ניתן להעביר "קמחא דפסחא" עבור משפחות נזקקות ברוכות ילדים, אשר מתקשות מאד בפרנסה במשך כל ימות השנה, ועל אחת כמה וכמה בימים אלו של ערב חג הפסח הבעל"ט, ובכך לאפשר להן לחגוג את החג בכבוד. וכבר כתב מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר הלכות יום טוב סימן צ"ח סעיף ח': "וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל גם ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האֲמֵללים, שנאמר והלוי והגר והיתום וגו'. אבל מי שנועל דלתי חצרו, ואוכל ושותה הוא ואשתו ובניו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כרסו, ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אוֹנים להם, כל אוכליו יִטַּמָּאו, כי לַחְמָם לנפשם. ושמחה כזאת, קלון הוא להם, שנאמר וזֵריתי פֶרֶשׁ על פניכם, פרש חגיכם". כל תרומה (בקישור המצ"ב) תתקבל בברכה! ועל כל התורמים והמסייעים תחול ברכת טוב, תזכו לשנים רבות ומועדים טובים אכי"ר.

במדור "חודש ניסן וחג הפסח" תמצאו קבצים לצפייה ולהאזנה, לקריאה ולעיון, ובהם תכנים בהלכה ובאגדה מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, כפי מנהגי ומסורת אבותינו הקדושים ק"ק תימן יע"א. עידכונים נוספים בקרוב!

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין הקב"ה שאין בו ממאורעות הגוף, והמשך לגבי מה שאמר המן הרשע לאחשורוש, כי עַם ישראל ישֵנים מהמצוות כעת, והקב"ה יָשֵׁן. וחידוש נחמד מהדרשן הגר"י גלינסקי זצ"ל בעניין זה, י"י מֶלֶך, י"י מָלָך. התעוררות וחיזוק האמונה כעת בזמן המלחמה עם איראן. תשובה לטוען כי מכך שהרמב"ם לא כתב בעניין 'והלכת בדרכיו' – מה הוא שמח אף אתה תהיה שמח, משמע דלא שייך שמחה אצל הקב"ה. האם שלמה המלך כתב ספרי חכמות, חוץ ממשלי קהלת ושיר השירים, וחילוקי הדעות האם שלמה המלך היה יותר חכם ממשה רבינו. עַם ישראל, הוא לב העולם. דברי הגר"ש וולבה בעניין ספר הזוה"ק שכתב רשב"י, כי אחריו גם אצל הגויים היו ספרים שהכילו מתורת הסוד היהודית. וגם בדורות שאחרי כן, קמו אצל הגויים תנועות אשר נוסדו על תורתם של חכמי ישראל. בעניין 'עוגיות פורים', שרצוי להימנע מלקראם בשם אָזני המן. תשובות לשואלים בעניין ירידה למקלט, וכניסה לחדר מוגן וכד' כעת בזמן האזעקות. הזדמנות לקיים מצות ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ולא להתעצל בגלל הטִרחא. מה נקרא 'יראה שׁוֹטָה'. שכיח היזקא. 'משלוח מנות' נוסף מהרה"ג חיים לוי הי"ו, בעניין הכשפים והמזיקים, אם הם קיימים גם בזמנינו.

"בכל אופן, נראה לפי עניות דעתי, שבשכונת רמות צריכים לקרות בחמשה עשר, ולא בארבעה עשר. בארבעה עשר הם פטורים מן הקריאה. ועיקר הסברא היא, ששכונה בתוך ירושלם לא נדונית כמו עיר שעל יד ירושלם, אלא כחלק מירושלם. היא מקושרת לירושלם בכל הדברים"

בירור הלכתי בעניין קריאת פסוקי הגאולה שבמגילת אסתר ע"י הציבור בקול רם. ובעניין הפסוק 'כי גדול מרדכי בבית המלך'. חידוש בפסוק 'ליהודים היתה אורה'. ביאור שיטת הגאונים שקודם הציבור קורא את פסוקי הגאולה, ואחריהם קורא החזן. דעת המזרחי ומהר"י ונה בעניין זה, ומשא ומתן בדבריהם. בעניין מנהג העיר צנעא, שהעניים היו מקבצים נדבות בעת קריאת המגילה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תצוה – זכור, התש"פ בשל"א.

"הלכך נקיטינן כפי שורת ההלכה שיוצאים ידי חובה גם במשלוח יין, או שאר משקה חשוב. אבל לכתחילה ראוי להחמיר שיהיו שני מיני אוכלים דוקא, לצאת ידי חובת כל הדעות: ואחתום בשי"ש טו"ב, מייחל ומצפה לקול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו"

שו"ת: תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין מי נחשב בגדר "עני" בזמנינו, שאפשר לתת לו מתנות לאביונים ביום פורים? והאם אברכי כוללים ובחורי ישיבות כלולים בגדר זה? והאם נתינת דמי פורים לילדים נחשבת כמתנות לאביונים?

ונשמרתם מאד לנפשותיכם! "בואו ונחזיק טובה מרובה מעומקא דליבא להאיי גברא רבא ויקירא כש"ת הרה"ג אשר מורסקי שליט"א מהעיר מודיעין עילית ת"ו שמזכה את הרבים בהלכות שמירת הנפש בדרכים, דקיי"ל כל הדרכים בחזקת סכנה, כ"ש וק"ו אלף פעמים בזמנינו שנתחדשו הרכבים והמכוניות המהירות, ונכלל במצות ונשמרתם מאד לנפשותיכם שבתורתנו הקדושה"...