כמדי שנה בימי הרחמים והסליחות מתקיימת בס”ד המגבית השנתית "אחת בשנה", לטובת פעילות מוסדות יד מהרי"ץ, הארגון העולמי להפצת תורה ומסורת יהדות תימן. נרתמים בימים אלו באופן מיוחד, ותורמים ביד רחבה ובנפש חפיצה להמשך פעילותינו, לחיזוק מסורת ומנהגי אבותינו ורבותינו חכמי תימן נע"ג, והנחלתם לדורות הבאים למען לא יישכחו מפינו ומפי זרעינו עד עולם. שמות התורמים יובאו בפני מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, אשר בכוח תורתו הקדושה והטהורה יעתיר בתפילה עבורם בעת רצון נדירה ומיוחדת, ויזכו לברכתו הכוללת כל הישועות, כפי שנחקקה בכתב יד קדשו: "ברכות שמים מעל יחולו על כל המסייעים, שיזכו לבְנֵי חַיֵי וּמְזוֹנֵי”. וכבר כתב גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בספרו "עץ חיים" על התכלאל [דף קכ"ה ע"א], בפירושו על הפסוק עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים - אלו העושים מאהבה, שהקב"ה נותן דעתו עליהם. אל תעמוד מנגד! אנא הרם את תרומתך הנדיבה כעת! וממעון הברכות תתברך בכל מילי דמיטב, "בְּנֵי חֵַיי וּמְזוֹנֵי".

מאמרים בענייני ביעור מעשרות: טעם ניקוד תיבת לַעְשֵׂר, במקום לְעַשֵּׂר * עדיפות נתינת מעשר־כספים לעוסקים בתורה בעמל ויגיעה * חידוש לדינא שבכלל ביעור מעשרות בערב שביעי של־פסח, ראוי לחלק גם כל מעשר־כספים שלו, אפילו שהוא יותר מכדי צורך העניים אז. מתוך הספר נפלאות מתורתך למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

האם ישנה חובה לתרגם את ה"תוכחה" שבפרשת השבוע "כי תבוא", האם יש הבדל בין התוכחה שבפרשת "כי תבוא" לתוכחה שבפרשת "בחקותי" בעניין זה? כיצד נהגו בק"ק תימן, וכיצד ראוי לנהוג? מתוך חלק השו"ת שבסדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שנאמרה במסגרת "כנס חיזוק לקראת זמן אלול" לציבור האברכים ובני הישיבות הקדושות תושבי פתח תקוה, במעמד מרנן אדירי התורה חברי נשיאות קופת הצדקה, יום חמישי כ"ז מנחם אב בית הכנסת המרכזי פאר הרש"ש פ"ת

"הרואה אבידת ישראל, אסור לו להתעלם ממנה, וכל־שכן שאסור לקחתה לעצמו שזוהי גזילה בידו, אלא חייב לִטַּפֵּל בה לַהֲשִׁיבָהּ לבעליה, שנאמר "לא תראה את שור אחיך או את שֵׂיוֹ נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך וגו'. וכן תעשה לכל אבֵדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה, לא תוכל להתעלם..."

"כתוב (בפרשתנו כי תצא) כי יִקָּרֵא קַן־צפור לפניך וגו' והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך וגו'. דהיינו שאם עבר ולקחה, חייב לשלחה, ונפטר בזה מן האיסור שעשה, שזוהי מצות לא תעשֶׂה שניתקה לַעֲשֵׂה..." מתוך שע"ה למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, חלק תורה ומצוות (יו"ד ב') סימן קע"ג

ראשית דבריו בעניין מעלת לומדי התורה, שהם מגוייסים כל שעות היממה. המשך דבריו בעניין מעלת לימוד התורה שהיא חשובה יותר מכל המצוות, ובדין להפסיק מלימוד לצורך מצוה אחרת, וגם חיזוק לעניין הסליחות ("אשמורות"), ולסיום בענין "לא תשנא אחיך בלבבך" שלשיטת הרמב"ם לאו זה שייך דוקא כאשר שומר שנאתו בלבו, אבל אם מראה שנאתו לחבירו אינו עובר בלאו זה, מה הביאור בעניין. צילום והקלטה, ועריכת וידאו: ישורון קובי, צפת

האם יחיד יכול לומר את הסליחות שבלשון ארמית? מה דעת הרמב"ם והגאונים בדין זה? והאם תפילות כנגד אבות או כנגד תמידין, והנפק"מ מכך. מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק נצבים וילך שנת התש"ע

אימתי הוא הזמן הראוי לאמירת "אשמורות" (סליחות) לפי מנהגינו? האם הזמן עדיף על פני אמירתן במניין? ואלו דברים ניתן לומר אף כשאין מניין? מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שיצ"ל ע"י ארגון פעולת צדיק