-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מצות טעמו וראו
טריתא
מצות מסורת
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
445 אורחים

יין שרובו אינו מענבים, האם ברכתו בורא פרי הגפן או שהכל

    
מספר צפיות: 3884

 

מחסי בה'. יום רביעי לסדר בהעלותך ה'תשמ"ט

 

שלו' רב, למעכ"ת ידידי הנעלה שוקד על התורה ועל העבודה כש"ת הרב שלו' ריעאני שליט"א.

 

א) מה ששאלת בעניין היין בזמנינו, אם בעינן שיהיה דווקא רובו ענבים, ולכל הפחות חציו, ורק בכה"ג ברכתו בורא פרי הגפן. או סגי כשיש ענבים יותר מששית. וכבר עמדת על שורש העניין התלוי בפירוש דברי מרן הש"ע והרמ"א בסימן ר"ד סעיף ה' אם פליגי בזה כמ"ש כף החיים שם ס"ק ל"א בשם עולת תמיד, או כדברי המשנ"ב שם שמרן מדבר רק בשמרי יין, אבל יין עצמו מסכים הוא להרמ"א דסגי ביותר מששית:

והנה בכל העניינים שנגעת במכתבך, כבר הרחיב קצת הרב הגאון ר"מ מאזוז שליט"א באור תורה אדר ה'תשד"ם דף שמ"ח ושמ"ט, ושרק ביינות של "כרמל מזרחי" שיש בהם 52% ענבים, [ובגליון אלול ה'תנש"א דף תתל"ד תיקן שצ"ל 100% ענבים] יכולים הספרדים לצאת ידי חובתם אליבא דמרן, ולא ביינות שבהכשר בד"ץ העדה החרדית בירושלם עיקו"ת שפוסקים כהרמ"א דסגי לדידהו בשיעור 15% ענבים עש"ב, והדברים מפורסמים בשם הגרע"י שליט"א בדרשותיו ברבים [ואחר זמן רב נדפסו, כדלקמן אות ג' ד"ה אחר.]

ואני דיברתי כעת עם אנשי ועד הכשרות של בד"ץ ירושלם הנז"ל, ואמרו לי שעכשיו כבר אין חשש, כי בכל היינות והמיצים שלהם יש שיעור 70% או 80% ענבים ע"כ. אבל אחרים הכחישו דבריהם שזה לא יתכן, אמנם ידוע שיש קנאה ותחרות בעוה"ר וקשה לעמוד על האמת, ושו"ר בגליון אלול הנז"ל שבחוברת מדריך הכשרות שהדפיסו כתוב שעכשיו יש רוב ענבים, עוד כתב שיש ממיצי ענבים שלהם שיש בהם רק 55% ענבים ע"ש, ועכ"פ הדבר צריך פיקוח שלא יחזור הדבר לקלקולו במשך הזמן, כמו שאירע בדברים אחרים. ואין להאריך. וראיתי כתוב שביינות של כרמל מזרחי אין אפילו טיפה אחת של מים. גם הם מפוסטרים מחשש מגע גוי, ועיין בספר קידוש כהלכתו פי"ג סעיף י"א וי"ז:

והנה עיקר המחלוקת בזה, היא בין רבני אשכנז עצמם, אלא דפלוגתייהו היא איך לפרש דעת מרן שהספרדים קיבלו הוראותיו. והכף החיים (הספרדי) הביא בזה את דברי העו"ת (האשכנזי) דלעיל. ובס"ק ל"ג הביא את דברי האשל אברהם (שהוא הפמ"ג, והיה ג"כ אשכנזי) ועפ"ז הכריע הכה"ח שיהיה לכל הפחות חצי יין נגד חצי מים. מאידך המשנ"ב (שהוא ג"כ אשכנזי) פירש דלא פליגי מרן והרמ"א. והכף החיים לא היה לפניו אז ספר המשנ"ב, ואעפ"י שהוא מזכירו כבר בסימן קכ"ד סס"ק מ"ח, מ"מ ניכר שלא היה לפניו בקביעות עד שהגיע לחלקים האחרונים של ספרו, כאשר יתבונן המעיין. ואילו היה רואהו, ודאי היה מביאו. והמשנ"ב הלא כבר ראה דברי הע"ת, שהרי בפירוש רמז לדבריו בקיצור בשער הציון שם אות כ"ד. כמו-כן, לא ראה הכה"ח בזה, את דברי הגר"א בביאורו, אשר עליו מיוסדים דברי המשנ"ב. [וע"ע ביאור דברי הגר"א באריכות, בס' דמשק אליעזר בסימן ר"ד ובסימן ער"ב]. גם אני רואה שבעל שתילי זיתים (התימני) לא השמיט הגהת הרמ"א כאן, כדרכו במקום שהוא חולק על מרן. מוכח שסובר דלא פליגי, כהגר"א והמשנ"ב. [והיין בתימן אף שהוא משובח, מ"מ חלוש הוא הרבה מאשר בזמן חז"ל, שאם מוזגים אינו אלא במעט מים. ויין-צימוקים, עשו בשליש ענבים, וכשני שלישים מים. וע"ע תשובת הר"ר אברהם בנו של מהרי"ץ, בסוף שו"ת פעולת צדיק חלק ג', סימן א'. ומצאתי מעניין זה בכת"י מה"ר חיים קורח זצ"ל בזה הלשון, סימן ער"ב, לעניין מי שריית צמוקים, יש מפקפקים על מה שנוהגים ליתן מים הרבה וכו' צריך ליזהר שלא יתן כל כך מים שיהיו הצמוקים אחר שנתגדלו אחר מששה במים, שאז ודאי הוה ברכה לבטלה, עיין בכור שור במס' בבא בתרא, עכ"ל מהרח"ק. והאחרונים האריכו בזה].

ומצאתי להכנה"ג בסימן ער"ב שכתב דמדברי הרשב"א נראה דשיעור רמא תלתא ואתא ארבעה שנתנו בשמרים וחרצנים, כן הוא אף ביין. אבל מדברי הטור נראה דביין עצמו אעפ"י שיש בו מים יותר מעל חד תלת, כיון שיש בו טעם ומראה יין מקדשין עליו, וכן מצאתי בתשובה כת"י להרא"ם וכו'. ואח"כ ראה בב"י יו"ד סימן קכ"ג (גבי יין-נסך) שהביא בזה מחלוקת בין הרשב"א והרא"ש והר"ן, ונראה שם שדעת הרשב"א כהרא"ש דביין לא נתנו שיעור שנתנו לשמרים עש"ב. ובמג"א סימן ר"ב ס"ק כ"ח, וכף החיים שם ס"ק פ"ו הביאו מדברי הכנה"ג בקיצור נמרץ דאפילו לא רמא תלתא ואתא ארבעה, מברך עליו בפה"ג ומעין שלוש ע"ש:

גם יש דברים מחודשים בזה בערוך השולחן סימן ר"ד סעיף ט"ו וט"ו ששם יין תלוי במנהג המדינה, ואין בזה דבר מקובל למשה מסיני רק בזמן חז"ל תפסו בני המדינה דכל שהוא פחות מחלק רביעי אין שם יין על זה וכו' ע"ש. ואם דבריו מתקבלים על הדעת, יהיו גם המה סניף לעניינינו דשפיר דמי לברך בפה"ג כל שאין היין אחד מששה. שו"ר שיש לדבריו מקור ממ"ש מהרי"ל והובא במג"א ס"ק ט"ז, יין שראוי לשתייה ע"י מזיגה גדולה כל כך, ושתו ליה אינשי במקום יין ע"י מזיגה זו דלא נימא בטלה דעתו אצל כל אדם ע"ש. וע"ע שו"ת ישועות מלכו או"ח סימן י"ג, ושו"ת תפארת יוסף או"ח סי' י"ד, ושו"ת מנחת יצחק חלק ח' סימן י"ד:

ב) אחר זמן עיינתי בשורש הדברים בספר עולת תמיד, ותמהתי על הכה"ח שלא דקדק בהעתקתו במחכת"ה. כי מה שכתב בשמו דדברי הרמ"א בשם האגור הם דלא כמרן שכתב שמשערין לפי מה שנוהגים למזוג, רק כל שעדיין נרגש טעם היין מברכין עליו בפה"ג אעפ"י שנוהגים למזגו בפחות וכו' ע"ש, זה אינו דעת העולת תמיד למסקנא, רק דברים אלו הם בקושייתו על הרמ"א, אבל בתר הכי מסיק דצ"ל שהבין הרמ"א דבעי גם כן שנוהגין בכך לשתות על דרך זה יעוש"ב. ומעתה שפיר מבואר שגם דעת מרן אפשר להסכימה עם זה. [והכה"ח העתיק הדברים שלא בדרך קושיא ותירוץ, אלא קבע הקושיא כביאור, והתירוץ כפרט, והבן. והוא פלא] . ונכלל זה במה שכתב בשלחן ערוך שנראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין באותו מקום, אע"ג דעיקרו בא לחומרא לאפוקי דלא סגי על חד תלת כבזמן חכמי התלמוד. מ"מ סברא זו יכולה להיות גם לקולא, ועל כל פנים הרמ"א מפרש כן בכוונתו, והי זוהי דרך ישרה למעבד שלמא בין רבנן, דאפושי פלוגתא לא מפשינן:

מה גם שדברי האגור אלו, הביאם גם כן מרן עצמו בב"י, ולא כתב שזה חולק על דברי רבינו יונה שהביא לעיל. אע"ג דאשכחן שהביא בב"י דעות חלוקות ולא פירש שבמחלוקת שנויה (עיין מ"ש בס"ד בבארות יצחק הל' דברים הנוהגים בסעודה ס"ק פ"ד סוף ד"ה והרשב"א, בדף קנ"ו) מ"מ זוהי מילתא דלא שכיחא. וגם מדברי הרמ"א בדרכי משה הארוך, נראה שאינו מחלוקת, וכמו בלשונו בש"ע דמוכח שלא בא בזה לחלוק אע"ג דאשכחן זמנין דפליג ולא כתב בלשון יש אומרים. מ"מ אין צורך להמציא פלוגתא בכדי:

ועדיין יש מקום עיון מצד דברי הפמ"ג שכתב בהדיא שיינות שלנו שאינם חוקים כל כך, כל שיש רוב מים ראוי לברך שהכל ע"ש. אבל יש להשיב דכל זה אינו אלא בזמנו שלא מזגו כן, משא"כ בזמנינו שבהרבה יקבים עושים כן יין לרוב, חשיב דרך מזיגה בכך במקומותינו. [וצ"ע בזה, דאפשר אינו אלא מפני המצאות חמרים שונים המהפכים הטעמים, שהרי יכולים בזמנינו להמציא טעם יין אף בלא ענבים כלל, כידוע שבענייני מזון האידנא יש הרבה שכלולים וחידושים, חכמות וערמות. אמנם עיין מג"א ס"ק ט"ז שמשקים אחרים קילי טפי ממים דלא כהט"ז]. והכי מוכח מדסיים עלה הפמ"ג לעיין באליה רבה, והמעיין יראה ששם הביא דברי הע"ת דעכשיו שאין מוזגים היין במים כלל, אפילו כשהמים פחות מהיין אין מברכין עליו בפה"ג. ומפני שהוא עצמו סיים על זה בצריך עיון, כתב הפמ"ג באופן אחר שכשהמים יותר מהיין ברכתו שהכל, וגם זה לא מדינא רק חומרא כדדייק לשון ראוי דנקט. וראיתי בשערי תשובה הל' תשעה באב סימן תקנ"א על סעיף ט', דמוכח שגם בזמנינו השיעור הוא ששה חלקים נגד היין לעניין ברכת בורא פרי הגפן. וע"ע מג"א סס"ק ט"ז, ובמחצית השקל שם הוסיף להביא עליו דברי הא"ר דלעיל, דאפילו הרוב יין אינו מברך בפה"ג ע"ש. והנה המעיין יראה שהא"ר לא הכריע כן בהדיא, כי העתיק לשון הע"ת עם סיומו שלמעשה צריך עיון, אמנם הא"ר הוסיף דנראה שלכן השמיט הלבוש את דברי הרמ"א ע"ש. ובעיניי ההדיוט יפלא שיסמוך על השמטה בעלמא מה שכמדומה אין זה דרכו, ועכ"פ הלבוש הביא דברי הש"ע שתלוי במזיגת המקום וא"כ י"ל דבזמנינו הוי דרך מזיגה בהכי. ואיך שיהיה נראה עכ"פ דהא"ר לא החליט הדין בזה הלכה למעשה:

עוד יש לדון מצד שמרן הביא סברת האגור בב"י ולא בש"ע, ובה"ג הרבה סוברים שטעמו משום דלית ליה האיי סברא. ויש לדחות דבנדון דידן איכא למימר שזה עצמו נכלל בדבריו שבשלחן ערוך כפי שכתבנו בס"ד לעיל ד"ה אחר, וביאור הדברים על פי סברת ערוך השלחן דלעיל אות א' ד"ה גם:

ג) עוד מצאתי סמך ממה שכתב מהריק"ש בערך לחם על סוף סעיף ה' בזה"ל, והוא הדין ליין מזוג במים, ויש אומרים דאחד בתרי בטיל עכ"ל. וכוונתו דמה שכתב מרן בסוף הסעיף דנראה שמשערים כמזיגת יין שבאותו מקום, לא תימא דדווקא בשמרי יין דקא עסיק ביה הדין כך, אלא הוא הדין ליין עצמו. ויש שחולקים ואומרים דאחד בתרי בטיל, ר"ל שאם יש שליש יין ושני שליש מים לא מהני לברך בפה"ג, אלא בעי יין טפי. והשתא יש לתמוה הלא אם ביין קאמרינן דלא מהני על חד תלת ר"ל שרביעית יהיה יין ושלושה חלקים מים, אלא בעינן טפי, הלא השיעור הגדול מזה הבא אחרי רביעית, הוא שליש. ואם היש אומרים באו לחלוק על זה, ולומר דהא נמי לא מהני, יותר היה להם להגביל השיעור דמהני ודוק. ואף שיש מקום לדחות קושייתנו זאת, מ"מ קשה טפי דלא אשכחן דעה זו בשום מקום, ובפרט שאין דרך מהריק"ש להביא שיטות פוסקים בלא לציין מקורם אא"כ הובאו כבר בבית יוסף, וכאן ביקשנו ולא מצאנו:

אכן נודע הדבר שיש טעות סופר בדבריו וצ"ל דחד בשיתא בטיל, והן הנה דברי האגור בשם ר"ת שהובאו בב"י וז"ל, לעניין ברכה הוכיח ר"ת דחד בשיתא בטיל, דלא חשיב טעמא. ואי הוי יותר מחד בשיתא, הולכין אחר הטעם וכו' ע"כ. מעתה מתבאר שסובר מהריק"ש שממרן עצמו אין הוכחה על דעתו לעניין מזיגת יין, כי לא כתב זאת אלא מהריק"ש מדנפשיה דהוא הדין, אבל אין לו ממנו הכרח לכך ומסברא יש לחלק. ועוד דמכל-מקום גם מהריק"ש שהוא ספרדי הביא עכ"פ את דעת האגור בשם יש אומרים, מכלל דלאו סברא דחויה היא, וא"כ בשעת הצורך ודאי יש לסמוך עליה לפי דעתו. וזה דלא ככף החיים שכ' שאפילו בשעת הדוחק שאין לו כי אם מעט יין, לא ימזוג יותר ממחצה מים על מחצה יין ע"ש. ולשאר פוסקים שהבאנו לעיל, אפילו שלא בשעת הדחק שפיר דמי. [וכ"פ הרה"ג ר"מ שתרוג בשו"ת ישיב משה ח"א סי' רנ"ב יעו"ש]:

ואם תמצי לומר סוף סוף ספק הוא, מאחר דמיעוט פוסקים סוברים שברכתו שהכל, א"כ ספק ברכות להקל [ועי' לבוש ושתילי זיתים]. דע דאנן נקיטינן דלא אמרינן סב"ל נגד הרוב, כמו שביארנו בס"ד בתשובה שבחלק א' סימן מ' אות א' ד"ה וחזרתי. [שוב מצאתי שבס' פני האריה החי סימן ל"ח סובר להחמיר שכל עוד אין היין יתר על המים אין לקדש עליו ולברך בפה"ג. והגאון בעל משנ"ב נסע אליו והתווכח עמו, דסגי ביין טהור משהו יותר מששית. וכמובא בס' החפץ חיים, חייו ופעלו, ח"א דף ר"ז]:

 

ומכל הני טעמי תריצי, נראה לפענ"ד שאין הדין הזה מוכרע, ויש סמוכות גדולים לדברי האומרים דסגי ביותר מששית ענבים שתהיה ברכתו בפה"ג ומקדשין עליו, באופן שזהו דרך המזיגה באותו מקום, ממילא הוא הדין ליין שבזמנינו שבהרבה יקבים עושים אותו כך. הלכך דעביד כמר עביד, ודעביד כמר עביד. וירא שמים יצא ידי שניהם ולא יקדש עליו, ולא יברך עליו בפה"ג אלא שהכל [גם לא ישתה רביעית בבת אחת, כדי שלא יכנס לספק ברכת מעין שלוש, לפי שיש אומרים שאין כרכת בורא נפשות פוטרת מעין שלוש אפילו בדיעבד. עיין בתשובתינו דלקמן סימן ס"ט. וע"ע שו"ת פנים מאירות ח"ג סימן כ"א, ושו"ת מהר"ם שיק או"ח סימן פ"ד] אא"כ לכל הפחות מחצה הוא מענבים. אבל בשעת הדוחק, ודאי שפיר דמי להקל:

[אחר זמן רב נדפס שו"ת חזון עובדיה על הלכות פסח, ושם בסימן ו' מדף ע"ט, העלה שאסור לברך על יין כזה אלא שהכל. אך המעיין בדברינו ימצא תשובה על הכל. הן אמת דלספרדים ראוי להחמיר בזה טפי, מאחר שדרכם לפסוק סב"ל אפילו נגד רוב הפוסקים, משא"כ האשכנזים וכן הוא לדידן התימנים וכמ"ש לעיל. ובצפונות גליון ט' דף ס"ב ס"ג, ראיתי דברים העולים בסגנון אחד עם מה שכתבתי]:

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

ט"ו בשבט וברכות

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
פעולת צדיק
ארז יחיאל
אור ההלכה
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ת"ת עטרת חיים
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
שר שלום קשת
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מועדי השם
עבור לתוכן העמוד