וידבר וגו' בהר סיני לאמר (בהר, ויקרא כ"ה, א')

מה עניין שמיטה אצל הר סיני

וידבר וגו' בהר סיני לאמר (ויקרא כ"ה, א').

בתורת כהנים אמור, דמה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצוות נאמרו בסיני. אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כל המצוות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני, עכ"ל. ולמדו משמיטה לכל המצוות כולן:

אבל מכל מקום עדיין יש לשאול למה לא נאמר בהר סיני אלא במצוה זו, והלא היא נכללת בשאר מצוות שניתנו בהר סיני, ואם כן למה לי למימר בהר סיני במצוה זו לבדה.

אבל יש לתת טעם על זה למה נאמר בפרשה זו בהר סיני ולא בשאר מצוות, לפי שידוע שהשביעית אפקרה רחמנא לכל. והאדם חומרי להוט אחר חמדת הממון, ושמא מתוך כך יבוא לנעול גנותיו ופרדסיו ולא יפקיר, ויעבור על מצות שביעית. על זה הזהירה תורה על מצוה זו בהר סיני, לאיים עליו. ונמשל לעבד אצל רבו ומצווה אותו על העבודה שאינו רוצה בה, ומאיים עליו כדי לעשותה. אף כאן גבי מצות שביעית, הזהירה תורה אזהרה עצומה על זה, שתלתה אותה בהר סיני. ולפיכך יפה למדו בספרֵי שאר מצוות משמיטה. וגדולה מצוה זאת, שבעבורה זוכין ישראל ליכנס לארץ וימנו בה שמיטין ויובלות, בחיינו ובימינו, אמן כן יהי רצון

(קיץ המזבח למהרח"כ זצ"ל ריש פרשת בהר):