| | | | | להאזנה! מדוע לפי מנהג ק"ק תימן, לא חותמים בברכה 'בשם ומלכות' את תפילת הדרך? מתוך שו"ת ויאמר יצחק למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. וכן עניין ברכת הגומל להולכי דרכים, לנוסעים ברכב ולטסים באוירון, מתוך השיעור השבועי שנמסר במוצש"ק ויחי, שנת התש"ע מספר צפיות:33843 ו' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | נאמר בפרשתנו (ויצא) "וידר יעקב נדר לאמר, אם יהיה אלהים עמדי ושמרנו בדרך וכו". מצורף "הלכות נדרים ושבועות" מתוך הספר שלחן ערוך המקוצר (חלק תורה ומצוות סימן קס"ח) למרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן מספר צפיות:13533 ו' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | 9:10 דק' |
מדוע לא היתה רחל מאחורי הצאן כמו כל רועה? כמה צריך להיות אורך החצאית לנשים ובנות? האם מותר שייראו הברכיים? והאם מותר ללכת עם חצאית ארוכה מאד (חצאית "מטאטא")? מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישלח, שנת ה'תשע"א מספר צפיות:38225 ה' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | 6:15 דק' |
דין איסור 'שיחת חולין' בחזרת הש"צ, ודין איסור 'שיחה בטלה' בבית הכנסת - ומה ההבדלים ההלכתיים שבין שני המושגים הנ"ל. מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק חיי שרה, שנת ה'תשע"א מספר צפיות:37617 ה' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "שאלו, למה אצלנו לא נוהגים להקפיד בנישואין הילדים ללכת לפי הסדר. דהיינו, אם יש שני אחים, קטן וגדול, לא מקפידים אם יתחתן הקטן לפני הגדול. אצל לבן הארמי כתוב (פרשת ויצא) "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה..." מתוך "שערי יצחק" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן מספר צפיות:10239 ה' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "ופוק חזי מאן גוברא רבה הגר"א יחיד ומיוחד מגאוני אשכנז גופייהו, שאמר כי אם היה עולה בידו, היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר לבטל חרם דרבינו גרשום בעניין שתי נשים, כי בזה תהא התקרבות הגאולה..." מתוך הערות עיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מספר צפיות:18255 ד' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "האמת היא, לפי עניות דעתי, היה יותר טוב להזכיר פסוק אחר. אינני יודע מדוע הוא אמר את הפסוק 'אין זה כי אם בית אלהים', שם לא כתוב שֵׁם הוי"ה, עדיף ונכון היה לומר פסוק אחר, אָכֵן יֵשׁ יְ"יָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי [בראשית כ"ח, ט"ז]. הפסוק הזה, זה יותר טוב, כי יש בו שם הוי"ה, וזה מה שנתגלה. וכעת, ישנו פירוש חדש בפסוק. לא שיעקב אבינו נתכווין לכך, אבל זה רמוז בתורה. אכן יש הוי"ה במקום הזה, ואנכי לא ידעתי..." מספר צפיות:4380 ד' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | וכדומה דיברנו על כך בזמנו [שיעור מוצש"ק נח ה'תשע"ח], הבאנו את מה שכתב הרה"ג נתנאל אלשיך שליט"א בהקדמתו לתאג תורת אבות, על אביו מהר"י אלשיך זצוק"ל, והוא כותב בזה"ל, "מלבד ההטעמה בטעמים מסויימים שכתבתי לעיל שא"מ זלה"ה היה מטעים בהם, היה עוד מטעים לפי התוכן, אם זוהי שאלה, ואם זוהי תשובה, או אם זוהי תוכחה, וכגון הוכחת יעקב ללבן בסוף פרשת ויצא באמרו 'מה פשעי מה חטאתי' וכדומה. ואמר שכך שמע בשם אביו כמוהר"ר נתנאל, שיש לקרוא ההטעמה לפי התוכן, ולא כל הקריאה באותה נעימה, כך שאדם חי ומרגיש את הדברים". מספר צפיות:4087 ד' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | .jpg) |
נושאי השיעור: המשך בעניין עבודת ה' בשמחה. חידוש ממהרח"ו זצ"ל, כי השכר הגדול על מצוה איננו על עצם עשיית המצוה, אלא על עשייתה בשמחה, 'כאילו הרויח אלף אלפים דינרי זהב', והערה על מי שכתב בהיפך. תשובה לשאלה מדוע נהוג בקהילותינו לומר בליל שב"ק את מזמור שיר ליום השבת וגו' בנעימת המשנה, ולא בנעימת הזמירות כפי שאומרים בשבת בבוקר. תירוץ שלישי לגבי השאלה, כיצד ומדוע הנהיגו קדמונינו נע"ג לומר קדיש דרבנן אחרי מזמורי תהלים דוקא. הרחבה בביאור מאמר חז"ל, שדוד המלך ע"ה התפלל לה' שיהא חשוב אמירת תהלים לפניו יתברך, כעוסק בנגעים ואֹהָלות. חידוש כי תיבת וגואלי, נדרשת בנוטריקון נגעים ואהלות. שקלא וטריא בדברי הגר"ח מואלאז'ין כי אולי בקשתו [דלעיל] של דוד המלך לא התקבלה, ומקורות רבים מגדולי ישראל אשר נקטו בפשיטות בהיפך ממנו. המשך ביאור דברי הרמב"ם [בהל' לולב] והרב המגיד, בעניין השמחה במצוות. מקור נוסף לכך, כי מה שהרמב"ם הכניס את עניין אהבת ה' עם עניין השמחה, זהו מפני שהשמחה צריכה להיות מתוך אהבת ה'. הערות על מ"ש הגרמ"פ בספרו דברות משה, שהרב המגיד כמו חולק על הרמב"ם בעניין זה, וביאור דברי הרב המגיד עפ"י הגירסא הנכונה ברמב"ם. הערה והתרעה בעניין המכשול בקצת מן האתרוגים התימניים בשנים האחרונות שיהיו עם פיטם. מספר צפיות:1875 ג' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | זמן חליצת תפילין בראש חודש, הטעמים לכך והנפק"מ בזה, ומה הדין באדם ששכח והשאיר תפיליו עליו גם במוסף. מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויגש שנת ה'תש"ע מספר צפיות:14442 א' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | לעיון לצפייה ולהאזנה! ענייני ראש חודש - וכן שבת ראש חודש בהלכה ובאגדה, עפ"י מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, ועל לפי הוראותיו ופסיקותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ערב ראש חודש כסלו התשפ"ב ליצירה, ב'של"ג לשטרות. בברכת חודש טוב ומבורך! מספר צפיות:34687 א' כסליו ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:1868 כ"ט מרחשון ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | לימוד התורה, ההלכות ומנהגי אבותינו נע"ג, של כל הלומדים באתר יד מהרי"ץ, תעמוד לזכות ידידנו רבי אריאל נהרי הי"ו, להצלחתו ולהצלחת כל בני משפחתו, ולעילוי נשמת אביו רבי יוסף ב"ר יחיא נהרי ז"ל, ואמו מרת בתיה בת יחיא ע"ה. תנצב"ה. השם ברוך הוא יברך מעשה ידיו, ומכל צרה ונזק יצילהו, וימלא כל משאלות ליבו לטובה, ויקויים בו מה שכתב מהרי"ץ זיע"א (עץ חיים דף קכ"ה ע"א) על הפסוק, עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים וגו', "אלו העושים מאהבה, שהקדוש ברוך הוא נותן דעתו עליהם". אכי"ר. מספר צפיות:1946 כ"ח מרחשון ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | נושאי השיעור: י"ג מקורות לעניין עבודת ה' בשמחה. וחשיבות לימוד התורה בשמחה, מבלי להכניס שום עצבות וכדו'. התחלת ביאור דברי הרמב"ם בסוף הלכות לולב, ג' תירוצים לגבי השאלה מדוע רק חסידים ואנשי מעשה וכו' היו שמחים בריקוד ובניגון וכו' בביהמ"ק בשמחת חג הסוכות? ומדוע הכניס הרמב"ם - בתוך עניין שמחת חג הסוכות בביהמ"ק - את עניין 'אהבת האל'? נספח - מאמר היכן המתורגמן, מתוך גליון 'אכסוף' 540 שיצ"ל בעיר אלעד ת"ו, פ' בראשית, תשרי התשפ"ו. מספר צפיות:1868 כ"ה מרחשון ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:1745 כ"ב מרחשון ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | נושאי השיעור: מלתא דבדיחותא כי הסיבה שברא הקב"ה את האשה מן הצלע של־אדם הראשון בעת שישן, היא בכדי ללמדנו כי לפעמים האדם צריך להיות 'רדום' בהנהגתו עם בני ביתו, ולא להעיר על כל דבר. מקור העניין לפתוח במלתא דבדיחותא. מדוע עניין זה לא נפסק להלכה ברמב"ם ובש"ע [ושאר פוסקים], ולמה בפועַל לא נוהגים זאת. תמיהה על הגדרות הפני יהושע, לגבי המושג 'מלתא דבדיחותא', ודוגמאות ל'מלתא דבדיחותא' כפשוטה. שתי סיבות שכתב מהר"ם אלמושנינו בספרו מאמץ כח, מדוע עושים את הנישואין בפרהסיא ובקול רעש גדול, וארבעה דברים שהאשה עושה בבית ומזכה בכך מזכה את בעלה. תשובות לשואל לגבי מה שביאר מרן שליט"א [בשיעור פרשת עקב התשפ"ד בשל"ה] בדברי ס' מאמץ כח. מנהגינו בעניין הריקודים בשמחת חתן וכלה, והאם גם תלמידי חכמים רקדו אז. ולעניין מיכל בת שאול אשר ראתה את דוד המלך מפזז ומכרכר לפני ה', ותבז לו בלבה וגו'. מספר צפיות:1745 י"ח מרחשון ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:1981 ט"ו מרחשון ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | נושאי השיעור: המשך ביאור מאמר חז"ל במסכת ע"ז [דף ג:], כי הקב"ה יושב ג' שעות ביום ומשתעשע בתורה, 'ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום'. ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ורמז בפרשתנו ל'עצרת תפילה' שהתקיימה השבוע. סוד נפלא הרמוז במלה 'אמון', כי כל אותיות התורה נכללות באותיות אמו"ן, ובעניין חכמת הצירוף. תרעומת מדוע נפקד מקום התימנים בעצרת שהיתה בירושלם עיקו"ת. המשך ביאור דברי החת"ס לגבי השאלה, מה יש לו להקב"ה לעסוק בתורה, או לחדש בה חידושים? ביאור הר"י ברצלוני על מאמר הגמרא דלעיל. ביאור הרמ"ק בעניין החידושים שהקב"ה מחדש בתורה, ודבריו בעניין צירופי האותיות. השלמה בעניין שאלת המטרונה וכן הסולטאן, מה עושה הקב"ה מאז שברא את עולמו. השגחת הקב"ה על כל דבר בעולמו, ועניינים רבים נוספים שהקב"ה עוסק בהם, ללא קץ וגבול. ביאור דברי הגמ' כי הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, ומו"מ בקושיית ספר תורת חיים ותירוצו לגבי עניין זה. ביאור העניין שהקב"ה יושב ומלמד תינוקות של־בית רבן. האם אפשר לצרף לתפילת ערבית, שבעה אנשים שכבר התפללו. ועל־דרך זה בקריאת ספר תורה. מספר צפיות:1981 י"א מרחשון ה'תשפ''ו | |  |
|
|