קריאת קודש ממרן שליט"א בדבר המגבית השנתית "אחת בשנה" לטובת פעילות מוסדות יד מהרי"ץ

קריאת קודש ממרן שליט"א בדבר המגבית השנתית - "אחת בשנה", המתקיימת בימים אלו עבור פעילות מוסדות יד מהרי"ץ, והתפילה שתתקיים אי"ה בקבר רחל אמנו - עבור כל התורמים למגבית חשובה זו.

ערוך ומוגה מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שופטים התשפ"ב.

אני רואה שהזמן קצר, ועשו סייג לתורה, צריכים כבר לסיים.

נשאר לנו רק להזכיר, את עניין 'המגבית השנתית'. ידידנו הרב שילה הי"ו - פתחנו בו את השיעור, וגם נסיים בו עכשיו - ב"ה שהוא בבחינת עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה [בראשית מ"ט, י'], עד שבא שילה ועשה דברים שאף אחד לא עשה. הוא פועל כיד ה' הטובה עליו, בהרבה הרבה שטחים. אינני יודע, האם כולם יודעים. למשל חוברות השיעורים, 'שערי יצחק', זה הכל בזכותו, הוא דואג בכל שבוע לערוך ולהדפיס את השיעורים בטוב טעם ודעת, ואני ממש מתענג על כך. ישתבח שמו יתברך לעד. בעבר הדבר היה קשה, להוציא לאור את השיעור בתוך כמה ימים, אבל ב"ה הוא יושב על כך, ועמל בזה, להוציא דבר מתוקן מתחת ידו. לתקן את השיעור, זה לא דבר פשוט. והוא עושה זאת לבדו. אחרים עושים צוות, הצריכים לסדר ולהדפיס ביחד את השיעור. הקב"ה נתן לו כוח ומוח, לפעול ב"ה. אני מברך אותו, שהשם יוסיף לו כהנה וכהנה. אכי"ר.

אבל, אם אין קמח, אין תורה.

לפעמים, וזה מלתא דשכיחא טובא, אני מחפש את השיעורים של השנים שעברו, לראות מה דיברנו אז. כי הרבה דברים כבר נשכחו, והנה ישנם שם ממש אוצרות בלומים, עניינים ודברים שלא נמצאים בשום ספר, ורבים מבקשים מים ואין, וצריכים לעשות אותם בקבצים שלמים, בספרים, בכדי להשיג אותם. שיהיה אפשר ללמוד ולעיין. יהי רצון, שיזכה בקרוב לעשות זאת.

וישנם עוד הרבה דברים, שהוא עושה. לגבי החוברות, אמנם ב"ה ישנם מנויים, אבל עשרות חוברות מחלקים חנם לבחורי ישיבות בשיעור בליל ששי, או בכל מיני הזדמנויות. לפרקים אפילו מאות חוברות. בפרט בנושאים חשובים לפרסום. כמובן, הכל חנם אין כסף.

כמו כן, הקבצים התורניים 'דברי חפץ', היוצאים לאור פעמיים בשנה, שזה ג"כ מחולק חִנם לתלמידי חכמים ולמוסדות תורה, בתי כנסיות ובתי מדרשות. מאות חוברות. מכוח שהוא מארגן את כל העניינים הללו, לדאוג לכל מה שמסביב, זהו עול גדול.

מה שאנחנו יכולים לעשות, זה רק את החלק שלנו, להשתתף מבחינה כספית ב'מגבית השנתית' שהוא עושה בכל שנה ושנה, בימי הרחמים והסליחות.

וזה לא כל מה שהוא עושה, יש 'נגלות' ויש 'נסתרות', ישנן פעולות נוספות, אבל הברכה שרויה בדברים הסמויים מן העין.

בעזרת ה', מתכוונים שאעשה בעשי"ת תפילה מיוחדת בקבר רחל אמנו. עשרות שנים, שלא הייתי בקבר רחל אמנו. אהה, תעורר אהבת רחל לבנים [מתוך השיר אילת חן]. הזכרתי זאת בזמן האחרון [בשיעור מוצש"ק פינחס התשפ"ב], וגם בעבר הזכרתי זאת, והרחבתי על כך בס"ד, כי רבי' שלום שבזי זיע"א כותב ב'שירה' המפורסמת, 'וְצֻלנא האתִּף אלאלחאן', הוא כותב שם מלים ממש מזעזעות, בזה"ל, בְּכִי רחל בעירנו, לבנים נודדים. והָעירי אבותינו, יקומון עומדים. רחל אמנו, תעירי את אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, 'יקומון עומדים', שיתעוררו ושיעמדו בתפילה לפני בורא עולם עבורנו. להזכיר את בריתנו, בחן מתייחדים. וחסד אל יְלַוֵּנוּ, בצלו חומדים.

דברים ממש יוצאות מן הלב, על זכות רחל אמנו ע"ה. וטמון בהם סודות נסתרים, כדרכו בקודש.

יהי רצון מלפני המקום ברוך הוא, שנזכה כולנו בעז"ה, להתפלל על עצמינו ועל כל המתנדבים ועל כל עם ישראל, ושהקב"ה יזכנו ויושיענו כבר, ויתקיים בנו מקרא שכתוב [ישעיהו י"א, ט'] כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְ"י כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

בכל אופן, מה שחשוב כעת הוא, כל מי שיכול לפעול למען המגבית הזאת, שהרב שילה הי"ו עושה 'אחת בשנה', יכפר על חטאותיכם, ולסייע בכל הפעולות שלו. כמובן, אם היה יותר, היה אפשר לפעול כהנה וכהנה. אבל, לכל הפחות מה שיכולים, הדבר חשוב מאד. מי שיכול בעצמו, ומי שיכול לעודד אחרים שישתתפו במגבית זו, נזכה ויזכו כולם להיכתב בספר החיים ובספר הזיכרון, לשנה טובה ומבורכת, אכי"ר.