השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

"מצות־עשה לִתֶּן צדקה לעניי ישראל, שנאמר פתוח תפתח את ידך לו. ונאמר וְחֵי אחיך עמך. וכל הרואה עני מבקש, והִעְלִים עין ממנו ולא נתן לו צדקה, עובר בלא תעשה, שנאמר לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך, מאחיך האביון. ואין מברכים על מצוה זו, הן כשנותן ליד העני או הגבאי, הן כשנותן לקופה של־צדקה". הִלְכּוֹת צדקה ומעשר־כספים מתוך שלחן ערוך המקוצר (יו"ד חלק ב' סי' קצ"ט) למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

הרמב"ם כותב בהלכות מעשר שני ונטע רבעי [פרק ד' הלכה ט'], אין פודין פירות מעשר אלא בכסף, שנאמר וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף [דברים י"ד כ"ה]. דין פדיון מעשר שני בזמן הזה, הוספת המלה "וחומשו" בנוסח חילול מעשר שני ורבעי, והסבר מורחב על נוסח הפרשת תרומות ומעשרות שיצא לאור לאחרונה על פי הוראותיו של מרן שליט"א. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק יתרו ה'תשע"ג ב'שכ"ד.

"השאלה שהתעוררה לנו מבחינה הלכתית, האם זה מותר? כאשר כותבים במכתב, לק"י, אם זה לא דברי תורה המכתב הזה עלול להיזרק, א"כ השאלה האם מותר למחוק את זה? האם מותר לזרוק את זה? כי לכאורה, אם אתה כותב לק"י, האות יו"ד זה שם ה', שאסור למחוק אותו, כפי שנאמר לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יָ אֱלֹהֵיכֶם [דברים י"ב, ד'], מי שמאבד את השם, לוקה...'. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א

"אבל ראיתי זה מקרוב דבר חידוש, מחכמי תימן נע"ג. לדבריהם, ישנו עוד פסוק, שאמרו התינוקות. זהו הפסוק, כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְ"יָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְ"יָ [ישעיהו נ"ד, י"ז]. א"כ יוצא נפק"מ, שאפשר להוסיף גם את הפסוק הזה, ביחד עם שלושת הפסוקים הללו. בכל אופן, ח"ו בשעת הצורך". מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בלק התשע"ו

תשובה לשואל (הגאון רבי דניאל קודיס שליט"א - כיום דיין בבית הדין הרבני), כיצד קהילת קדש תימן יע"א ממשיכה לנהוג את מנהגיה, אחר שעיקר המנהג בארץ הקודש הוא מנהגי הספרדים. והאם אין בכך משום "לא תתגודדו" (פרשת ראה)? מתוך שו"ת "עולת יצחק" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (ח"א סימן קס"א)

"דם בהמה חיה ועוף, אסור באכילה מן התורה. ושתייה, בכלל אכילה. ומפני שהוא איסור חָמוּר, נזכר בתורה במקומות רבים, כגון שנאמר וכל דם לא תאכְלו בכל מושבותיכם וגו', ונֶאמר דם כל בשר לא תאכֵלו וגו', ונֶאמר רק חֲזַק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וגו', לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים" (מתוך ספר שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, יורה דעה חלק א' סימן קל"א הִלְכּוֹת מליחת הבשר וַהֲדָחתו)