נושאי השיעור: בעניין החילוק שבין יחיד לרבים, באמירת אדם לחבירו 'לך לשלום', דברי בעל שדה יצחק (גואטה). תגובת מרן שליט"א למכתבי הרה"ג חיים לוי הי"ו מארצה"ב בעניין דלעיל, ולגבי מה שאין העולם חוששים להחזיק ולתלות דיוקנאות ותמונות. התייחסות למ"ש מרן שליט"א בשו"ת עולת יצחק כי בבית האבלים מכסים את המראות, כדעת היערות דבש. וביאור מחודש לגבי יוסף שראה דמות דיוקנו של אביו. ובירור דעת החפץ חיים ודעת החזון איש בעניין זה. תוספת שני דברים חשובים בעניין זה, ומכתב מהדיין הרה"ג הלל הלוי שליט"א. המשך בעניין 'לך לשלום' או 'לך בשלום'. תשובה לשאלה בעניין מ"ש מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק פרשת כי תשא, לגבי והעלֵיתָ והעלִיתָ, סימן אֵח"י. וביאור נפלא ממרן שליט"א כי זהו אינו סימן בעלמא, אלא שהדבר קשור אל יוסף הצדיק. והוראה למעשה כי רק גוערים על כך, אם טעה הקורא בספר תורה, אבל לא מחזירים אותו. בעניין פסיקת שופטי בג"צ כנגד בני הישיבות הקדושות שיחיו, מכתב נוסף מאת הר"ח לוי הי"ו בעיקבות מה ששמע מדברי מרן שליט"א [דרך הטלפון] שנאמרו בסעודת פורים, ומה שאמר הגר"ד לנדו שליט"א בעניין זה, ופירוש הנצי"ב בספרו העמק דבר לגבי הפסוק ושמרתם את כל חוקותי וגו' ולא תקיא אתכם הארץ. חשיבות ותועלת התפילות בתקופה זו, על כל הגזירות הפוקדות אותנו בעוה"ר, כי הן מצטרפות לתפילות הדורות שעברו. וביאור מה צריכים לכוון, כשאומרים ב'הפרת עצה', תופר עצת כל אויבינו וצרינו ושונאינו. תזכורת בדבר חשיבות הלימוד באגדתא דפסחא עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, וחלוקת החוברת בחנם למי שמקבל על עצמו ללמוד בה. ובשורה טובה בהוצאת הספר החדש זְהַב שְׁבָא, על הלכות פסח.

נושאי השיעור: בעניין החומרות הנעשות בזמנינו בקריאת פרשת זכור, כיצד הוא מנהגינו, ומה יש לנהוג להלכה ולמעשה. ביאור שיטת הרמב"ם כי קריאה זו היא מדרבנן, ואימתי זמן חיוב מצות זכירת מעשה עמלק. ומה שמאידך מחמיר הרמב"ם מאד בעניין זכירת מעשה עמלק, כמ"ש במשנ"ת בהל' מלכים ובספר המצוות. מדוע הרמב"ם במשנ"ת לא כתב את כל האריכות שכתב בספה"מ, ומה מקור המלה 'ואריבתו' שהוסיף במשנ"ת. והאם במצות זכירת יציאת מצרים נכלל גם חיוב ההודאה להקב"ה. הכתיבה בחרוזים, נובעת מן הרגש ומיראת שמים. דברי ספר מועדים וזמנים כי מקור דברי הרמב"ם במלה 'ואריבתו' היא מן הפסוק 'ויזנב בך כל הנחשלים אחריך', ובירור האם אריבה היינו בהסתתרות או גם אם בא מאחורה. מהו הספק אשר הכניס עמלק בעם ישראל בדרך בצאתם ממצרים. דעת מהרי"ץ בעניין חיוב זכירת יציאת מצרים, ועל מה סמכו אבותינו נע"ג במנהגם בעניין זה. דברי החיד"א בספרו נחל קדומים בעניין דלעיל, ומה נכלל בזכירה זו. בעניין מגילות אסתר הנפוצות בזמנינו מגויל, שהשרטוט שלהם אינו חריץ וע"כ הן פסולות. ובעניין מגילות שאין בהן עמוד עץ בסופן, ומה הדין לגבי עמוד שאינו בולט. בעניין מקור הביטוי 'אפילו יעשו עגל' כלפי אלה שפרקו עול כשעלו לא"י, ודברי הגר"ד לנדאו שליט"א לגבי עליית התימנים לא"י בשנת התרמ"ב. שאלה לגבי הנוסח שאומרים אחרי הקבורה, אלוה אתה אמרת ואתה עשית וכו', וסוף אדם למות נוטה וכו'. בשבח הספר פסקי מהרי"ץ עם בארות אליהו להרה"ג אליהו מדמון שליט"א, על הלכות ערב שבת עד מוצאי שבת, והערה לגבי עד מתי צריך לעמוד אחרי אמירת הפסוק י"י מלך וגו' [ב'תיקון' שחרית של־שבת]. בדבר חשיבות הלימוד באגדתא דפסחא עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, וחלוקת החוברת בחנם למי שמקבל על עצמו ללמוד בה.

נושאי השיעור: לעולם יקדים אדם תפילה לצרה וכו'. ומצבינו כיום כלפי מה שיכול להיות בצפון רח"ל. תפילה לאחר השיעור. השנה יוצא חודש הצום של ערבים "רמדאן" בחודש אדר, יה"ר שיגבר על שלהם. השלמה משיעור מוצש"ק משפטים לגבי הנהגת החתם סופר שהיה לומד עם התלמידים מוסר לפני הלימוד. התייחסות למכתב לגבי רמז מפרשת השבוע וסלחת לעווננו ולחטאתנו "ונחלתנו" כי הרמז אינו לפי גירסתנו בשוא וחולם, "תְּנֺו רבנן". המשך בענין חזקיהו וישעיהו, גדולה עבירה לשמה לאחר מתן תורה, ושלושים מגדולי ישראל שנראה מדבריהם דלא כנפש החיים. ולגבי ראיית הגרמ"ד סולובייצ'יק מחזקיהו שראה ברוח הקודש שיהיו לו בנים רשעים וכו'. ולגבי תרגום פס' האלף לך שלמה וגו', ביאור הגירסא ששלמה רצה להרוג את אחיה בגלל נבואתו. טעם שכתב מהרי"ץ מדוע בפיסקת רחמנא, אומרים "שלמה מלכא" ולא אומרים זאת גם על דוד. דברי ראב"ע לגבי מזמור משכיל לאיתן האזרחי וגו', כי היה חסיד גדול אשר לא יכל לומר מזמור זה בגלל דברים קשים הכתובים שם בענין מלכות בית דוד. יישוב המאמר בפיוט המבדיל בין קודש לחול, "מדלות תבצעני", ובענין שינויי גירסאות בתפילה בגלל קושיות. ביאור מהרש"א על הגמרא בנדרים אשרי משכיל אל דל וגו' דקאי על החולה, והמלים "מדלה יבצעני" לגבי חזקיהו, ודוגמאות לברכות שנאמרו בצורת קללות כדי להסתיר זאת מן השטן. המשך לגבי דברי נפש החיים בענין עבירה לשמה לפני מתן תורה, כמו יעקב אבינו שנשא שתי אחיות ועמרם שנשא את דודתו, והתייחסות למכתב בענין זה.

נושאי השיעור: תגובה למכתב לגבי ההערה השנייה של מרן שליט"א [בשיעור מוצש"ק מקץ] על דברי הרוגוטשובר זצ"ל, בעניין תקנת מעות חנוכה. ואימתי עושים את סעודת פדיון הבן. התייחסות למכתב נוסף הקשור לעניין דלעיל, לגבי מנהג האשכנזים והספרדים בדמי חנוכה לילדים. השלמה בעניין דברי הגר"י איבשיץ זצ"ל לגבי תמונות וכו', ומעשה נורא. המשך בעניין השאלה האם אמרינן גדולה עבירה לשמה לאחר מתן תורה, שקלא וטריא בביאור דברי נפש החיים ויערות דבש. בדעת הגרי"ז מבריסק לגבי הקמת המדינה, והערות על מה שכ' בנו הג"ר משולם דוד בשמו כי הראיה מחזקיהו, הא כיצד התחכם לבטל את מה שראה ברוה"ק. ואינה אלא מישעיהו. ואיך רצה שלמה המלך להרוג את ירבעם וכו'. בעניין הישיבה החדשה איתן התורה, תוספת דברים לחיזוק רישום בחורים בהקדם. והסיבות לחרבן הרוחני של עדות המזרח ותימן כשעלו לארץ ישראל. ומקצת שבחו של ראש הישיבה שליט"א.

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין לימוד בספרי קבלה לפני הלימוד בספרי הפשט, והמשך לדברים שנאמרו בסוף השיעור הקודם לגבי החוברת החדשה 'ותן בלבנו', וביאור מאמר הזוה"ק עה"פ כי ימכור איש את בתו לאמה וגו' והמובא על כך בחוברת דלעיל. פלא עצום במאמר הזוה"ק כי ישנם חמשה דמים טמאים וחמשה דמים טהורים, והעובר עליהם כאילו עובר על עשרת הדיברות. המשך (מהשיעור הקודם) והרחבה בעניין דברי הרמב"ם בפ"א מהלכות ממרים, והתייחסות להערות המובאות בעלון 'תוצאות חיים' לגבי המלים 'איתן התורה'. בעניין הישיבה החדשה איתן התורה, ובשבח ראש הישיבה הרה"ג יונה קלזאן שליט"א, וחשיבות שמירת מסורת ק"ק תימן יע"א. בשבח הקהילה התימנית 'חמדת ימים' בהר יונה שבגליל התחתון

נושאי השיעור: צניעות וקדושה – סגולה להינצל מהאויבים, הרחבה בעניין הפאות הנכריות שהיו בעבר שאינם כפי שהן בזמנינו, ובפרט הבעיא שישנן כיום פאות עם הכשר מהודר כביכול, ומנגד ישנם המתנגדים לגידול פיאות הזקן היהודיות. תשובות למכתב בקשר לעניינים שנאמרו בשיעורים הקודמים. השלמה בעניין ה'מי שבירך' המיוחד לזמן המלחמה, לעומדים במערכה מול כל אויבינו ושונאינו, ותוספת דברים ומקורות לגבי השאלה האם בהקמת מדינת ישראל עברו על ג' השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל. בשורה טובה בהוצאת הספר החדש בנין משה על הלכות שבת – חלק חמישי, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, וכן לקראת הוצאה לאור של הספר פסקי מהרי"ץ עם בארות אליהו על הלכות שבת, מאת הרה"ג אליהו מדמון שליט"א.

נושאי השיעור: דברי הספה"ק לגבי הפסוק ואלה שמות וגו' את יעקב איש וגו', סופי תיבות שב"ת, חשיבות שמירת השבת בקדושא עילאה בימי שובבי"ם ת"ת בפרט, ובעניין החסידים ואנשי מעשה אשר מתענים בשבתות אלו. בעניין הפטרת הפרשה (שמות) הודע את ירושלם את תועבותיה וגו', השלמה לשיעורי מוצש"ק שמות ווארא התשע"ה. המשך בעניין השאלה האם לדון את אחינו התועים שפרשו מדרך התורה כתינוקות שנשבו, כגון לגבי בישולם, יינם, רבית, לחלל שבת עבורם, קידושין וגירושין ייבום וחליצה. סיכום העניין להלכה ולמעשה. תגובה לשואל כיצד לדון את כת הדרדעים בימינו.