נושאי הדרשה: המשך [משיעור מוצש"ק צו] ביאור פיסקת 'היא' שעמדה לאבותינו, מי זאת 'היא'? 'היא שעמדה' - מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, דברי חיזוק בעניין שמירת מסורת יהדות תימן, כגון בעניין התרגום, וכדומה. מעשה נפלא ברמב"ם שהוכיח בחוש לחכם ישמעאלי שעַם ישראל דבקים במסורתם ללא שום שינוי בתורה ח"ו. תמיהה רבתי על המובא ברבי' סעדיה גאון ובשאלתות דרב אחאי גאון, כי העצמות שהראה נבוכדנאצר לבני ישראל בבקעת דורא שבבבל, היו פגרי בני אפרים שיצאו קודם לקץ. כיצד הדבר יתכן? בעניין חשיבות קביעת עתים לתורה, ביום ובלילה, וג' פירושים בביאור המלה 'קביעות'. בעניין אמירת תשעים פעם אתה גבור וכו' מוריד הטל, ובדין הזכרת שם השם לבטלה. שו"ת הציבור.

נושאי הדרשה: דברי פתיחה לרגל יומא דהילולא ה-218 לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, הכנה לקראת יומא דהילולא ה-220 שתתקיים אי"ה בעוד שנתיים, ומהות עניין ה'הילולא' שעושים ביום פטירת הצדיקים. בעניין השאלה האם יוצאים ידי חובת קידוש או ארבע כוסות במיץ ענבים ולא ביין, ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי יין צימוקים שיוצאים בו יד"ח אם אין לו יין אחר, בירור האם ישנה מחלוקת במציאות האם יש ביין צימוקים שמחה או שלא, ותשובה לשאלה מדוע ר"י ברבי עילאי היה צריך לדחוק עצמו לשתות יין לארבע כוסות ולא שתה יין צימוקים. ביאור המושג 'משמח אלהים ואנשים' הנאמר לגבי ניסוך היין ושירת הלויים בבית המקדש, וכיצד אפשר לשמח את אלהים ביין ושירה. תוספת דברים בביאור דברי מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ ח"ב, כל מקום שאמרו מפני מה – איכא טעמים וכו', והאם 'טעמים' היינו שני טעמים או שמא יותר. מאמר שפורסם לפני פסח ובו דברים מהאדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל שפע חיים בשם הרמ"ק, לגבי הגויים הסובבים את ארץ ישראל, כי עשו עצת שלום ביניהם כדי לאבד את ישראל לאחר שהקימו לעצמם מלכות, והערה על דיוקו מהרמ"ק שכתב יש' בקיצור במקום ישראל. התייחסות למאמר שפורסם בעבר בעניין 'מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן'. כיצד מהרי"ץ זיע"א התעשר בימי זקנותו, ובנה מחדש את בית כנסת צאלח בתימן. תגובה למ"ש במאמר דלעיל, כי חכמי תימן לא חיברו ספרים ע"ד הפלפול, כמו אצל האשכנזים, כגון אור שמח על הרמב"ם, וכדומה. האם לדידן התימנים מותר להסתפר בערב שבת זו, כשחל ראש חודש אייר ביום ששי וביום שבת. שו"ת הציבור.

"וכיון שראינו ושמענו, שקמו קצת אנשים בדורנו, להכחיש ולטשטש את האמת הפשוטה הזאת, הידועה והמקובלת, ראינו צורך - לאות אמת וצדק - להביא דברים ממקורם, מפי עטם של כחמישה עשר רבנים, חכמים נבונים וידועים, כל אחד בדרכו. ולא על מנת לעורר מחלוקת ח"ו, אלא למען לא תהיה האמת נעדרת, ובלי להיכנס לעת עתה לפרטים וחילוקים..."

לברר ולבאר מתוך חיבוריו של־גאון עוזינו הר"י צאלח זצוק"ל את שיטת פסק ההלכה בק"ק תימן, שהמנהגים המקובלים הם כדעת רבינו הרמב"ם, ובדברים שאין בהם מנהג מכריעים כדעת מרן השלחן ערוך, מאת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. לראשונה נדפס שער זה, כמאמר בקובץ זכור לאברהם ה'תשנ"ב מדף רמ"ו, ושנית יצא לאור כחוברת בפני עצמה ע"י מכון פעולת צדיק בניסן ה'תשנ"ד. ובסמוך להדפסת ספר שלחן ערוך המקוצר, עוררו את מרן שליט"א כי ליוקר מציאותו ראוי להדפיסו שוב, ובפרט לרגל חשיבותו להבנת דרך ההכרעה בהלכה לפי מנהגינו שהלכתי לאורה גם בכרכי ספרי שע"ה, וכמו שביאר בס"ד במבוא שבתחילת הכרך הראשון פרק ז' ד"ה במקומות, על כן צורף המאמר בשע"ה בסוף הכרך השלישי.

מתוך "השיעור המקדים" לשיעורו השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמיני התשפ"א מפי בנו הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת פעולת צדיק באלעד ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ובנין משה על הלכות שבת

תשובה לשואל (הגאון רבי דניאל קודיס שליט"א, כיום דיין בבית הדין הרבני באשקלון), כיצד קהילת קדש תימן יע"א ממשיכה לנהוג את מנהגיה, אחר שעיקר המנהג בארץ הקודש הוא מנהגי הספרדים. והאם אין בכך משום "לא תתגודדו" (פרשת ראה)? מתוך שו"ת "עולת יצחק" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (ח"א סימן קס"א)