עת צרה (מלחמה/מגיפה)

תפילה מיוחדת (נוספת ומורחבת) לרפואת חולי מגפת ה"קורונה" רח"ל, על־פי נוסח תפילה שיסד מהרי"ץ זצוק"ל לרפואת מכת האבעבועות שהיתה בזמנם, ומוגהת מכת"י, במעט שינויים הנצרכים בעת ובעונה הזאת. מאתי הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו מק"ק תימן, יסעדם אל עליון ויקוממָן. שהתקיימה במוצש"ק בשלח התשפ"א בסיום השיעור השבועי.

לכבוד מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א. בעניין התפילה המיוחדת לחולי ה"קורונה" (כפי שנתבארה ע"י מרן שליט"א בשיעור השבועי מוצש"ק בא התשפ"א), האם ראוי לאמרה גם ביחיד, או שכוחה דווקא בציבור עם שופרות? והאם יש איזה פרק תהילים הראוי להסמיך לזה? אביחי שרעבי, קרית ספר - מודיעין עילית

התחלת ביאור עניין לקיחת חיסון נגד קורונה, לחיוב ולשלילה, מבחינה הלכתית ומבחינה השקפתית. מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וארא התשפ"א.

לכבוד מרן הגאון הגדול והאדיר פאר ישראל רבי יצחק רצאבי שליט"א. א) שמעתי שע"פ קבלה אין לערוך חתונות במוצאי שבת, האם זה נכון? ומה הדין במצב היום שמתחיל שבוע הבא סגר לכמה שבועות בגלל הקורונה, האם יהיה מותר גם ע"פ קבלה לעשות חתונה במוצאי שבת? ב) היום ערש"ק ויגש צום עשרה בטבת, האם מותר לערוך קניות ביום זה? בפרט שמתחיל סגר ביום ראשון לכמה שבועות בגלל הקורונה. ג) האם מותר לערוך חתונה היום בערש"ק ויגש צום עשרה בטבת, והסעודה יהיה כמובן בליל שבת, בגלל שיש בשבוע הבא סגר לכמה שבועות בגלל הקורונה?

לכבוד מו"ר הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. ברצוננו לשאול שאלה הלכה למעשה עבור הקהילה התימנית בחריש. בעקבות המצב והוראות משרד הבריאות להתפלל מחוץ למבנה, אנו נאלצים להתפלל בשטח פתוח. הקמנו 2 אהלים ברחבת חנייה, עד שיאפשרו לנו להתפלל במבנה קבע. התפילות כרגע בימי שבת בלבד, ברגע שיאפשרו לנו להכנס להתפלל חזרה במבנה נעזוב את המקום. האם בשלב זה שאנו מתפללים באהלים, יש לומר את ברכת מעין שבע בליל שבת או לא? (עד כה נמנענו מלאומרה, כיון שההרגשה תמיד שזו השבת האחרונה בחוץ). נודה לתשובת כת"ר.

"בעניין התפילות ביום כיפור הבעל"ט, ברצוני לשאול מה ניתן לקצר בתפילות? על מה אנחנו מוותרים בעקבות המצב שמתפללים בחוץ, תנאים לא נוחים, חם, וכדו'... ומה חייב לומר ואין לוותר? והאם הרב ממליץ לסגור את בית הכנסת, או לקיים מניין ברחבה (כשרוב בית הכנסת מבוגרים)"?

אמירת פיטום הקטורת עם הטעמים ולאחריה ה"תפילה למניעת מגיפה" ואמירת פסוק ויאמר אליהם וגו' ג"פ, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, יחד עם מתפללי בית המדרש פעולת צדיק ב"ב, ערב ראש השנה התשפ"א

לכבוד מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן. אבקש את תשובת מעכ"ת לשאלות דלקמן הנוגעות לתשעה באב בעידן הקורונה. 1. האם כדי למעט בהתקהלות יש לקצר את התפילות בת"ב לומר רק חלק מהקינות, וא"כ איך לעשות זאת? 2. חולה מאומת שאין לו תסמינים כלל, חייב להתענות? 3. מי שיש לו חום במהלך הצום, יכול לאכול ולשתות כרגיל או לשיעורין? 4. האם חיטוי הידים באלכהול וכדו' נחשב כרחיצה או סיכה?

"שלום, רואים לאחרונה מכמה רבנים פסקי הלכות והנחיות לשבת הקרובה, האם יש אפשרות שהרב שלנו כבוד מרן שליט"א יוציא הנחיה מסודרת, כדי שנוכל לתלות בבתי כנסת של התימנים, להלן הדברים החשובים: א. חבישת מסיכות בתפילה ובקריאת ספר תורה, כיצד לנהוג? ב. כיצד לנהוג החזן והקורא, אופן העמידה, 2 מטר? הקריאה עצמה? מסתמא יש כמה אפשרויות. ג. בדין השלמת הקריאות (אולי הרב דיבר בהילולא טרם שמעתי את השיעור). ד. האם יש דברים בתפילה שאפשר לבטל, כדי לא להישאר יותר מן הזמן המחייב, כגון בר יוחאי, מי שבירך, לחש וחזרה וכו'. ה. האם כהן יכול לישא כפיו עם מסיכה וכפפות?

"עוד אתמול שמעתי בטלפון, אברך אחד התקשר אלי ממודיעין עילית, ואמר לי, 'שמעתי שהרב אמר שהתימנים מחוסנים מהקורונה'. עניתי לו, חס ושלום, זה לא נכון. הנה בעוה"ר אנחנו רואים שני תלמידי חכמים חשובים, שסובלים מהמחלה הזאת, וכמותם יש עוד רבים. ישנו אפילו מישהו תימני בעיר יהוד שנפטר מכך, זה לא קשור לתימנים... את השמועה הזאת, בתחילת העניין של התפרצות המחלה, אמר מישהו כנראה בלתי אחראי – אינני יודע על סמך מה זה נאמר – שבתימנים זה לא פוגע. אבל ראשית, המציאות הוכיחה שזה לא נכון. וכבר מיד הכחישו את זה, שזאת טעות. לכן, חס ושלום, אין על מה לסמוך..."