-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
558 אורחים

משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

    
מספר צפיות: 5927
השו"ת בעניינים דלקמן: קריעת גופיה לאבל על הוריו. שאלות בענייני שבת וברכות. לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת לצורך לימוד ההלכות. בעניין חירוף וגידוף בתפילה. ביקור בשבת קודש במקום האסון במירון. יציאה קודם עלינו לשבח לצורך. אגדות. קדיש עם ארון פתוח. צילום. הפיכת המלעיל למלרע בתפילות ובפיוטים. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".
כ"א תמוז ה'תשפ''א

קריעת גופיה לאבל על הוריו

 

שלום לכבוד מו"ר

ראינו בספריו שכבוד הרב כותב שטוב להחמיר לקרוע גם את הגופיה על אביו ואימו. האם אדם שהולך עם מה שנקרא גוף ציצית (גופיה שהיא גם ציצית) גם צריך להחמיר ולקרוע את הגוף ציצית, או שמא מכיון שהיא משמשת כציצית אין להחמיר.

תודה רבה

א. לוי

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

אין להחמיר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

שבת וברכות

 

בס"ד שלום כבוד הרב,

1. רציתי לדעת מה הברכה על דייסת שיבולת שועל סמיכה שמוסיפים לה לאחר שהיא מוכנה קצת חלב שמדלל אותה.

2. חלות שדבוקות ומפרידים ביניהן ואז יש חתיכה קצת לבנה במקום החיבור האם זה נחשב לחם שלם שאפשר לקדש עליו בשבת?

3. אני לומדת במדרשה ברוך השם ולפעמים יש לנו שם שבתות, האם אני צריכה להדליק נרות שבת שם? כי אמא שלי מדליקה בבית. אם כן איפה צריך להדליק בחדר אוכל או בחדרים של השינה? והאם צריך לברך על כך? בדרך כלל יש כבר מישהי שמברכת על ההדלקה חדר אוכל.

4. אם אני מתארחת בארוחה אצל משפחה אשכנזית האם מותר לי לאכול שם בשר/ עוף? ומה דינו של תבשיל המעורב עם בשר (כגון חמין) לאכול רק את החלק הצמחוני שבו?

5 רק רוצה לוודא שהבנתי, בשבת מותר לי לדבר על מה אני הולכת לעשות במשך השבוע או מה עשיתי אם זה לא כולל דברים שאסור לעשות אותם בשבת? 6. בעוגות ועוגיות ודברים בסגנון שיש בהם קמח ועוד מצרכים מחשבים שיעור של ברכה אחרונה לפי הנפח של כל המאכל או רק ביחס לכמות הקמח שבו?

תודה רבה!

הודיה

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  בורא מיני מזונות ועל המחיה.

ב'  נחשב לחם שלם.

ג'  מה שהאמא מדליקה בבית, זה לא מועיל בנדון דידן רק בנרות חנוכה. צריך להדליק גם בחדרי השינה אם יש תועלת מהאור הזה בלילה, ואם אין חשש סכנה ח"ו.

ד'  אפילו בקר.

ה'  מותר.

ו'  לפי נפח המאכל.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

שבת

 

לכבוד הרב

האם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת לצורך לימוד ההלכות ר"ל האם זה בכלל היתר של צורך גופו?

אוראל

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

אם זה נחוץ, דהיינו שיש הבדל משמעותי שעל־ידי טלטולו יהא מובן יותר, נראה שמותר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

תפילה

 

שלום למעלת כת"ר

בשיעור הרב שליט"א תירץ לדעת הרשב"ץ שאין חשש משום כל פסוקא וכו' משום שכבר אמרו קודם כל הפסוק וזה רק חזרה אמנם חשש שלא יאמר הש"צ אני וגו' משום שנשמע כחירוף וגידוף ח"ו.

אמנם ק"ל לכאורה מהאי טעמא שהוא רק חזרה וכולם יודעים שחוזר על הפסוק לעייל ליכא חשש חירוף?

ואולי לעניין זה של חירוף חוששים ביותר.

אשמח לגילוי דעתו של מעלת כת"ר

א. מחפוד

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

עניתי על כך בס"ד בשיעור מוצש"ק פינחס התשפ"א, ויישר חילך לאורייתא.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

ביקור בשבת קודש במקום האסון במירון

 

לכבוד מרן הגר''י רצאבי שליט"א

שלו' וברכה

בעזה''י לפני כשבוע וחצי זיכני השי''ת לעלות לציון הרשב''י זיע''א לשפוך שיח לפניו,  ובהיותו במקום האסון שנהרגו בל''ג בעומר דהאי שתא מ''ה נפשות של צדיקים וקדושים, והתעורר בלבי, האם מותר להיות שם בשבת קודש, שהרי סו''ס יגרום לו צער, ויכול להגיע לידי בכי, וכמו שמבואר בפוסקים לדבר על  זה בשבת.

בברכת התורה

הצב''י יוסף אביטבול

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

אסור, והרחבתי בס"ד בשיעור מוצש"ק חוקת ובלק [התשפ"א, בשל"ב].

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

יציאה קודם עלינו לשבח לצורך

 

לכבוד הרב הגאון רבי יצחק רצאבי שליט''א

אחדשה''ט וש''ת כראוי

שאלה

אדם שאין לו מכונית וילך עם טרמפ אחרי התפילה, אבל הבן אדם שלוקח אתו הולך קודם עלינו לשבח, האם אפשר ללכת אתו?

שהרי כתב בספר חסידים סי' יח' שאין לצאת מהבה''כ קודם גמר התפילה.

הרב י. פרץ

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

בכל זאת אין בכך איסור אם יצא לפני סיום התפילה, ובפרט כשכבר אמרו קדיש תתקבל (עי' רבינו מנוח שזה בשביל הנצרכים לצאת), על כן ישקול השכר כנגד ההפסד, דהיינו אם ע"י הנסיעה אתו ירויח להינצל ממכשול בדרכים, או עניינים אחרים לפי מצבו.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

אגדות

 

שלום לכבוד הרב שליט"א, יאריך ה' ימיך בטוב ובנעימים.

רציתי לדעת אם יש מקור לסיפור של שלמה המלך והטבעת שלקח אשמדאי ממנו ובלע אותה ואחרכך זרקה לים ושלמה המלך מצא דג ומצא בתוכו את הטבעת וחזר למלכות וכן לסיפור שנבנה בית המקדש במקום של שני האחים שאהבו אחד את השני?

ועל הצד שאין מקור להגדות וזה מחזק האם אפשר לספר בשביל החיזוק של העניין.

תודה רבה לכבוד הרב

תלמידך נעם כהן

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

א' הסיפור על שלמה המלך עם הטבעת שמצאה נעמה אשתו בדג וכו' מקורו טהור במדרש חז"ל שהובא בעמק המלך ועשרה מאמרות והחיד"א במדבר קדמות ומהרי"ץ בביאור תרגום קהלת ועוד. וכמ"ש בס"ד בנפלאות מתורתך פ' בראשית ע"פ ואחות תובל קין נעמה מד"ה והא.

ב' אבל הסיפור שנבנה ביהמ"ק במקום שנפגשו שני אחים אהובים כשהם מעבירים תבואה מזה לזה, אינו ממקור ישראל, והוא מדמיונות הערביים [וכמו שהרחבתי בס"ד בנפלאות מתורתך פ' וירא ע"פ ויקרא אברהם שם המקום ההוא י"י יראה]. ולא חסר סיפורים טובים ומועילים למדות טובות, ממקורות קדושים. ואם בכל זאת רוצים לספר זאת, נראה שאין קפידא, רק בתנאי שלא להוסיף ולסיים שבגלל כך נבנה שם ביהמ"ק, כי זהו שקר וטעות. והמקום ברוך הוא ירבה בינינו אהבה אחוה שלום ורֵעוּת.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

קדיש עם ארון פתוח

 

שלום וברכה

ראיתי אנשים רבים מקפידים שלא להתחיל קדיש (שלפני מוסף וכד') בזמן שארון הקודש עדין לא נסגר. האם יש לכך מקור הלכתי או דעה כזו בהלכה?

תודה

א. שלמה

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

זו מלתא דסברא, לפי שאם הסוגר את ארון־הקודש יהא טרוד אז בסגירתו, לא יוכל לכוון דעתו בעניית הקדיש, לכן ראוי להמתין. וכמו שמצינו בעניינים דומים.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

צילום

 

האם מותר לצלם כמה דפים לא לצורך רוח ח"ו אלא ללמוד או ללמד, כמו שיש מלמדים ומורים שמצלמים מתוך הספר בכמות מסוימת של דפים ומחלקים לתלמידים?

עמיחי

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

בדרך כלל מותר, אא"כ המו"ל מפרט ומדגיש שלא לצלם בשום אופן וצורה, אזי צריך לקבל רשות ממנו.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

תשובה לשאלת הרב גבריאל מעודה הי"ו מפלורידה ארה"ב, המחבר ספר בענייני דקדוק ושואל האם לעורר על עניין הפיכת המלעיל למלרע בתפילות ובפיוטים.

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

תדפיס. השומע ישמע, והחדל יחדל. העולם אמנם לא מקפידים בכל כה"ג, וכן אצלינו בבמה מדליקין ובמזמור שיר ליום השבת הופכים המלעיל והמלרע בשביל הניגון, והשוא נע לפתח, וכיו"ב. בפיוט לך אלי תשוקתי, ואשמתי וארבתי וכו' עושים מלרע היפך המכֻוון שצ"ל לשון עבר, וקלקלתם היא תקנתם שזה לפי המשקל, כמ"ש בס"ד בשערי יצחק שיעור מוצש"ק בראשית ומוצש"ק לך־לך ה'תשע"ה, ומוצש"ק האזינו ומוצש"ק תולדות ה'תשע"ו, ומוצש"ק נח התשע"ז, וכן ביארנו שם בס"ד לגבי מה שבפיוטים ובברכת כהנים עושים התיבות מלעיל ליופי הניגון, ואפילו בשם השם. וסימניך, רננו צדיקים בי"י. והנח להם לישראל, שאם אינם נביאים וכו'.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

הדפסהוסף תגובה

עוד..

    [1-5]...[11-15]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 16 
  4. 17 
  5. 18 
  6. 19 
  7. 20 
  8. לעמוד הבא
  9.  [21-25]...[26-29]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק
מנויים לחיים
מיני תבלין וקליות
עבור לתוכן העמוד