| | | | | "בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים בשלשה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם ולהינקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת ה' יתברך שיעזרם. ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם ה', וגם משה רבינו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה, ואם כן מסתמא גם אז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י"ג באדר. ולכן קיבלו עליהם כל ישראל יום זה לתעְנית ציבור ונקרא תעְנית אסתר..." מספר צפיות:10790 י"ג אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | דקדוקי קריאה בפרשת ויחל משה וגו', מדוע המלה לָמָה הראשונה היא מלרע והמי"ם רפויה, והשנייה היא מלעיל והמי"ם דגושה, שקלא וטריא וביאור שיטת המדקדקים הפשטנים, והסבר הרש"ר הירש וסיעתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תצוה – זכור, התש"פ בשל"א. מספר צפיות:5606 י"ג אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
|
| | | | | 12:50 דק' |
אדם המזלזל בתעניות, האם מצטרף למניין בתענית? כמה מתענים צריך בשביל אמירת "עננו" בתפילה, וכמה לקריאת "ויחל" בס"ת? קטע מתוך "השיעור השבועי" של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פנחס ה'תשס"ט מספר צפיות:8072 י"ב אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | להאזנה! ביאור קצר מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, להלכה המובאת בספרו שלחן ערוך המקוצר חלק ג' סימן קכ"ב הלכה ב'. קטע מתוך השיעור השבועי שנמסר בשנת תשס"ט, בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק מספר צפיות:15633 י"ב אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | כתב מהרי"ץ זי"ע בספרו עץ חיים דף קצ"ח ע"ב: "ואומר עננו בנוסח זה ערבית ושחרית וכו'. כן כתבו הפוסקים שמתחיל לומר עננו מבערב, אע"ג דאכתי בעי אכיל. והכי מפורש בגמ' הביאו הרי"ף בפ' במה מדליקין דף ק"ז ע"ב. ערבית שחרית ומנחה, ופי' הר"ן 'ערבית ליל כניסתו, אע"ג שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפילת ערבית מאחר שנכנס היום... ומקומנו כאן מנהג פשוט לאמרו בכל התפילות, ערבית וכו'. ואם איזה המונים אינם יודעים מזה, מחסרון ידיעה הוא. ובכל התכאלי"ל מפורש המנהג כן עפ"י הרמב"ם והגמ'..." מספר צפיות:7868 י"ב אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | נושאי השיעור: מספר צפיות:891 י"ב אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | מדוע בקרית שמע צריך לדקדק לכתחילה בקריאת כל התיבות, אפי' כשאין שינוי במשמעות המלה, ואילו לגבי קריאת מגילת אסתר פסקו רבינו הרמב"ם (פ"ב ממגילה הל"ז) ומרן הש"ע (סימן תר"ץ סעיף י"ד) שאין דין "לכתחילה". ורק כשיש שינוי משמעות... מספר צפיות:15637 ח' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | לצפייה דיגיטלית! מגילת אסתר "אורה ושמחה", עם "בינה במקרא" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, וילקוט מדרשים ומפרשים מחכמי תימן, ובתוכם פנינים מספר "נפלאות מתורתך" למרן שליט"א. ניתן לרכוש במשרדי מכון פעולת צדיק או בטל' 052/7635645 מספר צפיות:18762 ח' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | 15:00 דק' |
על פי ספר "שלחן ערוך המקוצר" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן (חלק ג' סימן קכ"ב), שנמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעור השבועי של מרן שליט"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד, ראש כולל פרי צדיק בעיר חריש, מו"צ בבני ברק, ומח"ס בארות משה ובנין משה ועוד, שנמסר במוצש"ק תצוה ה'תשע"ה. מספר צפיות:14777 ח' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | להאזנה! ביאור מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א על שלחן ערוך המקוצר סימן קכ"א הלכה ב' (משנת תשס"ט), בביאור מעלת קריאת פיוט מי כמוך, ומעשה שהיה עם רבי אברהם אבן עזרא לרבינו יהודה הלוי והטעם למה יש סידורים שיש בהם תוספת בית בפיוט זה מספר צפיות:15099 ח' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | להאזנה! קריאת פרשת "זכור" כפי מנהג ק"ק תימן יע"א, מפי החזן ה"ה יהודה דהרי יצ"ו. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח. מספר צפיות:16493 ז' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | "מנהג 'זכר למחצית השקל' בא מהאשכנזים, ואפי' מרן בשו"ע לא העלה מנהג זה. גם הספרדים בעבר לא נהגו כן. אמנם אנו מעודדים מנהג זה בזמננו, לתת צדקה למוסדות התורה. הכוללים והישיבות הקדושות, זקוקים לעזרה מרובה. ודאי כי כדאי לתת להם "זכר למחצית השקל", אך כמובן לא בתורת מנהג והתחייבות. כדאי לומר קודם הנתינה "בלי נדר" [עלולים להיות אח"כ בעיות כלכליות ח"ו]..." מספר צפיות:14637 ז' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | מנהגים בענייני פורים המובאים בעץ חיים למהרי"ץ, מדוע יש רבים שלא נוהגים כמותם? מיהו מהרי"ץ, גדלותו, בקיאותו ועמקותו, ומעמיד מנהגי אבותינו? באיזה מקום לא משנים מנהג בעקבות דברי מהרי"ץ, ובאיזה מקום מקבלים מנהג מהרי"ץ אפילו שאינו קדמון? ... מי ראוי ויכול לשנות או לבטל או להנהיג מנהג אחר מהמקובל? מספר צפיות:18065 ז' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | שיעורים בענייני פורים על פי סדר תכלאל "עץ חיים" (דף קס"ג ע"א) למהרי"ץ זיע"א, במסגרת השיעור המקדים שלפני השיעור השבועי של מרן שליט"א. השיעור המקדים נמסר מדי מוצש"ק מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א מו"צ בבני ברק ובבית ההוראה מספר צפיות:15365 ז' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | 26 עמ' |
לעיון דיגיטלי! קונטריס "מועדי השם" על הלכות פורים - על פי פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, מתומצת עפ"י הספר "שלחן ערוך המקוצר" בתוספת מרובה של הלכות שנשאל מרן פוסק עדת תימן שליט"א והשיב עליהם. כולל איגרת הפורים וחידושים נוספים לפורים. מספר צפיות:8429 ו' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | להאזנה! ביאור מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לספר שלחן ערוך המקוצר סימן קכ"ב הלכה י"ג (מתוך השיעור השבועי בשנת תשס"ט). כיצד צורת קריאת המגילה? עד כמה חשובה דקדוק הקריאה? מהם חסרות ויתירות במגילות ק"ק תימן? האם צריך עמוד של עץ בסוף המגילה? מספר צפיות:16926 ו' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | שיבושים והטעיות ב"מגילת אסתר" שיצ"ל ע"י תלמידי הרב צובירי, כגון בחסרות ויתרות, וכן בעשיית געיא בשתי תיבות המחוברות במקף, כתיבת המלה "ארדי" חסר יו"ד, ומהי הסיבה לכך. התייחסות לספר "אגרת הפורים" שיצ"ל ע"י תלמידי אותו רב, גניבת דברים שכתב והעלה מרן שליט"א, וטעותם בהעתקת הדברים. השלמה בעניין כתיבת תיבת "ארדי" ללא יו"ד במגילת אסתר, דחיית כל הטענות שפורסמו במאמר ע"י "אדם בן נון" בן עובדיה כנגד דברי מרן הגאון שליט"א בשיעור השבועי, מהימנות מקורותיו ושיבושי שיטתו, ועניין הוספת געיות בגוף הספרים על אף שאינן קיימות בשום ספר, בטענה שכך הציבור קורא. מספר צפיות:20450 ו' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | 23:45 דק' |
לצפייה! האם מנהג יהדות תימן יע"א הינו להשוות את השיטות בכתיבת עשרת בני המן, כפי מנהג הספרדים והאשכנזים, ומה הם ההבדלים שבין כתיבת שירת הים לבין כתיבת שירת האזינו. קטע מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תרומה שנת ה'תשע"א מספר צפיות:38375 ו' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | נאמר בפרשתנו (תצוה) "וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְ"י" [שמות כ"ט, כ"ד]. כתב מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..." מספר צפיות:24683 ו' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | נאמר בפרשתינו ואתה תצוה "ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב וגו'". לפניכם קטע וידאו קצר מאת השו"ב הרה"ג ציון חוכיימה זצ"ל, בו הוא מראה מהו החלב המכסה את הקרב. מתוך סט התקליטורים "מסורת השחיטה והניקור" שיצ"ל ע"י ארגון אור ההלכה בראשות הרב מאיר ליאור לוי שליט"א מספר צפיות:28177 ו' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | נאמר בפרשתינו (תצוה) "והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבוקר בבוקר, בהיטיבו את הנרות יקטירנה". מה העניין לומר פיטום הקטורת בשבת בסיום תפילת שחרית, אפילו למי שכבר אמר בתיקון שלפני התפילה? מה הנפק"מ בזה? ואיזה משתי הפעמים חשובה יותר? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן מספר צפיות:26681 ו' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | כתב מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק (שמות כ"ט, מ"ג) וז"ל: תיבת המזבח בפשטא אחת בחי"ת, והיא מלרע. וכ"כ אור תורה שכן הוא בספרי ספרד ע"ש בפרשת לך לך. עכ"ל. ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראת במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג "כתר תימן" ־ תורת אמת, כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת "הרעֹתָ" שבספר במדבר. מלוקט מתוך שיעורי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. מספר צפיות:25552 ה' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | מצ"ב פירוש "פרשת התמיד", שכתב גאון עוזנו מהרי"ץ זצוק"ל בעץ חיים, מוגה מכתב יד קדשו עצמו, בתוספת קצת נופך ביאורים וציונים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. (מתוך ספר "נפלאות מתורתך" - פרשת פינחס) מספר צפיות:7094 ה' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | נאמר בפרשתנו (תצוה): וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ (שמות כ"ח, מ"ב). מצ"ב תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין האם המכנסיים הנהוג ללבשם בזמנינו אסורים? האם אבותינו נהגו כראוי? והאם צריכין אנו ללבוש כאן בארצה"ק המלבושים כמנהג תימן ולא לסור בזה ממנהג אבותינו, ואם יש בזה איסור משום הליכה בחוקות העמים? מספר צפיות:8219 ה' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | נושאי השיעור: מספר צפיות:967 ה' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | 21:20 דק' |
כולל: עניין השמחה בחודש אדר, ענייני ארבע פרשיות, קריאת פרשת זכור, הרעשה בהמן, דינים ומנהגים בקריאת המגילה. מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן שליט"א שיצ"ל ע"י ארגון פעולת צדיק מספר צפיות:15175 א' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | 12:26 דק' |
"המימרא משנכנס אדר מרבין בשמחה אינה מוזכרת כלל ברמב"ם או בשו"ע. מי שמביא את הדין הזה להלכה הוא המגן אברהם, ואחריו כל האחרונים, והמקור שלהם הוא מהגמ'. אבל קשה למה הרמב"ם והשו"ע השמיטו את ההלכה הזאת? זו שאלה שקשה לענות עליה..." מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תרומה שנת ה'תש"ע מספר צפיות:15383 א' אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
| | | | | מדור חודש אדר וימי הפורים בהלכה ובאגדה, המדור כולל קטעי וידאו לצפייה, וקטעי אודיו להאזנה, וקטעי טקסט של ספרים ומאמרים הנוגעים לחודש אדר ולימי הפורים, עפ"י מסורת ק"ק תימן יע"א, ועפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שמעו וקראו ותחי נפשכם! מספר צפיות:46921 ל' שבט ה'תשפ''ו | |  |
|