-
פורים
-
חיפוש מתקדם
 
 

 

השיעור השבועי

מפי מרן הגאון

הרב יצחק רצאבי שליט"א

מוצש"ק "וישב "

ה'תשע"ה ב'שכ"ו

      
להגדלה לחץ כאן 

השיעורים השבועיים

מאת מרן שליט"א
לצפייה ולקריאה 

להאזנה והורדה
קטעים לצפייה לפי נושאים


 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
עולם הדפוס
ישיבת פרי עץ חיים
פעולת צדיק
ת"ת עטרת חיים
ארגון ובנה
אור ההלכה
מנויים לחיים
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
138 אורחים

מיחייב איניש לבסומי בפוריא – מה המקור לדין זה, ועד כמה חייב לשתות

    
מספר צפיות: 1637

מתוך "שערי יצחק" טבת - אדר ה'תש"ע - השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק תרומה ה'תש"ע

 

הגמרא במסכת מגילה דף ז עמוד שני מביאה מימרא, אמר רבא, סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, מאי טעמא, ימי משתה ושמחה כתיב. אדם שעשה סעודה בליל פורים, לא יצא ידי חובה, למרות שזה כבר פורים. לא מדברים על מוצאי פורים, שאז פשיטא שפורים נגמר. אבל אפילו בליל פורים, לא יצא ידי חובתו.

כמה שורות לפני כן מביאה הגמרא, מימרא אחרת שלו, אמר רבא, מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

פה צריכים להבין, לא כתוב שום טעם ומקור לזה. במימרא השניה הוא מביא פסוק ימי משתה ושמחה, ימי ולא לילה. אבל שחייב איניש לבסומי עד דלא ידע, הוא לא מביא שום מקור. וכי אפשר להגיד הלכה בלי שום מקור, בלי שום אסמכתא? והדין של רבא לא נזכר בשום מקום, לא במשנה ולא בברייתא, לא בכל החכמים שהיו לפניו, ולא בשום ספר מספרי חז"ל.

דיברנו על זה בשנה שעברה, אגיד לכם דברים שהתחדשו לנו בנושא הזה. לא ניכנס שוב לכל הנושאים שדברנו בעבר, בעז"ה אני מקוה שהדברים יכתבו ויתפרסמו, אולי נזכיר ממש בקצרה מה שדברנו ומה התחדש ונוסף לנו, או מהלכים אחרים לחזק את הדברים שכבר אמרנו.

לכל הלכה שהגמרא אומרת, מביאים אסמכתא וסייעתא, צריך להיות מקור או פסוק, או שמביאים תנאים שאומרים כך. לדוגמא, חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום, שנאמר אלד'י אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי. נשים חייבות במקרא מגילה, אמר רבי יהשוע בן לוי, שאף הן היו באותו הנס. מביא סברא, מביא טעם. אבל פה, במימרא של רבא לא כתוב שום מקור וגם לא שום טעם.

הבאנו בעבר, שאכן אחד מהגדולים, ספר שתי ידות מביא, שרבא בעצמו חידש את הדין הזה. דברנו שקשה לקבל את זה, כי לא מצאנו דברים כאלה. הוא אומר שזה תלוי בבחינת נשמתו עם יין, נשמת לוט, אומר דברים ע"פ הנסתר. קשה לקבל את זה, וגם מצאתי במפורש בספר אזני יהושע, שכותב שזו תקנה של מרדכי ובית דינו, אבל השאלה מאיפה רבא ידע את זה. אם יש תקנה של מרדכי ובית דינו, מרדכי ואסתר שקבעו בזמנו את ימי הפורים, קבעו את קריאת המגילה משלוח מנות ומתנות לאביונים, וגם קבעו שחובה להשתכר, למה הדבר לא כתוב במגילה? ואיך זה שכל המשניות והברייתות, תוספתא וכל ספרי חז"ל, מכילתא ספרא וספרי, לא מזכירים כזה דין, עד שרבא שהיה אמורא בא ואמר את זה? וכי עד אז איך קיימו את זה, או שלא קיימו.

הבאנו את היסוד שאומר רבינו חננאל במסכת סוכה, שהגמ' שם מקשה על ר' שמעון בר יוחאי ממימרא של רבא וממימרא של אביי, ואומר ר"ח מה אתה מקשה על תנא מאמורא, אלא ללמדך שמה שאמרו האמוראים, הכל בידיהם קבלה מהנביאים. דהיינו, האמוראים יכולים לפלפל, להגיד קושיות ותירוצים, אבל לא לחדש דין שאין לו שום מקור. ואם אתה רואה שאמורא אומר דבר שאין לו שום מקור, פירושו שהיתה לו איזו קבלה במסורת מדור לדור שהדבר כך. לכן הגמ' מקשה על תנא מאמורא, כי ודאי שמה שהאמורא אמר זה לא מעצמו, אלא מסורת בידו.

אם כן, רבא אמר את הדין הזה, כיון שכך היתה קבלה בידו. ואם נקשה, למה עד עכשיו לא נכתבה הלכה זו, צריכים לומר שכנראה הדבר היה פשוט וברור. זה מה שדברנו בשנה שעברה באריכות, ורבינו חננאל אומר את היסוד הזה גם בגמ' חגיגה דף יב עמוד ב, שם הגמרא מדברת על ענין של שבעה רקיעים, מה כל רקיע משמש, וגם שם הוא אומר שהכל בידם הלכה למשה מסיני. פה כמובן לא שייך להגיד הלכה למשה מסיני, אלא תקנת מרדכי ובית דינו. מרדכי היה נביא, וודאי שיכל לקבוע דברים כאלה לדורות.

ליסוד הזה, מצאתי השנה ב"ה סייעתא, בפירוש מגילת אסתר של הרמב"ם. יש פירוש המיוחס לרמב"ם, לא בטוח שזה הרמב"ם בעצמו, אבל ודאי שזה אחד מהראשונים. גברא רבא שקשור לרמב"ם, אולי נכדו. בכל אופן רואים שהדבר פשוט אצלו. הוא כותב על הפסוק ותכתב אסתר המלכה וכו' את אגרת הפורים הזאת השנית וכו' לקים את ימי הפורים האלה בזמניהם, מרדכי ואסתר כתבו ספר דברים רכים, דברי שלום ואמת בענין כתיבת המגילה, ידוע שהגמרא דורשת דברי שלום ואמת כאמיתה של תורה, מה ספר תורה צריך שרטוט אף מגילת אסתר צריכה שרטוט. שרטוט מעכב כמו ספר תורה. ויש דברים שהמגילה נקראת אגרת, דברים שיותר קלים מס"ת. יש כמה דינים כך וכמה דינים כך. וממשיך ואומר, קבעו לחובת קריאתה בכל קהילות ישראל. ואכן יום ארבעה עשר הוא חג, וכל העושה בו מלאכה לא יראה סימן ברכה. וחובה להשתכר בו, ולתקן מאכלים טובים כפי אשר תשיג יד האדם. וכל אשר יוכל לעשות צדקה, יתן וירחם על עניי ישראל, כפי ששמו אותו לחג, מרדכי ואסתר וכל הנכבדים עליהם השלום. אם כן הרמב"ם מזכיר גם ברישא וגם בסיפא, שזו תקנה של מרדכי ואסתר. ובכלל זה מזכיר באמצע את ענין חובת השכרות. זו הוכחה שהיה לו פשוט, שאכן לא רבה חידש את הדבר, אלא שכך היה קבוע ההלכה בכל הדורות מאז שנקבעה מגילת אסתר. זו תשובה אחת.

דבר שני, לכאורה יכלנו לתרץ את השאלה בצורה אחרת. שבעצם שתי המימרות של רבא הם מימרא אחת. אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, וסעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו שנאמר ימי משתה ושמחה. דהיינו, הטעם שהביא רבא הולך על שתי הדינים, כשאמר 'ימי' זה ראיה לדין של יום ולא לילה, ו'משתה' הכוונה שצריכים לשתות. א"כ המקור להלכה שלו הקודמת, מיחיב איניש לבסומי בפוריא, היא מהמלה משתה.

הרי גם בימים טובים יש ענין לשתות יין, אבל לא כתוב משתה. כתוב בתורה ושמחת בחגך, והגמ' אומרת במסכת פסחים, אין שמחה אלא בבשר, ואין שמחה אלא ביין. כמה יין צריך לשתות? כל אחד בצורה שישמח. בפורים כתוב פעמיים משתה ושמחה, דהיינו מדגישים את ענין השתיה, א"כ לומד רבא שפורים יותר מימים טובים אחרים. ואת החילוק הזה, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, זה כבר אומר רבא מסברא. דהיינו שעור השכרות עד דלא ידע, הוא דבר שהיה אצל רבא בקבלה, והוא רק נתן לזה אסמכתא מהפסוק ימי משתה ושמחה. ומה שהגמ' הכניסה באמצע את הסיפור של ר' זירא, כי זה קשור ללבסומי, אבל בעצם זו מימרא אחת.

יש בזה אולי קצת דוחק מסוים, אבל מצאתי מקור לאחד מחכמי תימן הראשונים, שנראה שכך הבין או שהיה לו מקור כזה. רבינו נתנאל בן ישעיה, מחבר של הספר נור אל צ'לאם. יש לו פירוש של מגילת אסתר, זה נדפס באגדתא דמגילה. על הפסוק ימי משתה ושמחה הוא אומר, ימי משתה ושמחה, חייב אדם לשתות עד שלא יכיר בין ארור המן לברוך מרדכי. משמע, שההלכה נלמדה מהפסוק  הזה.

אגב, יש פה עוד הרבה חידושים בספר הזה. יש דברים שממש צריכים עיון מעמיק כדי ליישב אותם. הוא כותב למשל אח"כ, נזכרים ונעשים, נזכרים בלילה ונעשים ביום, מכאן למקרא מגילה שהוא שתי פעמים, אחד בלילה ואחד ביום. משמע לפי זה, לא כפי מה שבדרך כלל מקובל בפוסקים שיש הבדל בין קריאת המגילה בלילה לקריאת המגילה ביום. המג"א אומר שעיקר הקריאה היא ביום, לכן האשכנזים מברכים שהחיינו גם ביום אפילו שכבר קראו בלילה, כי הקריאה העיקרית זו קריאת היום. הנודע ביהודה אומר ומביא אותו שערי תשובה, ועוד באחרונים מצוי, שקריאת המגילה ביום היא מדברי קבלה, וקריאת המגילה בלילה היא מדרבנן. ביום זו תקנת מרדכי, ובלילה חכמים הוסיפו, בדורות היותר מאוחרים, ולכן הביאו לזה פסוק אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי. אבל לא מרדכי תיקן את זה. לכן יש יותר ענין לדקדק ולשים לב בקריאה של היום. אבל לפי דברי רבינו נתנאל בן ישעיה, שתי הקריאות כתובים במגילה. נזכרים בלילה ונעשים ביום מכאן למקרא מגילה שתי פעמים. יש לשתיהם מקור במגילה. אבל זה דבר שצריך עיון ויש לברר עליו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-8]
שמן למאור

 


 

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

אוצר ספרי תימן

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

שר שלום קשת
ארז יחיאל

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד