על מה נזעקו גדולי ישראל בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה? | שליחי ההשכלה ואליאנס מגיעים לתימן ומצליחים להשפיע על אחד הרבנים (קאפח) להכחיש את ספר הזוהר עפ"ל. הקהילה נקרעת ל'דרדעים' ו'עקשים' וספרים בעד ונגד מתחברים | גדולי ישראל נזעקים "להגן על ספר הזוהר". מתוך "יתד נאמן" - מוסף שבת קודש פרשת אמור ה'תשע"ח (עמ' 20-24). בסיום הכתבה מובאת עדותו של מרן שליט"א לגבי פסק הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בעניין הדרדעים בזמנינו.

מתוך שיעורי מרן פוסק עדת תימן הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט"א [מתוך כתבי התלמידים, עדיין בכת"י]. הנמסרים "בסגנון ישיבתי" מדי ליל ששי בביתו של מרן שליט"א בפני בחורי הישיבות גדולות הקד', שע"י התאחדות בני התורה "תוצאות חיים" - בני ברק. השיעור נמסר במוצש"ק בהר ובחוקותי שנת ה'תש"ע. יישר כח לעורך הרב ישראל מאיר חדד שליט"א.

תגובה לשאלות בעניין החסידים וההונגרים השרים בל"ג בעומר ומבַטְאים את המלה 'האלהַי' בפתח תחת האות ה"א, בפיוט לכבוד התנא האלֹהַי רבי שמעון בר יוחאי, שזהו חירוף וגידוף, ושמא זאת גם סיבה להריגת מ"ה הנספים באסון ל"ג בעומר במירון, כי אלה"י בגימטריא מ"ה עם הכולל, וזה חידוש מרעיש. ביאור העניין שרשב"י נקרא 'פני האדון י"י'. בענייני חירוף וגידוף, לא משנה מה הכוונה אלא כיצד היא האמירה, ודוגמאות לכך. אפילו בפיוטים ושירים, אם עיוות את המלים מחוסר השגחה, הוא מבזה בכך את השי"ת, והשגגות נחשבות כזדונות. מתוך "שערי יצחק" - מוצש"ק נשא, בהעלותך, חוקת ובלק - שנת התשפ"א

"י"ד באייר, לא אומרים בו נפילת אפים ולמנצח, ולא את כל הדברים שיש בהם ענייני צער ודינים, כי יום י"ד באייר הוא פסח שני..." הרחבה בעניין דין "פסח שני", ומדוע צריך שלושים יום בין חג פסח לבין פסח שני? מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק אחרי מות וקדושים שנת ה'תשע"ב.

נושאי השיעור: ביאור המאמר במדרש רות (זוהר חדש) אשרי מי שתלמודו מתקיים בידו וכו', והמעשה המובא שם עם רבי יוסי בנו של רבי חסדא וכו', ממנו אחד המקורות לעניין ה'הילולא' שעושים ביום פטירת גדולי ישראל. וזהו אחד מן הטעמים שהביא מהרי"ץ זיע"א, לבאר מנהגינו שאומ' את פסוקי ויעל וגו' בשמחת תורה, בנעימת השירה. על פי האמור לעיל, הננו עושים בכל שנה ושנה את הילולת מהרי"ץ ביום פטירתו, כ"ח בניסן. ביאור חילוקי הדעות לגבי השאלה, האם מותר לבטל תורה בשביל להשתתף בהילולת רשב"י במירון בל"ג בעומר, ודעת מרן שליט"א בעניין זה. מעשה שהיה באחד הצדיקים, שראה יהודי ניצול שואה אשר היה עצוב ועישן סיגריה בשב"ק וכו', איך קירב אותו. מו"מ בשאלה האם מחלל שבת בפרהסיא יכול להיות שליח ציבור, כמו שדן הגר"י זילברשטיין שליט"א על פי הסיפור הזה, הערה על ראייתו מהגמרא בשבת לגבי אותו גוי שבא לפני שמאי והלל שיגיירוהו על מנת שילמד רק תורה שבכתב וכו', הערה על ביאור האיגרות משה בדברי רש"י בגמ' שם, לגבי ההבדל שבין אותו גוי לבין כופר, והשלמה לעניין 'גדולה עבירה לשמה'. התחלת תשובה לשואל לגבי תפירת יריעות ישנות של ס"ת לצורך ספרי תורה לילדים קטנים, שיקיפו וירקדו עמהם בשמחת תורה. בירור דין קבורת ספרי תורה בלויים אצל קבר ת"ח, ומהו הדין לגבי שאר ספרי קודש. בעניין השיר 'לכבוד התנא האלהִי, רבי שמעון בר יוחאי', מגבית לטובת הוצאת החוברת המתריעה על החירוף והגידוף כשהוגים את הה"א בפתח, תמורת חירק.

בין שָׁבועות בקמץ, לשְׁבועות בשוא * טעם למצות ספירת מ"ט יום, ושבעה שבועות * קשר ושייכות בין מצות ספירת העומר למנהג ההימנעות בימים האלה מנישואין ומתספורת * השתקת מדת־הדין, בהשתוקקותנו לקבלת תורה שבכתב ותורה שבעל פה * שבעים פנים לתורה. מתוך הספר "נפלאות מתורתך" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (שעודנו בכתובים).

דיגיטלי! ספר משלי מוגה ומדוייק היטב עם רווחים באמצע השורות כפי מסורת הקדמונים, ועליו סובב ספר "בינה במקרא" המברר את מסורת הקריאה והכתיבה עפ"י תיגאן כת"י ישנים ונאמנים, כולל הדרכה מפורטת לקריאה הנכונה מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ובצירוף ילקוט "אהבת הקדמונים" הכולל פירושים רעיונות ופנינים מחכמי תימן, בהוצאת מכון פעולת צדיק