מצורף עלון "נחלת אבותינו" גליון 96 לחודש טבת ה'תשפ"ו-ב'של"ז המופץ ע"י עמותת 'אחוות אחים חריש'. המעוניינים להדפיס ולהפיץ עלון זה לזיכוי הרבים רשאים לעשות כן. העלון מוקדש להצלחת כל עם ישראל ובפרט לכל התורמים והשותפים בפעילויות עמותת אחוות אחים! בעלון זה תוכלו למצוא תוכן מגוון בשלל נושאים וכן תכנים רבים המיועדים למסורת ומנהגי עדת קדש תימן. כל מי שמעוניין לקבל את העלון במייל, להפיץ את העלון מחוץ לחריש או לכתוב בנושא מסוים הקשור למסורת תימן וכן לשלוח תגובות/הארות נא לשלוח בקשה למייל [email protected]

"ענין עשירי בטבת, הוא תחילת העניינים של חרבן ביהמ"ק. נבוכדנצאר מלך בבל סמך ידו על ירושלם ביום עשירי בטבת, כמו שכתוב בנביא. יש הרבה דינים שקשורים ליום הזה.." מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר בבית המדרש פעולת צדיק ב"ב במוצש"ק ויגש שנת התש"ע

"אינני מבין את המסקנא שלו, הרי ברור שאף אחד מהפוסקים לא סוברים כך. לא רק מרן השלחן ערוך שהיה לפני 400 שנה, אלא אפילו משנה ברורה וכף החיים וכל הפוסקים האחרונים, אף אחד לא אומר דבר כזה..." מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמות ה'תש"ע

מהו "צום העשירי", חומרת צום עשירי בטבת מיתר הצומות, והאם הוא דוחה שבת כמו תענית חלום. ביאור שיטת הגאונים ור"ד אבודרהם. פירוש עניין גזירה שוה. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויגש ה'תשע"ג, בביהמ"ד פעולת צדיק ב"ב [החוברת "שערי יצחק" בכתב יצאה לאור בתאריך ד' טבת התש"פ, וניתן לעיין בשיעור במלואו במדור מרן שליט"א/השיעור השבועי - טקסט, התשע"ג].

נושאי השיעור: בעניין הפסוק כל כלי וגו' שאמר מרן שליט"א כי יש לצרפו יחד עם ג' הפסוקים הנאמרים לאחר עלינו לשבח שחרית וערבית, קודם הפסוק ועד זקנה אני הוא וגו', האם אפשר לדחותו להיות האחרון מפני הרגל הלשון. המלצה להוסיף לאחר אמירת הפסוק האחרון, שהוא ועד זקנה וגו', גם את תרגום יונתן על פסוק זה. והרחבה בפירוש כוונתו. שבע תשובות לשאלה, מדוע בנוסח תפילת שחרית דשבת, הביאו את הפסוק ושמרו בני ישראל וגו', ולא פסוק אשר כתוב בלוחות עצמן, אותן אנו מזכירים לפני כן 'שני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהן שמירת שבת'. מקור דברי המשנ"ב בהקדמתו להל' שבת, כי י"ב פעמים מוזכר עניין שבת בתורה, הם בדברי הרמב"ם בספר המצוות, ורבינו בחיי. ז' פעמים הוזכר עניין איסור אכילת דם, ונ' פעמים עניין יציאת מצרים. הקשר שבין הדברים דלעיל, לתענית עשירי בטבת, כי אם היו שומרים עם ישראל את השבת, הקב"ה היה מוחל להם על כל עוונותיהם, וביהמ"ק לא היה נחרב. המשך בעניין השמחה, ומ"ש הרמב"ם כי מצות עשה ללכת בדרך האמצעית, מצד 'והלכת בדרכיו'. ודברי הרמב"ם בפיהמ"ש כי מן הכתוב בנביא לגבי התעניות, למֵדים את עניין המיצוע. סתירת דברי מי שטענו כי שיטת הרמב"ם הנז"ל באה מן הפילסופים. בשבח הספר אור ההלכה חלק יורה דעה, אשר יצא לאור לאחרונה במהדורא חדשה מעודכנת ומתוקנת. חשיבות עניין המליחה במקום החתך, וחליטת הבשר.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

ויבך על צואריו. לשיטת מהרי"ץ יש לקרות ויֵבְ-כְּעַל צואריו. יפ"ה (הרב יואב פנחס הלוי, תאג תורה קדומה, פרשת ויגש מ"ו,כ"ט). דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בביאור עניין זה, ומדוע על אף שכל קריאתנו לפי חלק הדקדוק למהרי"ץ, בכל זאת לגבי 'שני שוואים בסוף מלה' לא קוראים כדעת מהרי"ץ מאריה דאתרין זיע"א?

נושאי השיעור: ביאור דברי הספר ברכת טוב, כי ג' העבירות החמורות - ע"ז ג"ע ושפ"ד - וכן לשון הרע, הן אלו שגרמו לכל הגָּלִיוֹת. גלות בבל, פרס, יון, וגלותנו זו האחרונה. חמש שאלות על דברי הברכת טוב הנז"ל, ותירוץ אחד על כולן. מגילת אנטיוּכַס, נקראת גם בשם מגילת בני חשמונאי. ביאור גירסת המלה 'אנטיוכס', ומשמעותה. טעות החושבים כי ישנו מנהג אצלינו להרבות באכילת פרי הגזר בימי החנוכה, ודחיית הדברים המובאים על כך בספר משנת שלמה. התייחסות למ"ש שם בעניין זמן הדלקת נר חנוכה, כי כביכול ישנם בקהילותינו שנהגו להדליק בשקיעת החמה. המשך ביאור דברי הרמב"ם בהל' דעות בעניין השמחה, ובירור כי זה יותר משיטת ברסלב, מכיון שלדעת הרמב"ם, המצוה על האדם להיות בשמחה תמיד, היא מדאורייתא. איסור העצבות, ומצות טבילת עזרא. שמחה, מונעת מחלות. והמשך ביאור שיטת הרמב"ם בעניין והלכת בדרכיו, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, האמצעית, מדת הרחמנות שתהיה במקומה. ח"י שאלות ותשובות בתנ"ך, לחידוד הבקיאות, מאת כמה"ר יחיא אלשיך הלוי זצ"ל.