כמדי שנה בימי הרחמים והסליחות מתקיימת בס”ד המגבית השנתית "אחת בשנה", לטובת פעילות מוסדות יד מהרי"ץ, הארגון העולמי להפצת תורה ומסורת יהדות תימן. נרתמים בימים אלו באופן מיוחד, ותורמים ביד רחבה ובנפש חפיצה להמשך פעילותינו, לחיזוק מסורת ומנהגי אבותינו ורבותינו חכמי תימן נע"ג, והנחלתם לדורות הבאים למען לא יישכחו מפינו ומפי זרעינו עד עולם. שמות התורמים יובאו בפני מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, אשר בכוח תורתו הקדושה והטהורה יעתיר בתפילה עבורם בעת רצון נדירה ומיוחדת, ויזכו לברכתו הכוללת כל הישועות, כפי שנחקקה בכתב יד קדשו: "ברכות שמים מעל יחולו על כל המסייעים, שיזכו לבְנֵי חַיֵי וּמְזוֹנֵי”. וכבר כתב גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בספרו "עץ חיים" על התכלאל [דף קכ"ה ע"א], בפירושו על הפסוק עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים - אלו העושים מאהבה, שהקב"ה נותן דעתו עליהם. אל תעמוד מנגד! אנא הרם את תרומתך הנדיבה כעת! וממעון הברכות תתברך בכל מילי דמיטב, "בְּנֵי חֵַיי וּמְזוֹנֵי".

וידיאו ותמונות! דברי חיזוק והתעוררות לקראת ראש השנה - יום הדין, מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמרו בפני אברכי הכולל "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, בראשות הרה"ג משה רצאבי שליט"א, ובניהולם של ידידינו הרב יאיר שרפי הי"ו ורבי איתמר עובד הי"ו. לאחר השיעור עברו על פני מרן שליט"א כל האברכים היקרים שיחיו, והתברכו בברכה אישית לקראת השנה החדשה הבעל"ט. בית מרן שליט"א, כ"ח אלול התשפ"א.

כמה שיעור התקיעה והתרועה בר"ה? וכיצד אופן עשיית התרועה לפי מנהגינו? מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - בנו של מרן פוסק עדת תימן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד וראש כולל "פרי צדיק" בחריש ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ובנין משה על הלכות שבת. שנמסר במוצש"ק נצבים התשפ"א, במסגרת השיעור המקדים ל"שיעור השבועי" מפי מרן שליט"א

"ראיתי בני עלייה שואלין ודורשין אודות מנהגינו הקדום מימות קמאי דקמאי, להתפלל מוסף דראש השנה מיד עם הש"צ בקול רם בלא להקדים להתפלל הלחש, על מה אדניו הטבעו. ואם רשאים לשנות ממנהג זה..." מתוך שו"ת עולת יצחק למרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, חלק א' סימן ע"א.

מהן הי"ג מדות, מהיכן מתחילים למנותם, ביאור "פוקד עון אבות... על שילשים ועל ריבעים", הרי אם ריבעים כ"ש שילשים? ודימוי למה שנאמר בדין אתרוג שעלתה עליו חזזית בשתים או שלש מקומות. מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק כי תבוא ה'תשס"ט

חידוש בשם מרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם, בדברי רש"י על הפסוק אתם נצבים היום וגו'. מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נצבים ה'תשע"ב

"רוצים לשמוח במה שאסור. במקום לשמוח במה שצריך לשמוח, במצוות ה', 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלד'יך בשמחה'... אבל במצוות הוא לא שמח, מקיים את המצוות בעל כורחו בלי לשמוח, אז הוא מחפש ממה לשמוח, ושומע שירים. כל ימיהם כך. יש אנשים שכל הזמן שומעים שירים, מה יעשו בחתונות? ישמעו שוב שירים? כבר התרגלו וזה לא משפיע, אז עכשיו צריך להשתגע, לשמוע שירים פראיים"...

"מהרי"ץ רומז כאן תוכחת מוסר, מורה לנו דרך על ההסתכלות בעניין. הוא אומר, כי בדורנו האנשים עושים דברים, בלי הרבה מחשבה. 'נראה לי כך', או 'אני חושב כך'. במקום שיקחו את הדברים בהבנה, בהסתכלות עמוקה ורחבה יותר, לדעת את שרשי הדברים, כי הם לא נעשו ע"י הראשונים כפי שהזדמן להם, אלא הכל היה מתוך מחשבה ועיון וידיעה בפנימיות הדברים. ואפילו דבר שאתה חושב שהוא פשוט, כי אה"נ, מבחינה הלכתית הדבר אינו משנה, תעשה את מברך ששי כך או כך, אבל 'אין לזוז ממה שיסדו הם ז"ל'. ואם ריק הוא, ממנו הוא ריק. ובפרט כאשר אנו יודעים ומבינים קצת, מה היתה כוונתם"

דברי חיזוק והתעוררות קודם ה"אשמורות" (סליחות) מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ולאחר מכן אמירת "אשמורות" מפי שלוחי הציבור - הרב אלעזר יוסף הי"ו והרב עוז שלום ערק הי"ו והרה"ג משה רצאבי שליט"א. האשמורות נאמרו לאחר השיעור השבועי מפי מרן שליט"א מוצש"ק כי תצא התשפ"א, בבית המדרש פעולת צדיק בני ברק, והועברו בשידור חי לאלפי צופי ומאזיני ארגון הידברות