חידושי תורה לפרשת השבוע "כי תשא", מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע", שבאתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתוך חידושי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, הן בספריו והן בשיעור השבועי או בעלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם.

"שמחת הפורים לא נועדה לקלות ראש הוללות וסכלות, אלא לשמחה לשם שמים, שמתוכה יגיע אדם לאהבת השי"ת ועבודתו. מנהג התחפושות והמסכות ושאר מיני ליצנות שנהוג כבר דורות רבים בארצות שונות, נכנס גם אלינו בדור הזה. ואע"פ שמצאו היתרים ונתנו טעמים, עכ"פ עניין זה בעוונותינו הרבים הלך והפך יותר ויותר בפרט בזמנינו להתפרקות מקדושה ויראת שמים במסוה של "מנהג ישראל תורה", וכבר צווחו על זה ככרוכיא גדולי ישראל. אבותינו הקדושים נע"ג מעולם לא הלכו בדרך זו. וכבר כתב מהרד"ם זצ"ל בשתילי זתים סימן תרצ"ה ס"ק י"א, אין חילוק בַּשָּׁטוּת בין פורים לשאר ימות השנה, וכל שכן להזיק אחד את חבירו, ואין זה אלא נאצה לפני השי"ת ולא שמחה..."

כתוב בהלכה, כי יש להגיע לבית הכנסת בליל פורים בבגדי יום-טוב. רציתי לשאול האם אפשר לעשות "הבה נתחכמה לו". הכוונה, אני רוצה ללבוש לבוש תימני (הרצון הוא כל השנה, אך לצערינו זה ייראה מוזר), אז חשבתי שלפחות בפורים אפשר לבצע את זה. השאלה היא האם זה שאנשים מסביב, אפילו תימנים, יתייחסו ללבוש כתחפושת, למרות שאני מתייחס לזה כבגדי יום-טוב, ייחשב לי שהגעתי לבית הכנסת בבגדי יום-טוב? או שבטלה דעתי כנגד דעת הציבור, שחושב שזו תחפושת ותו לא, ולכן עדיף להגיע עם בגדים רגילים?

ניתן להעביר "מתנות לאביונים" דרך מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, המעות יינתנו עבורכם ביום פורים עצמו, לאברכי כולל נזקקים בני ק"ק תימן יע"א. שמות התורמים שיחי' יובאו בפני מרן הגר"י רצאבי שליט"א - בעיצומו של יום פורים - שיברכם לברכה ולהצלחה ולמילוי כל שאלה. ברוכים תהיו!

בדברי רבא (מגילה דף ז' ע"ב) מיחייב איניש ליבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו', מאת הבחור החשוב יהודה חרזי הי"ו, מבחירי ישיבת "בית מדרש עליון" בני ברק, ועורך העלונים "תוצאות חיים" - השיעור השבועי הקבוע בליל ששי לבחורי הישיבות הקד' בבית מרן שליט"א

"מצאתי מקור לאחד מחכמי תימן הראשונים... רבינו נתנאל בן ישעיה, מחבר של הספר נור אל צ'לאם. יש לו פירוש של מגילת אסתר, זה נדפס ב'אגדתא דמגילה'... הוא אומר, ימי משתה ושמחה, חייב אדם לשתות עד שלא יכיר בין ארור המן לברוך מרדכי. משמע, שההלכה נלמדה מהפסוק הזה..."

על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסר בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו.

דקדוקי קריאה בפרשת ויחל משה וגו', מדוע המלה לָמָה הראשונה היא מלרע והמי"ם רפויה, והשנייה היא מלעיל והמי"ם דגושה, שקלא וטריא וביאור שיטת המדקדקים הפשטנים, והסבר הרש"ר הירש וסיעתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תצוה – זכור, התש"פ בשל"א.