"פנוי ופנויה הנפגשים למטרת נישואין, יזהרו שלא יִכָּשלו באיסור ייחוד, דהיינו כגון שלא ינעלו את דלת החדר, ושלא ילכו במקומות חשׁוכים, או שוממים מאין עובר, וכדומה. וכן ישָּׁמרו על נפשם מלהיטייל אז במבואות המטונפות במראות אסורות של־פריצות, ולא בכניסה לבתי־מלון ("לוֹבי") כתועבות הגויים ופורקי־עול וכדומה..." מתוך שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

נושאי השיעור: מלתא דבדיחותא כי הסיבה שברא הקב"ה את האשה מן הצלע של־אדם הראשון בעת שישן, היא בכדי ללמדנו כי לפעמים האדם צריך להיות 'רדום' בהנהגתו עם בני ביתו, ולא להעיר על כל דבר. מקור העניין לפתוח במלתא דבדיחותא. מדוע עניין זה לא נפסק להלכה ברמב"ם ובש"ע [ושאר פוסקים], ולמה בפועַל לא נוהגים זאת. תמיהה על הגדרות הפני יהושע, לגבי המושג 'מלתא דבדיחותא', ודוגמאות ל'מלתא דבדיחותא' כפשוטה. שתי סיבות שכתב מהר"ם אלמושנינו בספרו מאמץ כח, מדוע עושים את הנישואין בפרהסיא ובקול רעש גדול, וארבעה דברים שהאשה עושה בבית ומזכה בכך מזכה את בעלה. תשובות לשואל לגבי מה שביאר מרן שליט"א [בשיעור פרשת עקב התשפ"ד בשל"ה] בדברי ס' מאמץ כח. מנהגינו בעניין הריקודים בשמחת חתן וכלה, והאם גם תלמידי חכמים רקדו אז. ולעניין מיכל בת שאול אשר ראתה את דוד המלך מפזז ומכרכר לפני ה', ותבז לו בלבה וגו'.

למה היא נהייתה נציב מלח? דברי מוסר על אנשים התולים כלדבר ביד המקרה. מה הברכה על מי שרואה זאת? היכן זה נמצא כיום? בספר פרקי דרבי אליעזר הנפוץ כיום הוסיפו דבר שאינו קיים בספרי פרקי דרבי אליעזר בכתב יד תימני מלפני 700 שנה. ומי שהסיק מסקנה מתוספת זו אינו יודע כי דברים אלו אינם בפרקי דרבי אליעזר. ברכת הראייה על הים הגדול, ים כנרת וים המלח.

מדוע הספרדים מסיימים את הפטרת וירא במלים "ותאמר שלום", שזהו אמצע העניין? ובעניין הנסים והנפלאות שנעשו ע"י כמהר"ר שלום שבזי זיע"א בחייו ולאחר מותו. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות ה'תשע"ט

בעניין קריאת המלה "מצער" בפתח או בקמץ תחת האות עא"ן. ביאור דברי הגמרא במסכת שבת דף י' ע"ב בעניין לוט אשר בחר לשבת בעיר מצער (וירא), מה הפירוש "ישיבתה קרובה ועוונותיה מוצערים", מה ההבדל בין הדרש לבין הפשט בפסוק זה, תירוץ בעל שפתי חכמים על דברי רש"י על התורה בפסוק זה, ולפי זה הסבר מדוע המלה "מצעָר" הראשונה בפסוק היא בקמץ, ואילו המלה "מצעַר" השנייה היא בפתח. מלוקט מתוך "שערי יצחק" השיעורים השבועיים מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסרו במוצש"ק נח, לך לך, וירא התשע"ו.

"זעקת סדום ועמורה כי רבה", למה המלה 'רבה' היא מלעיל? וכיצד אומרים בתפילת ערבית 'ענו שירה בשמחה רבה', מלעיל או מלרע? האם יש הבדל בין ערבית לשחרית? האם מפסיקים במלה 'רבה', וממשיכים 'אמרו כולם' כפיסקא חדשה? למה 'מי כמוכה' הראשון רפה, והשני בדגש? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר מוצש"ק חיי שרה ה'תשע"א

שו"ת: לפי מנהגינו שמתפללים בנוסח "בלדי" ובימות החול אין אנו אומרים כמה וכמה דברים שהזכיר מרן הש"ע (בסימן א' סעיף ה') לאמרם... מה המקור לזה, והרי בשבת נוהגים לומר עכ"פ פרשת הקטורת וכו' וכן העקידה...? תשובת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א מתוך שו"ת עולת יצחק ח"ב ס"ז

דקדוק קריאה בפרשה במלה "אחר", דברי כמהר"ר יחיא אלשיך זצוק"ל למרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א על הגיית תיבה זו, מדוע היא נקראית כך? מהו שופר הולך ומהו שופר מכורבל? מתוך השיעור השבועי שנמסר במוצש"ק וירא שנת התשס"ט