חודש אֲיָר ר"ת אני י"י רופאך. כיצד לכתוב את שם החודש אייר, בשתי יודי"ן או ביו"ד אחת. דחיית טענה על גירסת התימנים אֲייר בשוא-פתח תחת האות אל"ף ולא בחירק. אמיתות מסורת קריאת שמות החודשים עפ"י גירסת התימנים. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תזריע ומצורע התש"פ.

נושאי הדרשה: ביאור מהרי"ץ זיע"א לגבי מה שנאמר [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וגו', אשר המדובר כלפי הקב"ה. ופירוש נפלא דרך רמז דקאי על אדם אשר מברך והוא יחידי, שהמלאך הנברא מברכתו אם היא נאמרת בכוונה שלימה, הוא שעונה אחריו אמן. בעניין מי־פירות שאינם מחמיצים. המשך בירור האמור בתשובת מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ [ח"ב סימן קל"ה] לגבי מנהגינו בעניין הטינון, דחיית ההצעה [שהובאה בדרשת חוה"מ פסח] כי אולי רבותינו ואבותינו נע"ג נהגו והנהיגו להחמיר בענייני פסח כדעת מרן הש"ע, גם בדברים שרבינו הרמב"ם מיקל. ותירוץ אחר לגבי השאלה, מדוע הוקשה למהרי"ץ על כך, הלא אדרבה נוכיח מזה שמנהגינו כדעת הרי"ף והרמב"ם בעניי, שאפילו בתערובת מים עם מי־פירות, אין העיסה ממהרת להחמיץ. חידוש שבזמן מהרי"ץ זיע"א, היו עושים 'מצה עשירה'. תירוץ לתמיהה [שעוררנו בדרשת הילולת מהרי"ץ בשנת התשפ"ב] על מ"ש מהרי"ץ בעניין 'כורך' בליל הסדר, כי מנהגינו שהמרור צריך להיות מעל המצה, ואחד המקורות שהביא לכך הוא מדברי הספר מגיד מישרים, אף שלכאורה הדבר אינו מוזכר כלל בספר מגיד מישרים. סגולה חשובה מאת מהר"ש שבזי זיע"א, למי שיש לו דאגה ויגון, שיאמר ז' פעמים י"י האלהים. לגבי סגנון התפילה בכח השם הקדוש, 'אהיה אשר אהיה'. ובעניין סידור-תכלאל החדש 'קהל יהודה'. 'סדר לימוד יומי בספר עץ חיים למהרי"ץ זיע"א'. בשבח הוצאת לוח חדש לשנת התשפ"ה-התשפ"ו.

סדר לימוד יומי בספר עץ חיים לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, לשנים התשפ"ה-התשפ"ו (מחזור ה'), בעריכת הרב נסים רצאבי הי"ו, בנו של מרן הגר"י רצאבי שליט"א. להארות והערות על סדר הלימוד, ניתן להתקשר לטל': 0548475985 או לטל': 0534159746.

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספר שלחן ערוך המקוצר - אורח חיים חלק ג' סימן צ"ב סעיף י': "בששת השבתות שבין פסח לעצרת, נוהגים לקרות מסכת אבות לפני תפילת מנחה, עם פירוש רבי' עובדיה מברטנורה, פרק בכל שבת. וכן ספר משלי אחרי מנחה, כחמישה פרקים בכל שבת. ויש שקורים את משלי בימות החול אז, מעט בכל יום, בשילוש שאחרי תפילת שחרית".

בעניין המלה "יַֽמְשֵׁנִי" (הפטרת שביעי של פסח), מדוע יש בה געיא והשוא נע (ולא כמובא בסידור "תורת אבות" שכביכול השוא נח). ותשובת מרן שליט"א לשואל, מתי הגעיא עושה את השוא הבא אחריה נע. דוגמאות רבות מפסוקים שונים, לפי כללי הדקדוק, לשיטת מהרי"ץ והספרים המדוייקים. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק בהר ה'תשע"ד.

"מקרא קודש" - דיני ומנהגי ספירת העומר - פסקי הלכות בקיצור נמרץ, נכתב ונערך ע"י הרה"ג משה רצאבי שליט"א - בנו של מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, ראש כולל "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבני ברק ת"ו. יצא לאור פעיה"ק בני ברק ת"ו, ניסן שנת ה'תשפ"א ליצירה, ב'של"ב לשטרות.

שנמסרו מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד, ראש כולל "פרי צדיק" בעיר חריש, מו"צ בבני ברק, ומח"ס "בארות משה" על פסקי מהרי"ץ וספר "בנין משה" על הלכות שבת. השיעורים נמסרו במסגרת השיעור המקדים לשיעורו השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בשנים ה'תשע"א (לשמיעה בלבד) ה'תשע"ב (לצפייה בוידיאו). שמעו ותחי נפשיכם!