השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

במדור ימי שובבי"ם תמצא מגוון רחב של נושאים הקשורים בענייני ימי השובבי"ם ומהותם, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. המדור כולל: ענייני טהרה, קדושה וצניעות, הלכות מנהגים ועוד, בקבצים לקריאה, להאזנה או לצפייה. שובו בנים שובבי"ם.

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין טיבול המצה בחרוסת בליל הסדר, והשגת הראב"ד עליו כי זה 'הבל', ופירוש ע"ד הקבלה מבעל שולחן הטהור בעניין זה. תגובה להערה לגבי מה שהביא מרן שליט"א בשיעור, בעניין מנהג הספרדים לומר קדיש כמה אנשים ביחד, בשם ספר שולחן הטהור [הנז"ל] שכתב בלשון 'הצרעת הזאת', ובירור האם צריכים לשנות מן הכתוב בספרים בכדי שלא ייפגעו השומעים. תשובה למכתב נוסף, לגבי הנאמר אז בשיעור בעניין דלעיל. וחיזוק מנהג אבותינו נע"ג, כי רק אחד אומר קדיש. תוספת דברים בעניין אמירת קדיש יתום כל י"ב חודש. השלמה לגבי ההבדל שבין החולם לבין הצירי, ודחיית הטענה כי הדבר בא לארץ תימן מארץ בבל. ביאור דברי הגמרא בעירובין [דף י"ג ע"ב] מדוע לא נפסקה הלכה כרבי מאיר בכל מקום, כי לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו. ובירור המובא בספרים הקד' בשם האר"י ז"ל כי לעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי, ביאור דברי הגר"א וסרמן זצ"ל בעניין זה, ושתי תשובות לשאלה כי לפי דבריו צריך שתהיה הלכה גם־כן כרבי מאיר לעת"ל.

נושאי השיעור: המשך בעניין הבדלה לנשים במוצאי שבת בבית, ע"י מי שכבר יצא ידי חובת הבדלה בבית הכנסת, והראיה [שהובאה בשיעור הקודם] ממנהג העיר צנעא לאכול חבושים לאחר ההבדלה בבית הכנסת במוצאי יוהכ"פ, והרחבה בדין הברכה על חבושים, חיים ומבושלים. למה אוכלים חבושים - סְפַרְגַּל, במוצאי יום הכיפורים? המשך ביאור דברי הרמ"א, בעניין הדלקת נר חנוכה סמוך לפתח הבית. ובירור מדוע הרמב"ם כפל את לשונו וכתב 'מדליק בתוך ביתו מבפנים'. והאם הדבר מעכב, להדליק דוקא בטפח הסמוך לפתח. בעניין מקום הדלקת נר החנוכה בבית הכנסת בכותל דרום, וביאור תשובת הגרשז"א למשגיח ישיבת קול תורה, כי אינו משנה את המנהג הקיים בישיבה בעניין זה, 'כדי שלא יאמרו שהראשונים טעו', ופירוש הגר"י מרצבך זצ"ל לדברי הרמ"א 'או בדרום המנורה'. דברים לזכרו של הרה"ג ציון נדאף זצ"ל, שנלב"ע השבוע בירושלם עיקו"ת. לגבי 'מסיבת חנוכה' שתיערך אי"ה לאחר השיעור, ובשבח הכוללים נתיבות מהרי"ץ, ביאור המושג 'נתיבות', ומהו ההבדל שבין 'נתיב' לבין 'דרך'. בעניין הפיוט מעוז צור ישועתי וכו', שהתקבל בכל תפוצות ישראל, הוספות שהוסיפו עליו, ובעיקר התוספת מאת הרמ"א, רבינו משה איסרליש, אשר חשוב לאמרה כעת בזמנינו שישראל נלחמים עם הישמעאלים.

נושאי השיעור: המשך בעניין החידוש המיוחד שכתב בספר כנפי יונה כת"י, בעניין ברכת 'שבת שלום', כי היתה מחלוקת בין הימים וכו' ועשה הקב"ה שלום ביניהם. פירושים נוספים לגבי ביאור הפסוק 'ויכל אלהים ביום השביעי', והמלים 'חמדת ימים אותו קראת'. טעם ל'שבת ההתחלה' שעושים לחתן לפני נישואיו. החידוש דלעיל הובא ונתפרסם ע"י מרן שליט"א בדברים שנשא לרגל הכתרת הראשל"צ הרב הגאון דוד יוסף שליט"א, חכמת דוד המלך בברחו מפני שאול, ביאור מה שאחז"ל אמר הקב"ה לדוד אתה שפכת דמים רבים וכו', ובשבח הראשל"צ בעל הלכה ברורה אשר מחזק את התימנים ועדות ישראל בשמירת מסורת ומנהגי אבותיהם. האסמכתא שהביא רבי' זכריה הרופא מן הפסוק 'זכרו כיין לבנון', לגבי מ"ש הרמב"ם כי אין לקדש ביין שאסור לניסוך ע"ג המזבח. ותמיהות בעניין סיפור על בחור ישיבה תימני שהתארח אצל הגר"א קוטלר זצ"ל בליל הסדר, וכשרצה לנהוג בעניין מסויים כדעת הרמב"ם, סירב הגרא"ק לכך, ונימק זאת בכך כי ישנו שולחן ערוך אחד... המשך בעניין השאלה, עד מתי צריכים הציבור להמתין בסוף הזמירות, לפני ישתבח, כאשר עדיין אין להם מניין. וביאור מחלוקת הלבושי שרד והמחצית השקל בדעת המגן אברהם. תשובות להערות אשר הובאו בשיעור הקודם בעניין זה. ביאור חדש ומאיר עינים מאת מרן שליט"א, כי הזמן שכתב מהרי"ל 'חצי שעה', אין לו קשר אל השיעור 'כדי לגמור את כולה'. ובירור פלוגתא דרבוותא האם 'סמוך', זהו חצי שעה. תמיהה על מ"ש בשו"ת יפה נוף, שברוך שאמר וישתבח נחשבות ברכה אחת.