בירורי עניינים בספר חלק הדקדוק למהרי"ץ

שאלה:

לכבוד מורינו ורבינו ועטרת ראשנו, פאר עדתנו, הגאון רבי יצחק רצאבי יצ"ו ומצוי"ץ. שלום רב, יאתה ויערב, למול כבוד תורת הרב, המחזיר עטרה לישנה, בעדת קודש תימן הנאמנה, בספריו היקרים והמאירים, מתוקים מדבש ונופת צופים. הכל עשה בעיון וחקירה, כדי להגדיל תורה ולהאדירה. תירב גדולתו, אשרי יולדתו:

כבר זמן רב חשבתי להשתעשע בדברי תורה כמאז מקדם בעניינים רבים, אולם מה שהלב חושק הזמן עושק. ועתה אמרתי אכתוב לכת"ר על שני עניינים קטנים בספר חלק הדקדוק לגאון ישראל ותפארתו מהרי"ץ זתע"א, ולענ"ד הם נוגעים לכמה גירסאות לאורך כל ספרו על התנ"ך. ומבקש אני מכת"ר להשיבני דבר, שאם־כן יש צורך לתקן את התיגאן המודפסות:

א. לפעמים מהרי"ץ מזכיר מקצת תיגאן ואפילו תאג אחד לסמוך עליו, כגון בפרשת פקודי (שמות ל"ח, כ"ח) ואת האלף, בתאג אחד מצאתי הוי"ו געי עכ"ל. ויש שהבינו מדבריו שאין לגעות, כי מדייקים מדבריו שבשאר התיגאן אין געיא. ולענ"ד טעו בהכרעתם, כיון שתיגאן שיש בהן גירסאות היוצאות מן כל התיגאן מצויים לרוב לאורך כל התנ"ך, ומהרי"ץ לא העלה אותן לחיבורו. אבל כעת שהעלה את אותו תאג בודד, מוכח הוא שדעתו כי יש לגעות מטעם שכן הוא המנהג המקובל לגעות בוי"ו. שאם לא תאמר כן, נשאר בשאלה גדולה, מדוע בפסוקים רבים לא העלה מהרי"ץ תיגאן בודדות. אלא מוכרחים לומר כדאמרן, שהמנהג המקובל לגעות, ומצא לו מהרי"ץ תאג קדמון המבסס מנהג זה. ולענ"ד יש לתת למנהג זה טעם מן המדרש, כי בזמן שעשה משה רבינו ע"ה את כל החשבון לתרומת המשכן, שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהם ווים לעמודים וכו' התחיל עומד תמיה ואומר, עכשיו ימצאו ידיהם של־ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם וכו'. מיד האיר הקב"ה את עיניו ותלה עיניו וראה שהיו עשויין ווים לעמודים, התחיל להשיב להם בקול רם ואת האלף וכו' באותה שעה נתפייסו ישראל. וידוע כי כאשר נזכרים בני אדם פתאום במשהו ואומרים אותו בקול רם, אזי טבעם לגעות בתחילה. ויש פעמים רבות שמהרי"ץ נסמך על מקצת תיגאן (או תאג אחד) ואין לדייק מדבריו שהוא סובר ההיפך כמו שדייקו המדפיסים כדלעיל, אלא שכך הוא המנהג המקובל והסמיך מהרי"ץ מקצת תיגאן שמצא:

ב. כאשר מהרי"ץ מביא שתי גירסאות, כמו בפרשת משפטים (שמות כ"א, י"ט) רק שבתו יתן ורפא ירפא, כן הוא בקצת תיגאן בתביר בתיבת רק, ובקצתן במארכה וכן הוא בדפוסים עכ"ל, הכריעו המדפיסים על פי הגירסא השנייה (כמו שרגיל בספרי הפוסקים). אולם לענ"ד כי דעת מהרי"ץ להעדיף דוקא את הגירסא הראשונה, שהרי הקדים לומר כן הוא בקצת תיגאן בתביר, רצונו לומר שכמו שהוא כתב בתאג שלו בתביר, כן הוא בקצת תיגאן. שאם לא תאמר כן, אז לא ברור על מה מצביע מהרי"ץ במלים כן הוא. אמנם גם בגירסא השנייה כתב מהרי"ץ כן הוא, אבל ברור שם שהוא מצביע על קצת תיגאן שעשו מארכה, אבל כן הוא הראשון מצביע על התאג שכתב לעצמו מהרי"ץ. וגם־כן יש לתת טעם כי התביר דוקא במילת רק, לרמוז על המיעוט, שאינו משלם אלא כשומר קשואים, כדאיתא בבבא קמא דף פ"ה ע"א:

יש לי ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש נחל קדומים שנתפשט בתימן בדורות האחרונים, ועליו הגהות מו"ז הגר"י זתע"א על פי חלק הדקדוק, והוא הכריע כפי שכתבתי לעיל ולא כהמדפיסים. וראיתי שבמקום שמהרי"ץ לא מקדים לכתוב כן הוא, אלא מיד כותב בקצת תיגאן כך ובקצת תיגאן כך, אז מו"ז מסמן את שתי האפשרויות, וזה לענ"ד מוכיח את דיוקנו לעיל:

ואסיים בברכת יפוצו מעינותיך חוצה, להגדיל עוד תורה ולהאדירה לאורך ימים ושנים טובות אכי"ר:

מברכו באהבה רבה

הצעיר עמרם עוזירי יצ"ו, רעננה.

תשובה:

לק"י, יום רביעי ג' אדר השני ה'תשע"א, ב'שכ"ב.

למעכ"ת ידידי הנעלה שוקד באהלה של־תורה וקולע אל המטרה כש"ת הרה"ג עמרם עוזירי הי"ו.

א. נהניתי מאד מדבריך הנעימים, וכך דעתי העני נוטה לקרוא ואת האלף בגעיא כפי שלמדתי מפי אאמו"ר זצ"ל וכך המנהג פשוט כאשר אזנינו שומעות שגור בפי כולם, אך אינני בטוח שבזמנו של־מהרי"ץ ובמקומו גם־כן כך היה המנהג פשוט, שאם כן מדוע לא הזכיר זאת בהדיא. אבל מסתברא דלכל־הפחות רבים קראו כך ועשה להם סמך, וכי האיי גוונא כשכתב בקצת תיגאן כך. אבל אין לגעור במי שלא יקרא כך, שהרי ברוב התיגאן או בקצתן אינו כן. והטעם שכתבת על פי המדרש יפה מאד, וכבר עמדתי על זה בס"ד ודרשתי אותו ברבים לפני כמה שנים, ומסודר אצלי לדפוס בנפלאות מתורתך בעזרתו יתברך בקרוב אכי"ר:

ב. לא שמענו כלל על תאג שכתב מהרי"ץ. רק ספרי תורה, מגילות אסתר, שלוש מגילות עם תרגום ורש"י, וחיבוריו עצמו, ועוד מקצת ספרים. והערותיו הללו, שנקראו לאחר מכן בשם חלק הדקדוק, כתב סביב התיגאן של־מה"ר בניה, ואליו הוא מתייחס. וממילא מובן כי אין שום הוכחה מלשון כן הוא, דסבירא ליה שזהו העיקר. ומצורף בזה מה שמסודר אצלי בעניין זה בנפלאות מתורתך על פסוק (שמות כ"א, י"ט) רק שבתו, ומשם באר"ה. יישר חילך לאורייתא וחפץ ה' בידך יצלח. כעתירת

הצ' יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו