| | | | | תשובת מרן שליט"א לגבי הפסוק "לא תאכלנו" (פרשת ראה), מדוע ישנו טעם מפריד אחרי המלה 'לא', וכן לגבי הפסוק "ולא תסורו" (שמואל, הפטרת קורח) מדוע ישנו טעם מפריד אחרי המלה 'ולא'. איזה דם אסור באכילה מן התורה, ואיזה מותר. מדוע מותר לאכול כבד. ודין דם אדם. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויקהל התשע"ו מספר צפיות:4309 כ"א אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "השאלה שהתעוררה לנו מבחינה הלכתית, האם זה מותר? כאשר כותבים במכתב, לק"י, אם זה לא דברי תורה המכתב הזה עלול להיזרק, א"כ השאלה האם מותר למחוק את זה? האם מותר לזרוק את זה? כי לכאורה, אם אתה כותב לק"י, האות יו"ד זה שם ה', שאסור למחוק אותו, כפי שנאמר לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יָ אֱלֹהֵיכֶם [דברים י"ב, ד'], מי שמאבד את השם, לוקה...'. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א מספר צפיות:3435 כ"א אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | | "אבל ראיתי זה מקרוב דבר חידוש, מחכמי תימן נע"ג. לדבריהם, ישנו עוד פסוק, שאמרו התינוקות. זהו הפסוק, כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְ"יָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְ"יָ [ישעיהו נ"ד, י"ז]. א"כ יוצא נפק"מ, שאפשר להוסיף גם את הפסוק הזה, ביחד עם שלושת הפסוקים הללו. בכל אופן, ח"ו בשעת הצורך". מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בלק התשע"ו מספר צפיות:4421 כ' אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "בפרשת ראה [דברים י"א, כ"ו], לגבי הפסוק, אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה. זאת ג"כ טעות נפוצה, בפיפיות כל הציבור. אינני יודע, מה כתוב ב'תורה קדומה' שבפניכם, אבל אקרא מה שכתוב בפני, במהדורא עם פירוש רש"י המנוקד. כותב היפ"ה כך, את הברכה, אין געיא בה"א בספרי תימן ובדפוסים, אבל כבר נהגו רוב העולם להטעים הה"א, ונהרא ונהרא ופשטיה. גם לגבי עניין זה, הוא כביכול משאיר את הדבר. אבל אנחנו, הדבר אינו נראה לנו. מי שיכול, שיתקן את הדבר. 'את הַבְּרכה', לא להטעים את האות ה"א. ותבוא עלינו ועליכם ברכה". מספר צפיות:3541 כ' אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | תשובה לשואל (הגאון רבי דניאל קודיס שליט"א - כיום דיין בבית הדין הרבני), כיצד קהילת קדש תימן יע"א ממשיכה לנהוג את מנהגיה, אחר שעיקר המנהג בארץ הקודש הוא מנהגי הספרדים. והאם אין בכך משום "לא תתגודדו" (פרשת ראה)? מתוך שו"ת "עולת יצחק" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (ח"א סימן קס"א) מספר צפיות:9903 כ' אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | 8:00 דק' |
נאמר בפרשתנו (ראה): אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. מה ההבדל בין מצוות התורה לבין מצוות דרבנן, ומדוע במצוות דרבנן אין דין "בל תוסיף"? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פקודי ה'תשע"א מספר צפיות:34466 י"ט אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "דם בהמה חיה ועוף, אסור באכילה מן התורה. ושתייה, בכלל אכילה. ומפני שהוא איסור חָמוּר, נזכר בתורה במקומות רבים, כגון שנאמר וכל דם לא תאכְלו בכל מושבותיכם וגו', ונֶאמר דם כל בשר לא תאכֵלו וגו', ונֶאמר רק חֲזַק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וגו', לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים" (מתוך ספר שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, יורה דעה חלק א' סימן קל"א הִלְכּוֹת מליחת הבשר וַהֲדָחתו) מספר צפיות:10410 י"ט אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "רבם של עדת תימן בארה“ק, הגר“י רצאבי שליט“א, מציין בספרו ”עולת יצחק“ כי אכן כהיום ’דאתפתחו תרעי דחוכמתא‘ כלשונו, בדקו ומצאו שמתוך כ 20,000- סוגי החגבים הנמצאים על פני הגלובוס כולו לא אותר כלל מין חגב שקרסוליו סמוכים לצווארו, זאת מלבד פרט יחיד המוכר בשם ’גמל שלמה‘ שאכן קרסוליו יוצאות בקדמת גופו, אולם בוודאות גמורה אין זה החגב המותר, שכן כל שאר הסימנים העיקריים המפורשים ברורות בתורה ובפוסקים אינם נמצאים בו...". מתוך עיתון "המבשר" - מוסף תורני, עש"ק ראה מספר צפיות:9344 י"ט אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | בלעדי באתר יד מהרי"ץ עבור ילדי הקהילה יצ"ו: קריאת שלשה פסוקים ראשונים מתוך עליית ששי של פרשת השבוע, לצורך שינון הקריאה כפי מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, מפי הרב לוי קשת זצ"ל - בני ברק ת"ו. המקום ברוך הוא ישמרכם וינצרכם, ויפתח ליבכם לתלמוד תורתו, ויגדלכם לעבודתו וליראתו, אכי"ר. מספר צפיות:3493 ט"ז אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | מהרי"ץ כותב [בעץ חיים ח"א דף פ"ט ע"א] כך: "והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, ודע כי בדפוסים מוסיף פסוק ה' הושיעה וכו', ובתכאליל לא נזכר פסוק זה. ועכשיו נהגו רבים לאמרו. וראיתי כמה גדולים, שלא היו אומרים אותו. ושמעתי מהם הטעם, על דרך 'לא תחסום שור בדישו', שלא להכניעם לגמרי, כי אין להתנצח נגד המקטרג, מאחר שניתנה להם ממשלתם ברצון הבורא יתברך. והוא טעם נכון וחזק". הסיבה היא, כיון שמדברים כאן כנגד 'משחית' 'אף' ו'חימה', ובלילה זהו זמן שליטתם, לכן אין ללכת כנגדם יותר מדאי. זהו כפי שלא אומרים את 'פיטום הקטורת' בלילה, וכן כפי שלא אומרים את י"ג מִדות בלילה, בכדי שלא להרגיזם יותר מדאי. כי ח"ו על ידי כך, הם מתנצחים כנגדנו, והדבר מסוכן מאד. כך דעת מהרי"ץ זיע"א, ולאורו אנו הולכים. מספר צפיות:3148 ט"ז אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | 12:30 דק' |
הפטריות 'שבע דנחמתא' שסימנן נו"ע ארק"ש, מדוע אינן כפי הסדר בכתובים? וביאור הכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' האם הוא גם בנביא? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ואתחנן ה'תשס"ט מספר צפיות:9079 ט"ז אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | חוברת זו הנקראת "המחברת הגדולה", הינה "מהדורא בתרא" של החוברות הבודדות אשר נערכו ויצאו לאור ע"י מוסדות יד מהרי"ץ במשך השבועות האחרונים, והופצו בציבור כ"מהדורת ביקורת" - פרשיות בהעלותך, שלח לך, קרח, חוקת ובלק, פינחס, מטות, ומסעי - וכל השיעורים שבה כוללים תיקונים הערות והוספות רבות ממרן שליט"א. החוברת נשלחה בס"ד ל"מנויים לחיים" דרך הדואר, ע"י מוסדות יד מהרי"ץ ב"ב, והיא אמורה להתקבל בבית המנויים בימים אלו ממש. ניתן להצטרף דרך האתר ל"מנויים לחיים" - לקבלת החוברת "שערי יצחק" מהדורא בתרא לביתכם – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות", הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. מספר צפיות:1811 ט"ו אב ה'תשפ''ו | |  |
|
|