בעיקבות פניות רבות חוזרות ונשנות מידידינו ה"מנויים לחיים", אשר מקבלים לביתם את החוברות שערי יצחק דרך הדואר, בבקשה לכלול את כל השיעורים הנשלחים באותו המשלוח ולרכזם בקובץ אחד עבה, ע"מ להקל להם על קריאתם ושמירתם, החלטנו בס"ד להיענות לבקשתם זו, למרות העלות הכספית הנוספת בגלל כך, והחל משיעור מוצש"ק שמות התשפ"ה, תישלח אליכם חוברת אחת עבה שתכיל מספר חוברות ביחד. כמו כן בעיקבות הסכמת מרן שליט"א לעבור שוב בל"נ על החוברות הבודדות היוצאות לאור מדי שבוע, לתקן או להוסיף הערות ומקורות וכו', הוחלט כי אנו נעמול ונוסיף את הכל בחוברת העבה לפני שליחתה למנויים, כך שהיא תהיה המהדורא המתוקנת והמושלמת. אנו קוראים לגולשי האתר שיחיו, הזוכים לקרוא את החוברת בכל שבוע דרך האתר, וכן לאלה המעיינים בחוברות הבודדות מדי שבוע, לנצל הזדמנות זו ולשלוח שאלות והערות או תיקונים וכו', בכדי שנעבירם למרן שליט"א, שיבחן אם ניתן להכניסם לשיעורים אשר יופיעו בחוברת העבה. ברוכים תהיו!

נושאי השיעור: צורך ההתעוררות וחשיבותה בימי השובבי"ם, ביאור מאמר הזוה"ק בעניין הכָּרוֹז היוצא בכל יום, ופירוש הרמ"ק. השלמה בעניין מי שומע את הבת־קול המכרזת ואומרת 'שובו בנים שובבים', ומקור לתליית שלטים בביהכ"נ ובבית עם המלים הללו. בדבר הזוהמא והפריצות המצויה בדורנו בעוה"ר, ומה שכתבו אלה אשר נתנו את ליבם על טהרת מחננו. ומה לעשות לגבי זה במקומות ציבוריים, כגון במקומות מסחר, בעבודה וכדו'. בעניין מנהג חכם אחד שליט"א בעת המילה, אשר הצלחת עם העפר תהיה מונחת על הרצפה מתחת רגלי הסנדק, והראיה שהביא לכך בספרו נר ציון, ולגבי השאלה מדוע הסנדק יותר חשוב מהמוהל. המשך בעניין אלישע בן אבויה שיצא לתרבות רעה משום ש'זמר יווני' לא פסק מפיו, מדוע נשאר השם 'זמר יווני' למרות שהיוונים נעלמו וכבר באו אחרים הרומיים, ומה הפירוש שזמר יווני 'לא פסק מפיו', כי א"כ מתי למד והתפלל. בעניין כתר בן אשר, התחלת השלמת התשובות למכתבו האחרון של הרה"ג יהודה עדס שליט"א, לקראת הוצאת ספר מיוחד ע"י בני הרה"ג שאול שליט"א, הכולל את כל דברינו שנאמרו [בשיעורים השבועיים] בעניין זה. תוספת דברים בעניין צורת הכריעות בעת אמירת עושה שלום במרומיו וכו', מקור מהגמ' בקידושין לכריעה שעושים באמצע, ואמירת המלה 'ובחסדיו' גם בקדיש, כאשר כורעים לצד ימין. השלמה בעניין שיעור זמן אמירת פסוקי דזמרא חצי שעה, ביאור מ"ש בספר החיים בעניין אופן אמירתם, ומקורות מן הספרים לגבי אלה המזלזלים באמירת פסוקי דזמרא.

נושאי השיעור: חשיבות ההשתתפות בצער השכינה על חרבן בית המקדש, ובפרט לתלמידי חכמים. ולגבי הראיה מזה שאלישע בן אבויה יצא לתרבות רעה מפני ש'זמר יווני' לא פסק מפומיה, וכי זאת הסיבה שהקב"ה לא אמר שמועה מפיו וכו', ולבסוף כן אמר מאמר בשמו אשר קשור דוקא לצער על חרבן ביהמ"ק. השלמה לגבי השאלה מדוע רבי מאיר קבור מעומד, בגלל מה שגרם לברוריה אשתו. המשך בעניין בית שמאי ובית הלל, מדוע אין הלכה כבית שמאי. דברי ספר מגלה עמוקות, כי נעש"ה אדם זהו ר"ת, נ'מלך ע'ם ש'מאי ה'לל, ויסוד כללי כי ברמזים ובגימטריאות וכדו' לא מחשיבים את האות וא"ו השימושית, וכן לא את המלה 'את', וכדומה. חידוש נפלא במאמר המובא בסוף ששה סדרי משנה - לאחר מחלוקת ב"ש וב"ה בעניין מתי חלות דבש נחשבות משקה - עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות וכו'. וביאור העניין שתלמידי בית שמאי וב"ה לא שימשו כל צרכם, שאינם אשמים בכך. ביאור המחלוקת שבין המצפה איתן לבין הגרי"ז שטרן, בעניין הגימטריא שבמלים 'מסוף העולם ועד סופו', כלפי מספר הפעמים שהוזכר רבי עקיבא בש"ס וכו'. תשובה לשואל לגבי מה שאמר מרן שליט"א בשיעורו השבועי [מוצש"ק וירא], בעניין אכילת דגים בסעודה המפסקת. בעניין 'מבצע התרגום' שעושים כעת. חשיבות קריאת התרגום, הן מצד החיוב מתקנת חז"ל, והן מצד התועלת שישנה בכך בפרט בזמנינו.

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין טיבול המצה בחרוסת בליל הסדר, והשגת הראב"ד עליו כי זה 'הבל', ופירוש ע"ד הקבלה מבעל שולחן הטהור בעניין זה. תגובה להערה לגבי מה שהביא מרן שליט"א בשיעור, בעניין מנהג הספרדים לומר קדיש כמה אנשים ביחד, בשם ספר שולחן הטהור [הנז"ל] שכתב בלשון 'הצרעת הזאת', ובירור האם צריכים לשנות מן הכתוב בספרים בכדי שלא ייפגעו השומעים. תשובה למכתב נוסף, לגבי הנאמר אז בשיעור בעניין דלעיל. וחיזוק מנהג אבותינו נע"ג, כי רק אחד אומר קדיש. תוספת דברים בעניין אמירת קדיש יתום כל י"ב חודש. השלמה לגבי ההבדל שבין החולם לבין הצירי, ודחיית הטענה כי הדבר בא לארץ תימן מארץ בבל. ביאור דברי הגמרא בעירובין [דף י"ג ע"ב] מדוע לא נפסקה הלכה כרבי מאיר בכל מקום, כי לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו. ובירור המובא בספרים הקד' בשם האר"י ז"ל כי לעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי, ביאור דברי הגר"א וסרמן זצ"ל בעניין זה, ושתי תשובות לשאלה כי לפי דבריו צריך שתהיה הלכה גם־כן כרבי מאיר לעת"ל.

נושאי השיעור: המשך בעניין הבדלה לנשים במוצאי שבת בבית, ע"י מי שכבר יצא ידי חובת הבדלה בבית הכנסת, והראיה [שהובאה בשיעור הקודם] ממנהג העיר צנעא לאכול חבושים לאחר ההבדלה בבית הכנסת במוצאי יוהכ"פ, והרחבה בדין הברכה על חבושים, חיים ומבושלים. למה אוכלים חבושים - סְפַרְגַּל, במוצאי יום הכיפורים? המשך ביאור דברי הרמ"א, בעניין הדלקת נר חנוכה סמוך לפתח הבית. ובירור מדוע הרמב"ם כפל את לשונו וכתב 'מדליק בתוך ביתו מבפנים'. והאם הדבר מעכב, להדליק דוקא בטפח הסמוך לפתח. בעניין מקום הדלקת נר החנוכה בבית הכנסת בכותל דרום, וביאור תשובת הגרשז"א למשגיח ישיבת קול תורה, כי אינו משנה את המנהג הקיים בישיבה בעניין זה, 'כדי שלא יאמרו שהראשונים טעו', ופירוש הגר"י מרצבך זצ"ל לדברי הרמ"א 'או בדרום המנורה'. דברים לזכרו של הרה"ג ציון נדאף זצ"ל, שנלב"ע השבוע בירושלם עיקו"ת. לגבי 'מסיבת חנוכה' שתיערך אי"ה לאחר השיעור, ובשבח הכוללים נתיבות מהרי"ץ, ביאור המושג 'נתיבות', ומהו ההבדל שבין 'נתיב' לבין 'דרך'. בעניין הפיוט מעוז צור ישועתי וכו', שהתקבל בכל תפוצות ישראל, הוספות שהוסיפו עליו, ובעיקר התוספת מאת הרמ"א, רבינו משה איסרליש, אשר חשוב לאמרה כעת בזמנינו שישראל נלחמים עם הישמעאלים.

נושאי השיעור: המשך בעניין החידוש המיוחד שכתב בספר כנפי יונה כת"י, בעניין ברכת 'שבת שלום', כי היתה מחלוקת בין הימים וכו' ועשה הקב"ה שלום ביניהם. פירושים נוספים לגבי ביאור הפסוק 'ויכל אלהים ביום השביעי', והמלים 'חמדת ימים אותו קראת'. טעם ל'שבת ההתחלה' שעושים לחתן לפני נישואיו. החידוש דלעיל הובא ונתפרסם ע"י מרן שליט"א בדברים שנשא לרגל הכתרת הראשל"צ הרב הגאון דוד יוסף שליט"א, חכמת דוד המלך בברחו מפני שאול, ביאור מה שאחז"ל אמר הקב"ה לדוד אתה שפכת דמים רבים וכו', ובשבח הראשל"צ בעל הלכה ברורה אשר מחזק את התימנים ועדות ישראל בשמירת מסורת ומנהגי אבותיהם. האסמכתא שהביא רבי' זכריה הרופא מן הפסוק 'זכרו כיין לבנון', לגבי מ"ש הרמב"ם כי אין לקדש ביין שאסור לניסוך ע"ג המזבח. ותמיהות בעניין סיפור על בחור ישיבה תימני שהתארח אצל הגר"א קוטלר זצ"ל בליל הסדר, וכשרצה לנהוג בעניין מסויים כדעת הרמב"ם, סירב הגרא"ק לכך, ונימק זאת בכך כי ישנו שולחן ערוך אחד... המשך בעניין השאלה, עד מתי צריכים הציבור להמתין בסוף הזמירות, לפני ישתבח, כאשר עדיין אין להם מניין. וביאור מחלוקת הלבושי שרד והמחצית השקל בדעת המגן אברהם. תשובות להערות אשר הובאו בשיעור הקודם בעניין זה. ביאור חדש ומאיר עינים מאת מרן שליט"א, כי הזמן שכתב מהרי"ל 'חצי שעה', אין לו קשר אל השיעור 'כדי לגמור את כולה'. ובירור פלוגתא דרבוותא האם 'סמוך', זהו חצי שעה. תמיהה על מ"ש בשו"ת יפה נוף, שברוך שאמר וישתבח נחשבות ברכה אחת.

נושאי השיעור: בעניין דב' הרמב"ם כי שיעור הדלקת נר חנוכה הוא "כחצי שעה או יותר", וביאור כי במלים "חצי שעה" אין הכוונה לשלושים דקות במדוייק. לגבי ציבור שסיימו את הזמירות בשחרית ועדיין אין מניין, בירור הדין שהובא בשע"ה [סימן נ"ג] שימתין הש"צ לפני ברכת ישתבח עד 'קרוב לחצי שעה' שזהו שיעור זמן אמירת הזמירות, תשובה לשאלה וכי לוקח לנו חצי שעה לומר את הזמירות, ומסקנת מרן שליט"א כי יש להמתין 'כרביע שעה'. רמז נפלא לדברים דלעיל, במלה 'ישתבח', ולדידן גם באות רי"ש של 'רפאני'. האם הקדיש שאומרים אחרי ברכת ישתבח, חוזר על הזמירות שאמרנו, או שייך הלאה אל ברכת יוצר אור וכו'. השלמה בעניין 'זכירת שבח וקידוש', האם באמירת 'שבת שלום' יוצאים יד"ח מצות זכור את יום השבת לקדשו, ותוספת מקורות לגבי פירוש הברכה 'שלום עליכם', וכן 'שבת שלום', שהובאו בשיעור הקודם. חידוש נפלא בדרך מהר"ז הרופא כי בנוסח הקידוש כתוב עניין 'קדושה' שש פעמים, כי כך הוא ג"כ בתפילת ליל שבת ובברכה מעין שבע. לגבי הדברים שהובאו בספר אור הנר ח"ג, כי מהר"ש מנצורה דיבר על בני הכפרים בזלזול וכו', מקורות לכך שגם הם היו ת"ח, החמירו ודנו בכובד־ראש בענייני טריפות וכדו'. במוצש"ק הבאה, אסיפת הצלה בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה.

נושאי השיעור: ביאור דעת הרמב"ם ועוד ראשונים, כי במצות 'זכור את יום השבת לקדשו' כלולה גם ההבדלה במוצאי שבת, ודברי הפוסקים שכתבו כי למצוה זו אין זמן קבוע, וכי בכל פעם שהאדם אומר או עושה דבר הקשור לשב"ק הוא מקיים בכך מצוה זו. וביאור נפלא בנוסח הברכה המקובלת 'שבת שלום'. חידושים מיוחדים ממהר"ז הרופא בנימוקיו – אשר עודם בכת"י - על דברי הרמב"ם בפרק כ"ט מהלכות שבת, וביאורם. טעמים נחמדים לנוסח ברכת הקידוש בשבת, רצון ג' פעמים, זכרון שתי פעמים, שבת ג' פעמים, וקדושה שש פעמים. תמיהה על חידוש המנחת חינוך, כי מי שאינו אומר את נוסח הקידוש כפי שתיקנו חז"ל, אינו יוצא ידי חובת קידוש מדאורייתא. תגובה למכתב תשובה, מאת מח"ס בארות אליהו על פסקי מהרי"ץ, לגבי הנאמר מפי מרן שליט"א בשיעור הקודם בנודע למ"ש בדעת מהרי"ץ בעניין זה. ובירור האם המושג 'אשתמיטתיה' הוא דרך כבוד או דרך ביזוי. ג' סיבות להכרעת מרן שליט"א לדינא, כי גם הנשים יכולות וצריכות לברך על ההבדלה. בשבח ישיבת 'איתן התורה' בעיר אלעד ת"ו, ופתיחת הרישום לשנת הלימודים הבאה.