אם התקיעה בשופר היא כפי שכתב הרמב"ם בפשטות שמטרתה 'עורו עורו ישנים משינתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם... וחיזרו בתשובה", א"כ מדוע דוקא בימי עשרת ימי תשובה אין מנהגינו לתקוע בשופר? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק האזינו ה'תשע"א

עודכן מדור יום הכיפורים כאן באתר, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי יום הכיפורים כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. באם ישנה כתבה שאינה נפתחת, נא להודיענו ונתקנה בעז"ה. קראו ושמעו ותחי נפשכם!

נושאי השיעור: ביאור צורך המשפט בבית דין של־מעלה, למרות שהקב"ה יודע הכל, ועניין השטן המקטרג. האם אומרים את המלים 'צועקים על חטאתם, ולעוונם יבכיו' אשר בפיוט שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וכו', בשבת וביום טוב. ואיך לנהוג בשבת שובה. בפיוט הנז"ל, לאחר המלים 'מטה כלפי חסד, להטות איש לתחיה', ראוי להוסיף 'ישמע קולו ויושיעו, משאול תחתיה'. אין להתפלא על כך שיש חסרון בפיוטים, ודוגמא לכך מן הפיוט של־חתן. המשך בעניין אמירת קדיש אחרי והוא רחום וגו' תהלה לדוד וגו', במנחת תעניות ובאשמורות (סליחות), ושתי שאלות לגבי מנהגינו בעניינים הללו. ביאור שבעת הכללים לשיטת רבינו הרמב"ם בעניין הקדישים, ועל פי זה הבנת קושיית חכמי תימן לרבי' יהושע הנגיד. כמה הערות על מ"ש בספר אוצר הקדיש בעניין דלעיל, ותירוצים לכמה תמיהות שהשאיר בצ"ע. ותירוצים לשתי הקושיות דלעיל. תשובה לשאלה ממ"ש מרן בב"י [בסימן מ"ז], כי ק"ש נחשבת כמו תפילה. השלמה בעניין הנשים שהן יכולות לברך את ברכות התורה, ותשובה לשאלה כיצד מהרי"ץ הביא את דברי ספר המנהיג למרות שהב"י דחה את דבריו. ותשובה לשאלה נוספת, מדוע לא אומרות הנשים לאחר ברכה"ת, דין או הלכה השייכת להן. בעניין 'שבתות לקדשנו', ובדבר פגעי הטכנולוגיה וכו' שבדורנו. בשבח הספר 'בשעה אחת', מאת הרב יקיר שונם הי"ו מאשקלון ת"ו.

מדוע ההפטרה האחרונה בשבע דנחמתא "שוש אשיש" מתחילה לפי מנהגינו בפסוק "ונודע בגויים זרעם וכו'"? מה קשר הפטרה זו עם הקריאה בתורה? מה הטעם לקריאת ההפטריות? מי תיקנן? כמה פסוקים חייבים לקרוא בכל הפטרה? מהו המנהג שהאבא מברך על ההפטרה והבן קורא? בירור המנהג להוסיף להפטרת חתן פסוקי 'שוש אשיש'.

נושאי השיעור: המשך ביאור העניין כי מזמור תהלה לדוד וגו' נקרא תחנונים, ועל כן יש לומר קדיש לאחר אמירתו, בתחילת האשמורות [סליחות]. חשיבות הפסוק פותח את ידיך וגו' שבמזמור זה, ודין מי שלא כיוון בו. השלמת ביאור דברי בעל סדר היום, כי על האדם לבטל תורה בשביל לעשות חסד, ותירוץ על הקושיא עליו מן הירושלמי. הערה נוספת שהקשו על דברי סדה"י, ממ"ש ר"י החסיד בספר חסידים, וביאור העניין שמרדכי היהודי נחת דרגא לאחר שנתמנה להיות משנה למלך אחשורוש. המשך בירור מקור דברי הרמב"ם, בעניין שבט לוי שהם חיל השם, שנאמר ברך י"י חילו. לגיון של־מלך. דין נשים בברכות התורה, שלושה נימוקים שהן יכולות לברך ברכות התורה אף לדידן, דלא כמובא בקונטריס בית עזריה, בשם ספר בית תפילתי.

"רוצים לשמוח במה שאסור. במקום לשמוח במה שצריך לשמוח, במצוות ה', 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלד'יך בשמחה'... אבל במצוות הוא לא שמח, מקיים את המצוות בעל כורחו בלי לשמוח, אז הוא מחפש ממה לשמוח, ושומע שירים. כל ימיהם כך. יש אנשים שכל הזמן שומעים שירים, מה יעשו בחתונות? ישמעו שוב שירים? כבר התרגלו וזה לא משפיע, אז עכשיו צריך להשתגע, לשמוע שירים פראיים"...

מאמרים בענייני ביעור מעשרות: טעם ניקוד תיבת לַעְשֵׂר, במקום לְעַשֵּׂר * עדיפות נתינת מעשר־כספים לעוסקים בתורה בעמל ויגיעה * חידוש לדינא שבכלל ביעור מעשרות בערב שביעי של־פסח, ראוי לחלק גם כל מעשר־כספים שלו, אפילו שהוא יותר מכדי צורך העניים אז. מתוך הספר נפלאות מתורתך למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

האם ישנה חובה לתרגם את ה"תוכחה" שבפרשת השבוע "כי תבוא", האם יש הבדל בין התוכחה שבפרשת "כי תבוא" לתוכחה שבפרשת "בחקותי" בעניין זה? כיצד נהגו בק"ק תימן, וכיצד ראוי לנהוג? מתוך חלק השו"ת שבסדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן