"לעניין תענית שובבי"ם, כתב הלבוש סימן תרפ"ה אמצע סעיף א', יש מקומות שנוהגים בשנת העיבור לקבוע תענית בכל יום חמישי לפרשיות שוֹבָבִי"ם תֵּ"ת והם פרשת שמות וארא בא וכו'. וז"ל האר"י בשער רוח הקודש תיקון כ"ז, יש מנהג קדום בכל ישראל להתענות ארבעים יום רצופים וכו' שובו בנים שובבי"ם וכו' עכ"ל. אמנם בספרי קדמונינו חכמי תימן לא מצאתי עניין זה, זולת אחרונינו שהביאום מספרי המקובלים כגון מה"ר פינחס הכהן באור תורה [ארון הברית] פרשת משפטים. ומהר"ש בדיחי בעולת שלמה שמות י', א'. י"ב, ה'. וע"ע באר היטב ושע"ת סוף סימן תרפ"ה. ועפ"ז נהגו כן מקרוב יחידי סגולה..."

"ולגבי מנהגינו בתימן, תרדנה עינינו דמעה טיף להדי טיף על אבדן הצניעות והקדושה דוקא כש"עלו" לארצינו הקדושה. צא וראה מה שכתב כבר בזה הרה"ג עמרם קורח בספר סערת תימן דף קי"ז אופן מלבושי הנשים..." תשובה עיונית רחבה ומקיפה בעניין הסתכלות בעריות מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

האם הנשים לבשו בגד "אדום"? האם הנשים רכבו על חמורים? בת בגיל שנה או שנתיים - האם תיכנס לבית הכנסת? מעובד ע"פ ספר "שלחן ערוך המקוצר" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - חלק קדושה. בעריכת הצב"י מאיר ליאור לוי יצ"ו

כאן באתר יד מהרי"ץ! עשרות תכנים בענייני ברכות וט"ו בשבט, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה ולהאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגים כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י הוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. קראו ושמעו ותחי נפשכם!

"כיון שאנחנו מדברים על נישואין וחתונות, לצערנו כמעט בכל יום שואלים אנשים שאלות, אם הזמינו אותם לחתונות מעורבות מה יעשו. צריכים לברר מה הדין, האם אסור או שאפשר ללכת. לצערנו היום נפרצו הגדרות, בעבר לא היו שאלות בנושא זה..." קטע מתוך השיעור השבועי של מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק פרשת וארא ה'תש"ע

נושאי השיעור: יין שמן ולחם, הם ג' דברים אשר חשובים לאדם, כמ"ש בתהלים [ק"ד, ט"ו] וְיַיִן יְשַׂמַּח לְֽבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְֽבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. ביאור דברי הארחות צדיקים [בשער השמחה] בעניין מעלת ותועלת השמחה, וכי אחת מן הדרכים היא ע"י שתיית יין. ועל פי זה ביאור חדש במעשה דרב סליק [שהובא בנפלאות מתורתך פרשת במדבר]. ביאור הרמב"ע על הפסוק 'ויין ישמח לבב אנוש', ועל פי זה טעם מדוע ישנה געיא באות למ"ד שבמלה 'לבב'. הבנת דברי החזו"א בעניין עבודת ה' בשמחה, והשמחה לֶחָכם בתיקון מדותיו, ומהו המושג 'אור האורות'. מקור לטוענים כי דברי הרמב"ם בעניין המיצוע שבמדות הוא מחכמי אומות העולם, נמצא בספר מגדל עוז על הרמב"ם. תגובה לשואל, האם 'הדרך האמצעית' שכתב הרמב"ם, היא נמדדת לפי התוצאה, או לפי המעשה. ובירור מי הם ההולכים בשיטת הרמב"ם בעניין זה. תוספת דברים בעניין 'בן שמונה עשרה לחופה', והסבר מהר"ם בן מכיר מדוע כתוב 'לחופה' ולא לפו"ר.