נושאי השיעור: ביאור עניין סמיכות גאולת פורים לגאולת מצרים, דיוק במאמר חז"ל [מגילה דף יב:] שאלו תלמידיו את רשב"י, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם, אמרו אתם וכו', וביאור עפ"י דברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעו"צ ח"ב לגבי פירוש לשון השאלה 'מפני מה'. עפ"י האמור לעיל, ביאור המובא בהגדה של פסח, כל שלא אמר ג' דברים וכו' פסח וכו' על שם מה, מצה על שם מה וכו', כי 'על שם מה' היינו כמו 'מפני מה'. תשובה לשואל על הדברים דלעיל, ממאמר הזוה"ק [שמות רמ"ו] כי ר"א שאל את רשב"י אביו, מה ראה הקב"ה להוריד את ישראל למצרים בגלות, ורשב"י אמר לו שיענה הוא למרות שלא כתוב בשאלה הלשון 'מפני מה'. דברי ספר יורה חטאים בדבר מעלת יהודי תימן שלא נתערבבו עם הגויים בתימן וכו'. ביאור חדש בפיסקת 'היא שעמדה לאבותינו ולנו', מי זאת 'היא', מדוע מרימים את הכוס בפיסקא זו? ושהגדרים והסייגים שקבעו חז"ל במשך הדורות הם אשר הצילו את עם ישראל בגלותם. ביאור הפיסקא כנגד ארבעה בנים וכו' אחד חכם ואחד רשע וכו', מדוע הבן הרשע מקביל אל החכם? דברי החזון אי"ש זצ"ל לגבי הציונות והקמת המדינה כאמצעי לעקירת היהדות, והתייחסות למצב בארץ ישראל בתקופה האחרונה. שתי הערות על המובא בחוברת 'קיצור דיני ליל הסדר' [עמנואל התשפ"ג], האחד לגבי המובא שם כי יש נוהגים לאכול ביצים אחרי הקידוש. הערה שנייה בעניין המובא שם לגבי ביעור יין של שביעית בערב פסח, כביכול בשם מרן שליט"א בשערי יצחק, אולם זאת טעות חמורה, כי שם המדובר לגבי ביעור מעשרות ולא לגבי ביעור פירות שביעית. בשורה טובה על הוצאת החוברת 'חוקת הפסח' [מהדורא חדשה התשפ"ג] בענייני חוזר וניעור בפסח, וכן על הוצאת הקובץ דברי חפץ חלק כ' [ניסן התשפ"ג], וכן על הוצאת החוברת מראות יצחק – הוראות וכללים בענייני מראות וכתמים מתוך שיעורי מרן שליט"א, ותוספת דברים בעניין מראה חום במראות הדמים.

נושאי השיעור: רמז נפלא על הפסוק בספר איוב [כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, לגבי המברך שאין מי שיענה אחריו אמן. המשך בעניין 'ברכת' עזרא, דברי ספר החינוך כי כביכול הרמב"ם איננו חושש לקללה, והרחבה לגבי השאלה מהו הגדר של קללה והאם היא אכן משפיעה ומזיקה. תשובה לשאלה כיצד אלישע קילל את הנערים, והרי אסור לקלל. התייחסות מרן שליט"א למכתב שאלה בעניין השמירה מששה סוגי מזיקין, ודברי ספר שושן סודות לגבי 'סוד השדים'. התייחסות לשאלתו על דברי מרן שליט"א לגבי 'ברכת' עזרא, וביאור מורחב של דברי מהרי"ץ זיע"א באיגרת תימן, לגבי מסירת עניין זה שלא עלו יהודי תימן לא"י בבניין בית המקדש השני. מקורות לכך כי ה'עוני ממון' של יהודי תימן היה אכן הרבה יותר מיהודי שאר הארצות. סיום תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א לאברך תימני, כמה הערות על דבריו, והרחבה בעניין כיצד בזמנינו יש להעיר לקורא בתורה אשר טעה בקריאתו. השלמה בעניין מראה חום לגבי מראות הדמים, ושישנו הבדל בין צבע עור גּויל שהיה בתימן לבין הגויל של שאר ארצות.

נושאי השיעור: דברי הרמב"ם בעניין הדלקת נר שבת, וקידוש והבדלה בדברים, חמשה ביאורים בגמ' לגבי מי הם "העצמות היבשות" שבנבואת יחזקאל, מאמר חז"ל נדיר המובא בכת"י תימן כי הם נקנסו מיתה בגלל שביטלו את הקידוש בליל שבת וי"א את נר שבת, ובירור האם הקידוש על היין הוא מדאורייתא או מדרבנן. השלמה בעניין אמירת ויהי נועם וגו' יושב בסתר וגו' במוצאי שבת, כי הוא שמירה מששה מזיקין, דברי מהר"י ונה זצ"ל בעניין זה, ובעניין אמירת ויהי נועם וגו' בנחת ולא במרוצה. המשך בעניין מנהגינו לברך על נטילת ידים לאחר הנטילה ולפני הניגוב, הרחבה בדין 'עובר לעשייתן', התייחסות למובא בעניין זה בספר הלכה ברורה, ודעת מרן שליט"א כי לדידן יש למחות במי שרוצה לברך קודם הנטילה, בכדי להוציא מלבם של אנשי הכת, כפי שלגבי אפר פרה אדומה אמרינן 'להוציא מליבן של צדוקים', וביאור מה עוזר בכך ש'מוציאים מלבם' הרי הדבר לא עזר שהם יחזרו בתשובה. המשך בעניין קללת עזרא, דברי מהר"ח קורח זצ"ל כי לא יתכן שעזרא קילל עדה שלימה שהרי אסור לקלל יהודי, ותשובות לשאלה שהרי מצינו כי ישעיה הנביא קילל את עם ישראל. תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א לאברך תימני אשר שאל אותו שאלות לגבי הקושי שלו במנהגי תימן בקריאת התורה ובתפילה וכו', וסיפור על הגר"נ רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א – אשר תמה על מתפללי בית הכנסת שלו מדוע לא העירו לו על טעות קטנה שהיתה בקריאתו. תוספת דברים בעניין הקמת בית מדרש לאברכים להוצאת כתבי חכמי תימן נע"ג.