למה רבים מכל קהילות ישראל לוקחים רק אתרוג תימני? עד כמה ק"ג שקל אתרוג בתימן? האם בזמנינו צריך לדרוש ולחקור אחר אתרוג תימני, שמא הורכב? מתוך ספר פסקי מהרי"ץ - בארות יצחק, חלק ד' הלכות לולב ס"ק ק"י, למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן (וכן תמצית הקונטריס "האתרוג התימני", בעריכת הצב"י הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו - מו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק" ובעיר ירושלם עיקו"ת)

שנמסרה במסגרת עצרת התעוררות במלאות שנה לפטירת המנוח ר' שלום בן עובדיה גמליאל ז"ל, שנערכה ביום י"א תשרי ה'תשע"ו באולם המרכזי - מושב אחיהוד. יישר כוח גדול לנכדו ה"ה הרב מורן נסים הי"ו - נכד המנוח, על כל פועליו הרבים למען הפצת תורתו של מרן שליט"א בארץ ובעולם.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: בעניין אמירת המלך הקדוש והמלך המשפט בעשי"ת, שהקב"ה מראה בימים אלו את מלכותו בעולם. טענת אספסינוס שר צבא רומי, לרבן יוחנן בן זכאי [גטין נו:], 'אי מלכא אנא, עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי', והנלמד מכך לגבינו אנו. המשך ביאור דברי הרמח"ל בספרו דרך ה', תירוץ נוסף [חוץ מתשובת מרן שליט"א בשיעור הקודם] מהגר"ח פרידלנדר זצ"ל לגבי השאלה, מה צורך להקב"ה בקטיגור וסניגור, ודיונים והוכחות וכו', הרי הכל גלוי וידוע לפניו. עניינים נוספים המתבארים לפי תירוצו זה, כגון מה שהשטן נבהל בכל שנה שוב ושוב מן התקיעות. בספר הזוה"ק מבואר כפי התשובה שהובאה בשיעור הקודם. בעניין שלטון הרשע שבא"י וגזרותיהם על עולם התורה, ושראוי לכוון עליהם באמירת המלה 'כל', שבפיסקת 'הפר עצת כל אויבינו'. דברים מגדולי הדור שליט"א בעיקבות המצב, לחזק את עניין לימוד התורה וכו'. תמיהת מרן שליט"א מדוע לא מעוררים לחזק את ענייני הקדושה והצניעות בדורינו. השלמה לגבי הרמז שהביא החיד"א בנחל קדומים מן הפסוק 'והוא אשה בבתוליה יקח', כי גם באחרית הימים שייך עניין 'בן שמונה עשרה לחופה'. דוגמא נוספת מעִניין פתיל תכלת, כי נרמז בתורה שהתכלת לא תהיה באחרית הימים. ובעניין פתיל תכלת בזמנינו. שתי תשובות לטענה כי החיד"א סותר את עצמו, ממ"ש בספרו ברכי יוסף. המשך לגבי מה שדנו חכמי תימן עם רבי' יהושע הנגיד, בעניין אמירת קדיש אחרי והוא רחום וגו' תהלה לדוד וגו', כי הם נקראים 'תחנונים'. ובעניין אמירת והוא רחום וגו' לפני האשמורות, בניגון כעין הסליחות. דברים נוספים שהינם שבחים, אולם הכוונה בהם היא 'תחנונים'. ביאור דברי הזוה"ק כי הבקשה על המזונות באמירת אשרי וגו', היא רק בקדושה דסדרא ובמנחה, ולא בזמירות. חידוש ממהר"ס עדני בעניין סיבת הקדיש שלאחר הזמירות, ומקורו מהר"א בן הרמב"ם. עפ"י הדברים דלעיל, כל הזמירות ושירת הים וכו', מתפרשים בתורת תחנונים. כהודאה להקב"ה על העבר – הנסים והנפלאות שנעשו לנו בחדשים האחרונים – וכן בשביל העתיד, יש לעורר שוב את עניין קדושת בית הכנסת, להקפיד לשמור על 'עשרת הדברים' שפורסמו על כך בעבר. כמו"כ ראוי לומר את ה'מי שבירך' המיוחד למי ששומר פיו בשעת התפילה. כמו"כ חשוב לנהוג להגיד את הבקשה רבון כל העולמים וכו' שאחרי שיר השירים, וכן את הפסוקים שאחרי תפילת שחרית וערבית, אל תירא מפחד פתאום וגו'. בשבח החוברת 'מקרא קודש' – דיני ארבעת המינים, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א. תוספת דברים בעניין האתרוג התימני, ושלילת האתרוג המרוקאי. יצ"ל נוסח תפילה לפני הלימוד בליל הושענא רבה, מדוייק ומוגה.

נושאי השיעור: ביאור צורך המשפט בבית דין של־מעלה, למרות שהקב"ה יודע הכל, ועניין השטן המקטרג. האם אומרים את המלים 'צועקים על חטאתם, ולעוונם יבכיו' אשר בפיוט שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וכו', בשבת וביום טוב. ואיך לנהוג בשבת שובה. בפיוט הנז"ל, לאחר המלים 'מטה כלפי חסד, להטות איש לתחיה', ראוי להוסיף 'ישמע קולו ויושיעו, משאול תחתיה'. אין להתפלא על כך שיש חסרון בפיוטים, ודוגמא לכך מן הפיוט של־חתן. המשך בעניין אמירת קדיש אחרי והוא רחום וגו' תהלה לדוד וגו', במנחת תעניות ובאשמורות (סליחות), ושתי שאלות לגבי מנהגינו בעניינים הללו. ביאור שבעת הכללים לשיטת רבינו הרמב"ם בעניין הקדישים, ועל פי זה הבנת קושיית חכמי תימן לרבי' יהושע הנגיד. כמה הערות על מ"ש בספר אוצר הקדיש בעניין דלעיל, ותירוצים לכמה תמיהות שהשאיר בצ"ע. ותירוצים לשתי הקושיות דלעיל. תשובה לשאלה ממ"ש מרן בב"י [בסימן מ"ז], כי ק"ש נחשבת כמו תפילה. השלמה בעניין הנשים שהן יכולות לברך את ברכות התורה, ותשובה לשאלה כיצד מהרי"ץ הביא את דברי ספר המנהיג למרות שהב"י דחה את דבריו. ותשובה לשאלה נוספת, מדוע לא אומרות הנשים לאחר ברכה"ת, דין או הלכה השייכת להן. בעניין 'שבתות לקדשנו', ובדבר פגעי הטכנולוגיה וכו' שבדורנו. בשבח הספר 'בשעה אחת', מאת הרב יקיר שונם הי"ו מאשקלון ת"ו.

נושאי השיעור: המשך ביאור העניין כי מזמור תהלה לדוד וגו' נקרא תחנונים, ועל כן יש לומר קדיש לאחר אמירתו, בתחילת האשמורות [סליחות]. חשיבות הפסוק פותח את ידיך וגו' שבמזמור זה, ודין מי שלא כיוון בו. השלמת ביאור דברי בעל סדר היום, כי על האדם לבטל תורה בשביל לעשות חסד, ותירוץ על הקושיא עליו מן הירושלמי. הערה נוספת שהקשו על דברי סדה"י, ממ"ש ר"י החסיד בספר חסידים, וביאור העניין שמרדכי היהודי נחת דרגא לאחר שנתמנה להיות משנה למלך אחשורוש. המשך בירור מקור דברי הרמב"ם, בעניין שבט לוי שהם חיל השם, שנאמר ברך י"י חילו. לגיון של־מלך. דין נשים בברכות התורה, שלושה נימוקים שהן יכולות לברך ברכות התורה אף לדידן, דלא כמובא בקונטריס בית עזריה, בשם ספר בית תפילתי.

נושאי השיעור: בעניין ההפטריות תלת דפורענותא, שבע דנחמתא, תרתי דִּתְיובתא. חיבור הימים שבין תשעה באב, עד אחרי יום הכיפורים. חידוש כי גם בהפטריות הללו, יש 'מֵעִניין הפָּרשה'. בירור בעניין השאלה מה מפטירים כאשר חל ר"ח אלול בשבת, וכן כשחל ערב ר"ח אלול בשבת [כבשנתנו זו]. הבנת דברי מהרי"ץ בעניין זה, מה נראית מסקנתו להלכה ולמעשה, ודחיית המובא על זאת בספר זית רענן [על שת"ז]. חידוש שגם בהפטרת מחר חודש, נזכר ברמז עניין הנחמות. הערות על מ"ש עוד בזי"ר שם בנדון דידן, דחיית מסקנתו בעניין דעת מהרי"ץ, ושנמצא בתכאליל קדמוניות כת"י שכתבו להפטיר מחר חודש. ביאור דברי הרמב"ם בהל' שביתת יום טוב, בעניין היתר הכנת אוכל נפש ביו"ט. דרשת חכמי תימן נע"ג מן הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש וגו' שנאמר בפסח, לעניין היתר אפיית המצות בפסח עצמו, והמשך בירור התשובה שכתבו רבני עי"ת צנעא בעניין זה. כעין החידוש הנז"ל שכתבו חכמי תימן, כתב גם החיד"א בספרו נחל קדומים, לגבי עניין הנישואין בגיל שמונה עשרה. ורמז נפלא במאמר 'זכה - עזר, לא זכה - כנגדו' לעניין גילֵי הנישואין, ומקורו. רמז בתוה"ק לעניין כשרות הארבה גם באחרית הימים. אכילת פת חָמָה ביו"ט איננה ציווי מן התורה, אלא היתר גרידא. מפני מה שלחו בני קהילת התימנים בירושלם עיקו"ת את השאלה הזאת לחכמי צנעא, הרחבה לגבי הקורות אותם עם קהילות הספרדים דאז והתפלגותם מהם, והתייחסות למי שכתב כי המנהג לאפות מצות בפסח פסק ובטל בא"י. תוספת בעניין השאלה, מי כתב ומי ניסח את תשובת רבני צנעא הנז"ל, ולגבי שינויים שבין התשובות. מציאת מקור לעניין הקמיע שנזכר בו 'בעל שלושת הראשים', שהובא בשיעור מוצש"ק בא התשפ"ד בשל"ה.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: טעם שמחות הנישואין שעושים בקול רעש גדול ובפרהסיא. והסבר מדוע האשה נבראה מן הצלע, ולא מן העפר, כמו האדם ושאר בעלי החיים. השלמה בעניין תשובת מהרי"ץ לגבי נישואין בימי העומר – וכן בימי בין המצרים – למי שעדיין לא קיים מצות פו"ר, או שאין לו מי שישמשנו, ובירור הראיה מן האבל. בירור היתר הנישואים בימים הללו, למי שאין לו מי שישמשנו. המשך ביאור תשובת מהרי"ץ הנז"ל, חשיבות עניין השמחה בעת הנישואין, בירור העניין כי מ"ש מהרי"ץ לגבי ימי ספירת העומר הוא גם לגבי ימי בין המצרים, והערה על מ"ש בספר שושנת המלך בנ"ד. תוספת דברים בעניין קריאת שיר השירים בע"ש, ואמירת הבקשה ריבון כל העולמים וכו' לאחר מכן. ובירור דעת מהרי"ץ לגבי קריאת שה"ש עם הטעמים. תגובה למכתב בעניין גירסת המלה 'שְׁמותיו' בבקשה הנז"ל, וכן המלה 'לִמְקום', וחידוש בעניין כל רודפיה השיגוה בין המצרים. בפסוק בשה"ש 'הביאני אל בית היין, ודגלו עלי אהבה', הוכחות שצריך לתקן ולעשות את ההפרדה (טפחא) במלה 'עָלַי', ולא במלה 'ודגלו'. הוספה בעניין תיבת 'ארדי' במגילת אסתר, שהיא צ"ל חסרה יו"ד. ביאור ובירור הנוסח שבתפילת מוסף, לא נתתו 'אלהינו' לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים, גם במנוחתו לא ישכנו ערלים. לבית ישראל 'עמך' נתת וכו'. יעקב, ישראל, וישורון.