| נושאי השיעור: ביאור מהר"ם אלשיך לגבי הפסוק [במדבר י', ט'] וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וגו', כי הסיבה שכתוב 'הצר' ולא 'הצרה', מפני שצריכים לזכור כי הצרה באה בגלל השטן המקטרג. בעניין המלחמה המתקיימת כעת עם אירן, נלמד לקח מדברי רבותינו ז"ל [בפרקי דרבי אליעזר ובמדרש שמות רבה] בעניין הפסוק [שמות י"ד, י'] וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וגו', כי 'הקריב' היינו - הקריב את ישראל לאביהם שבשמים. סגולת מזמורי תהלים, נגד טילים. פחד מָות, מכפר על עון מיתה. גם תלמידי חכמים וצדיקים צריכים לפשפש במעשיהם ולעשות תשובה. בזמנינו קודם ביאת המשיח, יש להתחזק בפרט בענייני שמירת הלשון, כמ"ש החפץ חיים בספרו זכור למרים. עצה טובה שהאדם יבחר לכל הפחות יום אחד בשבוע או בחודש, שבו יהיה שמור מעשרת חטאי הלשון. חמינאי - כשמו כן הוא - משורש המן הרשע. יש ברשעים ניצוץ של קדושה בכדי שיתקיימו, כמו האות ה"א בשם פרעה. רמז באותיות יו"ד אל"ף יו"ד, אשר נוספו לשם חמינאי, חוץ מאותיות המ"ן. כיצד משה ואהרן נכנסו אל פרעה, למרות שהיתה לו שמירה. כאשר ישנה בעיא של צניעות בעת השהייה במקלטים, אדרבה המקום הוא בלתי מוגן. בעניין השם שנתנו למלחמה עתה 'עָם כְּלָבִיא', הדבר מכֻוון עם ג' ראשי תיבות - בתורה ובנביאים ובכתובים – של תיבת כלבי"א, והרמז שבהם. ופשט הפסוק 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא וגו'. בתפילת 'אבינו מלכנו, כלה כל צַר ומשטין מעלינו', אין לקרוא את המלה 'צר' בקמץ, למרות שכך כתוב בתכאליל כת"י, כי הם העתיקו זאת כך מסידורי הספרדים. התביר הוא טעם מעמיד, רק ששוברים אותו בסוף. ראיה לכך שאבותינו נע"ג לא הכירו את מבטא הספרדים. תשובה למכתב מאת הרב גיורא כהן הי"ו, לגבי גירסת 'אנשי חלק הדקדוק' בפסוק 'אֶֽמְצָאֲךָ' בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ [שיר השירים ח', א'], ובפסוק [שם ז', י"ד] 'הַֽדּֽוּדָאִים' נָתְנוּ רֵיחַ. תשובה לשאלתו הנוספת, בעניין הפסוק שבפרשת תזריע, וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ׀ לָבָ֗ן, האם מעמידים בתיבת 'בנגע'. |
.gif?BannerID=26 "-")
.jpg?BannerID=36 "מרן")
.jpg)
.jpg)
60 דק' 
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg?BannerID=48 "מצות טעמו וראו")
