נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין גדול העיר העושה עירוב תבשילין עבור כל בני העיר, האם מועיל גם למי שבמזיד לא עשה עירוב, וחיזוק לדבריו מפירוש ספר הבינה על דברי הגמרא ביצה דף ט"ז ע"ב במעשה של ההוא סמיא דהוה מסדר מתניתא קמיה דמר שמואל וכו'. ביאור המושג "מסדר מתניתא", וכיצד יכול להיות שאותו סומא היה מזלזל בדברי חז"ל. תוספת דברים לגבי שאלת המפרשים על רש"י בגמ' מסכת ביצה דף ט"ו ע"ב מעשה ברבי אליעזר וכו' בשעת פטירתן אמר להם "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי חדות י"י היא מעוזכם", מדוע היה צריך רש"י לומר כי 'מקרא הוא בספר עזרא', חיזוק לתירוץ מרן שליט"א על שאלה זו, ודוגמאות נוספות לכך. ביאור נפלא בעניין הסימן יע"ל קג"ם, ויסוד חשוב בהבנת פירושים ורמזים וכוונות וכו' בדברים שלא בטוח שהמחבר עצמו כיוון אליהם, כגון הרמזים לגבי תליית ביצי בת יענה בבית הכנסת. ביאור דברי רש"י על הגמרא במסכת כתובות דף קי"א ע"א 'מקרא הוא בנבואת עמוס'. תשובת מרן שליט"א לשואל האם בעקבות חזרת מגיפת הקורונה, נכון לחזור לומר את התפילה לעצירת המגיפה, וכן את הפסוקים ויאמר אליהם ישראל וגו'. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "בנין משה" על הלכות שבת – חלק רביעי, שיצא לאור בס"ד השבוע, והמעלות המיוחדות שבספר זה.

אל כבוד מרן הגאון הגדול רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן. ברצוני לשאול בעקבות חזרת המגיפת קורונה מכיון שהחיסון נחלש, האם נכון לחזור לומר את התפילה נגד המגיפה, וכן לומר את הפסוקים ויאמר אליהם ישראל וכו'? בברכת ימים על ימי מלך תוסיף וגו', ישראל מאיר חדד

השו"ת בעניינים דלקמן: מבטא האות רי"ש. שאלות שונות. ברכת לבנה. בעניין ציצית עם קשר תימני, ובעניין ביטוח בריאות מכספי מעשרות. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

עלון "נחלת אבותינו" להפצת מסורת ומנהגי תימן, המופץ ע"י עמותת "אחוות אחים" בעיר חריש ת"ו, בנשיאות מרן פוסק עדת תימן הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א, ובניהולם של הרב יאיר שרפי הי"ו ור' איתמר עובד הי"ו. העלון כולל קומיקס אותנטי לילדים. מפעילות העמותה: כולל יום, כולל ערב, בית כנסת בלדי, בית כנסת שאמי, שיעורי תורה, דף היומי, תהילים לילדים, גמ"חים, ועוד. לפניות: הרב יאיר שרפי 052-7166601.

מהרי"ץ כותב [בעץ חיים ח"א דף פ"ט ע"א] כך: "והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, ודע כי בדפוסים מוסיף פסוק ה' הושיעה וכו', ובתכאליל לא נזכר פסוק זה. ועכשיו נהגו רבים לאמרו. וראיתי כמה גדולים, שלא היו אומרים אותו. ושמעתי מהם הטעם, על דרך 'לא תחסום שור בדישו', שלא להכניעם לגמרי, כי אין להתנצח נגד המקטרג, מאחר שניתנה להם ממשלתם ברצון הבורא יתברך. והוא טעם נכון וחזק". הסיבה היא, כיון שמדברים כאן כנגד 'משחית' 'אף' ו'חימה', ובלילה זהו זמן שליטתם, לכן אין ללכת כנגדם יותר מדאי. זהו כפי שלא אומרים את 'פיטום הקטורת' בלילה, וכן כפי שלא אומרים את י"ג מִדות בלילה, בכדי שלא להרגיזם יותר מדאי. כי ח"ו על ידי כך, הם מתנצחים כנגדנו, והדבר מסוכן מאד. כך דעת מהרי"ץ זיע"א, ולאורו אנו הולכים.

תשובה לשאלה מדוע מרן שליט"א אינו ממליץ על "תפילין חרוצות" שנתחדשו בדורנו?: "התפילין החרוצות, זהו דבר חדש שהכניסו בזמן האחרון. בכל הדורות, זה לא היה מקובל. אני מתפלא על הנושא הזה. ראיתי רבנים שנתנו לזה "הסכמות", אבל זהו דבר מוזר. לא ראינו ולא שמענו על תפילין כאלה, שזה חרוץ באמצע... בקיצור, אני לא ממליץ על זה. תיקח תפילין רגילות, נורמליות".

"בפרשיות שבמזוזה, שמע ישראל י"י אלודינו י"י אחד, יש עא"ן רבתי ודל"ת רבתי, זה ר"ת 'עד'. אבל אצלנו יש עוד אות רבתי, 'כימי השמים על הארץ', האות צאד"י היא רבתי. לא רק בס"ת, אלא גם בתפילין ובמזוזות. לצערי הרבה סופרים לא יודעים זאת. מי שכותב ספר תורה, אז הוא מעתיק מ'תיקון סופרים', וממילא הוא יודע. אבל אם הוא כותב מזוזה, אז הוא מעתיק מאיזה ספר, והרבה סופרים לא שמים לב שיש את השינוי הזה. וגם במלה 'וחרה', האות חי"ת עקום. וכן בתפילין, 'כי הקשה פרעה לשלחנו'. בדקתי את זה בתכאליל הראשונות, והדבר קיים כבר דורות, רק שכנראה נשכח במשך הזמן, מרוב חוסר מסורת וחוסר ידיעה ברורה. אמנם זה לא מעכב, אבל ברוך ה', בדור שלנו חזרה עטרה לישנה". מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תרומה התשע"ב.

"חז"ל אומרים [תענית דף ב' ע"א], וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם [דברים י"א, י"ג], איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה. אבל הדבר אינו במפורש, אלא דרשה..." בעניין חשיבות ההרגשה והידיעה כי בעת התפילה האדם מדבר עם הקב"ה, ובעת קריאת התורה הקב"ה מדבר אתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ראה התשע"ח

"דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב": ארגון תפארת הצדקה פ"ת מתכבד להודיע לציבור האברכים ובני הישיבות הקדושות כי בע"ה יתקיים "כנס חיזוק לקראת זמן אלול" ברשות מרנן אדירי התורה חברי נשיאות קופת החסד שליט"א, ובמעמד: הגאון הגדול רבי דוד יוסף שליט"א - חבר מועצת חכמי התורה, הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, הגאון הגדול רבי ששון כהן שליט"א - מרא דאתרא, הגאון הגדול רבי מסעוד בן שמעון שליט"א - ראש ישיבת אור אליצור, הגאון הגדול רבי יהודה כהן שליט"א - ראש ישיבת יקירי ירושלים, הגאון הגדול רבי משה פינטו שליט"א - ראש ישיבת פאר משה, הגאון הגדול רבי זוהר עוקשי שליט"א - ראש ישיבת ברכת אברהם. המעמד יתקיים אי"ה יום חמישי "ליל שישי" כ"ז מנחם אב בשעה 20:00 בבית הכנסת המרכזי "פאר הרש"ש" רחוב רבי עקיבא 7. בסיום המעמד תתקיים הגרלת ענק בין משתתפי הכינוס בסט טו"ר שו"ע בין 25 כרכים. בברכת דרשו ה' ועוזו, הרב אורי עומסי הי"ו.

"בשבעה מינים נשתבחה ארץ ישראל, דכתיב ארץ חטה, ושעורה, וגפן, ותאנה, ורמון. ארץ זית־שמן, ודבש. ובתר הכי כתיב, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, ואכלת ושבעת וברכת וגו'. וכיון שבלחם מבואר בתורה ואכלת ושבעת וברכת, לכן על לחם העשוי מחמשת מיני דגן שהן חטה ושעורה המפורשים, וכוסמין ושבולת שועל ושיפון שהם גם כן נכללין בחטה ושעורה, מברכין אחריו ברכת־המזון שהן שלש ברכות שלימות, וגם ברכת הטוב והמטיב שנתקנה אחר־כך ביבנה..."