שו"ת: בעניין מנהג אבות למי שאינו יודע מה היה מנהג אבותיו?

בס"ד

מוצ"ש ויחי י"ד טבת תשפ"ו

לכבוד מו''ר עטרת ראשנו מרן הגאון הגדול סועו''ה כמוהר''ר יצחק רצאבי שליט''א

שלום רב וכט''ס!

באתי עתה אל מול הדר''ג אחר הקידה מקמי יקר אורייתי', בקשתי שכת''ר יואיל בטובו לעשות עמדי חסד ולעבור על שאלה שצרפתי בזה, ויעירני ויאירני במאור תורתו ודעתו הרחבה מיני ים.

ברצוני לשאול את כת"ר שאלה חשובה בעניני מנהגים בכלל, ובמנהגי תימן בפרט. הנה לאחר שזכינו לעלות לארץ הקודש, עדיין החזיקו עדת תימן במנהגים אשר נהגו בהם בתימן (איני נכנס למחלוקת האם בא"י יש לנהוג כמרן השו"ע או לא).

הנה זה פשוט שמנהג אשר ידוע לדם פלוני שכך נהגו אבותיו - רשאי וצריך להחזיק במנהג אבותיו גם כאן בא"י (כמובן המדובר כאן הוא על מנהגים שחכמי תימן חיזקו אותם ואמרו את דעתם שיש למנהג שורש בגמ' או בראשונים וכדו', ואינו היפך דעת תורה. ופשוט).

אולם ברצוני לשאול על אדם אשר אינו יודע מה מנהג אבותיו, וכגון שאביו גדל יתום, שאביו אינו זוכר או אינו יודע כיצד נהג אביו, או באופן אחר (מה שיותר מצוי הוא), שאדם גדל בילדותו למשפחה של עמי ארצות וכדו', ולאחמ"כ התחזק ונהיה לבחור ישיבה, שאין לו דרך אמיתית לברר כיצד נהגו אבותיו, האם יכול ורשאי הוא לילך ע"פ מה שידוע שכך נהגו רבים בתימן?

ולדוגמא אציין מנהג שבעקבותיו התעורר אצלי ספק זה. הנה ידוע שנחלקו גדולי הראשונים האם יש בישול אחר בישול בתבשיל לח, שדעת הרמב"ם להתיר ושאר הראשונים אוסרין, והשו"ע פסק כדעת האוסרים. הנה במקרה הנ"ל שאדם אינו יודע מהו מנהג אבותיו, האם מותר לו להקל לשים מרן על הפאלטה בשבת על סמך כל שכך נהגו רבים (לא כולם) בתימן, מחמת

הסיבה שהוא תימני, ושהיה ידוע בתימן שיש מחכמי תימן שהתירו זאת ע"פ הרמב"ם?

או שמא יש להתיר דברים מעין אלו רק במקרה שכל חכמי תימן נהגו להקל בזה, אבל לא במקרה שיש שנהגו להתיר ויש שלא נהגו להתיר. או שמא י"ל דאין הכי נמי, אדם שאינו יודע מהו מנהג אבותיו ינהג רק ע"פ דעת השו"ע?

אבאר שאלתי יותר, האם מפני שאדם הינו תימני 'מחמת הדם שלו', זו סיבה מוצדקת לכך שהוא יכול ורשאי וצריך לילך ע"פ מנהגי תימן כאן בארץ ישראל, אע"פ שאבותיו בתימן לא נהגו כך, או שאינו יודע כיצד נהגו אבותיו?

אודה לכת''ר שליט''א אם יואיל להקדיש לי מזמנו היקר ולענות על שאלתי, כי אין שמחה כהתרת הספיקות.

הכו''ח בברכת התורה, ובהודאה גדולה ועמוקה לכת"ר על ספריו העמוקים מאד ונפלאים,

תלמידו מפי כתבו, הצב''י עדיאל ימיני. ירושלים תובב''א.

להלן תשובת מרן שליט"א:

כתוב, כל עוף למינו ישכון, ובן־אדם לדומה לו (בבא קמא דף צב:). מנהג אבות אינו דוקא באופן פרטי, אלא כלל הקהילה. ולכן מי שאינו יודע כיצד נהגו במשפחתו, יסתכל על הסובב אותם, שהם 'דומים אליו'. ובנ"ד של בישול אחר בישול, מאחר שרק יש נוהגים להתיר כמ"ש בס"ד בשע"ה סי' נ"ו ס"ו, המסופק אם אבותיו מהם, נכון להחמיר. ולא בגלל שזוהי דעת מרן השלחן ערוך, אלא גם מבלעדי זאת, נגרר הוא אחרי רוב הקהילה, ומה־גם שהנדון הוא בספק איסור דאורייתא.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו