"מצות־עשה להידבק בחכמים ובתלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם, כעניין שנאמר ובו תדבק. וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה. אלא כך פירשו רבותינו ז"ל הידבק בחכמים ובתלמידיהם. לפיכך צריך האדם להשתדל שישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם, לאכול ולשתות עם תלמיד חכם, ולעשות פרקמטיא לתלמיד חכם, ולהתחבר אליהם בכל מיני חיבור. וכן ציוו רבותינו ז"ל ואמרו וִהְוִי מתאבק בעפר רגליהם, ושותה בצָמְאָה את דבריהם..."

נושאי השיעור: דברי הפלא יועץ על מאמר הגמ' [ברכות ו:] כל המשמח חתן וכלה זוכה לחמשה קולות, כי אין האדם מחוייב בכך אלא כפי יכלתו, כגון לשורר לפניו וכו', אבל לא שירי גויים או שירי עגבים וכו'. ביאור כי מה שנקט כי סיבת האיסור היא מפני שאין תועלת בכך וכו', ולא כתב בפשיטות מפני שהדבר אסור באיסור חמור, זהו מפני שאפילו לפי שיטתו דס"ל דאמרינן בעלמא 'גדולה עבירה לשמה', בנדון דידן אין היתר. תגובה למכתב בעניין שירי עגבים בזמנינו, והזמר ציון גולן. והתייחסות לטענה כי דברים הללו הינם בגדר 'קיצוניות', וביאור המושג קיצוניות שהוא שלמות. איסור שירי עגבים הוא גם לאותם אשר לא מבינים את המלים, מכיון שיש בהם השפעה על טהרת הנפש וקדושתה. האם ישנן השפעות סגוליות שליליות בשמיעת שירי עגבים וכד' אפילו דרך מכשירים אלקטרוניים. המשך בעניין הנדון מי חיבר את הבקשה ריבון כל העולמים וכו', שמומלץ לאמרה לאחר קריאת שיר השירים. בבקשה הנז"ל אין מניעה מלומר את המלים 'ובזכות טעמיו', גם אם קוראים שה"ש ללא טעמי המקרא. וראיה מן התפילה על הפרנסה, שאומרים לאחר לדוד מזמור וגו'. למה אומרים בבקשה הנז"ל, ריבון 'כל' העולמים, ולא 'ריבון העולמים'. מה באה לרבות המלה 'כל'? השלמת ביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם, בעניין לאו ד'לא תשנא את אחיך בלבבך', ותשובה לשאלה מהו החידוש שישנו בכך, ומהי הסיבה שכתובה המלה 'בלבבך'. ג' הסברים בהבנת דעת הרמב"ם בעניין זה. לגבי דברי הר"א בן הרמב"ם, כי ישנם דברים שאביו הרמב"ם בעצמו נהג אותם, למרות שלא הביאם בחיבורו משנה תורה. פירוש המלים שכתב, וכל זה דרש 'גְּלוּי־ההבנה'. בשבח הספר החדש אור הנר חלק רביעי, שיצא לאור כעת לרגל יום פטירת הגר"נ רצאבי זצ"ל.

הרצועות האלו פסולות בהחלט: "בזמן האחרון התברר שיש שערוריה ברצועות התפילין, הדבר קיים כבר הרבה שנים, אבל הנושא הזה לא התברר עד תומו רק בזמן האחרון. והבעיה מאד קשה, פשה הנגע. התפרסם פסק שחתמו עליו גדולי הדור, ת"ח חשובים, דיינים, מורי הוראות, מתאריך ד' אב, בעניין רצועות תפילין המצויות בשוק, ונתברר כי הם עשויות משתי שכבות, שכבת עור ושכבת פלסטיק עבה או דקה דבוקה לעור. ובאו על זה חתימות של הרבה רבנים..."

וז"ל מרן פוסק עדת תימן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א בשע"ה חלק יו"ד:כשיוצא מפתח ביתו וכן כשנכנס, נכון להניח ידו הימנית על המזוזה ולנשקה. וטוב שיתפלל אז כשהוא יוצא: יְ"יָ שוֹמְרִי, יְ"יָ צִלִּי עַל יַד יְמִינִי. יְ"יָ יִשְׁמָר־צֵאתִי וּבוֹאִי, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". (התייחסות נוספת ממרן שליט"א בעניין זה, בסוף השיעור השבועי מוצש"ק ויקהל-פקודי התשע"ב).

עם יציאת בני התורה מבתי המדרשות לחופשת 'בין הזמנים', על כל המשתמע מכך, מופץ פלייר בנושא "שמירת העיניים" ע"י ארגון "כתר מלכות", הפועל בהתייעצות והכוונה של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

להאזנה! מדוע למנהג ק"ק תימן לא חותמים בברכה בשם בתפילת הדרך? מתי ראוי לומר את נוסח תפילת הדרך? להאזנה מתוך שו"ת ויאמר יצחק למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. וכן קטע לקריאה מתוך "שערי יצחק" בעניין ברכת הגומל לטסים או לנוסעים במקומות מסוכנים

ההבדל בין ימי בין המצרים, ערב ת"ב ותשעה באב, לבין מוצאי תשעה באב. ענייני הלכה ומנהג של ימים אלו ומוצאי תשעה באב, והאם בית המקדש נשרף במציאות או עלה לשמים? מתוך "ויאמר יצחק" נמסר בשנת התשס"א מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

פליאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, על מנהג רוב בתי הכנסת התימנים כיום, האומרים בכל שנה בתשעה באב את אותן הקינות, וכן גם בעניין אמירת הסליחות ביום הכיפורים. מתוך השיעור השבועי של מרן שליט"א במוצש"ק ראה ה'תשס"ט

לעיון דיגיטלי! הלכות תשעה באב, תפילת תשעה באב, דברים האסורים בתשעה באב, הלכות עשייה זכר לחרבן ודין הרואה מקום בית המקדש, על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מתוך ספר "שלחן ערוך המקוצר" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, (אורח חיים חלק ג'), כולל הערות "עיני יצחק".

ביאור הכתב סופר על הגמרא בברכות בעניין הספסלים שנוספו בבית המדרש לאחר העברת רבן גמליאל מן הנשיאות, ודחיית דברי בעל אבן ספיר בעניין זה. מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות התשע"ד

"זכה הגר"נ זצ"ל להעמיד בן מופלג בתורה הלא הוא הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, אשר השקיע בו את מיטב כוחותיו ותפילותיו לגדלו לתורה, וסיבה זו היתה לו בין הטעמים שלא אבה לקבל על עצמו עול הרבנות בארץ הקודש, כי אמר שלרגל הירידה הרוחנית שחלה כאן לעומת מה שהורגלו בו בתימן, חובה עליו להשקיע ביתר שאת בחינוך בנו חביבו...". מתוך "בהיכלי התורה" - עיתון "הדרך"

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

מדוע בדורינו איננו מרגישים את האבילות על החרבן כפי שהיה בדורות הקודמים? מעשה נפלא שהיה בעיר צנעא בתימן, וההבדל בין הנצרים למוסלמים באמונת ה'. מתוך השיעור השבועי של מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק עקב התשס"ט