כמדי שנה בימי הרחמים והסליחות מתקיימת בס”ד המגבית השנתית "אחת בשנה", לטובת פעילות מוסדות יד מהרי"ץ, הארגון העולמי להפצת תורה ומסורת יהדות תימן. נרתמים בימים אלו באופן מיוחד, ותורמים ביד רחבה ובנפש חפיצה להמשך פעילותינו, לחיזוק מסורת ומנהגי אבותינו ורבותינו חכמי תימן נע"ג, והנחלתם לדורות הבאים למען לא יישכחו מפינו ומפי זרעינו עד עולם. שמות התורמים יובאו בפני מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, אשר בכוח תורתו הקדושה והטהורה יעתיר בתפילה עבורם בעת רצון נדירה ומיוחדת, ויזכו לברכתו הכוללת כל הישועות, כפי שנחקקה בכתב יד קדשו: "ברכות שמים מעל יחולו על כל המסייעים, שיזכו לבְנֵי חַיֵי וּמְזוֹנֵי”. וכבר כתב גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בספרו "עץ חיים" על התכלאל [דף קכ"ה ע"א], בפירושו על הפסוק עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים - אלו העושים מאהבה, שהקב"ה נותן דעתו עליהם. אל תעמוד מנגד! אנא הרם את תרומתך הנדיבה כעת! וממעון הברכות תתברך בכל מילי דמיטב, "בְּנֵי חֵַיי וּמְזוֹנֵי".

אם התקיעה בשופר היא כפי שכתב הרמב"ם בפשטות שמטרתה 'עורו עורו ישנים משינתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם... וחיזרו בתשובה", א"כ מדוע דוקא בימי עשרת ימי תשובה אין מנהגינו לתקוע בשופר? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק האזינו ה'תשע"א

עודכן מדור יום הכיפורים כאן באתר, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי יום הכיפורים כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. באם ישנה כתבה שאינה נפתחת, נא להודיענו ונתקנה בעז"ה. קראו ושמעו ותחי נפשכם!

שיעור בהלכות ערב ראש השנה מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד, ראש כולל "פרי צדיק" בחריש, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ, ובנין משה על הלכות שבת, שנמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעורו של מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, במוצש"ק נצבים התשפ"ב

בעניין עשיית התרועה בנשימה ולא באמצעות נענוע היד. ותשובה לטוענים כי מסתברא לכאורה שאין הבדל, כיון שהמצוה היא בשמיעת קול שופר ולא בתקיעה. והתייחסות לאלו ששינו את מסורת ומנהג תימן בעניין זה, כמו בעניינים נוספים אחרים. המשך בעניין אנשים שלמדו תורה אולם בעוה"ר סטו מן הדרך, כגון הדרדעים והרפורמים והקונסרבטיבים, וראיות להשקפותיהם ודעותיהם הפסולות בעניינים שונים. ושאין לסמוך על תרועה שנעשית אפילו רק 'בצירוף' נענוע היד. תשובה לשאלה בעניין עשיית שברים ותרועה בשתי נשימות כדעת מהרי"ץ זיע"א, ונסתייע גם מדברי הזוהר הקדוש, כי לכאורה אין משם ראיה, וממילא עדיף לעשותם בנשימה אחת. מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נצבים וילך התש"פ.

להאזנה! האם ראוי לסעוד סעודה לפני תפילת מוסף של ראש השנה, ומה תעשה אשה שנהגה להכין לחוח לציבור וכעת כבר קשה לה להמשיך ... מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שהופצו לפני למעלה מעשור שנים ע"י ארגון "פעולת צדיק" בני ברק

והוא פירוש על דרך הפשט על כל קטע וקטע מתפילות העמידה של ראש השנה ויום הכיפורים. כולל בתוכו: תשובה ממרן הגר"י רצאבי שליט"א לעורך הקונטריס בביאור נוסח ההבדלה משבת ליום טוב "ויום השביעי הגדול והקדוש מששת ימים קידשת". וכן מאמרים ממרן שליט"א מתוך הספר "נפלאות מתורתך" והרואים כאן אור לראשונה - "מאמר ציון וירושלים", ו"מאמר לפני ה' תטהרו". כמו כן הקונטריס כולל בתוכו עצות איך לזכות בדין, קונטריס הוידוי, וידוי מהגאון החיד"א זצ"ל, ביאור י"ג מדות ועוד. יצא לאור בנוסח תימן בלדי עם תוספת מפירושי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א, על ידי העורך הרה"ג שלמה צדוק שליט"א

להאזנה! תשובת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין האם התרת נדרים בערב ראש השנה, או אמירת "כל נדרי" בליל יום כיפור, מועילים להתיר דבר מצוה שנהג בו אדם שלשה פעמים, ולא אמר בלי נדר? מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" שי"ל לפני למעלה מעשור

מדוע ההפטרה האחרונה בשבע דנחמתא "שוש אשיש" מתחילה לפי מנהגינו בפסוק "ונודע בגויים זרעם וכו'"? מה קשר הפטרה זו עם הקריאה בתורה? מה הטעם לקריאת ההפטריות? מי תיקנן? כמה פסוקים חייבים לקרוא בכל הפטרה? מהו המנהג שהאבא מברך על ההפטרה והבן קורא? בירור המנהג להוסיף להפטרת חתן פסוקי 'שוש אשיש'.