"כבוד האשה, קבורתה. שנאמר ותמת שם מרים ותיקבר שם, סמוך למיתה קבורה. לפי־כך מנהגינו באשה שמתה, שאין עושין לה כל הסדר הנז"ל ואין מניחין מטתה ברחוב להספידה, אפילו אשת גדול־הדור, אלא מיד אחר הרחיצה והטהרה מלווין מטתה בשתיקה ובכובד־ראש... ואין עושין מעמד ומושב, ולא ז' הקפות, וממילא אין אומרים נוסח רחם נא וכו'..." מתוך שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

"פנוי ופנויה הנפגשים למטרת נישואין, יזהרו שלא יִכָּשלו באיסור ייחוד, דהיינו כגון שלא ינעלו את דלת החדר, ושלא ילכו במקומות חשׁוכים, או שוממים מאין עובר, וכדומה. וכן ישָּׁמרו על נפשם מלהיטייל אז במבואות המטונפות במראות אסורות של־פריצות, ולא בכניסה לבתי־מלון ("לוֹבי") כתועבות הגויים ופורקי־עול וכדומה..." מתוך שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

נושאי השיעור: מלתא דבדיחותא כי הסיבה שברא הקב"ה את האשה מן הצלע של־אדם הראשון בעת שישן, היא בכדי ללמדנו כי לפעמים האדם צריך להיות 'רדום' בהנהגתו עם בני ביתו, ולא להעיר על כל דבר. מקור העניין לפתוח במלתא דבדיחותא. מדוע עניין זה לא נפסק להלכה ברמב"ם ובש"ע [ושאר פוסקים], ולמה בפועַל לא נוהגים זאת. תמיהה על הגדרות הפני יהושע, לגבי המושג 'מלתא דבדיחותא', ודוגמאות ל'מלתא דבדיחותא' כפשוטה. שתי סיבות שכתב מהר"ם אלמושנינו בספרו מאמץ כח, מדוע עושים את הנישואין בפרהסיא ובקול רעש גדול, וארבעה דברים שהאשה עושה בבית ומזכה בכך מזכה את בעלה. תשובות לשואל לגבי מה שביאר מרן שליט"א [בשיעור פרשת עקב התשפ"ד בשל"ה] בדברי ס' מאמץ כח. מנהגינו בעניין הריקודים בשמחת חתן וכלה, והאם גם תלמידי חכמים רקדו אז. ולעניין מיכל בת שאול אשר ראתה את דוד המלך מפזז ומכרכר לפני ה', ותבז לו בלבה וגו'.

למה היא נהייתה נציב מלח? דברי מוסר על אנשים התולים כלדבר ביד המקרה. מה הברכה על מי שרואה זאת? היכן זה נמצא כיום? בספר פרקי דרבי אליעזר הנפוץ כיום הוסיפו דבר שאינו קיים בספרי פרקי דרבי אליעזר בכתב יד תימני מלפני 700 שנה. ומי שהסיק מסקנה מתוספת זו אינו יודע כי דברים אלו אינם בפרקי דרבי אליעזר. ברכת הראייה על הים הגדול, ים כנרת וים המלח.