השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: המשך ביאור התשובות לשתי החקירות האחרונות [מתוך י"א החקירות שהובאו בשיעור הקודם] בעניין כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף. החקירה הראשונה היא, מה הן הכוונות שצריך לכוון, פרט לְמה שצריך לכוון ע"ד הפשט. סיום בירור התשובה לחקירה האחרונה, האם כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף מותרת לכתחילה. הרחבה בעניין ההיתר לכתוב זאת וכיו"ב בשלוש שלוש תיבות, ראיות כי מנהג כל ישראל מדורי דורות הוא להקל בכתיבת פסוקים מן המקרא, כדעת הגאונים והרי"ף וסיעתם, דלא כהרמב"ם והש"ע. לדעת האוסרים, המדובר הוא לא רק לגבי פסוקים מן התורה, אלא אף מנביאים וכתובים. אלול בַּפֶּתח. בעניין סיום בפסוק טוב בהפטריות חזון, איכה היתה, שובה, עפ"י מנהג ק"ק תימן יע"א, ביאור תמיהת מרן שליט"א ע"ד מהרי"ץ, והתייחסות למי שניסה לכתוב יישוב על תמיהה זאת. תוספת שמוסיף מרן שליט"א בכלל הפסוקים שלפני ההבדלה במוצש"ק, בימים הללו, נגד כל האויבים הקמים עלינו לכלותינו, לאחר הפסוק ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'.

נושאי השיעור: המשך [לשיעור הקודם] ביאור מה שהביא החיד"א בשם חכמי קשטיליה, כי בתפילת משה רבינו 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו', לימדו את משה רבינו ע"ה מן השמים שאם יאמר פעמיים 'נא' אזי תפילתו תתקבל. והשלמת התשובות לערעורי חכם אחד בקובץ מוריה, בעניין דלעיל. ביאור ובירור הסיפור על הגרי"ז מבריסק, ששמע רב אחד שאמר כי מי שהוא קנאי אינו יכול להיות מנהיג, ודוגמא להבדל שבינו לבין החזו"א לגבי מי שרצה להפסיק מלומר תיקון חצות מכיון שכבר קמה מדינת ישראל. תוספת דברים בעניין גדולת חכמי קשטיליה, הרחבה בכך כי מסתמא מקור הדברים בעניין דלעיל הוא מחז"ל. ובלא"ה אי אפשר 'להמציא' דברים כאֵלו, שאינן סברות ופירושים בעלמא. אם באמירת תיבת 'נא' פעמיים מועילה שהתפילה תתקבל, מדוע צריך שתהיה ברית כרותה לי"ג מדות שאומרים דוקא בעשרה, שאינן חוזרות ריקם, ולהתאמץ בכך. יאמרו 'נא' 'נא' ביחידות, ותו לא צריך. בירור הכוח הטמון בעניין אמירת 'נא' פעמיים. תשובה לשואל מאי שנא נדון דידן, ממה שאמרנו בשיעורים לשעבר, כי אפשר לגדולי ישראל להמציא דברי סגולות מעין אלו. י"א חקירות בעניין כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף, כגון לגבי צורת הכתב וסוג הקלף, מה צריך לכתוב, ומה הן הכוונות שצריך לכוון.

נושאי השיעור: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וגו' [הפטרת השבוע], עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם וגו', מהו ההבדל שבין 'ציון' לבין 'ירושלם'. וביאור הנוסח שאנחנו אומרים בסיום תפילת שמו"ע, וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו'. מהו הקשר של תוספת זאת, לנוסח עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו וחסדיו וכו'. ומדוע אומרים בסוף הנוסח פעמיים אמן, 'אמן ואמן'. השלמה לשיעור הקודם, בביאור דברי החיד"א בנחל קדומים [פרשת ואתחנן] בשם חכמי קשטיליה בעניין אמירת פעמיים 'נא' בתפילה, כי דבר זה מועיל שהתפילה תתקבל. ומה שהביא כי המקור הוא מכך שפעמיים נא זהו גימטריא מיכאל, ותירוץ על מה שפקפק ונשאר ב'צריך ישוב'. התחלת תשובות לחכם אחד שערער על כל העניין דלעיל, לגבי אמירת פעמיים 'נא'. בקשת עזרה לתמיכה במשפחת ת"ח. פירוט והרחבה בעניין שאלות ותשובות הרנב"ן, המובאות בספר החדש אור הנר חלק ג'.