטענה זאת ובהקשר לראיה שהביא משם.

אשמח לקבל את תשובת הרב בזה ואודה לו מאוד.

בברכת התורה וכו"ט.

ראובן אוחנה, עיה"ק צפת ת"ו

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  נקדים להעיר כי שמו הוא מה"ר דוד עדני, על שם העיר עדן, לא בעדני בבי"ת.

ב'  אמת הדבר שהוא משתמש בלשונות כאלה, שבדרך־כלל מקובלים כלפי חז"ל בלבד ואצלו הוא לאו דוקא, אבל אז הוא מעתיק את סגנון הרמב"ם. כאן אין מה להשוות, כי אלו דברים שהרמב"ם עצמו לא העלה כלל, ולכן ברור לי שהיה לפניו זה במדרש חז"ל, ומסתבר כי גם להרמב"ם עצמו היה זה, ומשם למד שמצות ספירת העומר נוהגת בכל זמן.

ג'  סגנון הערים, נראה לי לא מתאים לגברא רבא כותיה דמהר"ד עדני, הוא סבר שאין בכך כלום, והעיקר משמעות המלה. ופשיטא שלא התכוין להטעות ח"ו. כעין זה מצאנו שאצל רבים התואר גאון, שימש רק לגאוני בבל, והמאירי משתמש בזה גם להרשב"א, ומהרס"ע גם על הרמב"ם, ורבים דכוותיהו.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

חזר השואל והוסיף:

יישר כח גדול על תשובתכם.

אני יכול רק לחזק את דברכם לשיטת הרמב"ם כי הם תואמים למה שכתב הרמב"ם במו"נ ח"ג, פמ"ג שמצות ספירת העומר היא מיום צאתם ממצרים עד מתן תורה, חג השבועות, שהוא היה הכונה והתכלית ביציאת מצרים וכדי להגדיל היום הזה נמנו הימים מן היום הזה עד מתן תורה, ע"ש. ומשמע שלדעת הרמב"ם מצות ספירת העומר אינה תלויה בעומר והם שתי מצוות שאינן תלויות זה בזה ולפי זה הנוהגים לומר בלשם יחוד של ספירת העומר, לקיים מצות עשה של ספירת העומר, שפיר לדעת הרמב"ם יכולים לומר כן ולענ"ד אף לדעת הסוברים שבזה"ז ספירת העומר מדרבנן גם יכולים לומר משום שמצות ספירת העומר עיקרה מן התורה.

 

שוב אני רוצה להודות אתכם ובכלל את האתר לחיזוק והנחלת מורשת תימן לבני העדה. חיזקו ואימצו ואני שולח לכבוד הרב ופוסק העדה הרה"ג רבי יצחק רצאבי שליט"א שימשיך ביתר עוז וביתר שאת להנהיג את עדתו ולהפיץ את תורתו בבריאות איתנה ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים טובות. אכי"ר.

בברכת התורה וכו"ט.

 

ראובן אוחנה, עיה"ק צפת"ו.

הדפסהוסף תגובה

עוד..

    [1-5]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 10 
  4. לעמוד הבא
  5.  [11-15]...[16-17]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מיני תבלין וקליות
שר שלום קשת
ת"ת עטרת חיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק
מועדי השם
אור ההלכה
ארז יחיאל
טריתא
עבור לתוכן העמוד