|
מוצש"ק נשא התשפ"ג60:00 דק' 20 עמ' |
||||||||
מספר צפיות: 2420 | ||||||||
נושאי השיעור: המשך משיעור קודם בעניין חתימת הברכה בכל יום ויום 'נותן התורה' בלשון הווה. המשך [משיעור מוצש"ק ויקהל ופקודי התשפ"ג] ביאור הרמז שבפסוק [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, כלפי המברך יחידי שאין מי שיענה אחריו אמן וכו', האם נברא מלאך מן הברכה למרות שהאדם בירך שלא בכוונה, והרחבה בכללות עניין הכוונה והמחשבה במצוות. דברי הרמב"ם בהלכות ת"ת בעניין קביעת עתים לתורה ביום ובלילה, תירוץ על הקושיא כיצד דבר זה נלמד מן הפסוק [יהושע א', ח'] וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, אשר נאמר מפי הקב"ה ליהושע דוקא. שלושה פירושים בביאור עניין 'קביעות' עתים לתורה, הרחבה בפירוש הג' המובא בבן יהוידע להגרי"ח כי זהו מצד 'כל קבוע כמחצה על מחצה דמי', שלושה תירוצים על השאלה כיצד נהיה הדבר כאילו למד תורה כל היום, וביאור דברי מהרי"ץ בעניין דלעיל. | ||||||||
ח' סיון ה'תשפ''ג | ||||||||
|
||||||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|