נושאי השיעור: שורש הדין שהעלה מרן שליט"א בשע"ה [או"ח סימן קי"ד סעיף כ'] כי אין להתענות ביום שמת בו אביו או אמו - וכן כל תענית יחיד - בימים שבין יוהכ"פ לסוכות, כמו בחודש ניסן, והתייחסות לשאלה שהרי זהו מנהג אשכנז. דוגמאות למנהגי אשכנזים במקורם, אשר התקבלו במשך הדורות גם אצל חכמי ספרד ותימן. האם לומר נפילת פנים באשמורות-סליחות, אם כבר הגיע היום. בירור דעת השלחן גבוה, כי רק בימים שבין יוהכ"פ לסוכות אין להתענות תענית יחיד, משא"כ בימים שמסוכות ועד סוף חודש תשרי. ומה הדין והמנהג לגבי חודש ניסן. בעניין גירסת המלה 'חָנַק' שבוידוי יוהכ"פ, האם יש לשַנות ולומר 'חֶנֶק', כפי שהעלה מהרי"ץ בעץ חיים בשם הרד"א. עניינים נוספים [פרט לעניין דלעיל] שקיבלנו לגביהם את הכרעת מהרי"ץ זיע"א, למרות שאבותינו נע"ג לא נהגו בהם. וההבדל שבינם לבין עניינים אחרים שהעלה אותם מהרי"ץ, שבהם איננו נוהגים כך. התייחסות למ"ש בסידור כנה"ג לגבי דברי מהרי"ץ בשם האבודרהם, בעניין גירסת תיבת 'חֶנֶק', דוגמאות לטעיות שהיו אפי' אצל קדמונינו ואפי' עד זמנינו, והבנת חכמת מהרי"ץ במה שכתב בעניין דלעיל. השלמה בעניין הגירסא בברכת שומע קול תפילת עמו ישראל 'היום' ברחמים, במוסף ראש השנה, דגרסינן 'היום' גם כאשר ראש השנה חל בשבת ואין אז תקיעת שופר, ובירור ההבדל שבין זה לבין השינוי הרצוי שצ"ל בפיוט שופט כל הארץ וכו', כי אין לומר בשב"ק בני עבדיך 'היום' למקדשך יאתיו וכו' צועקים על חטֹאתם וכו'. התחלת ביאור עניין השינויים והתיקונים אשר נעשים ע"י מרן שליט"א, וכיצד יש לנהוג לגביהם. התייחסות למ"ש בהגהותיו על תכלאל עץ חיים למהרי"ץ [מהדורא חדשה] לגבי דברי מהרי"ץ בשם האבודרהם בעניין תיבת 'חֶנֶק'. וכן חמש עשרה תשובות והערות, לגבי השגותיו בקונדריס ט"ז, בעניין מנהג תימן באמירת הקדיש אחרי 'והוא רחום' לפני הסליחות.

כתב היפ"ה בתאג תורה קדומה בתחילת פרשת האזינו "מנהג סופרי תימן בספרי התורה ובתיגאן לכתוב שירה זו בששים ושבע שורות (לא בשבעים), והוא עפ"י הרמב"ם בהל' ס"ת פ"ח, שהעתיקה מכתר בן אשר". התייחסות מרן שליט"א לעניין זה, וכן לטעם שכתב בתאג תורת אבות בשם אביו כמהר"ר יחיא אלשיך זצוק"ל בנוגע למנהגינו שלא להשוות את השיטין בשירה זו

כתב מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר או"ח סימן ס' הלכה ג': ויש מקומות שנוהגים להעלות כל הילדים קטני־הקטנים שבבית־הכנסת (שבשאר פרשיות עדיין אינם עולים לספר־תורה) לקרות בזה אחר זה (או כולם ביחד)...

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר ח"ג סימן קי"א ס"ז: "זריזין מקדימים לקנות אתרוגים לוֹלַבִּים והדסים בימים אלו, כדי שתצטרף גם המצוה היקרה הזאת לזכיותינו". מצ"ב מאמר הלכתי בעניין כשרות אתרוגים מוקפאים מאת מרן שליט"א, פורסם בספר "זכר אבישלום" אדר ב' ה'תשנ"ב

למה רבים מכל קהילות ישראל לוקחים רק אתרוג תימני? עד כמה ק"ג שקל אתרוג בתימן? האם בזמנינו צריך לדרוש ולחקור אחר אתרוג תימני, שמא הורכב? מתוך ספר פסקי מהרי"ץ - בארות יצחק, חלק ד' הלכות לולב ס"ק ק"י, למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן (וכן תמצית הקונטריס "האתרוג התימני", בעריכת הצב"י הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו - מו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק" ובעיר ירושלם עיקו"ת)