מאמר מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בו יתברר ויתבאר הנאמר בסוף פ"ב דסוכה "ירדו גשמים וכו' משל למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך הקיתון על פניו", וביאור דברי הרמב"ם בפירוש המשניות שם. פורסם בקובץ "רבעון קרית ספר" שיצ"ל ע"י מכון נחלת ישראל (ה'תש"ע)

להאזנה והורדה! שיעורים בספר "שלחן ערוך המקוצר" על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, וראש כולל "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

לצפייה! שלוש עשרה "דרשות חג הסוכות" שנמסרו במסגרת "המעמד הגדול" של הקבלת פני רבו למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בימי חול המועד סוכות של 13 השנים האחרונות ברחבי ארצנו הקד', ושאורגנו ע"י מכון "פעולת צדיק" בני ברק בניהולו של ידידנו הרב ניר טיירי הי"ו. תזכו לשנים רבות ומועדים טובים!

"השירים של עדת התימנים היום עיקרם משירה ערבית שאין בינה לבין שירת יהודי תימן מאומה. יש ביניהם שירים פסולים ממש, ודעת גדולי רבני תימן קובעת נחרצות: לא ראוי שיכנסו לבתי ישראל. שירת יהודי תימן בעבר היתה כולה קדושה ורוממות, כתפילה ממש... הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א מגדולי רבני תימן מתריע על השמחה והשירה שחלילה נוטה ל'שירי עגבים'. שרו מן הדרך". מתוך עיתון "יתד נאמן" - מוסף "ושמחתם" – חול המועד סוכות ה'תשע"ט.

"בעניין המובא בשערי יצחק מוצש"ק שלח לך התש"ע, לגבי האוכל סנדויץ' בסוכה ושולחנו בתוך הבית, האם יצא, ועניין דרך ארץ באכילת סנדויץ' וכו'. מה שנאמר שזה מתאים למנהגינו, נראה דוקא לשיטת הרשב''א הסובר שכזית הוא רבע ביצה, וא''כ מחזיק בידו שלשת רבעים. אבל ההולכים בשיטת הרמב''ם שכזית הוא שליש ביצה הרי מחזיק בידו כביצה ממש, ולפיכך עדיין קשה לענ''ד..."

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין סוכה שאין לה ג' דפנות וכו' היו לה שתי דפנות זו בצד זו כמין גאם וכו', מדוע נקטו חז"ל 'כמין גאם' בלשון יווני ולא כמין האות דל"ת. טעמים שהובאו בספרי חז"ל לגבי מצות סוכה, וחידוש נפלא ע"ד הסוד כי שתי דפנות וטפח זה צורת חיבוק, שבכך מראה הקב"ה את אהבתו לעם ישראל לאחר יוהכ"פ. האם הטפח צריך להיות צמוד לשתי הדפנות ונפק"מ לדינא מן האמור לגבי דין טפח שוחק. טעם מדוע נאמר בשיר השירים פרק ב' שמאלו תחת 'לראשי', ובפרק ח' שמאלו תחת ראשי, בלא למ"ד. רמז מדוע בחרו חז"ל לומא בל' יווני 'כמין גאם', וביאור נפלא ממרן שליט"א כי הדבר רומז לנשיקה שבאה לאחר החיבוק, ועפ"י זה רמז בנאמר בשיר השירים 'אמצאך בחוץ אשקך גם וגו'. נפק"מ נוספת לדינא מהאמור לעיל לגבי מי שאכל בלילה הראשון בסוכה אולם לא כיוון את הטעם של זכר לענני כבוד, או למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו'. מכתב למרן שליט"א לגבי דבריו בעניין הגירסא 'כל יצורי עולמים', האם המלאכים נידונים ג"כ בראש השנה, ובעניין רבי אמנון ממגנצא והפיוט ונתנה תוקף. טעם הרמב"ם לאמירת וידוי בתפילת מנחה שלפני סעודה המפסקת בערב יום הכיפורים, שלוש נוסחאות בדברי מהרי"ו בספרו פעמון זהב לגבי טעם נוסף לאמירת הוידוי, ועל פי זה השלמה לגבי דברי מהרי"ו בעניין קדיש דעתיד. בשבח הקובץ התורני דברי חפץ חלק י"ז שיצא לאור בס"ד השבוע, ע"י מוסדות יד מהרי"ץ.

"מה טוען הרב אשר וייס, לא פלוג. האם אתם מבינים את הטענה הזאת? אני לא הבנתי. מי לא חילק? חז"ל לא חילקו? בזמן חז"ל אכלו סנדויטש? מה זה לא פלוג רבנן. הרי לא אומרים סתם לא פלוג..." מתוך שערי יצחק - השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק שלח לך התש"ע

שאלה: נתבקשתי מאת הרב הגאון נתנאל זכריהו שליט"א רב ק"ק עדן יע"א, לערוך ולסדר ביאור לסדר ההושענות דסוכות והפיוטים הנאמרים בשמחת תורה בקהילות קודש תימן ועדן, כדי לזכות את הציבור בהבנת הדברים, ישוטטו בהם רבים ותרבה הדעת. תוך כדי עסקי במלאכת קודש זו, בכמה מקומות נתקלתי בקושי הביאור. רציתי לבקש מכבודו אם יוכל לפנות מזמנו ולהשיבני דבר, כדי שייצא הביאור בשלמות, ויבוא שכמ"ה:

קונטריס "מועדי השם" על הלכות סוכות וארבעת המינים, עפ"י פסקי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מתומצת מתוך ספר שלחן ערוך המקוצר, בתוספת מרובה של הלכות שנשאל מרן שליט"א והשיב עליהם. ניתן להשיג בטל' 054-8499453

הערות קצרות, בירורי הלכה ומנהג על סדר השלחן ערוך הלכות סוכה ולולב (או"ח סימנים תרכ"ח -תרנ"ד) מתוך שיעורים שנמסרו במסגרת כולל ערב "ברכת אברהם" ע"י הרה"ג נתנאל עומיסי שליט"א מרבני בית ההוראה פעולת צדיק, מודיעין עילית, תשרי ה'תשע"ו ליצירה ב'שכ"ז לשטרות

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר ח"ג סימן קי"א ס"ז: "זריזין מקדימים לקנות אתרוגים לוֹלַבִּים והדסים בימים אלו, כדי שתצטרף גם המצוה היקרה הזאת לזכיותינו". מצ"ב מאמר הלכתי בעניין כשרות אתרוגים מוקפאים מאת מרן שליט"א, פורסם בספר "זכר אבישלום" אדר ב' ה'תשנ"ב

למה רבים מכל קהילות ישראל לוקחים רק אתרוג תימני? עד כמה ק"ג שקל אתרוג בתימן? האם בזמנינו צריך לדרוש ולחקור אחר אתרוג תימני, שמא הורכב? מתוך ספר פסקי מהרי"ץ - בארות יצחק, חלק ד' הלכות לולב ס"ק ק"י, למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן (וכן תמצית הקונטריס "האתרוג התימני", בעריכת הצב"י הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו - מו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק" ובעיר ירושלם עיקו"ת)