-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מצות מסורת
אור ההלכה
טריתא
מצות טעמו וראו
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
922 אורחים

השלמה בעניין קול באשה ערווה

    
מספר צפיות: 4039

מתוך השיעור השבועי וארא ה'תשע"א

 

ביקשו לברר, מה שדיברנו בשיעור שעבר [מוצש"ק שמות ה'תשע"א] בנושא קול באשה ערוה. שאלו האם זה נכון ומדויק מה שכתוב בשו"ת שבט הלוי חלק ג' סימן קפ"א. כמובן אינני צריך לחזק את דבריו, אבל כיון שמישהו שאל וקצת ערער, בכל אופן בדרך שאלה, א"כ אולי אסביר את יסוד השאלה ואח"כ אקרא את הדברים בפנים.

הדין של קול באשה ערוה נלמד בגמרא ברכות דף כ"ד מהפסוק 'כי קולך ערב ומראך נאוה'. כך בגמרא בבלי. בירושלמי לומדים זאת מפסוק אחר בנביא [ירמיהו ג', ט'] 'מקול זנותה ותחנף את הארץ', שעיקר העניין הוא ב'קול', והוא הנחשב ערוה. רוב הפוסקים סוברים שמדובר בקול זמר ושירה של אשה, אבל יש כמה פוסקים, והראשונים כבר דנו בזה והביאו צדדים שיכול להיות שכל קול אסור. והראיה מהגמרא במסכת קידושין [דף ע ע"א] שם כתוב שרב יהודה כשביקר את רב נחמן אמר לו נישדר ליה מר שלמא לילְּתא, אמר לו לא, קול באשה ערוה. זו הראיה שמביא הרא"ם, רבי אליהו מזרחי. אבל כבר לפני כן הרשב"א דן בזה וגם המאירי, והם אומרים שזו לא ראיה, כי כיון שמדובר שם על השבת שלום, אומר הרשב"א יש בזה יותר קירוב דעת. דהיינו, בשאלת שלום יש דין קול באשה ערוה, כי יש בזה מצב של קירבה. המאירי כותב בסגנון אחר, שהשבת שלום זה כעין זמר. כנראה הוא מתכוין שאנשים ידידים כשאומרים שלום אחד לשני, אינם אומרים אותו בקול יבש, אלא בקול צוהל של ידידות, ממילא הוי כעין זמר. זה לא דיבור רגיל.

אולם יש כאלה שנשארו עם הדעה השניה, ובאוצר הפוסקים אה"ע סימן כ"א סעיף א' מובאים כמה דעות כאלה. מביאים בשם ספר סם חיי, שאסור לדבר עם אשה זרה אפילו שלא בשעת ק"ש, והוא מביא את דעת מעשי אברהם שחולק עליו, שאדרבה מצינו שאמרו חז"ל אל תרבה שיחה עם האשה ק"ו באשת חבירו, למה אל תרבה, מדוע לא כתוב שאסור לדבר בכלל. ועוד, וכי לא מצאנו שעלי דיבר עם חנה, ואלישע עם השונמית, ודבורה ששפטה את ישראל, ומביא עוד ראיות מהרבה גמרות. ואכן אפשר להביא עוד הרבה ראיות מכל הש"ס שדברו עם נשים.

אבל לכאורה אינני חושב שהרא"ם טעה בזה, כי ברור שהיו מדברים עם אשה, אבל רק אם הדבר היה לצורך. פה, באיסור קול באשה ערוה, הנידון האם רק קול זמר אסור או כל דיבור. א"כ ודאי שכשאשה שואלת שאלה, עונים לה, או אם הוא צריך לשאול אותה איזו שאלה, ודאי שיכול לשאול, אולם הנידון של הרא"ם הוא לא על סתם דיבור, אלא על דבר יותר דק, כמו לשאול אשה בשלום בעלה, זה כבר לא נחשב דבר של צורך כל כך, זה רק עניין של דרך ארץ, של מוסר. שאר הפוסקים סוברים שגם זה נחשב צורך, אבל הרא"ם היה נראה לו שדבר זה אסור. אבל על דיבור של צורך ממש, כשהיא שואלת או שעונים לה, פשיטא שמותר. על זה לא החמיר אדם מעולם. ודאי שכל גדולי ישראל דיברו עם נשים, אפילו משה רבינו דיבר עם בנות צלפחד כמו שכתוב ותעמדנה לפני משה. ברור שזה מותר. כל השאלה היא, לשמוע סתם דיבור שלה. לדוגמא אם היא מדברת עם אשתו והוא שומע, או כמו שיש היום רבניות שמוסרות שיעורים, לשבת ולהקשיב לדיבור שלה זה כבר לא נקרא לצורך. אם יש לו צורך לשמוע אותה זה משהו אחר.

מספרים על הרב מבריסק, הוא קיים את הרמב"ם שכותב שצריך אדם לפקוד דרכי בניו ובנותיו, הוא היה מאזין מאחורי הדלת לשמוע מה הבת שלו מדברת עם חברה שלה. מקשיב מה היא מדברת ומה היא עונה לה, רצה פשוט לראות שח"ו לא ידברו דברים אסורים. תארו לעצמכם, אפילו בתים כאלו צריכים בדיקה, מה יעשו אזובי הקיר.

אם כן פשיטא שכשזה לצורך, מותר. אבל כשזה לא לצורך, לפי הפוסקים שאומרים שרק קול זמר אסור, ממילא גם זה יהיה מותר. אולי זה לא רצוי, אבל אם הדבר לא מביא אותו להרהורים, מותר. אבל קול זמר ודאי שאסור לפי כל הדעות.

היו כאלה שרצו להתיר אשה שלא מכירים אותה [בשו"ת יבי"א ויחו"ד, עיין שיעור מוצש"ק שמות ה'תשע"א], וכבר אמרנו שדחו זאת. על זה מדבר בשו"ת שבט הלוי בסימן קפ"א, אלא דחזות קשה ראיתי בתשובת מהר"ם שי"ק אה"ע סי' נ"ג על הא דקידושין ע' ע"א דאמר שמואל קול באשה ערוה דזה לא שייך אלא אי רואה את פניה או ידעה ומכירה וכו' אבל באינו רואה אותה בפניה ואינה מכירה אין חשש כלל עכתו"ד, א"כ לכאורה מפורש בדבריו כעין מש"כ הגאון בית שערים, ולא עוד אלא דעדיפא מיניה, דהבית שערים כתב דעכ"פ מכוער הוי, והמהר"ם שיק סיים דבלא ידעה אין חשש כלל, וידוע דגאון הזה היה רב גובריה. אומר בעל שבט הלוי, אבל באמת אין ראיה מדבריו להקל בנדון דידן, דהמהר"ם שיק קאי על קול באשה ערוה דקידושין, דהיינו שאלת שלום, וע"ד שכ' הרשב"א מ"מ קול שאלת שלומה וכיו"ב אסור והיינו משום קרוב הדעת, וע"ז כתב הגאון דקקול בעלמא אינו בעצם מעורר תאוה, ולכן בשאלת שלום מותר אלא דבמקום דמכירה, לבו גס בה גם זה אסור וכו', וע"ז מסיים דאם לא ידעה ומכירה ואינה בפניו אין חשש כלל, אבל בקול זמר המעורר חשק והרהור ותאוה חלילה להתיר. דהיינו כל מה שמתיר מהר"ם שיק בשאינו מכירה, לא מדובר על קול זמר, אלא על השבת שלום. זה לא קול זמר, רק שיש לזה דין כעין קול זמר, שכמו קול זמר שאסור משום שהוא מעורר דברים לא טובים, גם בזה יש קירוב של חיבה, אבל זו דרגא פחותה מקול זמר ממש.

ובסוף הוא אומר, ולא יפה עשה בתשובת יביע אומר ח"א ס"א שהביא דברי מהרמ"ם שיק להקל בטייפ [רדיו במקור. אמרנו שאני משתדל לא להגיד את המלה רדיו] ובנה עליו עיקר פסקו להקל, ולענ"ד לא אמרה מהר"ם שיק מעולם. אין מהר"ם שיק כזה, ובעצם אין אחד מגדולי ישראל המוסמכים שיתיר זאת.

ובשבט הלוי חלק ה' סי' קצ"ז אות ג' חזר לדבר על נושא זה וכתב, בעניין קול באשה ערוה וכו' כבר כתבתי דאסור להקל בזה, ואין לדמות הנושאים, ושו"ר גם בס' אוצה"פ מביא מקילים ומחמירים, ופשיטא דהלכה כדברי המחמירים. ואף שיש משמעות בתשובת מהר"ם שיק שנוטה להקל כנ"ל, כתבתי שם דאין להוציא כן מדבריו, ובכל אופן למעשה אסור בזה. ע"כ פשוט מאד דקול באשה של זמר בטייפ [רדיו במקור] אסור מדינא דבין כה וכה מעורר חשק ותאוה. א"כ הוא מסיים בכך שאין היתר כזה, והדברים ברורים.

אבל למי שרצה וטען שאולי במהר"ם שיק לא כתוב כך, אקרא את לשונו באהע"ז סי' נ"ג, מאי דקאמר משום קול באשה, תירץ הרשב"א בברכות שאלת שלום גרע דאיכא חיבה, ולפי זה הוא אומר, אבל נראה שזה שייך אי אינו רואה את פניה או יודעה ומכירה וכו', א"כ ברור שהוא מדבר לפי שיטת הרשב"א, אבל על קול זמר אין בכלל סלקא דעתא להתיר, ולא שייך להתיר זאת.

השאלה היא, שלמה המלך אומר בספר קהלת [ב',ח'], עשיתי לי שׁרים ושׁרות ותענוגות בני האדם שדה ושדות, לכאורה איך שלמה המלך שמע שירת נשים? הוא אומר 'עשיתי לי', שלמה בא להגיד שהוא בחן את כל תענוגות העולם והכל הבל הבלים. עשיתי לי שרים ושרות, התרגום זמריא וזמריתא. בתפסיר של רבינו סעדיה גאון בלשון ערב, מגאנין ומגאניאת. בכל אופן, איך הוא שמע נשים שרות? אלא צריכים לומר שהיו אלו נשיו או פלגשיו. ישנה עוד אפשרות, שיש היתר ב'קול באשה ערוה' אם מדובר באשה שהוא רגיל לשמוע אותה, למשל אם אדם מילדותו כבר מכיר את הקול הזה ואצלו קול זה הינו מצוי ורגיל. אמנם יש פוסקים שקצת מחמירים בעניין ומפרשים אחרת את המושג של קול רגיל, אבל נראה לי שזו הלכה למעשה, ואפשר לסמוך על זה. אדם שרגיל לקול מסוים, עכ"פ מצד הדין מותר.

דרג את הכתבהדירוג כתבה השלמה בעניין קול באשה ערווה: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד בעניין שירה כשרה

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
מאמר מנורת חנוכה

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מועדי השם
ארז יחיאל
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ת"ת עטרת חיים
פעולת צדיק
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
שר שלום קשת
עבור לתוכן העמוד