| | | | | "שיחה ראשונה מסוגה, נדירה ומרתקת עם גדול פוסקי יהדות תימן, הגאון הצדיק רבי יצחק רצאבי שליט"א, ראש מוסדות יד מהרי"ץ ופעולת צדיק ומח"ס שולחן-ערוך-המקוצר לעדת תימן". מתוך בטאון "מרוה לצמא" - ערב יום כיפור ה'תשע"ה מספר צפיות:11410 ג' תשרי ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | עודכן מדור יום הכיפורים כאן באתר, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי יום הכיפורים כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. באם ישנה כתבה שאינה נפתחת, נא להודיענו ונתקנה בעז"ה. קראו ושמעו ותחי נפשכם! מספר צפיות:26814 ג' תשרי ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | בפיוט שבסליחות, ישן אל תרדם וכו'. כבד אֵל מהונך, לעת יעלו מושיעים. פירש גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בספרו עץ חיים על התכלאל [ח"ג דף ל"ג ע"ב]: "כבד אל מהונך – מממונך, בעשיית צדקה. כי בזכות הצדקה, ישראל נגאלים. כמו שנאמר, ושביה בצדקה". תורמים כעת ביד רחבה ובנפש חפיצה למגבית השנתית "אחת בשנה" עבור מוסדות יד מהרי"ץ, וזוכים להיכנס ליום הדין הגדול והנורא עם השתתפות בגאולת ישראל, במהרה בימינו אמן. מספר צפיות:1860 כ"ח אלול ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | .jpg) |
נושאי השיעור: ביאור צורך המשפט בבית דין של־מעלה, למרות שהקב"ה יודע הכל, ועניין השטן המקטרג. האם אומרים את המלים 'צועקים על חטאתם, ולעוונם יבכיו' אשר בפיוט שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וכו', בשבת וביום טוב. ואיך לנהוג בשבת שובה. בפיוט הנז"ל, לאחר המלים 'מטה כלפי חסד, להטות איש לתחיה', ראוי להוסיף 'ישמע קולו ויושיעו, משאול תחתיה'. אין להתפלא על כך שיש חסרון בפיוטים, ודוגמא לכך מן הפיוט של־חתן. המשך בעניין אמירת קדיש אחרי והוא רחום וגו' תהלה לדוד וגו', במנחת תעניות ובאשמורות (סליחות), ושתי שאלות לגבי מנהגינו בעניינים הללו. ביאור שבעת הכללים לשיטת רבינו הרמב"ם בעניין הקדישים, ועל פי זה הבנת קושיית חכמי תימן לרבי' יהושע הנגיד. כמה הערות על מ"ש בספר אוצר הקדיש בעניין דלעיל, ותירוצים לכמה תמיהות שהשאיר בצ"ע. ותירוצים לשתי הקושיות דלעיל. תשובה לשאלה ממ"ש מרן בב"י [בסימן מ"ז], כי ק"ש נחשבת כמו תפילה. השלמה בעניין הנשים שהן יכולות לברך את ברכות התורה, ותשובה לשאלה כיצד מהרי"ץ הביא את דברי ספר המנהיג למרות שהב"י דחה את דבריו. ותשובה לשאלה נוספת, מדוע לא אומרות הנשים לאחר ברכה"ת, דין או הלכה השייכת להן. בעניין 'שבתות לקדשנו', ובדבר פגעי הטכנולוגיה וכו' שבדורנו. בשבח הספר 'בשעה אחת', מאת הרב יקיר שונם הי"ו מאשקלון ת"ו. מספר צפיות:2009 כ"ח אלול ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:2000 כ"ד אלול ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | 25:30 דק' |
מדוע ההפטרה האחרונה בשבע דנחמתא "שוש אשיש" מתחילה לפי מנהגינו בפסוק "ונודע בגויים זרעם וכו'"? מה קשר הפטרה זו עם הקריאה בתורה? מה הטעם לקריאת ההפטריות? מי תיקנן? כמה פסוקים חייבים לקרוא בכל הפטרה? מהו המנהג שהאבא מברך על ההפטרה והבן קורא? בירור המנהג להוסיף להפטרת חתן פסוקי 'שוש אשיש'. מספר צפיות:9563 כ"ג אלול ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | חידוש בשם מרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם, בדברי רש"י על הפסוק אתם נצבים היום וגו'. מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נצבים ה'תשע"ב מספר צפיות:5549 כ"ג אלול ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | נושאי השיעור: המשך ביאור העניין כי מזמור תהלה לדוד וגו' נקרא תחנונים, ועל כן יש לומר קדיש לאחר אמירתו, בתחילת האשמורות [סליחות]. חשיבות הפסוק פותח את ידיך וגו' שבמזמור זה, ודין מי שלא כיוון בו. השלמת ביאור דברי בעל סדר היום, כי על האדם לבטל תורה בשביל לעשות חסד, ותירוץ על הקושיא עליו מן הירושלמי. הערה נוספת שהקשו על דברי סדה"י, ממ"ש ר"י החסיד בספר חסידים, וביאור העניין שמרדכי היהודי נחת דרגא לאחר שנתמנה להיות משנה למלך אחשורוש. המשך בירור מקור דברי הרמב"ם, בעניין שבט לוי שהם חיל השם, שנאמר ברך י"י חילו. לגיון של־מלך. דין נשים בברכות התורה, שלושה נימוקים שהן יכולות לברך ברכות התורה אף לדידן, דלא כמובא בקונטריס בית עזריה, בשם ספר בית תפילתי. מספר צפיות:2000 כ"ב אלול ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | נאמר בפרשתנו כי תבוא "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם". כתב מהרי"ץ זיע"א וז"ל: "גם נהגו שהחזן אומר לו 'ברוך תהיה'. ואפשר שכיון שקרא בתורה, קִיים ברוך אשר יקים, ויצא מכלל ארור אשר לא יקים. ועוד דאמרינן כל המברך, מתברך. על כן נהגו לומר: ברוך תהיה. נראה לי'. ביאור מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א לדבריו מספר צפיות:13994 י"ז אלול ה'תשפ''ה | |  |
|
|