אל אחי ורעי, הנאהבים והנעימים נוחלי אהבת הקדמונים, הוגי דת שעשועים הע"י. הנה אני נותן לפניכם היום ברכה, קנקן חדש מלא ישן גליון "כתרי תורה" מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג - על פרשת השבוע. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה. האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר.

לכבוד מו"ר הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. ברצוננו לשאול שאלה הלכה למעשה עבור הקהילה התימנית בחריש. בעקבות המצב והוראות משרד הבריאות להתפלל מחוץ למבנה, אנו נאלצים להתפלל בשטח פתוח. הקמנו 2 אהלים ברחבת חנייה, עד שיאפשרו לנו להתפלל במבנה קבע. התפילות כרגע בימי שבת בלבד, ברגע שיאפשרו לנו להכנס להתפלל חזרה במבנה נעזוב את המקום. האם בשלב זה שאנו מתפללים באהלים, יש לומר את ברכת מעין שבע בליל שבת או לא? (עד כה נמנענו מלאומרה, כיון שההרגשה תמיד שזו השבת האחרונה בחוץ). נודה לתשובת כת"ר.

שלום כבוד מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. ברצוני לשאול, האם בהנחת ב׳ זוגות של רש״י ור״ת בבית כנסת תימני נחשב כיוהרא? האם ראוי לחוש לסברת האריז״ל בהנחת ב׳ זוגות ביחד? ואם אפשר לשאול מה הרב נוהג בהנחת תפילין של ר״ת? בברכת שבוע טוב, הק׳ דניאל שאער יצ"ו

"ברצוני לשאול את כבוד הרב כמה שאלות שנוגעות לסדרי התפילה. א. שגור בפי הזקנים אצלנו כי בקריאת ספר התורה צריך שיהיה שניים מקרא ואחד תרגום, דהיינו, שהחזן חוזר על הפסוק בלחש, המתרגם מתרגם, ואחר כך הקורא קורא את הפסוק בקול.... "

להאזנה והורדה! שיעורים בספר "שלחן ערוך המקוצר" כפי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

"ותראו עד היכן הדברים מגיעים. למה הם אומרים בברית "אנא ה'" שתי פעמים? הרי בהלל אנחנו אומרים רק פעם אחת? בשלמא אצל האשכנזים, המנהג הוא שאומרים בהלל פעמיים, אבל אצלינו אומרים רק פעם אחת. א"כ מדוע בברית, גם התימנים שאומרים אנא ה', אומרים פעמיים? אלא שזו סתם העתקה שלא מדעת... אבל על "תשתלח אסותא", הם מוותרים..."

"מצות עֲשֵׂה על האב לִמּוֹל את בנו ביום השמיני לְלִידָתו, שנאמר ובן שמונת ימים יִמּוֹל לכם כל זכר לדורותיכם. ונאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים, כאשר צוה אותו אלהים. והיא מצוה חמורה שחייבים עליה כרת..." מתוך הלכות ברית מילה למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

מעשה שהיה עם הגר"א זצ"ל. מדוע נמנעו אנשי סדום מלהכניס אורחים לעירם? ומה היתה טעותם? והלקח הנלמד מעניין זה אלינו. מתוך השיעור השבועי של מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק וירא שנת ה'תש"ע

מדוע מתחילים לומר ותן טל ומטר רק בז' במרחשון? מדוע בחו"ל אומרים ביום הששים בתקופה (5 בדצמבר), והאם הפתרון לחזור על התפילה כתפילת נדבה עדיפה על הפתרון של חזרה בהרהור? (וכן בהמלך המשפט). מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק שליט"א - פוסק עדת תימן

נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בתחילת מזמור תהילה לדוד ארוממך אלהי המלך וגו', עניין חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת קודם התפילה, והשלמה מדרשת חוה"מ סוכות לגבי עמידה לפני שמו"ע במלים 'רם ונישא' ולא במלים 'תהילה לאל עליון'. ביאור פירש"י בפרשת השבוע נח בעניין המבול שבא בגלל הזנות, ומדוע הקב"ה הורג טובים ורעים כאחד. למלאך המות קוראים בשעת המגיפה בשם דֶּבֶר. מצבינו כיום בדורינו כמו דור המבול. השלמה בעניין התרועה בקול רועד, וביאור המעשה באותו משומד שלא יכל לעשות תרועה וכו' מהמקור שבספר עיני העדה, כי שם משמע שהמדובר בתרועה טו טו טו וכו'. תוספת דברים לעניין דלעיל לגבי סיבת הדֶּבֶר, מרבינו טוביה הרופא הכותב לגבי מגיפת הדבר שהיתה בזמנו ושהסיבה לכך היא בגלל הזנות שהיתה אז. בירור והשלמת דברים לגבי המובא בספר בית תפילה כי יש אומרים בכל השנה המלך המשפט. תגובת מרן שליט"א לפירסום המעשה שהיה כביכול עם הבבא סאלי זיע"א אשר לא רצה לברך על אתרוג תימני אלא רק על מרוקאי, ומדוע הר"מ אליהו לא רצה לברך על האתרוג המרוקאי אלא רק על התימני, דוגמאות לכך שלפעמים הקב"ה לא מראה דברים אפי' לצדיקים גדולים בעלי רוח הקודש, ומעלת האתרוג התימני יותר מן האתרוג המרוקאי.

אל אחי ורעי, הנאהבים והנעימים נוחלי אהבת הקדמונים, הוגי דת שעשועים הע"י. הנה אני נותן לפניכם היום ברכה, קנקן חדש מלא ישן גליון "כתרי תורה" מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג - על פרשת השבוע. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה. האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

"אם תשימו לב, מהרי"ץ זיע"א, נקרא בשם יחיא. שם אביו, יוסף. ושם סבו, צאלח, דהיינו צדיק. על הפסוק נֹחַ אִישׁ צַדִּיק [בראשית ו', ט'], אומר רס"ג בתפסיר, רגלא צאלחא. כוונתי כי הדבר רמוז בשמו, ובשם אביו, ובשם סבו. וכבר הבאתי בס"ד בספר נפלאות מתורתך [הפטרת מטות] על סבו, שהוא נולד מהול. יש שם סיפור שלם על לידתו, ואיך בדרך נס הוא חי, בתקופת גלות מוזע, שאמו נפטרה, וכו'..."