"דרך אגב, מעניין שהוא כותב שמחלת זה גם מלשון מחולות, וגם מלשון חולי ומחלה, כי שמעתי על איזה זמר היום בזמננו, אחד שהחטיא את הרבים, שיש לו גידול בגרון לא אליכם. לא פחות ולא יותר, ודוקא שם. עכשיו אני מבין מאיפה זה בא, ממחלת בת ישמעאל באים החולי ומחלה, ה' ירחם..."

נושאי השיעור: השלמה לגבי השאלה מדוע לא העלו הרמב"ם והש"ע להלכה ולמעשה, את המובא בתלמוד כי יש לפתוח במלתא דבדיחותא לפני הלימוד. המְתנת שש שעות בין בשר בחלב לחתולים... המשך תירוצים על השאלה בעניין נוסח ישמח משה וכו', בשחרית דשבת, מדוע הביאו את הפסוק ושמרו בני ישראל את השבת וגו', ולא הביאו מה שכתוב בלוחות, זכור את יום השבת וגו'. בדין 'כבוד יום קודם לכבוד לילה', חשיבות סעודת היום יותר משאר הסעודות, ובעניין אכילת ביצים (ובצלים) בשבת. המשך ביאור דעת הרמב"ם בעניין המיצוע במדות, דוגמאות מגדולי ישראל אשר הלכו ג"כ בדרך הזאת, ובנו על פי דבריו פירושים גדולים ועצומים. ביאור דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק, לגבי הפסוק 'זובח תודה יְֽכַבדנני, ושָׂם דרך אראנו בישע אלהים'. שי"ן ימנית ושמאלית. רמז שלושת רגלי השי"ן. ובעניין הגעיא שבאות יו"ד. המשך בעניין השאלה מהיכן הרמב"ם לקח את עניין המיצוע במדות, בירור מהיכן נולד המושג 'שביל הזהב'. המצאת המלה חנוכיה, מאת הרשעים, במקום מנורה, חנוכה. חיזוק הרישום לישיבת איתן התורה שבעיר אלעד ת"ו, לבחורים מצויינים.

"כיסוי הרגל בשמלה או חצאית וכדומה עד הקרסול, דעתי כעת בשנים האחרונות לאחר העיון בסוגיא זו, שהוא חובה מעיקר הדין, ולא מספיק עד חצי השוק, וכאשר הוכיחו בדורנו כבר הרבה גדולי תורה והוראה ובעוד כמה ספרים, ולאחרונה בקונטריס בגדי תפארתך, וכבר הרחבתי קצת שם בהסכמתי. ואכן כך נהגו בעבר בארצות רבות כדת וכדין..."

"לצערנו הרבה פעמים, הרבה רבנים ת"ח מעדות אחרות, לא יודעים את המקורות שלנו וחושבים שזה המצאות שלנו. צריך לדעת, אין דבר אחד לפי מיטב ידיעתי, אפילו דבר אחד שאבותינו נהגו או אמרו, שאין לו מקור..." מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק בשלח ה'תש"ע

"לעניין תענית שובבי"ם, כתב הלבוש סימן תרפ"ה אמצע סעיף א', יש מקומות שנוהגים בשנת העיבור לקבוע תענית בכל יום חמישי לפרשיות שוֹבָבִי"ם תֵּ"ת והם פרשת שמות וארא בא וכו'. וז"ל האר"י בשער רוח הקודש תיקון כ"ז, יש מנהג קדום בכל ישראל להתענות ארבעים יום רצופים וכו' שובו בנים שובבי"ם וכו' עכ"ל. אמנם בספרי קדמונינו חכמי תימן לא מצאתי עניין זה, זולת אחרונינו שהביאום מספרי המקובלים כגון מה"ר פינחס הכהן באור תורה [ארון הברית] פרשת משפטים. ומהר"ש בדיחי בעולת שלמה שמות י', א'. י"ב, ה'. וע"ע באר היטב ושע"ת סוף סימן תרפ"ה. ועפ"ז נהגו כן מקרוב יחידי סגולה..."