בפרשת השבוע פרשת כי תשא ישנו מנהג המיוחד לבני ק"ק תימן המקיימים עד היום תקנת חז"ל לתרגם קריאת התורה בציבור [וכפי דעת רבינו הרמב"ם ועוד הרבה ראשונים שתקנה זו לא בטלה אף בזמנינו שלכאורה בטל הטעם ואכמ"ל], והוא שלא לתרגם פרשת מעשה העגל השני כפי הדין המובא במשנה ובגמרא (מגילה, ס"פ הקורא עומד כה, א-ב) וברמב"ם (פי"ב מהלכות תפלה הי"ב). במאמר שלפנינו נדון מהו מעשה העגל השני, מה הטעם שאינו מתרגם, ובשיטות הגאונים והראשונים בזה.

כתב מרן שליט"א בעיני יצחק סימן ר"ו הלכות עדי הקידושין הערה ר"ד: ואין להקשות מהא דאיתא במדרש תנחומא הישן (פרשת כי תשא אות י"א ובשמות רבה פרשה מ"א אות ה') על פסוק וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ (שמות ל"א י"ח), הכלה הזו כשבאה להיכנס לחופה מגלה פניה, לאמר כל מי שיודע לי עדות יבוא תעיד לי...

"כתיב ושמרו בני ישראל את השבת, אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. ואפילו בספק אם תועיל ההשתדלות או לא, מכל־מקום חייבים לחלל שבת ולהשתדל בכל מה שאפשר, כמו שמחללים בשביל ספק פיקוח־נפש. אבל מי שפשע ורוצה להמיר, אין מחללים עליו את השבת באיסור דאורייתא, דכיון שפשע אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך..."

שיעור בענייני מנהגי תימן לגבי ספר תורה, אופן הגבהתו, עומד או שוכב, וכן בעניין תפילת שחרית לפני עמוד השחר, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת "ערב חיזוק ולימוד" שהתקיים ביום שני י"ג אדר א' בבית הכנסת תפארת ישראל, גבעת אולגה - חדרה, כולל שאלות ותשובות לאחר השיעור. יישר כוח למארגן הרב אופיר נחום שליט"א.

עלון שבועי היוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" לבני תורה ק"ק תימן יע"א בעיר אלעד ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, ובניהולו של הרה"ג אליהו נהרי שליט"א. נדיבי עם המעוניינים לתרום למען אחזקת והתפתחות הת"ת המהוה נדבך חשוב לשימור מסורת ק"ק תימן יע"א, יוכלו לפנות לטל': 050-4150896. ברוכים תהיו!

נאמר בפרשתנו (תצוה) "וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְ"י" [שמות כ"ט, כ"ד]. כתב מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..."

נאמר בפרשתינו ואתה תצוה "ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב וגו'". לפניכם קטע וידאו קצר מאת השו"ב הרה"ג ציון חוכיימה זצ"ל, בו הוא מראה מהו החלב המכסה את הקרב. מתוך סט התקליטורים "מסורת השחיטה והניקור" שיצ"ל ע"י ארגון אור ההלכה

כתב מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק (שמות כ"ט, מ"ג) וז"ל: תיבת המזבח בפשטא אחת בחי"ת, והיא מלרע. וכ"כ אור תורה שכן הוא בספרי ספרד ע"ש בפרשת לך לך. עכ"ל. ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראת במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג "כתר תימן" ־ תורת אמת, כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת "הרעֹתָ" שבספר במדבר. מלוקט מתוך שיעורי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

נאמר בפרשתנו (תצוה): וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ (שמות כ"ח, מ"ב). מצ"ב תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין האם המכנסיים הנהוג ללבשם בזמנינו אסורים? האם אבותינו נהגו כראוי? והאם צריכין אנו ללבוש כאן בארצה"ק המלבושים כמנהג תימן ולא לסור בזה ממנהג אבותינו, ואם יש בזה איסור משום הליכה בחוקות העמים?

עלון "מסילות בני תימן" על שם מהרי"ץ זיע"א - חודש אדר ראשון ה'תשע"ט. העלון מוקדש לע"נ רבי יוסף בן חיים צאלח זצ"ל, ויוצא לאור ע"י הרב שלום צדוק הי"ו. תוכן העניינים: מאמר "אמירת הפיוט בר יוחאי בעיטוף הטלית". מדור "עיונים בתורת מהרי"ץ": מנהגים על פי הזוהר הקדוש. מדור "תולדות רבני תימן": הגאון רבי אהרן ב"ר שלום הכהן זצ"ל, ובנו הגאון רבי אברהם הכהן זצ"ל. כל המעונין להיות שותף בזיכוי הרבים להפצת העלון באלפי עותקים לע"נ לרפואה וזיווג או לפרסם נא ליצור קשר עם הרב שלום צדוק: 055-6783221

כתב היפ"ה (הרב יואב פנחס הלוי שליט"א) ב"תורה קדומה" פרשת תרומה פרק כ"ה פסוק ל"א: "ואמנם בכל ספרי תימן הוא חסר יו"ד, וכן נמצא בכתר בן אשר". להאזנה! תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין "חסרות ויתרות" בספרי תורה תימנים - מסורת נגד התלמוד, והאם תימני יכול לעלות לספר תורה אשכנזי או ספרדי?

האם מצוה להרבות בשמחה גם בחודש אדר ראשון? האם בפורים קטן מרבים במאכל ומשתה? האם יש נפילת פנים ביום פורים קטן? קטע מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק תרומה ה'תשע"א לצפייה! (9:38 דק')

נושאי השיעור: הנהגות וחומרות לימי שובבי"ם ת"ת. הלכות ריחוק מן העריות, איסור חיבוק ונישוק ואפילו לחיצת יד בין קרובים, דין חיבוק האם את בנה והאב את בתו, מה הדין לגבי נכדים, ותשובה למ"ש בספר "ואין למו מכשול" על מ"ש מרן שליט"א בעיני יצחק לגבי דברי הרמב"ם בפירוש המשניות בעניין זה. דבריו בעניין איסור יחוד עם איש שהפך עצמו לאשה או ההיפך, והתייחסות לראיה כביכול שהביא מדברי רש"י במגילת רות. השלמה בעניין הספר פסקי תשובות ומנהגי תימן. המשך בעניין חשיבות העברת מסורת הגיית התורה בגירסא נכונה, והתייחסות לבחורי ישיבות או אברכים הגורסים לימודם כפי שלמדו אצל האשכנזים מטעם שאדם מדבר בלשון רבו. התייחסות לתלמידי חכמים המזלזלים ח"ו בהוריהם בני הדור הקודם כיון שאינם למדנים גדולים.