נושאי השיעור: ביאור דעת הרמב"ם ועוד ראשונים, כי במצות 'זכור את יום השבת לקדשו' כלולה גם ההבדלה במוצאי שבת, ודברי הפוסקים שכתבו כי למצוה זו אין זמן קבוע, וכי בכל פעם שהאדם אומר או עושה דבר הקשור לשב"ק הוא מקיים בכך מצוה זו. וביאור נפלא בנוסח הברכה המקובלת 'שבת שלום'. חידושים מיוחדים ממהר"ז הרופא בנימוקיו – אשר עודם בכת"י - על דברי הרמב"ם בפרק כ"ט מהלכות שבת, וביאורם. טעמים נחמדים לנוסח ברכת הקידוש בשבת, רצון ג' פעמים, זכרון שתי פעמים, שבת ג' פעמים, וקדושה שש פעמים. תמיהה על חידוש המנחת חינוך, כי מי שאינו אומר את נוסח הקידוש כפי שתיקנו חז"ל, אינו יוצא ידי חובת קידוש מדאורייתא. תגובה למכתב תשובה, מאת מח"ס בארות אליהו על פסקי מהרי"ץ, לגבי הנאמר מפי מרן שליט"א בשיעור הקודם בנודע למ"ש בדעת מהרי"ץ בעניין זה. ובירור האם המושג 'אשתמיטתיה' הוא דרך כבוד או דרך ביזוי. ג' סיבות להכרעת מרן שליט"א לדינא, כי גם הנשים יכולות וצריכות לברך על ההבדלה. בשבח ישיבת 'איתן התורה' בעיר אלעד ת"ו, ופתיחת הרישום לשנת הלימודים הבאה.

נושאי השיעור: תשובה לשאלה מדוע פסק מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר [סימן ס"א סעיף ה'] כי אשה שאין לה ממי לשמוע את ההבדלה, תבדיל בעצמה ותברך בשם ומלכות ותשתה מן היין, הרי מהרי"ץ זיע"א סובר שלא תברך, ונמצא דהוי ספק ברכה לבטלה. ביאור שתי הדעות המובאות בשלחן ערוך בעניין זה. בירור טעם המנהג שאין הנשים שותות מיין ההבדלה. הרחבה בדעת הרמב"ם, האם ההבדלה היא מדאורייתא או מדרבנן, והאם הנשים חייבות בהבדלה. שש סיבות ודרכים להסביר, מדוע מרן בבית יוסף לא הביא את דעת הרמב"ם בנדון דידן. יישוב הערות הבארות אליהו על פסקי מהרי"ץ [שבת], לגבי מה שהעלה מהרי"ץ זיע"א בעניין זה. בשבח הספר אור ההלכה שיצא לאור במהדורא שלישית חדשה, ואחד עשר שינויים שנעשו בספר בעיקבות השיעורים השבועיים במוצש"ק.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: בעניין נטילת ארבעת המינים במקדש - ביום הראשון, ובגבולין - כל שבעה. ותמיהה בנוסח הבקשה [שלאחר ההושענות] תתפרקון ותשתיזבון וכו', ויחזיין עיניכון בבניניה דמקדשא וכו', ותסבון לכון ביומא קדמאה פירי אילנא, אתרוגין לולבין וכו'. ודוגמאות לשיבושים ב'הושענות'. בעניין הבת־קול שיוצאת במוצאי יוהכ"פ ואומרת, 'לך אכול בשמחה לחמך, כבר נשמעה תפילתכם'. ובעניין ברכת אדם לחבירו, 'תבושר במחילה וסליחה וכפרה', במוצאי יום הכיפורים בלבד. מי שומע את הבת־קול הזאת? יישוב מנהג העולם לומר 'תבושר במחילה וסליחה וכפרה', גם בימים שאחרי מוצאי יום הכיפורים. ביאור הנוסח שאומרים בעשי"ת, 'זכרנו לחיים אל מלך חפץ בחיים וכו' אל חי', ותשובה מדוע נטה מהרי"ץ מנוסח הרמב"ם וקדמונינו שלא גרסו את המלים 'אל חי'. דברי חיזוק לקראת החיתום, בעניין ה'מיילים' [דואר אלקטרוני].

נושאי השיעור: המשך בעניין אמירת ברכת 'תבושר במחילה וסליחה וכפרה' במוצאי יום הכיפורים, והתייחסות למנהגים השונים לומר את הברכה הזאת החל מעשרת ימי תשובה ועד סוכות. תשובה למכתב שאלה בעניין החילוק שבין 'ציון' לבין 'ירושלם', וביאור הפיסקא בתפילת מוסף של יום טוב, 'והביאנו לציון עירך ברנה, ולירושלם בית מקדשך בשמחת עולם'. התייחסות למכתב לגבי מה שאמר מרן שליט"א בעניין רבא וסאבור מלכא. התייחסות למכתב בעניין הסעודות בבית האבל, ולגבי השאלה האם קַנָּאי יכול להיות מנהיג. המשך ביאור השיר הקדוש והנשגב 'ישקף אלהים ממעון קדשך ויך כל (שונאי) [אויבי] עמו וכו'. שיר מקביל מאותו המחבר, הפותח במלים 'יקשב אלהים לעדת עמו אשר תעו כשה אובד ואין תובע וכו'. ראוי ומומלץ לומר פיוט זה בימים הללו, בכל עת מצוא, לרגל המלחמה הנמשכת. ביאורים נוספים בשיר ישקף וכו', כגון המלה 'אנך', שלושה פירושים לגבי המלים 'ישקם לכוס רעל אבל לא יין', וביאור המשך הפיוט עד סופו.

נושאי השיעור: בעניין עטיפה בטלית מצוייצת בזמן התפילה, ובירור בהרחבה לגבי השאלה האם צריך כיום להתעטף בטלית מצוייצת גם בתפילת המנחה וערבית כפי שנהגו אבותינו נע"ג. תשובות לשאלות הקשורות לימים הנוראים. א' האם ראוי שילד קטן יתקע בשופר לציבור לאחר ה'אשמורות', ומה הדין כאשר אין מי שיתקע חוץ ממנו. ב' האם צריך לשנות את הסדר באמירת עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך, כמו הסדר שכתב מהרי"ץ בע"ח בסוף פיסקת אלהי נצור וכו', קדושתך, תורתך. התייחסות למכתב בעניין בת־קול היוצאת מן השמים, כגון האומרת 'לך אכול בשמחה לחמך וכו' (במוצאי יוהכ"פ), ויישוב מנהג העולם לומר ברכת 'תבושר במחילה וסליחה וכפרה' גם לאחר מוצאי יוהכ"פ עד סוכות. ומסקנת מרן שליט"א בעניין זה. ביאור המלים שבשיר 'ישקף אלהים ממעון קדשך ויך', והמלים 'יום אשלפה חרבי ואך'. והמלצת מרן שליט"א לומר פיוט זה בימים הללו, בכל עת מצוא.

תכנים לימי החורף, בעניין אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאילת גשמים בברכת השיבנו "ותן טל ומטר", ברכות הברקים והרעמים, ברכת הרואה קשת בענן ועוד, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ בעניין הנוסח בעשי"ת, זכרנו לחיים וכו', המשך התשובה לשאלה [משיעור ליל הושענא רבה] מדוע נטה מהרי"ץ מנוסח הרמב"ם והקדמונים שלא גרסו בַּסּיום את המלים 'אל חי', והרחבה לגבי שיטת מהרי"ץ ומגמתו הכללית בענייני נוסחאות התפילה. בעניין הוספת פיסקת ובכן יתקדש שמך וכו', ופיסקת מי כמוך אב הרחמן וכו'. המשך בדברי בעל לשם שבו ואחלמה, ומ"ש בהיפך הגרי"ח בספרו גדולת חיים, ותגובה למכתב לגבי ההבדל שבין חכמי קשטיליא לבין רבא שהוריד גשמים בימי תמוז, ובעניין האמונה בסיפורי צדיקים. תשובה לשואל האם ישנו צורך לומר את המזמורים שנהוג לומר אחרי תפילת המנחה, גם כאשר מתפללים מנחה גדולה ביום ששי.

לכל ידידינו היקרים והנעלים, תורמי המגבית השנתית "אחת בשנה" עבור מוסדות יד מהרי"ץ, אשר מסרו את שמותיהם ובקשותיהם ל"תפילה הנדירה" מפי מרן שליט"א שהתקיימה ביום הקדוש והנורא, יום הכיפורים, "בשעת הנעילה". אשריכם ואשרי חלקכם! בתרומתכם זכיתם להיות שותפים בפעילותנו, להרבות תורה ויראה, ולהפיץ את מסורת ומנהגי אבותינו ורבותינו הקד', בני קהילות־קודש תימן יע"א. יהי רצון שתפילת מרן שליט"א תעלה לרצון לפני שוכן מרומים, וכל הברכות יחולו על כל התורמים ובני משפחותיהם, ובקשותיהם יתמלאו לטובה במהרה, בני חיי ומזוני, אכי"ר.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: בת־קול היוצאת בכל יום ומכרזת 'אוי להם לבריות מעולבונה של־תורה', וכן 'שובו בנים שובבים', כל אדם שומע אותה, ומזה באה לו התעוררות פנימית לתשובה. ביאורים שונים מאת מהרצ"א ומהרי"ץ על הפסוק בתהלים [ס"ב] וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד, כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּֽמַעֲשֵׂהוּ. וחידוש ממרן שליט"א כי הקב"ה נותן לאדם שכר מלא ומושלם על מעשה טוב שעשה, כביכול שהוא התעורר לכך מעצמו, וזהו בכלל ה'חסד' של הקב"ה. ונרמז הדבר בגעיא שבאות כא"ף, במלה 'כְּֽמעשהו'. חידוש מבעל תרומת הדשן, בעניין הצדקה שמעבירה את רוע הגזירה, היות כי מי שעושה חסד עם העני הוא כביכול מלוה להקב"ה, ממילא הוא קובע לדון בבית־דין הגדול של רחמים. הרחבה בביאור המושג 'עבד לוה לאיש מלוה', והאם אזלינן בתר הלוה או בתר המלוה, התובע או הנתבע. בביאור עניין 'כפיית הקב"ה' כביכול. המשך ביאור דברי פרקי היכלות, בעניין י"ז מעלות בתורה שלא היו עד זמן ביהמ"ק השני, ושקלא וטריא בדברי בעל הלשם [שהובאו בשיעור הקודם]. בבירור ההבדל שבין הנסים והנפלאות שנעשו בדורות הראשונים, לאלה שנעשו בדורות האחרונים. תירוץ לסתירה שבינו לבין הגרי"ח בספר גדולת חיים. בעניין תלמידי חכמים וצדיקים בדורות האחרונים ואף בזמנינו, אשר עשו נסים ונפלאות, ומעשה נורא שהיה בתימן עם מהר"י בשירי זצ"ל שהחיה את בן המלך.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.